מאטוס, שלמה - מארילס, אברהם

ma

מאטוס, Matus, Motes , Matos,שלמה.
היה ר"מ בישיבת קוברין, Kobrin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 229;

מאייבסקי, Mayewski,מיכאל.
סטולין,Stolin, ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים;

מאירוביץ,Meirowitz,אברהם.
נולד בתרל"א,1871. למד בישיבות מיר, וולוז'ין וסלובודקה. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, ואחר כך חזר לליטא. תחילה כיהן כרב ברקישוק, Rokishki. היה חבר בתנועת המזרחי, וממייסדי הבנק העממי, פָאלקס באנק, בעירו. ידע רוסית וגרמנית. בתרפ"ח,1928, התקבל כרב באבל Abel, ,Obeliai , שבאותו האזור. נספה ביוני 1941. מקורות: יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגענט, עמ 147-148. פנקס הקהילות, ליטא, עמ 114, 651; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מאירוביץ, מאיר, בן משה.
למד בישיבות איביה,Ivye, ראדין,Radun, Radin, ומיר, שבווהלין. בימי מלחמת העולם השניה ברח עם ישיבת מיר לרוסיה, ולפי השמועה נפטר שם מיסורים ומרעב.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 198-197;

מאירוביץ, משה, בן ראובן (דליאטיצ'ר).
נולד בתרנ"א,1891. שנים אחדות למד בישיבה בליובץ',Lyubech,, שבאוקראינה, ואחר כך אצל ר' יוסף יוזל הורוביץ בישיבת נובהרדוק, Novaredok. היה ציוני. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לאיביה, Ivye, שבווהלין, ושם היה דיין ומו"ץ. נספה בקיץ תש"א,1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 198-197; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 118;


מאירסון,Meirson, Meirzon ,שמואל אייזיק.
היה רב בליסקובה,Liškeve, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: רוזינוי, ספר זכרון, עמ 226 ברשימת הנספים;

מאסטל (מוסטל), Mostel,Mastel , שמואל.
היה דיין בבורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. ביום הכיפורים תש"ב,1941, ערב הגירוש של היהודים מן העיר, התקיים בביתו מנין שבו התפלל גם רבה של העיר, הרב יואל גינצבורג (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 100;

מארוקו, Maroko,אברהם מרדכי.
היה רבה של וידאווה, Widawa, שבאזור לודז'. היה העורך של העיתון התורני "דגל הצעירים". בספטמבר 1939 ציוו עליו הגרמנים לקרוע את ספר התורה שמצאו בביתו. הוא סרב לעשות זאת, והם שרפו אותו עם ספר התורה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 94; הוברבנד, עמ 29;

מארילס (מרילוס, מארילוס),Mariles, Marilus, Marilos ,אברהם משה, בן יעקב קופל.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 356;

מילר, זאב - מיער, חנוך

mi

מילר, Muller, Muler,Miler ,זאב וולף.
זמן מה היה דיין בדרוהיצ'ין,Drohichin, Drogichin ,שברוסיה הלבנה. בתרע"א,1911, נתמנה לדיין בסרניק, Sarnaki, שבאותו האזור. נפטר בת"ש,1940.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מילר, יואל, בן הרב שמואל אהרן מלאבובה, Łabowa (ע"ע), שבגליציה המערבית.
נספה בבלז'ץ עם כל יהודי צאנז, ,Sanz, Nowy Sączהסמוכה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 226; לעהרער, א, עמ 50, 208, 211;

מילר, משה, בן נפתלי. נולד בתרל"ה,1875.
כיהן כרב בגורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. תחילה עסק במסחר, ואחר כך שימש כפוסק בדיני תורה, בעיקר בדיני ממונות, ונתן שיעורים בבתי מדרש שונים. היה פעיל גם במוסדות הקהילה, ובאגודת ישראל. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ באב תש"ב,1942.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 25, 43, 75, 153, 167, 170 , 244, 247; וונדר, ג, עמ 842-843;

מילר, שמואל אהרן, בן נפתלי.
הרב מלאבובה, Łabowa, גליציה המערבית. בצעירותו היה ראש מתיבתא בקרקוב, ואחר כך עבר להיות רב בידליטש, Jedlicze, שבאותו האזור. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור. נספה בבלז'ץ.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 168; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 226; לעהרער, א, עמ 50;

מילשטיין, Milstein,משה.
"משה'לה דער ווארשעווער". מתרפ"ט,1929, כיהן כרבה של לנין, Lenin, שבווהלין. כשכבשו הגרמנים את העיר, ביוני 1941, הם התעללו בו. גם באותם הימים הוא לא הפסיק ללמוד. ניבא שסופם של הגרמנים יהיה מפלה ותבוסה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 266;

