פרנק, משה - פרסקי ,חיים

fr

פרנק,Frank,משה.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 50;

פרנקל (פרנקיל), Frenkel,Frenkil,אברהם.
עד תרצ"ו,1936, היה רב בידלובה, Jadłowa, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 223;

פרנקל, דוד, בן יהושע.
נולד בתרכ"ב,1862, בזבלוטוב, Zabłotów, שבגליציה המזרחית. אחרי נישואיו עבר לאיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין, ובאותם הימים היתה בתחומי פולין הרוסית. מכיוון שהיה נתין זר גרשו אותו הרוסים, כמו את כל האזרחים הזרים, והוא עבר לנפולוקאוץ,Nepolcauti , שבבוקובינה, ובה כיהן כרב יותר מחמישים שנה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בין ראשוני החותמים להיתר קטניות בפסח. אחרי המלחמה שב לזבלוטוב, ושם נספה בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ד, עמ 279-278;

פרנקל, יוסף חיים, בן אברהם.
היה אדמו"ר בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר, בן שלמה זלמן.
האדמו"ר מויֶליפולה, Wielopole Skrzińskie, שבגליציה המערבית. נספה בבוכניה, Bochnia, שבאותו האזור בקיץ תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 163; החסידות מדור לדור, ב, עמ 405;

פרנקל, מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של וישגרודק, Wiżgrodek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 81;

פרנקל, מנחם נפתלי. בן שמחה נתן.
נולד בתרנ"ג 1893, או בתרנ"ד,1894. הוסמך לרבנות בידי האב"ד של בוצ'אץ'. תמך בייסוד העיתון "בת קול", והשתתף בו. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לפראג, ושם התקרב לתנועה הציונית. אחרי המלחמה חזר לעירו דינוב, Dynów, שבגליציה. שם היה חבר ועד הקהילה ומועצת העירייה, יסד את הבנק היהודי וארגן את הסניף של המזרחי. ארבעה מששת ילדיו עלו לארץ. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית, ובתמוז תש"ג,1943, גורש לבלז'ץ.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ד, עמ 443-442; ספר זכרון לקדושי קהילת דינוב, עמ 183-181, 200;

פרנקל, מנשה.
היה תלמיד חכם ופוסק, בגליציה המערבית. גורש לסיביר. הוא שרד את החורף הקשה, אך כשהגיע חג הפסח לא רצה לאכול חמץ, וניסה לקיים את עצמו מסלק סוכר. קרוב לוודאי שבשל כך הוא נפטר מרעב. אשתו לאה, בת הרב נפתלי אונגר מסטריז'וב, Stryszów(ע"ע), נרצחה עם ילדיה בידי הגרמנים.
מקורות: The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 109 ;


פרנקפורטר, ישראל, בן דויד לבין ׁ(Labin‏).
נולד בתרל"ד, 1874 (לפי פאול לוי בתרכ"ט, 1869), בקומרנא (Komarno‏ (‏שבגליציה, לשושלת של רבנים, שהיתה מקורבת לאדמו"רים ממשפחת ספרין (ע"ע).אמו היתה ממשפחת פרנקפורטר, ובמשך הזמן נקראה המשפחה בשם הזה. היה בן דודו של השופט פליקס פרנקפורטר מארצות הברית. כשהיה בן שש עשרה התחיל לכתוב בעיתונים היהודיים בגליציה מאמרים שבהם קרא לנוער שנוסף ללימודי הקודש ילמדו גם מקצוע. היה ממייסדי המזרחי בלבוב, עם הרב ראובן מרגליות (שעלה ארצה והקים בתל אביב את ספריית הרמב"ם) ואחרים. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה המנהל של ישיבת "אורח חיים" בוורשה. אז כתב מעין לכסיקון של ראשוני החסידות. בתרפ"ז,1927 (לפי פאול לוי בתרפ"ג, 1923), עבר לפריס, ושם כיהן בבית הכנסת "תפילת ישראל" (פליישמן). עסק הרבה בחינוך ובצדקה, והחליף שו"תים עם רבני לבוב. כתב כמה ספרים, שהידוע בהם הוא "דעת ישראל" על הלכות דעות של הרמב"ם. בתרצ"ו, 1936, ביקר בארצות הברית. אחרי שהנאצים כבשו את פאריס הוא היה הרב היחיד בעיר שלא היה יליד צרפת, וסרב לנטוש את הקהילה שלו. מסר את נפשו על שהתפילות והשיעורים לא יתבטלו שם, ובית הכנסת שלו היה למרכז של אספקת מזון ואמצעי מחיה אחרים לנזקקים. בדרשותיו הדגיש את הערך של העמידה הרוחנית, ושמירת השבת והכשרות. בפברואר 1943 גורש למחנה דראנסי, ולא הסכים לאלה שרצו להיאסר במקומו. בפורים תש"ג, 1943, התפלל שם במניין וקרא במגילה. כעבור ארבעה ימים גורש לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ' 343-341; Paul Levi, p.p 377-379‏;

פרסקי, Perski,חיים בנימין.
נולד בתרמ"ב,1882. היה רבה של קרטינגה, Kretinga, שבליטא. נספה באב תש"א,1941, עם כניסת הגרמנים לעיר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 294-295; פנקס הקהילות, ליטא, עמ' 619; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 234; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרב ראובן מרגליות עלה ארצה בתרצ"ה, 1935, והקים בתל-אביב את ספריית הרמב"ם. בתשי"ז, 1957, קיבל את פרס ישראל.

פרנקל-תאומים, Fernkel-Teomim ,ר' תאומים-פרנקל, Teomim-Frenkel.