האגר, יצחק - הוכברג, רפאל

ha
האגר, יצחק, בן מנחם מנדל, האדמו"ר מאוטיניה,Ottynia.
נולד בתרס"ה,1905. בתרצ"ב,1932, נתמנה כרבה של טלומאטש, Tłumacz, שבגליציה המזרחית. בזמן הכיבוש הגרמני היה אחראי על בית העלמין היהודי ועל קבורת המתים. משם הועבר לסטניסלבוב, Stanisławów Ivano Frankovsk. גורש לבלז'ץ באוקטובר 1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 151-149; ספר טלומטש, עמ 47, 184, 196, 301, 441; ; וונדר, ב, עמ 48-47;


האגר, יצחק אייזיק, בן מנחם מנדל,מזבלוטוב-ברדיצ'ב.
האדמו"ר מזבלוטוב,Zabłotów, גליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. כשנכנסו הנאצים לשם עבר לבלגיה, ושם נפטר באייר תש"א,1941.
מקורות: אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 225, 228;

האגר, ישראל שלום יוסף, בן חיים, האדמו"ר מאוטיניה, Ottynia.
גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ד,1884. בתרצ"ב,1932, נעשה לאדמו"ר מאוטיניה בסטניסלבוב, , Stanisławów Ivano Frankovsk. מתרצ"ד,1934, מילא את מקומו של אביו. בזמן הכיבוש הנאצי הסתתר שם בבונקר. בכ"ד באייר תש"ד 1944, זמן קצר לפני שהרוסים שחררו את האזור, גילו הגרמנים את הבונקר שבו הסתתר עם בני ביתו, כתוצאה מהלשנה, וירו בכל יושביו.
מקורות: על חורבותיך סטניסלאב, עמ 367; אלפסי, עמ 114; וונדר, ב, עמ 53-54; אדמו"רים, עמ 189-187; אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 228; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 53; וונדר, ב, עמ 53-54; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תרד-תרה;

האגרמן, Hagerman יצחק יהודה.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בז'רנוביץ, Żarnowiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 215;

האוושה, ,Hawsha ראובן צבי, בן יחיאל מיכל.
למד אצל אביו הרב, שהיה אב"ד בשקוד Škod, , שבליטא, ובישיבת טלז. עבר לריגה ושם עסק במסחר. היה מראשי המזרחי בעירו וחבר המשרד הארצישראלי. השתתף בקונגרס היהודי העולמי שהתקיים בז'נווה בקיץ תרצ"ו,1936. כשכבשו הרוסים את לטביה, בקיץ ת"ש, 1940, גורש לסיביר, ושם נפטר בערב שבועות תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382;

האמרלאן, ,Hamerlan גולדה.
ביום הכיפורים תש"ב,1941, עברה לפני התיבה בבית המדרש הישן בטלז. ימים אחדים קודם לכן, בראש השנה, עברה אשה בת עשרים, קדישון, לפני התיבה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 312;

האנף, ,Hanf מקס הנסיורג (כך!), בן אלפרד.
נולד בתרע"ה,1925, בשטטין,Stetin, Sczecin , שבאזור פוזנן. שם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. מכיוון שלא ניתן לו ללמוד באוניברסיטה בגרמניה התחיל ללמוד ארכיטקטורה בסורבון. היה פעיל בחיי הקהילה היהודית בשטטין, ורצה להיות רב. לכן עבר לברלין, ושם למד בבית המדרש למדעי היהדות עברית, ספרות עברית, תולדות ישראל ותאולוגיה יהודית. אחרי נישואיו עבד לברלין עם רעייתו, שסיימה את לימודיה כאחות ראשית. עד 1939 היה פעיל בבית היתומים היהודי בברלין-פאנקוב, ובתנועת הנוער היהודית שם. באוגוסט 1939 (או בתחילת 1940) סיים את לימודיו,ונתמנה לרב ליבראלי בויסבאדן, Wiesbaden, שעל יד פרנקפורט דמיין. עד 1940-41 קיים קשר מכתבים סדיר עם מכריו, ואחר כך לעתים נדירות, באמצעות הצלב האדום. במאי 1942 גורש למזרח עם יהודי פרנקפורט, ונספה.
מקורות: לוונטאל, עמ 67-69; ולק, עמ 139;

