בורנשטיין, אפרים - בורשטיין

bo

בורנשטיין, אפרים פישל.
בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים כיהן כרב במייכוב, Miechów, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה. עמ 302;

בורנשטיין, דוד.
היה דיין ומורה הוראה באוזרקוב, Ozorków, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אוזרקוב, עמ 116;

בורנשטיין, דוד, בן שמואל.
האדמו"ר מסוכאטשוב,Sochaczew . אזור ורשה.נולד בתרל"ו, 1876 כך לפי זילברברג, אונגר-אדמו"רים, ו-אלה אזכרה. לפי אלפסי בתרל"ח, 1878. בתרפ"ו, 1926. הוכתר לאדמו"ר. שבע עשרה שנים כיהן כרב בווישוגרוד, Wyszogród, שבאזור לודז', והקים בה ישיבה. אך בגלל סכסוכים עם פרנסי העיר נאלץ לעזוב את המקום ועבר לטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowieck, שבאותו האזור. גם שם סבל מן החוגים החילוניים ומאנשי המזרחי. אחר כך התיישב בפביאניץ, Pabianice, שבאותו האזור, ולפני המלחמה גר בלודז'. היה חבר באגודת ישראל, ובאגודת הרבנים בפולין. תמך ביישוב ארץ ישראל, ביקר בה כמה פעמים, רכש שם חלקת קרקע ועודד את חסידיו לעלות לארץ. כשכבשו הגרמנים את לודז' הם חיפשו אותו, והתעללו בו ברחובות העיר, אך הוא הצליח לעבור בסתר לוורשה. כדי להימלט מן הגסטאפו ישב כשנתיים בגטו בשם בדוי, ועבד בבתי מלאכה שונים. באחרון של פסח ת"ש,1940, ערך שם בסתר "טיש". לפי אהרונסון הוא יצא, לפני ראש השנה תש"א,1940, ב"קול קורא", שהופץ בסטנסיל, שבו דיבר על מהותם של היסורים, שתפקידם הוא לקרב את ישראל לאביהם שבשמים. נפטר בגטו בכסלו תש"ג. הלווייתו היתה האחרונה שהתירו הגרמנים לערוך מתוך הגטו אל בית העלמין ברחוב גנשה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 81-77; אלפסי, עמ 211-210; החסידות מדור לדור, ב, עמ 478; זיידמן, יומן, עמ 22-21, 167, 331; היכל קאָצק, עמ תרסג-תרסה; אלה אזכרה, א, עמ 157-150; ספר זגירז' א, עמ 376; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 45, 68 ,261; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 91; הביוגרפיה השלמה שלו נכתבה בספר מלכות בית דוד, מאת יהושע עוזיאל זילברברג. קורותיו בתקופת השואה - עמ 353-386; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 230-232; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,א, עמ תנב-תנד;

בורנשטיין, חיים אשר.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של קונייצפול, Koniecpol, שבאזור צ'נסטוחוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 234;

בורנשטיין, יצחק מנחם (מענדל שעדליצער).
היה ראש ישיבה בסוכאטשוב, Sochaczew, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, וכעבור שנים אחדות עבר ללודז'. שם נפטר באלול תש"ג,1943.
מקורות: ספר זגירז' א, עמ 503-502;

בורנשטיין, יקותיאל זלמן.
בתרפ"ט,1929, נבחר לרבה של בז'זין, Brzeżin, Briesen , שבאזור פוזנן. עם פרוץ המלחמה פרצו הגרמנים אל ביתו והתעללו בו, ובעוד יהודים מן האינטליגנציה בעיר. הוא טולטל בין בתי סוהר שונים, ובסוף הגיע לקרקוב. הגרמנים דרשו מאשתו לשלם להם את דמי החזקתו בבתי הסוהר, וקראו לזה "שכר דירה". נפטר בגטו לודז'.
מקורות: בז'שעזשין יזכור בוך, עמ 45; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 63, 64;

בורנשטיין, ישראל הלוי.
שימש כרב ברייוויטש, Ravitz,Rejowiec,שבאזור לובלין. בימי מלחמת העולם הראשונה התגלגל לאוקראינה, וגם שם שימש כרב בערים שונות. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה בין מקימי סניף המזרחי בברנוביץ' שבווהלין. בתרפ"ב,1922 נתמנה כרבה של פלונסק,Płońsk, שעל יד ורשה. שם הוציא לאור את ספרו "כרם ישראל" ובראשו קונטרס, שבו סיפר את קורותיו ואת קורות היהודים בימי הפרעות באוקראינה. היה בין מייסדי בית הספר הדתי-לאומי "יבנה". טיפל הרבה בחלוצים הדתיים. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 266-265;

בורנשטיין, מנחם מנדל, בן מאיר.
גר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כב-כג;

בורנשטיין, נתן (נוטעל), בן יום-טוב ליפמן.
נולד בתרמ"ח,1888. היה מחסידי רדומסק, Radomsk. למד בשטיבל של רדומסק, שהיה ברחוב יוזפה 15 בקרקוב. הוסמך לרבנות בידי הרב מוייליצ'קה. התפרנס מבית מלאכה לארנקים שהיה בביתו. כשהועבר לגטו קרקוב הציבו אותו הגרמנים בקבוצה של פועלי ניקיון. באדר ב תש"ב,1942, רצחו הגרמנים כמה מאנשי הקבוצה הזאת ובהם את הרב בורנשטיין.
מקורות: עדות בנו שלמה בורנשטיין.

בורשטיין, Burstein, Burstin ,אלתר משה מרדכי.
נולד בתרל"ט,1879. בתרס"ט,1909, התקבל כרב בצ'רווין, Czerwin,שעל יד ורשה. בתרצ"ט,1939, עבר לגובורובה,Goworowo,שבאותו האזור. כשכבשו הגרמנים את העיר הוא היה ברשימה של הרבנים ואנשי הציבור היהודים שהיו מבוקשים על ידיהם. זמן מה התחבא, והמשיך להנהיג את קהילתו. אחר כך ברח לביאליסטוק, ומשם לווילנה. שם היה בוועד הרבנים הפליטים. משם נמלט לגרודנה, והתמנה ל (אב"ד). אחר כך חזר לביאליסטוק. שם תמך ביוזמה למרד, ועודד את בני הישיבות להצטרף אליו. נספה בטרבלינקה באב תש"ג,1943.
מקורות: גובורובה, ספר זכרון, עמ 65-61;

בורשטיין, ראובן דוד הכהן, בן יהושע בר ראובן הכהן בלומנטל.
היה אב"ד בקאמיניץ דליטא, Kameniec Litewski, ורבה האחרון של העיר. נספה בשואה.
מקורות: קהילת אוגוסטוב, ספר זיכרון לקהילת אוגוסטוב והסביבה, עמ 108;

בורשטיין.
היה ראש ישיבה בראדום,Radom, שבאזור ורשה. בתחילת מלחמת העולם השניה התקיים בביתו מניין פרטי. נספה בשואה.
מקורות: ראדום, עמ 235;