לאבה, יהודה - לבין, אלכסנדר

la

לאבה, Laba, Lawa,יהודה לייב.
היה רבה האחרון של ליגום, Ligumi, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 353;

לאו (לויא), Law,ישראל יוסף, בן צבי אריה יהודה.
קולומיה,Kolomea, גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ח,1888. הוסמך לרבנות, למד גם לימודים כלליים וקיבל תעודת בגרות. לפני מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאגודת ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה ואחר כך חזר לקולומיה. שם היה סגן היו"ר של אגודת ישראל, ושימש מטעמה במועצת הקהילה ובמועצת העיריה. בתרצ"א,1931, נבחר כרבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור בימי מלחמת העולם השניה המשיך לדאוג לענייני הקהילה על אף הקשיים המרובים שהיו כרוכים בכך. כשכבשו הגרמנים את האזור ביוני 1941, הם דרשו מיהודי העיר לעקור את המצבות בבית העלמין. הרב לאו נשמע לפקודה הזאת, קיווה שכך יוכל להציל את היהודים, והלך בראש עדתו לעקור את המצבות, אחרי שביקש מחילה. עם חיסול הגטו שולח לבלז'ץ שם נרצח בכז' באלול ה'תש"ב.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 271-268; ספר זכרון לקהילת קולומיה והסביבה, עמ 189-187, 322-321; פנקס קאלאמאיי, עמ 129-128; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 470; וונדר, ג עמ 350-352;

לאו, משה חיים, בן צבי אריה יהודה.
אביו של ישראל מאיר, שהיה הרב הראשי לישראל. נולד בתרנ"ג,1893. בתרע"ד,1914, נבחר למזכיר של הוועידה של אגודת ישראל שהתכנסה בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, ושם התיידד עם ד"ר נתן בירנבוים. אחר כך שהה שנים אחדות בסוצ'אבה,Succava, שבבוקובינה. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב בפרשוב,Prešov, שבסלובקיה. שם הטרידו אותו השלטונות, כי היה אזרח זר, ולכן חזר לפולין. בתחילת תרצ"ו, 1935, התמנה לרבה של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. היה פעיל באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם דרשו ממנו להרכיב את היודנראט. לפי פנקס הקהילות הם דרשו ממנו לעמוד בראש היודנראט, אך הוא סרב. הוא המשיך לעסוק בענייני הלכה, בהתרת עגונות ובעזרה ליהודים. כתב ספר הלכה בעניין קידוש השם, אך כתב היד אבד בעת חיסול הגיטו. שולח לטרבלינקה בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 316-3-9; פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 161-160, 238-235, 786-779, 799-792, 844-841; בסוד ישרים ועדה, עמ רצ"א-רצ"ה; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 191, 193, 194, 196, 197, 199; ישיבות הונגריה א, עמ 174-177; וונדר, ג, עמ 353-358;

לאסקי,Laski ,שמואל דוד, בן אברהם.
נולד בתרנ"ב,1892. בצד לימודיו התורניים רכש גם השכלה כללית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ב"צעירי אמוני ישראל", תנועת הנוער של אגודת ישראל. מכיוון שידע גרמנית היה בקשר עם הרבנים ד"ר פנחס כהן ועמנואל קרליבך מגרמניה, שהניחו את היסודות לאגודת ישראל בפולין. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כרב ברדוגושץ', Radogoszcz, שבאזור לודז'. אחרי זמן מה נתמנה כרבה של סומפולנו, Sompolno, שבאותו האזור, ובה כיהנו אבותיו כרבנים. כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נבחר לוועד הרבנים של לודז'. בין פרסומיו היתה גם חוברת ביידיש, שבה יצא נגד תורתו של קופרניקוס. כשהיה בגטו לודז' סרב לשתף פעולה עם רומקובסקי, על אף האיומים הנסתרים שנתלוו לכך. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נפטר בגטו לודז' בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 281-275; לאָדזשער געטא, עמ 455;

לאסער(לסר,לעזער), Laser, Leser, Lezer,יוסף.
נהג לנסוע אל צדיקי בעלז. גר בהיבניב Hivniv,, שבגליציה המזרחית, ושם היה מגיד בשבתות שיעור שאליו היו באים מפשוטי העם. היה ראש ישיבה ב"קיבוץ גבוה" של חסידי רדומסק בסוסנוביץ, Sosnowiec. היה ר"מ בישיבת "בית מאיר" בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: א.ד.שטשעגאָווסקי, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה; וונדר, ג, עמ 707;

