אנוחוביץ, יוסף - אפשטיין, ברוך

an

אנחוביץ (אנכוביץ), Anachowicz ,יוסף.
נולד בתר"מ,1880 (לפי בן ציון קליבנסקי בתר"ל, 1870) בפלך גרודנה. כיהן כרב בשאקי Saki, Šakiai, שבליטא, עם הרב יוסף גולדין (ע"ע), ובערוב ימיו שימש בה כדיין. נפטר בכ"ד בשבט תש"א, בימי השלטון הסובייטי, אך לא זכה שיקימו מצבה על קברו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 702; רבני ברית המועצות, 1939-1991; מכתבו של נינו בן ציון קליבנסקי;

אסבל, Asbel, דוד יעקב, נכדו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.
היה רב בסמיאטיץ', Siemiatycze, שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

אסטנוביץ, אלעזר.
נולד בתר"ם,1880. שנים אחדות לימד בישיבת "תמכין דאורייתא" בסאנוק, שבגליציה המערבית, ואחר כך כמגיד מישרים בניימארק- נובי טארג,,Nowy Targ שבאותו האזור. חיבר פירוש על ספר "עקידת יצחק", והשווה את הדפוסים השונים שלו. נספה בת"ש, 1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 247-246;

אפרתי,Efrosi ,Efrati.
גלינא, Glinuany. גליציה המזרחית. נספה בגטו פשמישל, Przemyśl, שבאותו האזור, בסיון תש"ג.
מקורות: מגילת גלינע (גליניאנע), עמ 278;

אפרתי, יצחק צבי, בן יקותיאל.
נולד בתרס"ה,1905. הוסמך בידי הרב דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון". מתרפ"א,1921, כיהן בגלינא, Glinuany,כאב"ד, אדמו"ר, והגבאי של קופת ארץ ישראל. שם נספה בתש"ג,1943, עם כל בני עירו.
מקורות: אלפסי, עמ 63.; החסידות מדור לדור, ב, עמ 403; קהילת גלינא, עמ יט; וונדזר, א, עמ 262; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אפרתי, לייב.
היה אדמו"ר בלבוב. היה מקרב אליו את פשוטי העם ואת חוגי העולם התחתון, שאותם השתדל להחזיר למוטב. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 137;

אפשטיין, Epstein, ,(עפשטיין), אליהו יהושע.
היה רבה האחרון של ראקוב, Raków, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 553;

אפשטיין, אליעזר, בן חיים מאיר הלוי.
נולד בתר"מ,1880. היה אדמו"ר בניישטאט, Nowe Miasto Newstadt,,Nowy Korczyn,שעל יד קרקוב,ומשם עבר לז'אלושיץ, Działoszyce, הסמוכה. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור דזיאלושיץ והסביבה, עמ 304; החסידות מדור לדור, א, עמ 262; בית קומרנא, עמ 105;

אפשטיין, אליעזר יהושע, בן אברהם שלמה הלוי.
נולד בתרנ"ט,1898. נסמך להוראה בידי הרב יחיאל מיכל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. אחרי נישואיו היה זמן מה ר"מ בקיילצה, Kielce, Keltz , ושם הקים ישיבה. משם עבר לאפטא, Opatów,שבאזור לובלין, ושם היה מו"צ וראב"ד. בתר"פ,1920, נתמנה לרב ברקוב, Rakow, Rakiv, שבפולין. שם עמד גם בראש עדת חסידים, ונקרא "דער ראקעווער רב". אחרי פטירתו של הרב אברהם סילמן בחמיילניק, Chmielnik, שבאזור קיילצה. בתרפ"ט,1929, נבחר כרב ואב"ד של העיר. שם היתה לו מחלוקת עם הרב טוביה סילמן (ע"ע), בנו של הרב שנפטר. פירסם מאמרים עיוניים בקבצים תורניים שונים שהופיעו בפולין. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פנקס כמיעלניק, עמ 123, 147-150; החסידות מדור לדור, א, עמ 324; אלפסי, עמ 151; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אפשטיין, אלתר משה דוד, בן יהודה אריה לייב.
היה רבה של טרלה, Terlo, שבגליציה המזרחית. עבר לטשמילוב,Chemilov, שבאותו האזור, ושם היה אדמו"ר. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 324; אלפסי, עמ 151 ;

