בומבך, אליהו - בורנשטיין, אהרן

bo

בומבך, אליהו, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ד,1884. למד אצל חותנו, יעקב משה ספרין מקומרנה, Komarno, גליציה המזרחית. בתרס"ז,1907, התקבל כרב בקֶנטי. בתרפ"א, 1921, נתמנה לאב"ד וראש הישיבה הגבוהה באושויינצ'ים. השתייך לאגודת ישראל. בתרע"ב,1912, השתתף בוועידת היסוד של התנועה שהתקיימה בקטוביץ. בימי השואה נמלט לסוסנוביץ, Sosnowiec, ומשם גורש לאושוויץ. נספה בל"ג בעומר תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים –אושוויץ), עמ 102-100; אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;

בומבך, אריה לייב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ח,1888. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של האלשיץ-אולשיצה, Oleszyce, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451-450; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 58, 57;

בומבך, בנימין, בן אליהו.
שימש כרב באחד מפרוורי אושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70;

בומבך, חיים זאב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ו,1886. היה רבה של זייבוש, Żywiec, שבגליציה המערבית. בתרמ"ו, נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 161;

בומבך, נפתלי הירץ.
נולד בתרמ"ה,1885. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה. כשחזר לגליציה נתמנה לרב במאגריב,Magierów, Magriv, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, התקבל כאב"ד בסמבור, Sambor, שבאותו האזור. נספה בבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 467-464; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בומבך, שמואל, בן אליהו.
תחילה כיהן כרב באחד מפרוורי אושווינצ'ים, ואחר כך כאדמו"ר בבנדין, Będzin. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 121; אלה אזכרה, ו, עמ 70; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים–אושוויץ), עמ 252; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשנה;

בוסל, Busel,זלמן.
ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר, נתמנה לרבה של יאנוב
Janów Poleski, Janów k Pińska, שבווהלין. נספה עם חיסול הגטו שם, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 257;

בורגנסקי, ,Burganski אהרן, בן חנינא.
נולד בתרמ"ה,1885, בצ'רנוביל שבאוקראינה, והתחנך בחצרו של הרבי. למד בישיבה בצ'רקסיCherkasy, שבאותו האזור, ואחר כך בסלובודקה ובנובהרדוק, Novaredok. תחילה כיהן כרב בקוז'ימיר, שהיתה פרוור של נייסביז'. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר עברה מיד ליד, הוא ייצג אותה בפני השלטונות, ובין היתר הכין כתבי גט על תנאי לחילים היהודים ששרתו באזור, כדי למנוע מקרים של עגינות. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לסנוּב,Snów, ושם כיהן כרב. היה בתנועת המזרחי, רצה לעלות ארצה, וראה את עצמו כתלמידו של הרב קוק, אם כי לא הכירו אישית. היה בין הרבנים שחתמו על הכרוזים למען המזרחי. נספה באב תש"ב,1942, עם חיסולה של קהילת סנוב
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 263-262; ספר ניסוויז', עמ 229-231; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורוביץ, Borowitz,בן ציון.
מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב בפרושוביצה, Proszowice, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 400;

בורלאנד,Burland, Borland,אלחנן יהודה.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רב בסורווילישוק, Shurvilishuk, שבליטא, ומתרצ"ב, 1932, באנושישוק, Anusushok, שבאותו האזור. נספה עם בני קהילתו בערב יום הכיפורים תש"ב.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורנשטיין,Bornstein ,אברהם
בן האדמו"ר שמואל מסוכאטשוב, Sochaczew, שבאזור ורשה. נולד בתרע"א,1910. היה מתלמידיו של הרב אברהם ויינברג (אברהמ'לי סטוצ'ינער) מוורשה (ע"ע). בתרצ"ד,1934, התמנה כמו"ץ בקוטנה,Kutno, שבאזור לודז', והרב יצחק יהודה טרונק שהיה גיסו הדריך אותו ברבנות. כשנפטר הרב טרונק בתרצ"ט,1939, התמנה לרב במקומו. בימי מלחמת העולם השניה עבר לגטו ורשה. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לאוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ושם נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 157-156; היכל קאצק, עמ תרפה; החסידות מדור לדור, ב, עמ 480; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 32, 70; ספר קוטנה והסביבה, עמ 268;

