אייכנבוים, שמעון - אייכנשטיין, יחזקאל

ei

אייכנבוים, Eichenboim, Eichenbaum,שמעון.
היה תלמידו של דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", ומוסמך האוניברסיטה והמכון למדעי היהדות בוורשה. שימש כמורה לדת בבתי ספר תיכוניים בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 475-474;

אייכנשטיין Eichenstein, אהרן, בן אברהם חיים.
רוזדול-ראזלא,Rozdół, שבגליציה המזרחית. נספה באדר א תש"ג,1943, בכפר ליד סטרי, Stryj.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, אלתר יצחק שלום, בן חנוך העניך.
היה רב ואדמו"ר בבוסק, Busk, שבגליציה המזרחית. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 289;

אייכנשטיין, אליהו, בן ר' משה מזידיטשוב, Żydaczów.
גליציה המזרחית. מילא את מקומו של אביו שם אחרי שהוא נאלץ לעזוב את עירו בגליציה ועבר למונקאץ', Munkacz, Mukačevo שבקרפטורוס (אז צ'כוסלובקיה. היום אוקראינה). נספה בסיון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 178; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רכה;

אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר ליפא
בן האדמו"ר יוסף מטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית. נולד בתר"מ,1880. מתרפ"ג, 1923, היה רבה של סטרוסוב, Strosów, שבאותו האזור. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 144; אלה אזכרה, ג, עמ 156; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 383; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר ליפא
בן משה מזידיטשוב, Żydaczów. גליציה המזרחית. נספה באושוויץ בסיון תש"ד.
מקורות: וונ דר, א, עמ 138;

אייכנשטיין, בן ציון
בן אלכסנדר סנדר ליפא שהיה אב"ד בצאנז, Sącz Sanz, Nowy,
שבגליציה המערבית. נספה בשואה. כל הרבנים מבני משפחת אייכנשטיין (על שמו קראו להם בן ציון'לך) שהיו בצאנז בזמן הכיבוש הנאצי נתפסו כבני ערובה ונדרשו להסגיר לידיהם את אחד היהודים שמבריח ניסה להעביר אליו מכתב ביידיש. הם לא הסגירו אותו, ושולחו לאושוויץ.
מקורות: וונדר, א, עמ 145; שלמה זלמן לעהרער, צאנז, די הייליגע פארשווינדענע שטָאט (להלן: לעהרער), ב, עמ 72, 73;

אייכנשטיין, זאב וולף.
נולד בתר"ל, 1870. מתרפ"ב,1922, עד תרצ"ו,1936, היה רבה של וישניצה
Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 145;

אייכנשטיין, חיים יוסף, בן משה.
היה רב ואדמו"ר באוקילבה, Ochlopow, ובוולוויץ, Wołowiec,שבגליציה המזרחית. מתרצ"ה,1935, מילא את מקומו של אביו במונקאץ',Munkacz, Mukačevo , שבקרפטורוס. נספה בשואה.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, יהושע, בן אשר.
האדמו"ר מזידיטשוב-גרוסוורדיין, Żydaczów-Grossvardein. נולד בתרנ"ו,1896. למד בישיבות חסידיות בגליציה, וזמן מה ישב בבעלז. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ומשם לגרוסוורדיין,,Grosswardein, Oradea שבטרנסילבניה, שבה ניהל עדה חסידית. כשנכנסו הגרמנים להונגריה במרס 1944 ביקש מן היהודים בעירו לעבור לרומניה, אך הוא לא עזב את העיר. כשגורשו יהודי העיר הגיע למחנה עבודה, ובכל התקופה שעשה במחנות הקפיד על קיום המצוות ועודד את רוחם של היהודים שהיו במחיצתו. נפטר בגרמניה בסיון תש"ה, 1945, זמן קצר אחרי השחרור.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 242-239; החסידות מדור לדור, א, עמ 289; חכמי טראנסילוואניה, עמ קיב;

אייכנשטיין, יוסף, בן אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא.
היה אדמו"ר בטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; החסידות מדור לדור, א, עמ 285;

אייכנשטיין, יחזקאל.
היה רב או אדמו"ר בניימירוב, Niemirów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 338;