לאפיאן, Lapian,צבי.
נולד בתרע"ו,1916. היה מתלמידי ישיבת טלז. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

לב, Lew, Lev,חיים הלוי.
היה רבה האחרון של בליבירשוק, Balverzhishki, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 180; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
לב, שמואל. היה דיין ומו"צ של החסידים בקרינקי, Krynki ,Krinek,שבאזור ביאליסטוק. היה מחסידי סלונים. הקים בעירו את בית הספר ''בית יעקב''. בימי הכיבוש הנאצי אסף בסתר "מעות חיטין" לפסח, ואפה בסתר מצות. נרצח בטבח הגדול שערכו הגרמנים בעירו בערב פסח תש"ב, 1942, כשהלך להכשיר כלים לפסח.
מקורות: פנקס קרינקי, עמ 125, 242;


לבווהל (לבוול), Lebwahl, Leibwhal,אהרן, בן יצחק דוד.
נולד בתרס"ט,1909. בצעירותו למד בישיבה של ר' מאיר שפירא, שהיתה בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ואחר כך המשיך אתו בישיבת חכמי לובלין. בתרצ"ב,1932, נשלח לארצות מערב אירופה כדי לגייס כספים למענה. כשחזר לפולין המשיך בישיבת חכמי לובלין. בזמן הכיבוש הנאצי ארגן שם לימודים חשאיים במסגרת רשת החינוך של אגודת ישראל, עזר לתלמידי ישיבת חכמי לובלין באשר הם, ועמד בקשר עם מנהיגי היהודים בוורשה. נספה בתש"ג במחנה ריכוז.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 86-82; זיידמן, יומן, עמ 289; וונדר, ג, עמ 360-361;

לבין (לאבין),Labin ,אלכסנדר סנדר אריה.
בתרצ"ד,1934, היה חבר בבית הדין בבורסילב, Borysław, שבגליציה המזרחית. נפטר בהיותו כבן שבעים, בת"ש או בתש"א, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ג, עמ 361;

לבין, שלום - לוי, חיים

le

לבין, שלום, בן אלכסנדר סנדר אריה (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888 (או תרנ"ד,1894). אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כדיין, מו"ץ ואב"ד בדרוהוביץ, Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה כשחזר מן ההלוויה של אביו.
מקורות: וונדר, ג, עמ 367;

לבנברג, יעקב, Lewenberg,בן יצחק מאיר.
היה רב בפרושקוב, Proskau ,Prószkówשבפוזנן,ושם עמד בראש בית הכנסת של חסידי סקיירניביץ, Skierniewice. היה ממייסדי חברת "לינת הצדק", שעזרה לחולים מעוטי יכולת. נספה בשואה.
מקורות: ספר פרושקוב, נדז'ין והסביבה, עמ 113, 114;

לבקוביץ,יוליוס,Lewkowitz,בן שלמה.
נולד בתרל"ו,1876, בספיסקה סובוטה, Georgenberg,Spisska Sobotá שבסלובקיה. למד בבית הספר התיכון בבויטן, Bytom Odzański,שבאזור פוזנן, וגם אצל אביו וסבו, ואצל הרב ד"ר ליאו קופשטיין בבויטן. אחר כך למד באוניברסיטה בברלין, וקיבל דוקטוראט, על משנתו הפילוסופית של שפינוזה. באותה העת למד שם בסמינר לרבנים. אחר כך עבר לבית המדרש לרבנים בברסלאו, ושם הוסמך לרבנות. משרתו הראשונה היתה בשניידמיהלה, Schniedmül, שבאזור פוזנן, תחילה כעוזרו של הרב בראון, ואחרי שזה נפטר - כממלא מקומו. בתרע"ג,1913, התמנה לרב ומטיף באחד מבתי הכנסת של הליבראלים בברלין. כתב ספרים אחדים בעניינים פילוסופיים שונים. במרס 1943 גורש למחנות, ושם נספה. לפי קיש נספה ב- 1940.
מקורות: לוונטאל, עמ 120-122; ולק, עמ 232; קיש, עמ 426;

