הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".

מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;

רזניק, זונדל - רייטר, יהודה

re

רזניק, זונדל.
נולד בתרס"ו,1906. היה ב"כולל הרבנים" שעל ידי ישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ;

רזניק, יעקב חיים.
נולד בתרמ"ג,1883. היה מו"ץ בוילקומיר, Vilkomir, Ukmerge, שבליטא, והרב האחרון של הפרוור "מעבר לנהר", שנקרא גם "מתחת למים". נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 246;

ריבקא (ריבקו), Riwko,Riwka,מאיר צבי.
נולד בתרע"א,1911. היה מתלמידי ישיבת קלם,Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצט;

ריבקין (ריווקין), Riwkin , יצחק.
נולד בליטא בתרנ"ט, 1898. עד תרע"ה, 1915, למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש, ועד תר"פ, 1920, בקרמנצ'וג ,Kremenchug, שבאוקראינה. הצליח לעזוב את ברית המועצות, ומתרצ"ג, 1933, עד תרצ"ו, 1936, היה מו"צ ושו"ב בישוב חקלאי קטן על יד קורניץ, Kuzreniec Kornitz, שבאזור וילנה, ואחר כך, עד החורבן, בנובו שווינציאן (ניי שוונציאן), Novo-Svenčianai, שבאותו האזור. נספה בחול המועד סוכות תש"ב, 1941.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 503; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 447;

ריבקין, מרדכי לייב.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת טלז. שם נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסז;

ריבקין, לייב.
היה רבה האחרון של חורושץ', Choroczcz, שבווהלין. זמן מה שהה בגטו ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 353;

ריגר, Riger ,שמחה זליג.
נולד בתרכ"ד,1864. למד בישיבת וולוז'ין. אחרי שהישיבה נסגרה, בתרנ"ב, 1892, התקבל כמו"ץ בבריסק, לצידו של ר' חיים סולובייצ'יק. שם לימד גם ב"קיבוץ" של לומדי תורה שהכשירו את עצמם להיות רבנים ומורי הוראה. בין תלמידיו שם היה גם הרב איסר יהודה אונטרמן. נספה עם חורבנה של יהדות בריסק, בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה', עמ 294-289;

ריז (רייס),Reis, Riz ,דוד, בן יהושע.
נולד בתר"ל,1870. תחילה כיהן כרב בקניהניטש, Knihynicze, ואחר כך בסולה, Stara Sol, שבגליציה המזרחית. מתרנ"ט,1899, היה ראב"ד בקולומיה, Kolomea, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בגרוסורדיין Oradea,Nagyvarad,,Grosswardein, שבטרנסילבניה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 915-914;

ריטר, Ritter,אליעזר בנדיט.
נולד בתרס"ה,1905. למד בישיבת "עץ חיים" בבובוב,Bobowa, שבגליציה המערבית, ושנים אחדות לימד בה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 922;

רייזנברג (רוזנברג), Reizenberg (Rozenberg, Rosenberg),יצחק.
בימי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרב בלושיצה, Łosice, Loshitz, שבווהלין. בתר"פ,1920, היכו אותו חיילים פולנים שהתפרעו במקום. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 281;

רייטלר, Reitler,משה אלתר, בן ברוך.
מתרס"ג,1903, כיהן כרב בטארנורודה, Tarnoruda, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 252;

רייטר, Reiter,יהודה לייב. גניבושוב, Gniewoszów, אזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת גניבושוב, עמ 522 ברשימת הנספים;

שטאבספלד, ליפא - שטיינברג, דב

st
שטאבספלד,Stabesfeld ,ליפא הלוי.
מתרצ"ה,1935, היה רבה של קוזובה, Kozowa, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 458;

שטארק, Stark,יצחק נתן.
כיהן כרב בסקאלה, Skała, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 372;

שטוב, Shtub,שמואל, בן יוסף אשר.
למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית. ונסמך להוראה. המשיך ללמוד גם כשהיה בגטו קרקוב. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 135;

שטופל,Stupel, Shtupel ,מיכל דוד. נולד בתרכ"ה,1865.
שימש כרב בוויסאל, שבפלך יקטרינוסלאב באוקראינה [1] ובשדה לבן, Biala Cirkev, שווארצע טומאה,[2] היה רבה האחרון של מרץ,Meretch , Merkiné שבליטא, וראש הישיבה בעיר. התנגד לציונות. כמו כל הרבנים בעיר קיבל גם הוא משכורת צנועה, והיה לו זיכיון למכירת שמרים. ביוני 1941, עם הכיבוש הגרמני של האזור, נדד לכפר סמוך. בספטמבר 1941 דרשו הגרמנים להסגיר את הרב הישיש בן השמונים, ואיימו לרצוח את כל יהודי העיירה. הדבר נודע לכפרי שבביתו הסתתר הרב, והרב נאלץ להתייצב בפני המפקד הנאצי. זה ציווה עליו לצאת בריקוד עם ספר התורה שהיה בזרועו. הוא שר "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האל-הים", הוכה ומת.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 394; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 244; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 264, 265-267; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שטוקהאמר, Shtockhamer, Stockhamer,יששכר דב, בן משה.
נולד בסוקאל, Sokal, שבגליציה המזרחית. עבר לאחד הכפרים שבסביבות סיגט,Sighet, שבטרנסילבניה, ושם כיהן ארבעים ושמונה שנים כשו"ב ומו"ץ. נספה באושוויץ באייר תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ה, עמ 136-135;

