טייטלבוים, דוד - טייטלבוים, משה

ti

טייטלבוים, דוד בן ברכיה.
נולד בתר"ן,1890. בתרע"ז,1917, נתמנה לאדמו"ר בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 147; החסידות מדור לדור, א, עמ 315; וונדר, ב, עמ 94;

טייטלבוים, חיים.
היה דיין בבריגל-בז'סקו,Brigel-Brzesko,שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילת בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 129;

טייטלבוים, חיים, בן הרב יוסף מנייפלומיץ, Nieplomice.
היה דיין ומו"ץ בקרקוב. לפי קארל נספה בבלז'ץ. לפי בוסאק נפטר בקרקוב, בת"ש.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 213;

טייטלבוים, חיים אליעזר, בן שלמה.
נולד בגליציה ואחר כך עבר לטרנסילבניה. בתרפ"ב,1922, נתמנה לדיין בבית המדרש החסידי בטשנד, Tăşnad, Trestenberg, ונחשב למנהיג רוחני. בתרצ"ט,1939, עבר לגרוסורדיין, Grosswardein,Oadea,Nagyvarad, שבאותו האזור. שם נעצר בתש"א,1941, כנתין פולני, וגורש לפולין. נספה בקמיניץ-פודולסק, Kamenec Podolsk, שבאוקראינה, באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 96-97;

טייטלבוים, יהודה, בן ברכיה.
נולד בתר"ן,1890. תחילה כיהן כאב"ד ביבורניק, Jaworznik Polski,שעל יד צ'נסטוחוב. בערך בתרצ"ה,1935, נעשה לאדמו"ר מפרוכניק, Pruchnik, בפשבורסק, Przeworsk, שבגליציה המזרחית, והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 105-104; החסידות מדור לדור, א, עמ 315;

טייטלבוים,יחיאל, בן אברהם אהרן.
נולד בתרכ"ח,1868. מתרע"א,1911, היה דיין ומו"ץ בקולבוסוב, Kolbuszowa, שבגליציה. נספה בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור, בתמוז תש"ב.
מקורות: וונדר, ג, עמ 109-108; החסידות מדור לדור, א, עמ 313; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קצו;

טייטלבוים, יצחק, בן מרדכי דוד.
נולד בתרכ"ח,1868, בהוסאקוב, Hussaków, שבגליציה המזרחית.בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה, והיה אדמו"ר במישקולץ, Miskolc,ובאונגוואר,Ungwar, Uzhhorod, שבקרפטורוס. זמן מה שהה בווינה. אחרי המלחמה ביקשו ממנו שישוב לעירו שבגליציה. אך בעניין הזה התגלעו חילוקי דעות בינו לבין אחרים שטענו לחזקה על הרבנות במקום. אלה יושבו רק בתרפ"ח,1928. נספה באושוויץ בסיוון תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ג, עמ 111-110; החסידות מדור לדור, א, עמ 315; אלפסי, אנצילקופדיה לחסידות, ב, עמ שמא;

טייטלבוים, מאיר, בן יצחק (ע"ע).
היה האדמו"ר בהוסאקוב, Hussaków, שבגליציה המזרחית, במקום אביו שעבר להונגריה. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 316; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 174; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ לח;

טייטלבוים, מנחם צבי, בן חיים שהיה דיין ומו"ץ בקרקוב (ע"ע).
היה רבה של נייפלומיץ, Nieplomice, שבאותו האזור, והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 121;

טייטלבוים, מנשה, בן נחום צבי.
היה האדמו"ר מדרוהוביץ', Drohobycz, בבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 74;

טייטלבוים, משה.
מתרפ"א,1921, היה רב ואדמו"ר משושלת צאנז, במושציסק, Moshatzik, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 123; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 318;

טייטלבוים, משה יוסף.
היה אב"ד בבוקובסק-פשמישל, Bukowsko-Przemyśl, שבגליציה, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 132;

טירנובסקי, מרדכי - טשרניחה, ראובן

ti
טירנובסקי, Tirnowski,מרדכי יצחק.
היה רבה האחרון של דרוהיצ'ין, Drohiczin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 264;

טמפלר, Templer,אהרן יוסף, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1870. כחמישים שנה כיהן כרב בז'פניק, Rzepnik, שבגליציה המערבית. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 172-175;