בורנשטיין, אהרן
בן יוסף מד'ווארט, Warta,Dvart,שבאזור לודז'. היה מו"ץ בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שיולדות ואנשים שמרגישים שכוחותיהם אוזלים צריכים לפנות אל הרופא ואחר כך אל הרבנים, כדי שיתירו להם לאכול בשר טריפה, וזאת – רק במקרים של פיקוח נפש. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: מ. ראם, עורך, כארז וכאזוב, בתוך: ספר אגודת אזוב השלם (להלן: כארז וכאזוב), עמ כב; לאָדזער געטא, עמ 455;

מקובקי, צבי - משיץ ,אלחנן

ma

מקובקי (מקובסקי), Makowki,צבי.
כיהן כרב בקובילניק, Kobilniki, Kobilinik, Narach, שבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, אחרי חותנו הרב יהודה לייב איינבינדר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 534;

מֶקלין, Meklin,משה.
נולד בתרל"ב,1872. בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורוב, Turov, שברוסיה הלבנה (אז פולין). נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרגולין (מארגולין),Margolin.
נולד בתר"ע,1910,בקרמנצ'וג Kremenchug ,, שבאוקראינה. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;

מרגליות, Margulis, Margolis, Margaliot ,מנחם מוניש.
נולד בתרמ"א,1881. בתרע"א,1911, נתמנה לרבה של יאנוב,
Janów Trembowelski , שעל יד לבוב. נספה כנראה בת"ש.
מקורות: וונדר, ג, עמ 943; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 283-282; קרסנוברוד, ספר זכרון, עמ 187, 458-457. פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 513;

מרגליות, מנחם מנדל.
נולד בתרל"ח,1878. בסוף המאה הי"ט התיישב בכפר גלוד, Glod- Somes , שבטרנסילבניה. בתרס"ח,1908, עבר לאוטיניה, Ottynia, שבגליציה המזרחית. שם שימש כמגיד שיעור וכרב ללא משכורת, והחזיק ישיבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, עמ 111;

מרזל,Merzel ,אברהם (אברהמצ'י).
נולד בגליציה. היה מחסידי צ'ורטקוב. בא לאנטוורפן, ושם היה שוחט ודיין. נספה בשואה.
מקורות: עדותו של אלימלך לרנר;

מרקוביץ,Markowitz ,זלמן טוביה.
היה רבה האחרון של אנטלפט,Antalieptė , שבליטא. נספה בפורט התשיעי בקובנה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 85;

מרקוביץ (גורדון), שמואל.
היה רבה האחרון של טורץ, Turetz, שברוסיה הלבנה. נולד ב-1900. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, וככל הנראה התמנה לרב בברדיאנסק, Berdiansk, שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. בתרפ"ט,1929, עשה כמה שבועות בגרמניה, כשליח של הישיבות של ה"חפץ חיים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נכבש האזור שבו גר בידי הרוסים, והוא עבר לווילנה שאז היתה בתחום ליטא העצמאית. באותה העת התארגן שם ועד הרבנים הפליטים, והרב מרקוביץ היה מראשיו. הוא רצה להגיע לארץ, אך מכיוון שנחשב לאזרח סובייטי בוטל רשיון היציאה שלו. לפי השמועה הוא הורד מן הרכבת שעמדה לעזוב את העיר. שם נשאר,
ונספה ב-1941.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ-ספר זכרון, עמ 6-4; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרקוס, Markus,יצחק.
היה חתנו של הרב יצחק הלוי שוסטר מסוקולקה (ע"ע). למד בישיבת ראדין,Radun, Radin. בתרצ"א,1931, היתה בסמורגון מחלוקת בקשר למינוי רב חדש, ולכן מינו שם שני רבנים, אותו ואת גיסו הרב זליג סלודז'ינסקי (ע"ע). בזמן הכיבוש הנאצי עבר לגטו וילנה. שרד מן האקציה של הרבנים שנערכה שם ב-12 ביולי 1941. נספה במיידאנק.
מקורות: קרמרמן, עמ 105; סמורגון, ספר עדות וזכרון, עמ 104, 527, ברשימת הנספים;

מֶרקֶר (מארקער), Merker, Marker,שלמה, בן הרב מאיר יחיאל מוורשה.