לבקוביץ, יעקב יוסף.
נולד בתרמ"ד,1884, בפולין. בתר"ס,1900, בא לגרמניה. למד בסמינר לרבנים בברלין וסיים אותו בהצטיינות. תחילה כיהן כרב בוולרשטיין, Wallerstein, שעל יד נירנברג. בתרס"ו,1906, נתמנה לרב, דיין וחזן ברגנסבורג,,Regensburg וכתב ספרים בדיני שחיטה וטהרה. מתוך אחריות לכלל הציבור היהודי המשיך למלא את תפקידיו שם גם בימי השלטון הנאצי, והיה אומר דברי נחמה ועידוד לחברי הקהילה. באפריל 1942 גורש לפולין עם חברי מועצת הקהילה היהודית של העיר ועם משפחתו. הרבנות הראשית בארץ ישראל קבעה את ראש חודש אייר כיום הזיכרון שלהם.
מקורות: לוונטאל, עמ 119; ולק, עמ 232;

לברטוב, Lewertow,ישראל, בן אייזיק.
כיהן כרב בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 369;

להמן, Lehman אשר סג"ל.
היה אדמו"ר בקולומיה, Kolomea, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 372; החסידות מדור לדור, א, עמ 205;

לובוצקי (לובצקי), Lubocki, Lubecki,חיים.
נולד בתר"מ,1880. היה חובב ציון ונאמן לתנועת המזרחי. כיהן כרב בקובילניק, ,Kobilniki, Kobilinik, Narachשבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, וברז'יצה, Rezhitsa, שבלטביה. בתרצ"ח,1938, חגגו שם את מלאת עשרים וחמש שנים להיבחרו כרב העיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה חיבר קונטרס התרת עגונות, כדי לענות על השאלות שהזמן גרמן. נספה בוף יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לובלינג, Lubling , אלימלך.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בבנדין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג

לובצ'אנסקי, Lubchanski,ישראל יעקב, בן הרב חיים לייב.
נולד בתרל"ב,1872. היה חתנו של ר' יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא" מנובהרדוק. תחילה עזר לו לנהל את הישיבה בחרקוב שבאוקראינה, ואחרי פטירת אביו נתמנה לרבה של אלט ברנוביץ, Alt Baranowice, שבווהלין, ואחר כך כ"משגיח" בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, לצידו של הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לטרוקי,Troki ,שבליטא עם מקצת מתלמידי הישיבה שלו, וניסה ללמד גם בימי השלטון הסובייטי, 1941-1940. כשנכנסו הגרמנים לעיר נכלא במחנה ריכוז שהיה בעיר. הגרמנים התעללו בו, והוא נספה. לפי גרסה אחרת הגיע עם כמה מתלמידיו לישיבה שהתנהלה במחתרת בסלובודקה, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 209-205; ברנוביץ, עמ 252-254; רבני ברית המועצות, 1939-1991; שורין, מורי האומה ג,
עמ 154-158;

לוי,Lewi ,אריה לייב.
היה רבה האחרון של פוזלאווה, Podzelva, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 450; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוי. הרב מסלוּפצה, Słupca.
בפברואר 1940 גורשו עם כמה מאות מיהודי העיר הזאת, הנמצאת באזור לודז', לתחומי הגנרל גוברנמנט. נספה ביורדנוב, Jordanów, שבאזור קרקוב, באלול תש"ב, 1942.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 229; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 165;

לוי, בנימין.
בן יעקב שהיה אב"ד בטשבין, Trzebinia, גליציה המערבית. היה ר"מ בישיבה הקטנה שבעיר. ידע לשונות זרות וספרות כללית. היה מקובל על ה"מתקדמים" ועל בעלי המלאכה, שבאו לשמוע את דרשותיו. עם אשתו חוה היה פעיל בחברת "ביקור חולים" ובקופת "תומכי עניים" שיסד. נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ג, עמ 387; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

לוי, חיים יהודה.
למד בישיבות טלז, וולוז'ין, וב"כולל הפרוּשים" בקובנה. הגיד שיעורים בתורה בבית הכנסת "גוגול" בריגה. במידת מה התפרנס ממכירת מצות שמורות שאותן היה אופה. נספה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 394;

רזניק, זונדל - רייטר, יהודה

re

רזניק, זונדל.
נולד בתרס"ו,1906. היה ב"כולל הרבנים" שעל ידי ישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ;

רזניק, יעקב חיים.
נולד בתרמ"ג,1883. היה מו"ץ בוילקומיר, Vilkomir, Ukmerge, שבליטא, והרב האחרון של הפרוור "מעבר לנהר", שנקרא גם "מתחת למים". נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 246;

ריבקא (ריבקו), Riwko,Riwka,מאיר צבי.
נולד בתרע"א,1911. היה מתלמידי ישיבת קלם,Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצט;