טמפלר (פרייזינגר, Freizinger), אפרים, בן ברוך.
נולד בתרל"ה,1875. היה רב בבריגל-בז'סקו Briegel, Brzesko , שבגליציה המערבית. היה שקוע בלימוד התורה ולא היה לו שיג ושיח עם הבריות. היה לו בית מדרש משלו שבו התפללו רק אנשים מעטים. נקרא בשם "היהודי הטוב". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 9, 36, 116, 129; וונדר, ג, עמ 175;

טמפלר, משה, בן חיים אפרים.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר מדמביץ, Dębica , בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464;

טמקין, Temkin,משה, בן מנחם דוד.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לדיין באחד הפרוורים של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. שימש כחבר בבית הדין לענייני עגונות שהוקם שם בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה, בראשותו של הרב משה חיים לאו (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237, 271-270;

טננבוים, אליעזר משה.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בטרלה, Tarle, Tarłόw‏, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

טננבוים,Tenenboim, Tenenbaum,ישעיה קלונימוס.
היה דיין ומו"ץ בגרבולין, Garwolin, שעל יד ורשה. מלבד תפקידיו הרשמיים בעיר היה גם מגיד שיעורים לצעירים חובשי בית המדרש וחברים צעירים באגודת ישראל. בנו הבכור מרדכי היה ממייסדי "צעירי המזרחי" בעיר. נספה בגטו פוריסוב, Porysów, Parysów, שבאותו האזור, בחול המועד סוכות תש"ג,1942.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך/ ספר יזכור, עמ 4;

טרופ, Trop,יוסף חיים אברהם.
נולד בתרל"ב,1872. בתרנ"ח,1898, נתמנה לרב באינטורוק, Inturke, שבליטא, ואחר כך בווישניטה,Viešintos,Vyshint. בן שתי מלחמות העולם היה רב בברזה קרטוסקה, Bereze Kartuska, שבווהלין. בזמן הכיבוש הנאצי היה משותק ברגליו. נספה ביולי 1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טרושקין (טערוסקין), Terushkin,Teruskin, Truskin,יעקב חיים, בן ברוך.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת סלובודקה. מתרע"ז,1917, היה רבה של שקוד,,Shkudi Skudas, שבליטא. הקדיש מזמנו לחקר ענפי מדע שונים. הקים בעירו כיתות וחוגים לתורה. תמך בתנועה הציונית, ואירח בביתו את השליחים שבאו מן הארץ. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: קהילת שקוד, קובץ זכרון, עמ 37-36; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693; יהדות ליטא, עמ 53; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693, 694; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 214; אשרי, חורבן ליטע, עמ 337;

טרייסטמן, Treistman,הרב ד"ר שמחה, בן הרב אליעזר יהודה מראדום-לודז'.
היה המזכיר של קהילת לודז', יושב ראש אגודת הרבנים שם, ומראשי תנועת המזרחי בפולין. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם גזזו את זקנו. כשהוקם שם היודנראט נוצרו בינו ובין יו"ר היודנראט חיים רומקובסקי יחסים מתוחים. בחורף 1940 עבר לגטו וורשה. שם היה פעיל מאד בכל תחומי העזרה ליהודים, ועבד באחד ה"שופ'ים", עם רבנים אחרים, בהם האדמו"ר קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה (ע"ע). נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, והיה מן הרבנים האחרונים ששרדו בוורשה. בקיץ תש"ב,1942, גורש לטרבלינקה. אוסף הספרים העשיר שלו עבר לידי המחלקה למירשם התושבים עם עוד כ-30.000 ספרים, וב-1942-43 הם מוינו וקוטלגו.
מקורות: ראדום, עמ 56; זיידמן, יומן, עמ 92, 119, 120, 130, 241; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 45; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 31, 23; לאָדזשער געטא, עמ 410; טרונק, יודנראט, עמ 207; הוברבנד, עמ 86;

טֶרנא,Terna , אברהם דב.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של יוסויין, Josvainiei, Yosven, שבליטא. הליטאים התעללו בו ובשאר יהודי העיירה עוד לפני שהגרמנים נכנסו לשם. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 324; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טשרני, Tcharni, Tcharny,אברהם איסר, בו יהודה.
נולד בתרל"ח,1878. בתרע"ו,1916, התמנה לרב בסרוקומלה, Serokomla, שעל יד קוצק. אזור לובלין. בתרע"ט,1919, עבר לקוצק. שם היה פעיל בתנועת המזרחי, והיה ממייסדי גימנסיה "תרבות". הוא חזר (לפי שעה איננו יודעים מתי), לעירו בריסק.[1] שם לימד בבית הספר "תחכמוני" ועמד בראש תנועת המזרחי. נספה בגטו בריסק.
מקורות: ספר קוצק, עמ 345-344;

טשרניחה, Tchernicha, Tcharnycha,ראובן.
היה חתנו של האדמו"ר סעדיה חנוך ז'יכלינסקי (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

[1] נראה שהכוונה לבריסק ד' קויא, בריסק קויאבסקי, Brześć Kujawski, הנמצאת מצפון מערב לוורשה.