הבנשטרייט, ,Habenstreitיהושע, בן יצחק.
כיהן כרב בסוקולוב, Małopolski Sokołow, שעל יד פשמישל, Przemyśl, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 277; וונדר, ב, עמ 1;

הברמן, ,Haberman שמחה.
נולד בתרכ"ב,1862,בראווה רוסקה,Rawa Ruska , שבגליציה המזרחית. הוסמך לרבנות, אך עסק במסחר. היה איש ציבור וחבר במועצת העיריה. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 7;

הגרמן, Hegreman, משה.
היה רבה של אולקוש, Olkusz, Elkush, שמצפון מערב לקרקוב. הגרמנים הוציאו אותו מבית הכנסת באמצע תפילת שחרית, והובילו אותו לכיכר העיר תוך חבטות אכזריות, שם היו מוטלות גופותיהם של רבים מיהודי העיר. לפני שהם ירו בו ביקש הרב לומר קדיש על אחיו המתים. תמונתו כשהוא אומר קדיש עליהם היתה לאחד הסמלים של היהודים שהושפלו בימי השואה, והיא מופיעה בספרים, באנציקלופדיות ובמוזיאונים, מבלי שאיש ידע מי המצולם. לאחרונה סייר במוזיאון השואה ביד ושם אחד מקרובי משפחתו, וכשראה התמונה שהיתה מוכרת לו בדק במסמכים הישנים שהיו בביתו ומצא גזיר מצהיב של עיתון שראה אור אחרי המלחמה, ובו התמונה. באותו קטע עיתון נכתב שהמידע על התמונה נתגלה ברשימותיו של תושב אולקוש, משה דוד וייצמן שנספה בשואה, אך כתביו נשתמרו, ובהם גם הסיפור על על יומו האחרון של הרב הגרמן.

הוברבנד, ,Huberband שמעון.
נולד בתרס"ט,1909, למשפחת בנקאים עשירה. למד בבתי המדרש באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ועסק בחקר ההיסטוריה של יהודי פולין ועוד. היה המייסד של "צעירי אמוני ישראל", ובתרפ"ח,1928, השתתף בכינוס הראשון של התנועה. אחרי נישואיו התיישב בפיוטרקוב-טריבונלסקי, שבאזור לודז', ושם הקים את ה"געזעלשאפט פאָר יידישער וויסנשאפט" – החברה למדעי היהדות. פירסם מחקרים רבים על תולדות יהודי פולין, ועליהם חתם בשמו המלא: הרב שמעון הוברבאנד. כשנכנסו הגרמנים לפולין עבר לאחת העיירות הסמוכות, כי חשב – כמו יהודים רבים אחרים – ששם תפסח עליהם המלחמה. שם איבד את אשתו ואת בנו הקטן. משם חזר לפיוטרקוב, ושם היה זמן מה בין עובדי היודנראט, בתקופתו הראשונה. בחורף ת"ש, 1940, עבר לוורשה. אחרי מותו של הרב יעקב זילברשטיין (ע"ע) נתמנה לחבר בוועד הרבנים של ורשה, ועסק הרבה בפעילות סוציאלית. היה חבר בארגון "עונג שבת", עם ד"ר עמנואל רינגלבלום ואחרים, והיה בין אלה שתיעדו את חיי היהודים בגטו מכל האספקטים האפשריים. כתב גם על החיים הדתיים של היהודים בשטח הכיבוש הסובייטי ושל הפליטים היהודים ברוסיה הלבנה ובאוקראינה המערבית בשנים 1941-1939. הגרמנים עינו אותו, והוא נספה בתש"ב,1942. בתשכ"ט,1969, יצא לאור בתל-אביב הספר "כתבים", ובו כתביו של הרב הוברבנד מתקופת השואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 11-20 (ביוגרפיה מפורטת של הרב הוברבנד, ובסופה רשימת כתביו); נישטט, עמ 276; פיוטרקוב-טריבונלסקי, עמ 290-287; זיידמן, יומן, עמ 111, 125, 197, 341; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 23-12; אלה אזכרה, ז, עמ 290-285;