אייכנשטיין, יצחק - איינבינדר, יהודה

ie

אייכנשטיין, יצחק, בן משה.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרע"ב,1912, ירש את מקומו של אביו כרבה של רודקי, Rudki, Ridik, שבאזור לבוב. בימי השלטון הסובייטי בעיר עבד בבית המטבחיים.
נספה עם נכבדי הקהילה סמוך לכניסת הגרמנים לעיר, ביולי 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אייכנשטיין, יצחק אייזיק מנחם, בן שלמה יעקב.
נולד בתרל"ט,1879. תחילה היה אדמו"ר בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית. בתרס"ט,1909, נעשה אדמו"ר בפודהיצה, Podhaice, שבאותו האזור, ושם כונה "האדמו"ר מבורשטין". בקיץ תש"ב, 1942, הקימו הגרמנים בביתו בית מלאכה, ובו עבדו כעשרים בעלי מלאכה שהיו חיוניים למשק הגרמני. נפטר בגטו של פודהיצה באדר א תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 91-88; ספר בורשטין, עמ 295; ספר פודהיצה, עמ 39, 54, 138-137; וונדר, א, עמ 164-162; החסידות מדור לדור, א, עמ 285; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 411, 413 ;

אייכנשטיין, יצחק שלום.
בוּסק, Busk. גליציה המזרחית.
נספה בשואה.
מקורות: ספר בוסק: לזכר קהילה שחרבה, עמ 285 ברשימת הנספים;

אייכנשטיין, מנחם מנדל, בן חיים אברהם.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בזידיטשוב, Żydaczów, שבגליציה המזרחית. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, עמ 125 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, משה, בן יהושע השל.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בסחודניצה, Schodnica, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 358;

אייכנשטיין, משה.
נולד בערך בתרל"ד,1872. בתרנ"ב,1892, התקבל כאב"ד בזידיטשוב, Żydaczów, שבגליציה המזרחית, תוך מחלוקת קשה עם גיסו נפתלי ארליך (ע"ע). בתרפ"ד,1924, נתמנה לרב ואדמו"ר בוורצקי Nizni Verecki, Nyzhni Vorota,שבאותו האזור. כעבור שנים אחדות עבר למונקאץ',Munkacz, Mukačevo, שבקרפרטורוס (אז צ'כוסלובקיה היום אוקראינה). אחר כך חזר לעירו. משם גורש לאושוויץ, ונספה בסיון תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, א, עמ 179-178; החסידות מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, משה יצחק.
היה רב בצאנז,Sanz, Nowy Sącz , שבגליציה המערבית. נספה ב"אקצית הרבנים" שנערכה בעיר ביוני 1941.
מקורות: ספר סנץ, עמ 772; לזכר קהילת צאנז, עמ 142; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 264;

אייכנשטיין, מתתיהו אהרן.
בתרצ"ה, 1935, נתמנה לרבה של רוזדול-ראזלה, Rozdół, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 511;

אייכנשטיין, שלמה.
נולד בתר"ן,1890. זמן מה היה אב"ד בסכונדיצה, Schodnica, ובחודורוב, Chodorów,שבגליציה המזרחית. בתרצ"ו,1936, בערך נתמנה לרב בשדליסק,Siedliska , שבאזור לובלין. התנגד לציונות. מתנגדיו האשימו אותו שקנה את הרבנות בכסף, ו-162 רבנים הטילו עליו חרם. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לברית המועצות, ונראה שבדרך לשם נפטר או נהרג. כך לפי פנקס הקהילות. לפי מקורות אחרים נספה בתש"ג,1943).
מקורות: ספר זכרון לדרוהוביץ', בוריסלב והסביבה, עמ 191. ספר דמביץ, עמ 186; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 572;

אייכנשטיין, שמשון, בן אהרן מנחם מנדל.
מתרפ"ג,1923, ניהל את ה"חצר" של חסידות אולסק,Olesko , בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 287; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 56;

איילנברג,Eilenberg ,יוסף.
היה דיין ומו"צ בזלוטשוב, Złoczów, שבגליציה המזרחית. נספה ביוני 1941.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 508;

איינבינדר,Einbinder,יהודה לייב.
בתרפ"ט,1929, כיהן כרב בקובילניק,Kobilniki, Kobilinik, Narach, שבאזור פינסק, Pinsk, רוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נספה בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 534; ספר קובילניק, עמ 244. מופיע ברשימת הנספים, ללא פרטים נוספים; רבני ברית המועצות, 1939-1991;