אפשטיין, ברוך, בן יחיאל מיכל.
בעל ה"תורה תמימה". נולד בתר"ך,1860, בבוברויסק, Bobroisk, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת וולוז'ין ושם הוסמך לרבנות בידי דודו, הנצי"ב מוולוז'ין. על אף השכלתו התורנית הרחבה שאף ללמוד מקצוע שממנו יוכל להתפרנס. לכן יצא לווינה ושם סיים את האקדמיה למסחר. הציעו לו רבנות בפינסק, Pinsk, בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג) ובמוסקבה, אך הוא דחה את ההצעות הללו והתפרנס מעבודתו כפקיד, ואחר כך כאחד המנהלים, בבנק בפינסק. בתרפ"ג-תרפ"ו,1923-1926, שהה בארצות הברית כדי להכיר את החיים היהודיים שם, וכדי לאסוף כספים להוצאת ספרו הגדול "מקור ברוך". היה ציוני, ועם יסוד המזרחי הצטרף לשורותיו (זיידמן, שהיה מקורב לאגודת ישראל, השמיט את העובדה הזאת). מלבד חיבורו הידוע "תורה תמימה" כתב את הספר "מקור ברוך" על הירושלמי, "תוספת ברכה" על חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, ספר על תורת המסחר, ועוד. כן נהג לכתוב דברים על פרשת השבוע בעיתון "די פינסקע שטימע" (קולה של פינסק). כשפרצה מלחמת העולם השניה והאזור הזה נכבש בידי הרוסים, עזר לפליטים שבאו לפינסק מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. הוא לא האמין בברית שנכרתה בין גרמניה לברית המועצות, ויעץ למי שיכול להימלט על נפשו. מכיוון שחשש שהרוסים יגרשו אותו למעמקי רוסיה התחמק מהם והחליף לעתים קרובות את מקום מגוריו. בשל כך לא קיבל מן השלטונות את כרטיסי המזון, וכך סבל מרעב קרוב לשנתיים. נפטר בבית החולים היהודי בפינסק בתמוז תש"א, יולי 1941, ימים אחדים אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר.
מקורות: תרשיש, רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה"; זיידמן, אישים, עמ 116-108; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 168-166; אלה אזכרה, א, עמ 149-142; פינסק, ספר זכרון ועדות לקהילת פינסק-קארלין, עמ 491-489;

אפשטיין, ברוך.
באלול תרפ"ט,1939, נבחר להיות רבה של דומברובה-גורניצ'ה, Dąbrowa Górnicza, שבאזור זגלמביה, אחרי מחלוקת עזה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: ספר קהילת יהודי דומברובה-גורניצ'ה, עמ 67; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 133;

גרינבוים, יעקב - גרשטיין, יעקב

gr

גרינבוים, Grinboim, Grinbaum ,Greenbaum,Greenboim,יעקב סנדר.
בתרצ"ה,1935, נבחר להיות רבה של מולצ'אדז-מייטעטש,May Tchet, Molchadz,שבווהלין. נספה בשואה. בעיר הזאת היתה התנגדות רוחנית-חסידית לגרמנים, בהנהגת הרב מסטלוביצ'ה.[1] קיימו בחשאי לימודים לילדים, וקבעו משמרות של אומרי תהלים להצלת היהדים.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 406;

גרינבוים, נתן דוד.
היה רבה האחרון של פשדבוז', Przedbórz,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 207;

גרינברג, Grinberg ,Greenberg,חיים, בן יצחק אליעזר.
היה אביו של המשורר אורי צבי גרינברג. נולד בתר"ן,1890. גר בלבוב ושם היה האדמו"ר מגלינא. נספה בתש"ב.
מקורות: אלפסי,עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 114; קהילת גלינא, 1943-1473, תולדותיה וחורבנה,
עמ קכו;

גרינברג,יעקב סנדר, בן אברהם.
למד בישיבות בסלונים,Słonim ,שבווהלין, ובראדין Radun, Radin. האדמו"ר מסטולין-קארלין הזמין אותו לכהן כראש ישיבת "בית ישראל" שאותה הקים במייטעטש, May Tchet, Molchadz, שבאותו האזור, ואחר כך נתמנה כרבה של העיר. פעל הרבה למען החינוך התורני בעירו. היה פעיל באגודת ישראל. כשבאו הגרמנים אל ביתו, בקיץ תש"ב, 1942, התנפל עליהם בקרדום, ואחר כך נרצח.
מקורות: ספר זכרון לקהילת מייטעטש, עמ 108-106; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גרינברג, יצחק, בן אברהם.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של לומז', Łomazy, Lomaz ,שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 273;