היה חברו הקרוב של הרבי מאוסטרובצה וצם עימו כל שני וחמישי (האוסטרובצה צם כידוע 40 שנה לפני השואה). בצעירותו למד בישיבת גור, ידע הש"ס בעל פה, וב"טיש" בגור היה יושב רביעי בשורה הראשונה ליד הרבי. בתחילה הוא היה רב בקוזימינה שבאזור קאליש, ועם מות אביו הוא בא להחליפו בפרוור אוחוטה שעל יד ורשה

- אוחוטה , היו לו 4- ילדים שנרצחו בשואה , הוא כיהן גם בבית הדין בוורשא. הרב מרקר היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61, 341; פלינקר, וארשה, עמ 160; קרוב משפחתו הרב מרדכי פרומר;

משיץ, Mashitz ,אלחנן.
ראה מושיץ, אלחנן.

משיץ, יהודה. ראה מושיץ, יהודה.

קונדא, אהרן - קורנגוט, יוסף

ku

קונדא (קונדה), Kunda,אהרן, בן זלמן.
נולד בתרל"ה,1875. אחרי שאביו נפטר ירש את מקומו כרבה של אולבסק, Olevsk, והסביבה שבאוקראינה. כשהאזור הזה נכבש בידי הסובייטים אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר בחשאי לסארני, Sarny, שבווהלין, ושם נתמנה כרבם של חסידי סטולין. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר יזכור לקהילת סארני, עמ 233;

קוסובסקי,Kosowski,יוסף.
היה רבם של ה"מתנגדים" ביאנוב,Janów Poleski , שעל יד ביאליסטוק. נפטר בת"ש,1940, בימי השלטון הסובייטי.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 255;

קופלוביץ,Koplowitz,יעקב.
נולד בתרכ"ד,1864, באזור וילנה. גר ברוסיה הלבנה. בתר"ץ,1930, נאסר בידי הסובייטים עם עוד מרבני מינסק. כעבור זמן מה שוחרר. שוב נאסר, ובאפריל 1941 נדון לחמש שנות גירוש בעוון הסתה אנטי-סובייטית, ונספה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קופלוביץ, מנחם.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה האחרון של סקופישוק Skapiškis,, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 440; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קופלר, Kopler,שלום, בן מנשה.
נולד בתרס"ט,1909. היה ר"מ בישיבת בובוב בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 423;

קופמן,Kofman,משה.
למד בבית המדרש בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. לימד בכיתות הגבוהות בבית המדרש בד'ווארט, Warta,Dvart, שבאותו האזור. נספה עם בנו בראש השנה תש"ג,1942.
מקורות: מוניץ, גווילי החורבן, עמ 44;

קופראנסקי (קופריאנסקי), Kuprianski, Koprianski ,קלמן.
למד בישיבות באנטופול, Antopol, ובקוברין, Kobrin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124;

קוקוסיצקי (קאקאסיצקי), Kokosicki,שמריהו.
נולד בתרס"ג,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצד;

קורן, Korn,יהודה צבי.
היה דיין ומו"ץ ברוזניאטוב, Rożniatów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 427;

קורן, מרדכי, בן צבי דב.
למד בישיבת חכמי לובלין, והיה ר"מ בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 427;

קורנגוט, Korngut,יוסף חנינא סגל, בן יצחק זאב.
נולד בתרע"ט,1919. היה ר"מ בישיבת "עץ חיים" של חסידי בובוב במישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 428;