שטוקהאמר, שמשון. נולד בתרנ"ט,1899.
כשהיה בן שבע עשרה הוסמך לרבנות בידי רבנים ידועים בגליציה, וניגש בלבוב לבחינות הסמכה ממשלתיות לרבנים. אך חסידי בעלז, שמהם באה משפחתו לא ראו זאת בעין יפה. כעסם גדל כשהצטרף לאגודת ישראל, היה פעיל בה וכתב מאמרים בעיתוניה "דער איד" ו"דאס אידישע טאגבלאט". בתרפ"ה,1925, נשא לאשה את בתו של הרב יצחק וילצ'יק, מורשה. זיידמן (אישים, עמ 497) מציין שהיא היתה "אשת חיל ומשכלת, היתה פקידה בקהילת ורשה, והזוג שאב פרנסתו ממשכורתה". בתרצ"ד,1934, נבחר לוועד הרבנים של ורשה. בתחילת מלחמת העולם השניה עשה הרבה למען התרת העגונות, במיוחד של החיילים היהודים בצבא הפולני, והשתדל לדאוג לנשי המגוייסים. אחר כך נתמנה להיות חבר ביודנראט של ורשה, ונבחר לוועדה הדתית שאותה הקים אדם צ'רניאקוב. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. בשבט תש"ג,1943, גורש לפוניאטובה. נספה בגרמניה שלושה ימים לפני השחרור.[3] לפי זיידמן, יומן גטו ורשה, עמ 343-342, גורש למיידאנק ומשם לבודזין, ונהרג מפצצה בעת פינוי המחנה בינואר 1944. אברהם כרמי מעיד כי שטוקהאמר היה אתו יחד בבודזין, ושם סידרו לו עבודה כזגג, כדי שלא יצטרך לחלל את השבת.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 253-250; זיידמן, אישים, עמ 501-497; זיידמן, יומן, עמ 52, 92, 100, 101; 105, 154, 186, 240, 282, 309, 323, 341, 342, 343. וונדר, ה, עמ 139-137; אלה אזכרה, ה, עמ 320-316; ניישטט, עמ 420-421; פלינקר, וארשה, עמ 160;

שטיגליץ, Stiglitz,אלתר משה אליהו, בן אפרים נתן.
נולד בתר"ל,1870. התפרנס ממסחר, ודחה הצעות להיות רב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בפראג. נפטר בעירו, טרנוב,Tarnów, שבגליציה המערבית, בפסח ת"ש,1940.
מקורות: וונדר, ה, עמ 150-147;

שטיין, Stein,ד"ר שלמה זיגמונד, בן יחיאל.
נולד בתרנ"ו, 1896, בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. בתרס"ה,1905, עבר עם הוריו לברלין, ושם למד בבית המדרש לרבנים על שם ד"ר עזריאל הילדסהיימר. בתרפ"ג,1923, עבר לקלן, ושם לימד לימוד קודש בבית הספר התיכון החרדי "יבנה". היה פעיל בהוצאת "מקראות גדולות" על ידי הוצאת שוקן. בתש"ב,1942, גורש לגטו מינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה, שאליו גורשו רבים מיהודי גרמניה ואוסטריה, ונספה.
מקורות: תולדות יהודי קאליש, עמ 215;

שטיינבך,Steinbach,מאיר. נולד בתרס"ט,1907.
היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפ"א; אשרי, חורבן ליטע, עמ 310;

שטיינברג, Steinberg,אלעזר.
נולד בברלין למשפחה מודרנית. נקרא גם בשם המשפחה של אמו, רטנאוּ, שהיתה בת דודתו של ולטר רטנאו, שר החוץ של גרמניה שנרצח ביוני 1922. כשהיה בן חמש עשרה עזב את ברלין ונסע לבעלז. שם התחיל ללמוד לשון הקודש, חומש, רש"י, ואחר כך תלמוד. קיבל סמיכה מן הרב דוד מנחם מוניש באב"ד,מטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון", והרב יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה (ע"ע). נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 171; אליעזר שינדלר, יידיש און חסידיש, עמ 229, 233;

שטיינברג, ברוך, בן שמעיה .
נולד בתר"ס,1900. למד בישיבות שונות בפולין. מתרפ"ח,1928, היה רב צבאי בגרודנה. שם היה פעיל בחיים הציבוריים של היהודים. אחרי זמן מה נתמנה להיות הרב הצבאי הראשי לחיילים היהודים בצבא הפולני. כשפרצה מלחמת העולם השניה נפל בשבי הרוסי, וככל הנראה נרצח בידי הרוסים ביער קאטין בחורף 1941.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 495; וונדר, ה, עמ 172-171; גרודנה- גראדנע, עמ 352-353;

שטיינברג, דב בעריש, בן אברהם מנחם. נולד בתרכ"ח,1868.
תחילה היה סוחר, תעשיין ובעל טחנת קמח. מסיבות שונות עזב את עיסוקיו אלה, והתקבל לרב בטלומטש, Tłumacz. מתרפ"ט, 1929, כיהן כדיין ומו"צ בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. היה מומחה לדיני משפטים וממונות, ונודע כבורר בעניינים אלה. השתתף באסיפת הרבנים והאדמו"רים שהיתה בלבוב בתרכ"ח, סוף 1927. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ומשם לברודי, Brody, הסמוכה. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביוני 1941, עבר עם כל משפחתו לבוכניה,Bochnia, שבגליציה המערבית, ושם נספו בקיץ תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 173-172; קהילת ריישא, ספר זכרון, עמ 100; זיידמן, אישים, עמ 495.

[1] ויסאל. השם הזה אינו מופיע בספר Where Once We Walked.
[2] שווארצע טומאה, כך קראו היהודים ביידיש, לעיר הזאת שהמשמעות של שמה ברוסית הוא – כנסיה לבנה.
[3] לפי ניישטט נרצח בינואר 1945.