ריבקין (ריווקין), Riwkin , יצחק.
נולד בליטא בתרנ"ט, 1898. עד תרע"ה, 1915, למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש, ועד תר"פ, 1920, בקרמנצ'וג ,Kremenchug, שבאוקראינה. הצליח לעזוב את ברית המועצות, ומתרצ"ג, 1933, עד תרצ"ו, 1936, היה מו"צ ושו"ב בישוב חקלאי קטן על יד קורניץ, Kuzreniec Kornitz, שבאזור וילנה, ואחר כך, עד החורבן, בנובו שווינציאן (ניי שוונציאן), Novo-Svenčianai, שבאותו האזור. נספה בחול המועד סוכות תש"ב, 1941.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 503; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 447;

ריבקין, מרדכי לייב.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת טלז. שם נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסז;

ריבקין, לייב.
היה רבה האחרון של חורושץ', Choroczcz, שבווהלין. זמן מה שהה בגטו ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 353;

ריגר, Riger ,שמחה זליג.
נולד בתרכ"ד,1864. למד בישיבת וולוז'ין. אחרי שהישיבה נסגרה, בתרנ"ב, 1892, התקבל כמו"ץ בבריסק, לצידו של ר' חיים סולובייצ'יק. שם לימד גם ב"קיבוץ" של לומדי תורה שהכשירו את עצמם להיות רבנים ומורי הוראה. בין תלמידיו שם היה גם הרב איסר יהודה אונטרמן. נספה עם חורבנה של יהדות בריסק, בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה', עמ 294-289;

ריז (רייס),Reis, Riz ,דוד, בן יהושע.
נולד בתר"ל,1870. תחילה כיהן כרב בקניהניטש, Knihynicze, ואחר כך בסולה, Stara Sol, שבגליציה המזרחית. מתרנ"ט,1899, היה ראב"ד בקולומיה, Kolomea, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בגרוסורדיין Oradea,Nagyvarad,,Grosswardein, שבטרנסילבניה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 915-914;

ריטר, Ritter,אליעזר בנדיט.
נולד בתרס"ה,1905. למד בישיבת "עץ חיים" בבובוב,Bobowa, שבגליציה המערבית, ושנים אחדות לימד בה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 922;

רייזנברג (רוזנברג), Reizenberg (Rozenberg, Rosenberg),יצחק.
בימי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרב בלושיצה, Łosice, Loshitz, שבווהלין. בתר"פ,1920, היכו אותו חיילים פולנים שהתפרעו במקום. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 281;

רייטלר, Reitler,משה אלתר, בן ברוך.
מתרס"ג,1903, כיהן כרב בטארנורודה, Tarnoruda, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 252;

רייטר, Reiter,יהודה לייב. גניבושוב, Gniewoszów, אזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת גניבושוב, עמ 522 ברשימת הנספים;

שר, מנחם - תאומים, מרדכי

sh
שר, מנחם מנדל.
בתרצ"ח, 1938, נתמנה לרבה של קופצ'ווה,Koptšiovo, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 566;

שר, נחום. נולד בתרמ"ט,1889.
היה רבה האחרון של דויג Daugai,, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 202; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרייבר, Schreiber,אשר אנשל.
היה דיין ומו"ץ בלבוב. גם בזמן הכיבוש הנאצי היה חבר הרבנות בעיר זאת. נספה בלבוב במרס 1942.
מקורות: דוד כהנא, יומן גיטו לבוב , עמ 44, 65-64;

שֶרֶל, Sherel,חיים זלמן צבי.
נולד בתרס"ו,1906. למד בישיבת טלז. היה רב בהזנפוט, Aizpute, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 420; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרנצל-באב"ד, Schrenzel-Babad,שלמה, בן יעקב.
בתר"ע,1910, בערך, התקבל כדיין ומו"ץ בהולַשיץ, Oleszyce, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור. היה חובב ציון. השתתף בכינוס של סניפי המזרחי שהתקיים בלבוב בתרפ"ז,1927, ונבחר למזכירות. נספה בתש"ג.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 156; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 57; וונדר, ה, עמ 622;

שרשבסקי,Sharshewski, Shershewski,פנחס אברהם.
גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. תחילה שימש שם כמלמד פרטי לילדים, וכשהוקמה בעיר ישיבת "תורת חסד", הגיד בה שיעורים. רצה לעלות ארצה ולהיות שמש בשטיבל של חסידי סלונים בירושלים. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ז, עמ 220-216;

שרשבסקי, צבי, בן יחודה.
היה רב בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס סלונים, כרך ב, דפי הנצחה בסוף הספר;