מימון,Maimon,אפרים.
היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61, 341; פלינקר, וארשה, עמ 160;


מינדלאייל, Mindeleil‏, שמואל אליהו.
היה מאנשי ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין, והיה הראשון שהתקרב אל ר' יצחק ברייטר (ע"ע) בפולין.נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב

מינסטר, Minsteris, Minster,Munster,הלוי, משה בנדט.
למד בישיבת סלובודקה, והיה מן האישים המרכזיים ב"כולל" שלה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 194; עדותו של אחיינו ד"ר צבי מינסטר.

מינץ, Minz, פנחס.
היה מחסידי חב"ד. היה שו"ב בקובנה, ושם ניהל את ת"ת "יגדיל תורה".
נספה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 350;

מינצברג,Minzberg,יצחק דוד, בן ירחמיאל ישעיהו.
נולד בתרס"ב,1902. גר באוסטרוב מזובייצק, Ostrów Mazowiecka, שבאזור ורשה, והיה פעיל בהקמת מוסדות החינוך של אגודת ישראל בפולין. באמצע שנות השלושים של המאה העשרים התקבל כמשגיח רוחני בישיבת חכמי לובלין. כתב הרבה בכתבי העת של אגודת ישראל, בדרך כלל בפסיבדונים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה עבר ללאחוה, ושם פעל עם הרבנים אושרוביץ (ע"ע) וליכטנשטיין (ע"ע) כדי להציל את היהודים. בימי השלטון הסובייטי שלח חבילות ליהודים שגורשו לסיביר. נספה בהתקוממות של יהודי לאחווה, שאירעה ב-3 בספטמבר 1942, כשהגרמנים עמדו לחסל את הגטו.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 206-200; ראשונים למרד, לאחוה, עמ 289-290, 457-458; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 261; אוסטרוב מזובייצק, עמ 571, 645;

מינקובסקי (מינקאווסקי), Minkowski, קלמן.
היה משגיח ור"מ בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498;

מינקין, Minkin,אברהם יצחק.
למד בישיבת סלובודקה. בתרס"ז,1907, בא לאיביה, Ivye, שבווהלין, ושם קראו לו "אברהם יצחק דער פרוש", כי התמסר רק לתורה ולתפילה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הקים בעיר, עם אחרים, ישיבה. היה דיין, מו"ץ, ושוחט. נספה בעירו באב תש"א, אוגוסט 1941, אחרי שהגרמנים התעללו בו, באותו היום שבו נטבחה שם האינטליגנציה היהודית.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 199-198; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 118;

מיער, (מאיר, מייער), Meir,Mier, Meier,חנוך העניך, דב, בן יוסף דוד.
נולד בתרמ"ד,1884, בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. בתר"ס,1900, עבר לסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרס"ד,1904,חזר לסאסוב, ושם נתמנה לאב"ד. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהחזית היתה באזור מגוריו, לא רצה לעזוב את עירו, ולזמן מה ברח אל היערות שבסביבה. אחרי המלחמה התיישב בלבוב, ועם הרב אריה לייב ברודא לחם במפקיעי השערים שם. בראשית שנות העשרים סייע לצעירים יהודים שהשתמטו מן הצבא הפולני, ולכן נאלץ לברוח בתרפ"ג,1923, לקרצקי, Kerecki, שבקרפטורוס. שם נבחר לרב העיר והגליל, והיה האדמו"ר מאולסק-סאסוב. כשפרצה מלחמת העולם השניה היה ברשימה של נתיני פולין שעמדו להיות מגורשים לפולין,אך הצליח להתחמק מממנה. נמלט לסאטמר,Sătmar, Satu Mare,Sakmir, שבטרנסילבניה, שאז השתייכה להונגריה, ושם נפטר בחשון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 870-867; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תרלח-תרלט;

פרלוב, נחום - פרלמן, זאב

pe

פרלוב, נחום שלמה, בן משה.
מתרצ"ו,1936, היה רב ואדמו"ר בקוז'ניץ, Kozienice, שבאזור ורשה. היה לו ידע רב גם במקצועות החול. פרסם מאמרים ספרותיים ופובליציסטיים בפסידונים פ. חשן. היה מראשי ארגון "תפארת בחורים". כשנכנסו הגרמנים לקוז'ניץ נמלט לסטולין, Stolin, שבאותו הזמן היתה תחת הכיבוש הרוסי, ושם נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 74; החסידות מדור לדור, א, עמ 142; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 464;