הוכברג, ,Hochberg רפאל יחזקאל.
הדיין מגלינא. נולד בתרל"א,1871. בתרנ"ז,1897, בערך התמנה לדיין ומו"ץ בזידיטשוב, ,Żydaczów שבגליציה המזרחית, ובתרע"א,1911, בגלינה, Glinna,שבאותו האזור. כעבור זמן מה נתמנה שם לראב"ד. היה חובב ציון, וידע היטב עברית ודקדוק עברי. בערב ראש חודש ניסן תרצ"ג,1933, דרש בעניין "המאורעות בארץ אשכנז שנלחצו אחינו שם מתגרת יד הצורר וגזרו תענית ציבור בכל העולם". בדרשה הזאת הוא השווה בין הגזירות שנגזרו על היהודים בימי הביניים לבין הגזירות של הנאצים. נפטר בעירו בתש"ב, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: מגילת גלינע (גליניאנע) עמ 230, 249; וונדר, ב, עמ 86-85; פייקאז', חסידות פולין, עמ 301;

הורוביץ, שמחה - הירשוביץ, אברהם

ho

הורוביץ, שמחה, בן צבי הירש.
נולד בתרנ"ג, 1893. בשנות השלושים של המאה העשרים היה אדמו"ר בווישניה.[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 272; וונדר, ב, עמ 361; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;


הורוביץ, שרגא פייבל הלוי.
נולד בתר"ס, 1900. לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרנ"ח, 1898. היה ר"מ בישיבת סלובודקה, והיה מאחרוני האישים שפעלו בה גם בתקופה הסובייטית. נרצח בידי ליטאים בתמוז תש"א, יוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 539, 543; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 208; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 34, 36-37; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הורוביץ-שטרנפלד,Horowitz-Sternfeld (גם שטרנפלד-הורוביץ), ברוך קלונימוס.
נולד בתרמ"ה,1885. מתרס"ט,1909 עד תרע"ח,1918 היה בסלופיה נובה, Słupia Nowa, שבאזור לובלין. אחר כך עבר לפיליצה, Pilica, והיה רבה של העיר. בימי מלחמת העולם השניה עשה הרבה כדי לסייע לבני הקהילה שלו. הגרמנים עצרו אותו כבן ערובה למילוי דרישותיהם הכספיות מן היהודים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 363, 390, 391; הוברבנד, עמ 194-197;

הורוביץ-שטרנפלד, יהושע אשר, בן מרדכי זאב.
האדמו"ר מפוריסוב-ורשה. נולד בתרכ"ז,1867. שנים רבות התפרנס בדוחק מחנות קטנה שניהלה אשתו. אחרי פטירתה עבר לוורשה, ובהיותו קרוב לשבעים נתמנה לאדמו"ר, אך לא לקח פדיונות ולא עסק במופתים. בתקופה הראשונה לפרוץ מלחמת העולם השניה התכנסו אצלו החסידים, והתפללו בבית המדרש שלו. נספה באחת האקציות הראשונות שנערכו בגטו.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 238-235; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ ע;

הורוביץ-שטרנפלד,יהושע השל, בן חיים שמואל.
נולד בתרט"ז,1857. בתר"ע,1910, נתמנה לרב בחנצ'ין,Chęciny, שבאזור קרקוב, ובתרע"ו,1916, השתקע באולקוש, Olkusz, שבאותו האזור, ונתמנה לאדמו"ר. נחשב לזקן צדיקי פולין. כשכבשו הגרמנים את פולין היה כבן תשעים. כשגורשו היהודים מאולקוש העביר אותו מונייק מרין שהיה ראש היודנראט במכונית של הגסטפו לגטו של סוסנוביץ,,Sosnowiec שבאותה העת נחשב ליותר בטוח. שם נספה באב תש"ג,1943. גירסה אחת על הרצחו מביא אלפסי באנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ עג-עד.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233, 246; אדמו"רים, עמ 104-102; אלפסי, עמ 101; אלה אזכרה, ג,עמ 301-298; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 46;