שיץ, אליעזר זאב - שליטא, שלמה

שיץ, Shitz, Schüts , אליעזר זאב.
נולד בתר"מ,1880. למד בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין. היה רב בפאולסהאפןPaulshafen, Saka, , בהזנפוט,Aizpute,ובריבינשקי,Ribinishok Ribeņai,, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 418; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיקלר, Shikler,שלמה, בן צבי.
נולד בתר"ס,1901. היה מראשוני התלמידים בישיבה שפתח ר' מאיר שפירא (שבתר"ץ,1930, הקים את ישיבת חכמי לובלין) בגלינה, Glinna, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב, ושם עמד בראש "צעירי אגודת ישראל", וכתב בעיתונים של התנועה. בתרפ"ז,1927, התקבל כרב בגוליגור, Gologory, שבגליציה המזרחית. בתרצ"ב,1932, התמנה כרבה של קאלוש, Kałusz, שבאותו האזור. לבקשת הנהגת הקהילה מיתן את פעילותו באגודת ישראל. כשפרצה מלחמת העולם השניה היתה העיר באזור הכיבוש הרוסי, והרב שיקלר השתדל לעזור לבני קהילתו ככל שהתנאים אפשרו זאת. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 266-261; אלה אזכרה, ב, עמ 250-246; זיידמן, אישים, עמ 478-474; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכטר, Shechter,חיים, בן פנחס.
נולד בתר"ן,1890. לפני תרצ"ג,1933, עבר ליאנוב, Janów, שעל יד טרמבובלה, ,Trembowla שבגליציה המזרחית, ושם היה שו"ב ומו"ץ. מתרצ"ז,1937, היה רבה של העיר. בספריו תקף את הרבנים שחיו בתקופתו, שלפי דבריו קנו רבים מהם את משרותיהם בכסף. בשל כך פרץ סיכסוך בינו לבין הרב אליעזר לייטר (ע"ע). בזמן הכיבוש הנאצי, כשהעיר נעשתה "יודנריין", נמלט ליערות, ושם נספה באחד המצודים, בסוף קיץ תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 270-267; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכטר, שמעון, בן חיים מרדכי.
כיהן כר"מ בישיבה בסמבור, Sambor, שבגליציה המזרחית. למד בישיבת חכמי לובלין, ובשנים מאוחרות יותר סבב בעיירות בגליציה המזרחית והתרים למען הישיבה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 277-276;

שכנוביץ, Shachnowitz, Shechanowitz ,יוסף.
היה רבה האחרון של סוודושץ' Svedasai,, שבליטא. היה פעיל באגודת ישראל. בימי הכיבוש הנאצי גורש עם רבים מיהודי עירו לרקישוק, Rokiškis. שם הם נרצחו באב או באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 417; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שכנר, Shechner, Shachner מנחם מנדל.
נולד בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ולמד בישיבות בהונגריה. בתרפ"ו, 1926 (כך לפי וונדר. לפי אלפסי בתרפ"ה,1925), חזר לסאנוק. שם ראו אותו רבים כאדמו"ר. אך הוא סרב לקבל "פדיונות" מבלי שיתן בעדם תמורה כלשהי, כגון הדרכה, מתן שיעורים וכד'. כשהגיעו הגרמנים לעירו הוא התיר ליהודים לחלל את השבת בעת הסכנה, ואף לנסוע בשבת כדי להימלט, אך הוא סרב לעזוב את ביתו. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 519; ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 310; וונדר, ה, עמ 278; אלפסי, עמ 223;