לוי, מאיר - לויטן ,ישראל

le

לוי, מאיר.
היה רבה האחרון של קרון, Kroni, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 612;

לויט, Lewit,אברהם הירש.
גר ביוז'ינט, Jūžintai, שבליטא. היה אדם אמיד ולמדן גדול. הוסמך לרבנות, אך לא כיהן בתפקיד רשמי. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוונדרשטיין, Lewanderstein,ישראל.
תחילה כיהן כרב בסוחובולה, Suchovola, שעל יד ביאליסטוק. היה רבה האחרון של אינדורה-אמדור Amdur, Indora, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 134, 464;

לוויוס,Lewius,אברהם אריה.
נולד בתרע"א,1911. בעיר הולדתו וינדאו, Vindava,Ventsplis, שבלטביה למד אצל המרא דאתרא (רב העיר), הרב אפרים סמונוב, ואצל הרב ישראל משה כִלאב (ע"ע). למד בישיבות ריגה וטלז. בגיל צעיר נתקבל כרב בוֶנדֶןWenden, , Căsis, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 395; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוונטל,Lewenthal,אביגדור.
היה ר"מ ודיין באוניוב, Uniejów, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27;

לוונטל, חיים משה, בן רפאל זאב.
כיהן כרב באוניוב,Uniejów, שבאזור לודז'. בימי מלחמת העולם השניה, כששמע שהצעירים במחנות העבודה נמנעים מלאכול טריפה, הוא כתב לכמה רבנים באותו האזור, ובעיקר לרב יששכר בער מדוברה (ע"ע) ולחותנו הרב פנחס וייס (ע"ע), וביקש שיודיעו לכל הנמצאים במחנות העבודה שהם חייבים לאכול את כל מה שנותנים להם, ושאין להסתכן בקשר לשמירת השבת, כשאין ברירה. הרב לוונטל גורש לאחד המחנות בגרמניה. משם הועבר לאושוויץ, ונספה בבירקנאו בערב חג הפסח תש"ד,1944.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 218-219; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 54;

לוונטל, ליפמן הירש.
היה רבה האחרון של צ'לדז, Czeladż, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 419;

לוונטל, רפאל.
היה ראש ישיבה באנופול ראחוב, Annopol-Rachów, שבאזור לובלין. נרצח בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 78;

לוונטל, רפאל זאב.
היה אב"ד באוניוב,Uniejów, שבאזור לודז'. בערב יום הכיפורים תש"ב,1941, גורש עם בני קהילתו ושאר היהודים מאזור טורקה, Turek, שבאזור לובלין לגטו הכפרי בהיידמיהלה, Heidemühle. שם המשיך לשמש כרב וכמנהיג, נתן שיעור יומי ב"יורה דעה" (אחד מארבעת חלקי ה"שולחן ערוך"), והיה מראשי העושים למען היהודים ששהו שם, עד שכולם גורשו למחנה חלֶמנו, באב תש"ב,1942.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27; פון לעצטן חורבן, 6, עמ 54. לפי המקור הזה חוסל הגטו הזה בדצמבר 1941. פרטים נוספים על הגטו הזה ועל מה שאירע בו ר' בערך על יששכר דב בר, לעיל; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 272;

לוונשטיין, Lewenstein,אברהם.
עמד בראש ישיבת "לומדי תורה" בבריגל-בז'סקו,
Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, שנוסדה שם בתרצ"ה,1935. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 117;

לוויטה (לעוויטע), Lewita,אהרן מרדכי.
נולד בתרע"א,1911. למד בישיבת טלז. נספה בטאבריג-טאוריג, Tauragė ,Taurik, שבליטא באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמז;