הורוביץ-שטרנפלד, מרדכי הלוי.
היה הרב היחיד שנשאר בזמושץ ,Zamość,שבאזור לודז' בתקופת הכיבוש הנאצי. ערב כניסת הגרמנים לעיר הם הפציצו אותה. אנשי חברה קדישא לא רצו לסיים בלילה את קבורת הגוויות, כי פחדו לחזור העירה. הרב שטרנפלד ציווה עליהם לסיים את המלאכה, ואמר שבימים כאלה אין שום ערובה שניתן יהיה לחזור למחרת אל בית העלמין, ולהמשיך לקבור את ההרוגים.
מקורות: זמושץ בגאונה ובשברה, עמ 236-237; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 206;

היימן..Heiman
היה חתנו של הרב יצחק מאיר קאנאל מוורשה (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 323;

הימלשטיין, ,Himelsteinיחזקאל, "ר' חאצ'ע דער משגיח".
נולד ברוסיה הלבנה בערך בתרמ"ה, 1885. למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, Lubavich ,Lyubavitch, ושימש כרב באחת העיירות ברוסיה הלבנה. בתרס"ח, 1908,בהיותו בן עשרים ושלוש, נתמנה למשגיח בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש,ובכל המקומות שאליהן עברה הישיבה הזאת אחרי מלחמת העולם הראשונה והתבססות השלטון הקומוניסטי ברוסיה. בתרצ"ג, 1933, השתקע בריגה, בירתה של לטביה, וכעבור שנה, בתרצ"ד, 1934, מונה ל"משפיע" בישיבה בגוסטיני, Glasmanka Gostiņi,Dankara , שעל יד ריגה. נחשב לתלמיד חכם מובהק ובקי גדול בהוראה. נספה בריגה בתש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; מרדכי שוסטערמאן, למען ידעו ... בנים יולדו;

היסטר, Hister שלמה, בן מיכאל.

נולד בתר"ן,1890. היה מנהיגם הרוחני של "צעירי אגודת ישראל" בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. בשנות השלושים של המאה העשרים היה חבר בבית דינו של הרב חיים צבי הירש גלאזר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 384; ספר פשמישל, עמ 205, 206;

הירץ, ,Hirzישעיה נפתלי, בן הרב נחמיה שפירא (ע"ע).
היה דיין ומו"ץ בדוקלה, Dukla, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22;

הירשהורן, ,Hirschorn צבי, בן שמואל.
נולד בתר"ס,1900. התחנך בלבוב. בצד השכלתו התורנית היתה לו גם השכלה כללית. בתרפ"ט,1929, ובתרצ"ב,1932, נבחר לנשיא "צעירי אגודת ישראל" בפולין, וכתב הרבה בעיתוניה. פעל הרבה למען ארץ ישראל והעליה אליה. בתר"ץ,1930, נבחר לרב ביבורז'נה, Jaworzno, שבגליציה. שם סבל מקינטוריהם של חסידי בעלז וסאנץ, ולכן עבר בתרצ"ח,1938, לכהן כרב בביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם חיפשו אותו, כי לפני המלחמה הכריז חרם על התוצרת הגרמנית. לכן ברח ללבוב שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. כשכבשו הגרמנים את לבוב נבחר ליודנראט, וכך ניצל מן הגירושים הראשונים. נספה בעת חיסול הגטו שם, באייר תש"ג,1943, או במחנה ינובסקה.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 207-203; זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, עמ שכד-שלא; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 204; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 87, 88; ספר ביאלה פודלאסקה, עמ 279-280;

הירשוביץ, ,Hirshowitz אברהם שמואל, בן יצחק אייזיק אליעזר.
נולד בתרנ"ה,1895. היה ראש ישיבת "תורת חסד" של חסידי סלונים בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. כשכבשו הסובייטים את ליטא ב-1940 עברה הישיבה לשקוד Škod, והיהודים שם פירנסו את רבני הישיב ותלמידיה. נספה, כנראה, ביולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; יהדות ליטא, עמ 45; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] לפי שעה לא עלה בידי לאתר את המקום. יתכן שהכוונה ל- Wiśniowa, שמדרום מזרח לקרקוב.