בנייץ, י - בר, ישעיה

be

בנייץ, י.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בבולסלאוויץ, Boleslawice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 61;

בערגהויער, Berghauer, Berghoier ,אברהם דוד, בן פנחס.
בתרפ"ז,1927, אחרי פטירת אביו,נתמנה לרב ברמברטוב, Rembertów, שבאזור ורשה. הם היו מחסידי אוסטרובצה. הרב בערגהויער עסק רק בלימוד תורה. את הכסף שהגיע לו מן הקהילה קיבלה אשתו, שהשלימה את פרנסתה הדלה ממכירת שמרים ונרות. לא כל בני העיר היו מרוצים מדרכו, ורבים מהם רצו לראות שם רב יותר פעיל. נספה בטרבלינקה באלול תש"ב,1942.
מקורות: רמברטוב, עמ 75-77;

בסר, Beser, Besser,משה, בן יוסף הירש.
וילון, Wieluń. נולד בתרמ"ג,1883. תחילה פתח בעירו "חדר" שהיה ידוע באיכותו, וכשנוסד שם בית הספר "יסודי התורה", הוא שימש בו כמורה ומנהל. בתרצ"ה, 1935, נתמנה כדיין בעיר. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הופצצה וילון והרב חנוך יוסטמן שהיה רב העיר, עזב את המקום, נתמנה הרב בסר לרבה של העיר. נספה במחנה חלֶמנו, באלול תש"ב, 1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילת ויילוּן, עמ 126;

בעריק, Berik ,אהרן.
היה בגטו וילנה, ושם שכב חולה בשחפת הריאות. נספה בשואה.
מקורות: יחזקאל קרמרמן, מוילנה 'ירושלים דליטא' עד חיפה (להלן: קרמרמן), עמ 106;

בק, Bak, Beck, נפתלי הירץ, בן שלום.
נולד בתרנ"ג,1893. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בהונגריה. בתרפ"ד,1924, התמנה כמו"ץ ואב"ד בלוביצ'ה קרולבסקה, Lubycza Królewska, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 527; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 296;

בקון, Bakon (באקון), משה.
היה הרב האחרון של ברזניצה, Bereżnica, שבווהלין. נספה באלול תש"ב, 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 51; אדמו"רים, עמ 230;

בר, Ber (בעער, בער), אליעזר.
נספה בטלז.
מקורות: ליטע, I, עמ 1888;

בר (בער), דוד, בן יששכר דב.
"העילוי מטרנוב". נולד בתר"ל,1870, בטרנוב, Tarnów , באותם הימים היתה בממלכת אוסטרו-הונגריה. השלטונות דרשו ממנו לשרת בצבא, ולכן הוא הבריח את הגבול. אחרי נדודים התיישב בגרבוב, Grabów, שהיתה בתחומי פולין הרוסית, ושם כיהן כרב כעשרים שנה. בתרע"ב,1912, עבר לאוזרקוב, Ozorków, שבאזור לודז'. היה סגן הנשיא של אגודת הרבנים בפולין וחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. היה מחותנו של הרב מנחם זמבה. בימי מלחמת העולם השניה, כשיהודי עירו ברחו או גורשו ממנה, עבר לגטו ורשה, ושם נספה.
מקורות: אוזרקוב, עמ 42-35, זיידמן, יומן, עמ 107, 323; אלה אזכרה, ג, עמ 199-193; פנקס הקהילות,
לודז' והגליל, עמ 43;

בר, יוסף ברוך, בן ישעיה.
מתרצ"ד,1934, היה רב ואדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 301;

בר, יחיאל צבי הירש.
נולד בתרנ"ג,1893. עד השואה היה אב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל בהוסאקוב, ,Hussaków שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 529;

בר, יצחק צבי, בן פנחס אלימלך.
נולד בתר"מ,1880. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד לצ'כוסלובקיה, וישב בנייטרה,Nyitra, שבאזור ברטיסלאבה. מצבו שם היה קשה מאד, ואחרי המלחמה חזר לגליציה המזרחית. שם היה רבה של לוטוביסקה, Lutowiska. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 531; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תע;