גרינהויז, Greenhoiz, Greenhaus, ישראל דוד.
היה שליח ציבור בתפילות ראש השנה ב"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

גריניביץ, משה.
היה מצאצאי הבעל שם טוב. היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב באפטא, Opatόw, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

גרינמן, ,Greenman, Grinman אריה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה בא להורודץ, Horodec, שבווהלין, כפליט, והתקבל שם כרב. לא קיבל משכורת מן הקהילה, והתפרנס מעשיית שמרים, ממכירת חמץ, ממשלוחי מנות, ולעתים ממתנות שאחיו היה שולח לו מאמריקה. נודע בחיבתו לבעלי חיים ולילדים קטנים, והתנהגותו עוררה פליאה אצל אנשים רבים, ובייחוד אצל הרבנים מן העיירות הסמוכות. היתה לו פרה שמדי בוקר הוציא אותה למרעה, וגם גידל תרנגולות. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 246; אנטופול, עמ 19; האָראָדעץ, א געשיכטע פון א שטעטל, עמ 35, 208 ברשימת הנספים;

גרינפלד, ,Greenfeld Grinfeld, Grinfield,שניאור זלמן.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של רובנה,Rowno, שבווהלין. בימי מלחמת העולם השניה ברח לרוסיה, ושם נפטר בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194;

גרינקר, ,Grinker נחום.
היה רבה האחרון של נאוועראן, Naverėnai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

גרצוביץ (גערצאוויץ), ,Gercowitz יונה.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנח;

גרשונוביץ, ,Gershonowitz שמעון.
היה רבה האחרון של אוסטרין Ostrin ,Ostrina ,, שבווהלין. היה חתנו של רב העיר יצחק צבי שפירא שנפטר בתרס"ז,1907. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 299; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 101;

גרשטיין, ,Gerstein חיים ברוך הכהן, בן שלמה אביגדור.
למד בישיבות בליטא, בייחוד אצל ר' נפתלי צבי טרופ בראדין,Radun, Radin, ובאותה העת הכשיר את עצמו גם בלימודי חול. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הולדתו יאנובה,Janova , Jonava, ושם עמד בראש "קיבוץ" של תלמידי ישיבות, שבו התרכזו למדנים צעירים שנותקו מישיבותיהם בגלל המלחמה. באותה העת למד גם לימודי חול. בתרפ"ג,1923, יצא לברלין ושם למד בבית המדרש לרבנים שנוסד בידי ד"ר חיים הלר, והוכתר כרב וד"ר. לאחר מכן עמד בראש ישיבת הצעירים החרדים בקלן שבגרמניה, ובחוג הזה של האברכים המשכילים החדיר את לימוד התלמוד בנוסח ישיבות ליטא, ושם כיהן במשך שתים עשרה שנים. היה המנהל של בית ספר "החיים" של המזרחי בבריסק דליטא Brisk, Brest Litowsk, שבווהלין. היה היו"ר של "צעירי המזרחי", וחבר בהנהלה הראשית של המזרחי בפולין. ביקר בארץ. עם פטירתו של חותנו הרב רמיגלובסקי, בתר"ץ, 1930, נקרא למלא את מקומו ברבנות בסמיאטיץ',Siemiatycze, שבאזור ביאליסטוק, ושם כיהן עד חורבנה של הקהילה. בימי הכיבוש הגרמני נמלטה אשה אחת אל ביתו והוא לא הסגיר אותה גם כשהיכו אותו. אחר כך הסביר כי לו עשה כך היה מותה ודאי, והדבר הזה אסור לפי ההלכה. נספה בטרבלינקה בתחילת תש"ג,1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 76-77; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 600-599; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 618;

גרשטיין, יעקב אריה הכהן.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של לזדיי Lazdei , ,שבליטא. ב-1940 נבחר לנשיאות של אגודת הרבנים בליטא. הגרמנים והליטאים התעללו בו, ואילצו אותו באיומי שוט לסחוב שקי מלט. בגטו הוקם ועד, שהורכב מנציגי היהודים בעיירות שבסביבה. מי שעמד בראשו התייעץ בכל דבר עם הרב גרשטיין. כשפנו יהודי העיירה אל הכומר וביקשו את עזרתו, הוא התחמק. נספה באוקטובר 1941, תש"ב.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 351, 352; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרבי מסטלוביצ'ה. לפי שעה לא מצאתי במי מדובר.

