יפה, יצחק - ישפה, ירחמיאל

ya
יפה, יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב באופינה, Upyna, שבליטא. נרצח בידי הגרמנים ביום השני לכיבוש העיר בידיהם, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; ליטע I, עמ 1864; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפה, מרדכי.
נספה בסיביר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 250;

יפה, שמריהו זלמן. דיסנה.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדיסנה, Disna, שברוסיה הלבנה.
לפני שנתמנה לרב היה סוחר יערות. היתה לו השכלה כללית, והיח חבר במועצת העיריה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה, ספר זכרון לקהילה, עמ 127, 132, 140, 145-144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפין, Yafin, Yefin,ישראל שאול.
כיהן כרב בחאסלוביץ, Choslovitz, בסמילוביץ, Smilovichi, Smilovitch שעל יד מינסק, Minsk, רוסיה הלבנה. עזב את ברית המועצות, ונתמנה לרב ברז'יצה Rezhtza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ירוזלימסקי (ירושלימסקי),Yerusalimski ,אליעזר הלוי, בן יחיאל מיכל.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 340; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזלימסקי, יוסף, בן יחיאל מיכל מקוריץ.
יותר מארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău , שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזולימסקי, לייזר, קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

ירוחם, Yerucham,חיים יצחק.
בן שרגא זאב פייבל. נולד בתרכ"ה,1865. הוסמך לרבנות מרבו נפתלי צבי גולדברג והרב גדליה שמלקישס מקולומיאה. אחרי נישואיו התמנה לרב בטימבורג-טימבארק, Tymbark, שבגליציה המערבית. בתרמ"ח,1888, התמנה לאב"ד בלימאנובה, Limanowa, שבאותו האזור. בתרס"ז,1907, התמנה לרב באלטשטאט (עיר ישן-סמבור ישן)Stary, Altsstadt, Sambor, שבגליציה המזרחית, ונודע בעולם כ"רב מאלטשטאט". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, עם זרם הפליטים שברחו מגליציה בגלל הקרבות שהתנהלו שם. בתרע"ז, 1917, בא לווינה. היה מגדולי המשיבים בדורו, ומראשי "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה" בווינה. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא הצטרף אליה בפועל, אם כי היה מעורב בענייני הציבור היהודי. עמד לכהן כרב בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. כשנכנסו הגרמנים לווינה חזר לעירו אלטשטאט, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השניה היתה בשטח הכיבוש הרוסי. נפטר בגטו בתשרי תש"ג,1942. בהלוויתו השתתפו מעטים, והאדמו"ר פנחס טברסקי (ע"ע) הספיד אותו: ..."מי נשאר להתיר עגונות".
מקורות: וונדר, ג, עמ 277-282; יוסף קרניאל, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, עמ 27;

ירוחם, שרגא זאב פיבל, בן חיים יצחק (ע"ע).
נולד בתרנ"ט,1899. בתרפ"ט,1929, התמנה לרב בסמבור סטַרי - אלטשטאט, Stary, Alstadt Sambor, שבגליציה המזרחית, ועסק בסידור כתבי היד של אביו. היה מעורב מאד בענייני הקהילה שלו, והיה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379;

ירושלמי. Yerushalmi,סלובודקה.
נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 196;

יֶרֶט, Yeret ,אליעזר יהודה ליבר, בן בנימין.
נולד בתר"ם,1880. היה סוחר עשיר, וכשירד מנכסיו, בערך בתרצ"ד,1934, התקבל כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów,שבגליציה המערבית, נספה באדר תש"ב. 1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 283; לוח זיכרון בבית הכנסת ברחוב גת, קרית משה, ירושלים

ישפה,Yashphe,Yoshphe,ירחמיאל.
נולד בתרס"ו,1906. כיהן כרב בווישניטה, Viešintos,Vyshinty, שבליטא. היה רבה האחרון של בוגוסלווישוק, Bogoslaviškis. נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 162, 265; רבני ברית המועצות, 1909-1991;