שלומוף (שלומוב), Schlomoff, אברהם, בן חיים אלעזר.
נולד בקובנה, בתר"ס,1900. בתרס"ה 1905 היגרה משפחתו לפריס. בתרע"ז, 1917, קיבל מילגה והתקבל לסמינאר לרבנים, שאותו סיים בתרפ"ג, 1923. בתרפ"ב, 1922, קיבל את האזרחות הצרפתית. בשנת לימודיו האחרונה התמנה לממלא מקומו של הרב בקהילת ביון, . Bayonne אחרי שסיים את לימודיו גויס לצבא, והגיע לקצונה. גם אז המשיך להיות בקשר עם קהילת ביון ומילא בה תפקידים שונים. הקהילה חיכתה לשיחרורו כדי למנות אותו לרבה הראשי. באותה העת גם לימד לימודי יהדות בבתי הספר התיכוניים בעירו. בתר"ץ, 1930, החליט לעזוב את הרבנות ולעסוק במסחר, ועבר לפריס. בתרצ"ט, 1939, גויס לצבא, ונשלח לתקופה מסויימת לפס שבמרוקו. אחר כך הוחזר לצרפת להמשך שירותו. באוגוסט 1940 שוחרר מן הצבא והתחיל לעבוד כנהג מונית. ב -1943 איבד לפי חוקי וישי את אזרחותו הצרפתית, ונשלח לעבודת כפייה ביערות, עם עוד יהודים. ב- 24.11.1943 נאסר, והועבר למחנה המעצר בדראנסי,.Drancy כעבור זמן קצר גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.p. 398-401

שלזינגר, Schlesinger,טוביה דב (בער).
נולד בתרמ"ה,1885. כיהן כרב באבל,Abel, Obeliai , ומתרפ"ח, 1928, בדוסיאט, Dusiat, Dusetos, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שליטא,Shlita,אליעזר ליפא (זיידל). בן הרב בן ציון (ע"ע).
נולד בתרנ"ז,1897. היה רבה האחרון של יז'רנה, Jazierna, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם אילצו אותו ויהודים אחרים לעקור את המצבות מבית העלמין היהודי כדי לרצף את הרחובות. קודם שעשה זאת ניגש אל קברו של זקנו שהיה האב"ד בעיר, וביקש מחילה. נספה בתש"א.
מקורות: וונדר, ה, עמ 292-290; זיידמן, אישים, עמ 281;

שליטא, בן ציון, בן יואל.
נולד בתרכ"א,1861. בערך בתר"ן,1890, התקבל כדיין ומו"ץ בזבורוב, Zborów, שבגליציה המזרחית, ואחרי זמן מה אישרה אותו הקהילה כרב של העיר. הוא היה רבם של ה"אשכנזים", הלא חסידים. בין תלמידיו הרבים היו ד"ר שמחה בונים פלדמן, ואחיו הסופר ר' בנימין שעלו ארצה. נספה בתש"א. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בתש"ב.
מקורות: וונדר, ה, עמ 295-294; זיידמן, אישים, עמ 281; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שליטא, יעקב, בן הרב בן ציון (ע"ע).
נולד בתרנ"ו,1896. בתרע"ט,1919, התמנה לרב בטרנופול, Tarnopol , שבגליציה המזרחית, עם הרב דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון",והיה אחד משני הרבנים האחרונים של העיר. היה פעיל בהכנות לוועידה של רבני גליציה שהתכנסה בלבוב בכסלו תרפ"ח,1927. השתתף בוועידה השניה של אגודת ישראל בגליציה המזרחית, שהתקיימה בתרצ"א,1931. כשכבשו הרוסים את האזור בראשית מלחמת העולם השניה עזר לפליטים היהודים שבאו לשם מגליציה המערבית ומפולין הקונגרסאית. נספה בבלז'ץ בפברואר 1943.
מקורות: וונדר,ה, עמ 296-295; אלה אזכרה, ד, עמ 111-108; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; זיידמן, אישים, עמ 283-28;

שליטא, שלמה יעקב, בן הרב יצחק אליהו.
בתרפ"ח,1928, נבחר לשמש כרבה של ולאדימירץ, Włdomierzec, שבווהלין, וכמה ישובים יהודיים שהיו סמוכים לה. היה פעיל באגודת הרבנים בפולין. היה "רב מטעם", ופעל להקמת בית ספר עברי בעיירה. על פי "רבני ברית המועצות, 1939-1991" הוא היה שם "הרב מטעם". עמו שימש שם ברבנות הרב שלמה יעקב קטן (ע"ע). נספה באלול תש"ב, אוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 84, 85, 86; רבני ברית המועצות, 1939-1991;