תאומים, Teomim,חיים צבי הירש, בן יעקב.
נולד בתר"ל,1870. מתרס"ה,1905, מילא את מקומו של אביו כדיין ומו"צ בקולומיה,Kolomea, שבגליציה המזרחית, אך משום שהיה ציוני לא רצה "ראש הקהל", שהיה איש אגודת ישראל, שיֵשב בבית הדין. לכן אישרו לו את המינוי הזה רק בתר"ע-תרע"א (בערך 1911), וזאת - כדיין שישב בביתו וקיבל שכר מופחת. בשנות העשרים של המאה העשרים הקים את סניף המזרחי בעירו, ואת בית הספר "תחכמוני". חיבר ספר "זכרון לראשונים" על תולדות הקהילה היהודית בקולומיה, שהוקדש לקרל פרנץ יוזף ורעייתו, שישבו בעיר הזאת חמישה חודשים, ב-1912. נספה בתש"א,1941.
מקורות: חנוך שכטר, ערים שתים, עמ קנ"ב; פנקס קאלאמאיי, עמ 112; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 847; וונדר, ה, עמ 660-658;

תאומים, יונה, בן נפתלי הירץ.
נולד בתר"ל,1870. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל בויֵלקיה אוצ'י, Wielkie Oczy, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 661;


תאומים, יעקב יצחק, בן אברהם.
נולד בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות בידי ר' צבי הירש אורנשטיין והמהרי"א איטינגא, אך התפרנס ממסחר ומבנקאות בעיר חדש,Neishtat, Nowe Miasto, שעל יד לבוב, ובפשמישל Przemyśl, הסמוכה. היה ממייסדי אגודת ישראל בגליציה, אך במשך הימים התרחק מן הפעילות בתנועה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, אחר כך חזר לפשמישל, ובשנים תרפ"א-תרצ"ה,1921-1935, שוב גר בווינה. בתרפ"ג,1923, היה בין אלה שהקימו על יד וינה בית יתומים ליתומי מלחמת העולם הראשונה, שהתקיים עד כניסת הגרמנים לאוסטריה. אחר כך חזר לפשמישל. כשהאזור הזה נכבש בידי הרוסים, בראשית מלחמת העולם השניה, הוא נאלץ לעזוב את העיר ועבר ללבוב. שם נפטר בתש"א,1941, לפני שהאזור הזה נכבש בידי הגרמנים.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 338-337;

תאומים, לוי יצחק, בן זאב וולף.
נולד בתר"ן,1890. כיהן כרב במוסטי ויאלקה (מוסט גדול), Mosty Wielkie, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בצבא האוסטרי ונפל בשבי הרוסי. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 681;

תאומים, מרדכי ליפא, בן יצחק דב.
"העילוי מרודקי". נולד בתרס"ה,1905. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בתר"ע,1910. הוסמך לרבנות בידי הרב דוד הורוביץ מסטניסלבוב,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. שלט היטב בלשון הפולנית ובספרותה עמד בבחינות הבגרות באופן פרטי, ושלטונות פולין אישרו אותו כרב. בתר"ץ,1930 (לפי וונדר בתרצ"ב,1932), התקבל כרבה של רוהטין,Rohatyn,שבאותו האזור. אהד את אגודת ישראל, אך לא התערב בפוליטיקה. כשבספטמבר 1939 סופח האזור הזה לברית המועצות הוא דאג לפליטים הרבים שבאו לשם מן השטחים שנכבשו בידי הגרמנים, גייס את יהודי העיר לפעולות עזרה, וכשרבים מהם גורשו לפנים רוסיה שלח להם חבילות מזון, על אף המצוקה הקשה שבה היו יהודי עירו עצמם נתונים. כשראה את אותם היהודים ששיתפו פעולה עם השלטונות נשבר ליבו, והוא אמר שאם יזכה לעבור את ימי הרעה לא יהיה עוד רב בישראל. כשנכנסו הגרמנים לרוהטין, בסוף יוני 1941, היה הרב תאומים מראשוני הקרבנות. נספה בקיץ תש"א,1941. לפי אלה אזכרה בבלז'ץ, ביולי 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 43 , עמ 387-377; אלה אזכרה, ג, עמ 107; אלה אזכרה, ד, עמ 293-284; וונדר, ה, עמ 685-684; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] סיוון תש"ד.מן התאריך הזה ניתן ללמוד שיתכן שהרב שפירא הצליח לברוח מפולין להונגריה, ומשם גורש לאושוויץ.