כ"ץ ,אברהם - כץ

ka

כ"ץ,Katz ,אברהם דב, בן חיים.
נולד בתרל"ט,1879. בתרס"ב,1902, התמנה כדיין ומו"ץ בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. אחר כך חזר ללבוב וישב בבית הדין עם הרבנים נתן נטע לייטר (ע"ע) וישראל לייב וולפסברג (ע"ע). גורש לבלז'ץ בניסן תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 336-335;

כץ, אהרן יצחק הלוי.
נולד בתרס"ח,1908. תחילה שימש כרב באוטיאן, Utene,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן, ,Palanga שבאותו האזור. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 58; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 493; ליטע I, עמ 1887;

כץ, אהרן שמואל, בן שמעון הכהן.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת וולוז'ין. בתרנ"ז,1897, התמנה לרב ביאנישוק, Joniškis, שבליטא, ובתרס"א,1901, לרבה של רסיין,Raseiniai, Rasien, שבאותו האזור. שם נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 88; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 545, 546; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 145; אשרי, חורבן ליטע, עמ 318-319;

כץ, יוסף ראובן, בן חיים הלוי.
נולד בתרל"ז,1877. בתרנ"ג,1893, נתמנה לרב בווישניטה, Vishinta,,שבליטא. משם עבר לגלובוקי, Glubokie, Hluboka, שבווהלין. היה חבר בוועד הפועל של המזרחי בווילנה, ובתר"פ,1920, (או בתרפ"א) נמנה עם הרבנים שחתמו על "קול קורא" של רבני פולין להצטרף אל המזרחי. בזמן הכיבוש הנאצי כתב אל הרב שמריהו זלמן יפה מדיסנה: "אנו היהודים נלכדנו ברשת רעה. מסופקני אם עוד נצליח להתיר את עצמנו מן הסבך שלה".
הפתק הגיע לדיסנה ב-13 לאוקטובר 1941. הרב כ"ץ היה בין היהודים שבראשית ימי הכיבוש הנאצי ציווה עליהם היודנראט לצאת לעבודת כפייה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה. ספר זכרון לקהילה, עמ 134; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; יהדות ליטא, ב, עמ 59; חורבן גלובק, עמ 64;

כץ, יחיאל מיכל, בן שמעון.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות גרודנה, סלובודקה וחברון. היה מו"ץ בווילנה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 59;

כ"ץ, יעקב, בן יוסף שהיה ידוע בכינוי "דער פרומער שניידער" (החייט הצדיק).
למד בריגה בגימנסיה הדתית "תורה ודרך ארץ", ואחר כך בישיבת טלז. שימש כרב בוונדן, Venden, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393;

כ"ץ, יצחק, בן אברהם דב.
מתרצ"ח,1938, היה אב"ד בטוטשין, Tutchin-Kripah, שבווהלין. כתב בעיתונים "טָאגבלאט" ו-"איד". בימי מלחמת העולם השניה הוגלה לרוסיה. נכלא בבית הכלא ליד טשקנט משום שלימד תורה, ושם נפטר, או נרצח, בחנוכה תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 93; ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175; וונדר, ג, עמ 336;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כ"ץ, מתתיהו הכהן.
היה חתנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה קורניצר, עמ טז;

כץ, שאול, הרב ד"ר.
נולד בתר"ל,1870, בשוורזדז Swarzedz, , שבאזור פוזנן. מתרמ"ח,1888,עד תרנ"ה,1895, למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם שפות מזרחיות. אחרי שסיים את לימודיו התקבל כרב אורתודוקסי בזאבז'ה,Hidenburg, Zabrze , שעל יד צ'נסטוחוב. אחרי הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל,1897, לחם ברבנים שהתנגדו לתנועה הציונית. אף שיכול להימלט מגרמניה הנאצית לא רצה לעזוב את קהילתו. בנובמבר 1938 אסרו אותו הגרמנים. בקיץ תש"ב, 1942, גורש למזרח ונספה. שני בניו עלו ארצה.
מקורות: לוונטאל, עמ 87; ולק, עמ 178;

כץ.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של הרב ד"ר נחמן צבי באו בזייוויץ'-זייבוש,Żywiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 151;

כץ.
סמיאטיץ',,Siemiatycze ווהלין. תמך בהתארגנות בנשק, ועודד את הנוער היהודי לצאת אל הפרטיזנים ולנקום בגרמנים. נספה בגטו של גלובוקיGlubokiye, , Glubokie, Hluboka שבאותו האזור, ביולי 1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 407-406;