פרלוב, הרבנית פרלה.
היתה בתו של ירחמיאל צבי הירש רבינוביץ, האדמו"ר משדליץ-ביאלה, ואשתו של האדמו"ר שלום אלתר פרלוב מקוידנוב, Keidanov, Dzerzhinsk ,שברוסיה הלבנה (ע"ע). בגטו של וילנה היתה בין אלה שבספטמבר 1941 הקימו ארגון נשים, שנקרא "בית מדרש לנשים" שאותו יזמה פייגלעלע דעם רב'ס, בתו של הרב י. בייגל מטרוכימברוד, Sofiovka Trochimbrod, Zofjowka (ע"ע). בגטו נשאה עמה פרלה סידור תפילה, שעל העטיפה שלו הייתה כתובה, בין היתר, ברכת קידוש השם.
מקורות: אדמו"רים, עמ 265; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרפב;

פרלוב, שלום אלתר, בן נחמיה, שהיה האדמו"ר מקוידנוב Keidanov, Dzerzhinsk.רוסיה הלבנה.
נולד בתרס"ד,1904. היה מתלמידיו של ר' אלחנן וסרמן (ע"ע). בתרפ"ז,1927, נעשה אדמו"ר. כשכבשו הגרמנים את פולין, במלחמת העולם השניה הוא נמלט לווילנה, שאז היתה בתחומי ללטא העצמאית. כשכבשו הגרמנים את ליטא, ביולי 1941, הוא נכלא בספטמבר של אותה השנה בגטו וילנה, ושם סידרו לו תפקיד ביודנראט, דבר שהקנה לו "אישור עבודה". נספה בפונאר,Ponary, Paneriai , (או בווילנה) באוקטובר 1941. אשתו, הרבנית פרלה (ע"ע), שאף היא גורשה לגטו וילנה, עזרה שם בהקמת בית המדרש לנשים.
מקורות: אדמו"רים, עמ 265-261; אלפסי, עמ 108; ברנוביץ, עמ 249, 250; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 179; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרפא-תרפב;

פרלוב, שלמה חיים, בן יעקב.
נולד בתר"ם,1880, בנובומינסק, Mińsk Mazowiecki, שעל יד ורשה. בתרס"ד,1904 (לפי פנקס הקהילות בתרס"ז,1907), נתמנה כאדמו"ר בבוליחוב, Bolechów, שבגליציה המזרחית. אגודת ישראל בעיר התרכזה בעיקר סביב החצר שלו. בית הכנסת שלו נקרא "די פוילישע שול", רמז למוצאו הפולני. כיהן גם כרבה של טלומטש, Tłumacz, שבאותו האזור. טיפל הרבה בפשוטי העם, וביתו היה פתוח לכל הנצרכים. חסידיו בארצות הברית בקשו שיבוא אליהם, אך הוא לא נענה לבקשותיהם. בימי מלחמת העולם השניה עודד את היהודים לברוח, אך הוא סרב להציל את עצמו ואמר שמקומו עם כל היהודים. בכסלו תש"ג,1942, נכלא בגטו של סטרי, Stryj, שבאותו האזור. בליל הסדר תש"ג הסבו בביתו שם מספר יהודים (לפי וונדר מאה, אך נראה שהמספר מוגזם. פ"מ) וכל אחד קיבל כחצי מצה. נספה בבלז'ץ באוקטובר 1942. כך בספר בוליחוב. לפי אדמו"רים ואלפסי נספה בסטרי בי"א בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ד, עמ 258-252; ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 88; טיסמעניץ, ספר יזכור, עמ 56, 178; אדמו"רים, עמ 111; אלפסי, עמ, 94; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 74, 76; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשלח-תשלט;

פרלוב, שלמה חיים, בן שלום.
נולד בתרמ"ז, 1886, בבראהין, Brahin, Bragin‏, שברוסיה הלבנה. מתרפ"ו,1926, מילא שם את מקומו של אביו. בתרצ"ה,1935, הגלו אותו השלטונות הסובייטים לסיביר, ושם נפטר מעבודת פרך. סביר להניח שהוא נספה לפני מלחמת העולם השניה, ואף על פי כן מצאתי לנכון לכלול אותו בספר הזה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,ג, עמ תשלט;

פרלוב, שמואל, בן יצחק דוד.
מילא את מקומו של דודו שמואל מרדכי כאדמו"ר בקובל, Kowel, שבווהלין. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 96;