בר, ישעיה, בן קלונימוס קלמן.
מילא את מקומו של חמיו אליעזר מחנצ'ין, Chęciny, בקילצה. שם נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 301;

טייטלבוים, דוד - טייטלבוים, משה

ti

טייטלבוים, דוד בן ברכיה.
נולד בתר"ן,1890. בתרע"ז,1917, נתמנה לאדמו"ר בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 147; החסידות מדור לדור, א, עמ 315; וונדר, ב, עמ 94;

טייטלבוים, חיים.
היה דיין בבריגל-בז'סקו,Brigel-Brzesko,שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילת בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 129;

טייטלבוים, חיים, בן הרב יוסף מנייפלומיץ, Nieplomice.
היה דיין ומו"ץ בקרקוב. לפי קארל נספה בבלז'ץ. לפי בוסאק נפטר בקרקוב, בת"ש.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 213;

טייטלבוים, חיים אליעזר, בן שלמה.
נולד בגליציה ואחר כך עבר לטרנסילבניה. בתרפ"ב,1922, נתמנה לדיין בבית המדרש החסידי בטשנד, Tăşnad, Trestenberg, ונחשב למנהיג רוחני. בתרצ"ט,1939, עבר לגרוסורדיין, Grosswardein,Oadea,Nagyvarad, שבאותו האזור. שם נעצר בתש"א,1941, כנתין פולני, וגורש לפולין. נספה בקמיניץ-פודולסק, Kamenec Podolsk, שבאוקראינה, באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 96-97;

טייטלבוים, יהודה, בן ברכיה.
נולד בתר"ן,1890. תחילה כיהן כאב"ד ביבורניק, Jaworznik Polski,שעל יד צ'נסטוחוב. בערך בתרצ"ה,1935, נעשה לאדמו"ר מפרוכניק, Pruchnik, בפשבורסק, Przeworsk, שבגליציה המזרחית, והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 105-104; החסידות מדור לדור, א, עמ 315;

טייטלבוים,יחיאל, בן אברהם אהרן.
נולד בתרכ"ח,1868. מתרע"א,1911, היה דיין ומו"ץ בקולבוסוב, Kolbuszowa, שבגליציה. נספה בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור, בתמוז תש"ב.
מקורות: וונדר, ג, עמ 109-108; החסידות מדור לדור, א, עמ 313; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קצו;

טייטלבוים, יצחק, בן מרדכי דוד.
נולד בתרכ"ח,1868, בהוסאקוב, Hussaków, שבגליציה המזרחית.בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה, והיה אדמו"ר במישקולץ, Miskolc,ובאונגוואר,Ungwar, Uzhhorod, שבקרפטורוס. זמן מה שהה בווינה. אחרי המלחמה ביקשו ממנו שישוב לעירו שבגליציה. אך בעניין הזה התגלעו חילוקי דעות בינו לבין אחרים שטענו לחזקה על הרבנות במקום. אלה יושבו רק בתרפ"ח,1928. נספה באושוויץ בסיוון תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ג, עמ 111-110; החסידות מדור לדור, א, עמ 315; אלפסי, אנצילקופדיה לחסידות, ב, עמ שמא;

טייטלבוים, מאיר, בן יצחק (ע"ע).
היה האדמו"ר בהוסאקוב, Hussaków, שבגליציה המזרחית, במקום אביו שעבר להונגריה. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 316; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 174; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ לח;

טייטלבוים, מנחם צבי, בן חיים שהיה דיין ומו"ץ בקרקוב (ע"ע).
היה רבה של נייפלומיץ, Nieplomice, שבאותו האזור, והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 121;

טייטלבוים, מנשה, בן נחום צבי.
היה האדמו"ר מדרוהוביץ', Drohobycz, בבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 74;

טייטלבוים, משה.
מתרפ"א,1921, היה רב ואדמו"ר משושלת צאנז, במושציסק, Moshatzik, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 123; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 318;

טייטלבוים, משה יוסף.
היה אב"ד בבוקובסק-פשמישל, Bukowsko-Przemyśl, שבגליציה, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 132;