לויטן, Lewitan,ישראל יצחק (ישראל יצחק).
למד בישיבת טלז. שימש כרב בוורנה, Varniai, ובמאיסד,Meisad Mosedis, Maishad,, שבליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לשוודיה ומשם לנורבגיה. ישב באוסלו, ושם הקים בית מדרש. רצה לעלות ארצה, אך כשלא הצליח לגייס את הכסף שהיה דרוש לו לשם כך חזר לליטא בתרצ"א,1931. היה רבה האחרון של שווקסנה,Shveksna . נספה באב תש"א,1941. בשואה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 340; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ליפשיץ, יצחק - לנגנויר, משה

li

ליפשיץ, יצחק ראובן, בן צבי יונה.
נולד בתר"ל,1870. בערך בתרע"ב,1912, נתמנה כרבה של טשרני דונייץ, Czarny Dunajec, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב, כנראה בטרנופול.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 187, 428; וונדר, ג, עמ 555;


סרט משנות ה 30 שצולם באונגוואר אוז'הורוד שרוב יהודיה ניספו בשואה

ליפשיץ, יששכר בער, בן אריה לייב.
נולד בפולין בתרמ"ב,1882 (או בתרמ"ח,1888). עבר לסטרופקוב, Stropkov, שבקרפטורוס. אחר כך כיהן כאב"ד ומו"ץ באונגוואר Ungwar, Uzhhorod, שבאותו האזור. נספה באושוויץ באייר תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 323; אלה אזכרה, ז, עמ 111-108; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תפא;

ליפשיץ, משה.
היה דיין בראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לסקיירניביץ, Skierniewice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 169;

ליפשיץ (שטורם, Lifshits-Sturm), משה, בן אברהם.
נולד בתר"ן,1890. שנים אחדות היה רב בבית כנסת ור"מ בקרלסבד, Karlsbad, Karlovy Vary, שבצ'כוסלובקיה. בתרפ"ג,1923 (או תרפ"ה,1925), הובא לבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, לכהן שם כאדמו"ר, כדי למנוע שמשרה זו תיתפס על ידי האדמו"ר יצחק ליפשיץ מויליפולי. הוא דחה את בקשתה של שרה שנירר לייסד בעיר בית ספר "בית יעקב", ואת רצונם של הצעירים להתארגן במסגרת של אגודת ישראל. בתרצ"ה,1935, יסד בעיר את ישיבת "לומדי תורה", שבראשה עמד הרב אברהם לוונשטיין (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט למושציסק, Mościska, שבגליציה המזרחית (שבתחילת מלחמת העלם השניה נכבש האזור הזה בידי הרוסים), ושם נפטר בתש"א.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 18-11, 30-28, 57, 88-87, 105, 114, 118-116, 126, 129, 263;

ליפשיץ, שלמה זלמן, בן אהרן.
היה אב"ד בטימבוּרג,Timborg , שבאזור קרקוב, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 566-565;

ליפשיץ, שמואל חיים.
בימי מלחמת העולם השניה ראו בו היהודים בקרושנייביץ, Krośniewice, את יורשו של הרב שלמה אנגלמן (ע"ע). נספה בערב ראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 247;

לַם,Lam ,אריה לייב.
אביו היה אדמו"ר בלבוב. בין שתי מלחמות העולם היה דיין ומו"ץ בהורודנקה, Horodenka,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: ספר הורודנקה, עמ 70, 418; וונדר, ג, עמ 569;

לם, יוסף חיים.
היה מגיד מישרים ומו"ץ בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 570;

לנגזם, Langzam, ר' לנגסם, .Langsam

לנגנויר (לנגנאור), Langenwir, Langenaur,אפרים דב,
בן יעקב ישראל (יעקב יצחק?) נולד בתרמ"ב,1882. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סטארה סול, Stara Sól, שבגליציה המזרחית, ועוד כמה קהילות קטנות באותו האזור. בתרפ"ז,1927, עבר לקומרנה, Komarno, שבאותו האזור, ושם התמנה לאב"ד. נספה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 378, 479; וונדר, ג, עמ 573 , 575; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לנגנויר, חיים יוסף, בן אפרים דב (ע"ע).
היה דיין ומו"ץ בקומרנה, Komarno, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 573;

לנגנויר, משה, בן יעקב ישראל.
נולד בתר"ן,1890. בין שתי מלחמות העולם שימש כדיין ומו"ץ במישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. בביתו התקיים מניין, ובו התפללו אלה שלא רצו להיות קשורים עם חצרות החסידים שהיו מקובלות באזור, ובמיוחד של אלה שהיו מקורבות לאגודת ישראל. כשהתגברה האנטישמיות בפולין לפני מלחמת העולם השניה השליכו האנטישמים מדי פעם אבנים לדירתו ואף איימו להעלותה באש. משום כך הוא נאלץ לעזוב אותה ולמסור אותה לזרים, כמעט בחינם. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 386-385; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 249;