כץ.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במרוויץ, Murawica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 138, 139;

רמז, אברהם - רפפורט, דוד

re
רמז, Remez,אברהם אליהו.
בתרע"ב,1912, התקבל כרבה של איליה, Ilia, שברוסיה הלבנה. בתחילת שנות העשרים היה בין הרבנים שחתמו על הכרוז של רבני פולין שקראו להצטרפות למזרחי, בעקבות הוועידות הגליליות שהתקיימו בלובלין ובביאליסטוק. בראשית ימי הכיבוש הנאצי מינו אותו הגרמנים לעמוד בראש היודנראט. נספה עם חיסול יהודי העיר.
מקורות: קהילת אילייה - פרקי חיים והשמדה. ספר אילייה - יזכור בוך, עמ 86-82, 374, 404. ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499-498; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 129, 131;

רמיגולסקי. Remigulski.
הקים ישיבה גבוהה בסמיאטיץ', Semiatycze, שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עכ 618;

רסקין, Raskin, יהודה לייב, בן חיים בן-ציון.
השתייך לצוות הרוחני של ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בוורשה. נספה עם בני ביתו.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח.באינטרנט;

רֶעב, Reb,צבי.
נולד בתרס"ט,1909. היה מתלמידי ישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ ש;

רַפ, Rap,דוד, בן אורי.
נולד בתר"ל,1870. היה שו"ב בירוסלב,Jarosław, שבגליציה, והרביץ תורה ברבים. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לצ'כיה, וגם שם המשיך ללמד תורה. אחר כך חזר לירוסלב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נדד ללבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 974;

רפייקו,Rafeiko זאב.
נולד בתרס"ו,1907. בתרצ"ג,1933, נתמנה לרבה של ארז'וויליק, Erzhvilek, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 157; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רפלוביץ,Refalowitz ,נפתלי, בן מרדכי.
נולד בתר"ס,1900. למד אצל ה"חפץ חיים" בראדין, Radun, Radin , שבווהלין,ובישיבות נוספות. את שמו קנה כדרשן, והיה מגיד מישרים, "שטאָט מגיד", בדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg שבלטביה. זמן מה שהה באמריקה, וגם שם דרש בבתי כנסת. נספה בטבח הגדול שנערך ביהודי העיר בתש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 224-223;

רפפורט (רפופורט). (Rapoport),Rapaport.
היה רבה האחרון של מאגיירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 306;


רפפורט.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב במיילניצה,Mielnica,Mielnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 320;

רפפורט, אברהם אבלי הכהן, בן טוביה.
נולד בתרל"ב,1872. למד אצל חותנו ר' שמואל מסלונים, וכשחזר לעירו קיילצה,Kielce, Keltz, התמנה שם לראב"ד. אחרי זמן מה נבחר כרבה של העיר. תמך באגודת ישראל ובפעולות שקיימה תנועה זאת בקרב הנוער. בימי מלחמת העולם השניה שהה בעירו, ומשם שולח לטרבלינקה, בעת חיסול הגטו, ט באלול תש"ב,22.8.1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 17; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 494; ספר קילץ, עמ 242;

רפפורט, אהרן הכהן, בן יצחק.
גר בקרקוב. נפטר בסיביר באייר תש"א,1941.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;

רפפורט, דוד הכהן, בן עקיבא.
נולד בתר"ן,1890. בנעוריו למד בעירו, מינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נצטוו הוריו, שהיו אזרחי אוסטריה, לעזוב את רוסיה, ואביו נתקבל כרב ומורה הוראה בדנציג-צופוט. משם עבר לווילנה למד בישיבת פוניבז'. אחר כך עבר לישיבת סלובודקה. בתרפ"ח-תרפ"ט,1928-29 התקבל להיות ראש מתיבתא בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, עם הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט לווילנה, והישיבה הועברה לטרוקי, Troki. כשהשתלטו הרוסים על ליטא, בקיץ ת"ש,1940, עברה הישיבה לסימילישוק, Simelishki, ושם המשיך ר' דוד להגיד שיעורים. בסיון תש"א, 1941, גורש למחנה עבודה באזור הקירילי-פיני. שם התיר לאחרים בענייני מאכלות אסורות והחמיר עם עצמו. נפטר בצום גדליה תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 190-182;