פרלין,Perlin,משה מרדכי. "העילוי מפיוטריקוב".
נולד בתר"ם,1880. אחרי מלחמת העולם הראשונה בא לקמיֶן-קוֹשירסקי, ,Kamien Koszyrski שבווהלין, ובה כיהן כרב במשך עשרים ואחת שנים. בתו למדה בגימנסיה העברית בקובל,Kowel, שבאותו האזור. וא לא היה ציוני, אך בביתו היתה קופסה של הקרן הקיימת. לפני מלחמת העולם השניה הובא לשם מישהו שהחסידים עשו אותו לרב ורצו שהקהילה תכיר בו. אך רוב אנשי הקהילה המשיכו להכיר ברב פרלין. נפטר בנובמבר 1939, ת"ש, בתקופה שבה שלטו הרוסים בעיר.
מקורות: ספר הזכרון לקהילת קמין-קושירסקי והסביבה, עמ 566, 567, 829; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 155;

פרלמוטר,Perlmuter,אפרים, בן יוסף.
חסידי גור מינו אותו לדיין בצ'חנוב, Ciechanów, שבאזור ורשה. בזמן הכיבוש הגרמני לא הסכים לגזוז את זקנו, ועטף אותו במטפחת. נספה בצ'חנוב.
מקורות: יזכור בוך פון דער טשעכאנאווער-יידישער קהילה, ספר יזכור לקהילת צ'חנוב, עמ 56;

פרלמן,Perlman,אברהם יצחק.
נולד בתר"ן,1890. למד בישיבות טלז וסלובודקה. מתרע"ג,1913, היה רבה של שקודוויל,Škaudvile , שבליטא. היה מגדולי הרבנים בליטא שלפני השואה. נספה ביולי 1941 ביער פוזאי. לפי אשרי ירו בו הליטאים ובעוד מיהודי העיר עם כניסת הגרמנים לשם.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 80; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 696, 698; ליטע I, עמ 1864;אשרי, חורבן ליטע, עמ 339;

פרלמן, אהרן יעקב.
למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין), ואצל ר' חיים סולובייצ'יק. בהמלצתו של הרב שמואל מוהליבר נבחר בתרס"ב,1902, לרבה של ויסוקה מזובייצק, Wisokie Mazowickie, שעל יד ביאליסטוק, ובתפקיד זה כיהן ארבעים שנה. ידע היטב עברית ורוסית. היה חובב ציון. לקונגרסים הציוניים הצביע בעד המזרחי, אך לא הצטרף באופן רשמי לתנועה זאת, ולא השתתף בוועידות ציוניות. נספה באושוויץ.
מקורות: ויסוקה מזובייצק, ספר זכרון, עמ 142-140;

פרלמן, דוד.
היה רבה של אלקסוט, Alexot,Aleksat, Alleksotas , שבליטא. בזמן הכיבוש הגרמני הגיע לקובנה הסמוכה. בעת חיסול הגטו הסתתר בקלויז "הלווית המת", אך הוסגר בעקבות הלשנה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40; אשרי, חורבן ליטע, עמ 51;


פרלמן, זאב וואָווע, בן יחזקאל.
נולד בתרנ"ד,1894. בנעוריו למד אצל ה"חפץ חיים" בראדין. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה ממייסדי המזרחי במזריץ, Międzyrzec Podlaski ,Mezeritch, שבאזור לובלין. כעבור זמן מה הפסיק את פעילותו בתנועה זאת, אם כי נשאר ציוני. בתרפ"ג,1923, נסע לברלין, ושם למד בבית המדרש לרבנים של ר' חיים הלר, וגם בפקולטה לשפות באוניברסיטה של ברלין. עם גמר לימודיו נתמנה לרב במוטילה, Motila,Motol, שברוסיה הלבנה. בתרפ"ט,1929, ביקר בארצות הברית. היה פעיל בוועד הישיבות של וילנה. בתרצ"ב,1932, נתמנה כרב באיביה, Ivia , שבאותו האזור (בין שתי מלחמות העולם הוא היה בתחומי פולין). בראשית תרצ"ב,1931, נתמנה להיות רבה של העיר. שם נספה בתשעה באב תש"א,1941, באקציה שבה נרצחה האינטליגנציה היהודית.
מקורות: מעזריטש זאמלבוך, עמ 439; ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 196-194; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 119; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] פרלוב, שלמה חיים. לפי מה שכתב אלפסי סביר להניח שהוא נספה לפני מלחמת העולם השניה.אף על פי כן ראיתי לנכון לכתוב עליו בספר הזה (פ"מ).