גרודניק, יוסף - גרין, יצחק

gr
גרודניק, Gronik יוסף לייב.
נולד בתרע"ד,1914. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. שם נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפ;

גרודסקי, ,Grodski אליעזר יעקב.
כיהן כרב בוורקליאן, ,Varaklăni שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380;

גרויסמן, ,Groisman יצחק אייזיק.
בנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 189-188;

גרוניצקי, ,Gronicki מיכאל.
איבֶניץ
, Iwieniece, ווהלין.
מקורות: ספר איבניץ, קמין והסביבה, עמ 244-243, 254, 257-256;

גרוסבארד (גרוסברד), ,Grossbard ,Grosbard אברהם אריה לייב, בן ברוך.
נולד בתרל"א,1871, או תרכ"ז,1867. כיהן כרב בפיליפובה, Filipova, שבווהלין, ובתרע"ג,1913, נתמנה לרב ואב"ד בשירווינט, Shirvintos, שבליטא. היה ציוני, ובתרע"א,1911, ביקר בארץ. בתרע"ט,1919, היה ממניחי היסוד לתנועת המזרחי המחודשת בווילנה ובליטא הפולנית, והיה פעיל בקרן הגאולה. היה חבר בנשיאות אגודת הרבנים בליטא. בגטו ניסה עם חתנו, זונדל קרוק (ע"ע), ניסה לארגן את החיים היהודיים, אך מפאת תנאי החיים הקשים – ללא הצלחה. נספה עם בני קהילתו בבית הכנסת הגדול בעירו שהגרמנים הציתו אותו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 572-571; יהדות ליטא, עמ 40; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 688, 689; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 29, 205; יזכור בוך סאוואלק, עמ 186; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342;

גרוסוואקס, ,Grosswaks ,Groswaks צבי יהושע (הרש), בן אלתר.
נולד בתר"ס,1900, בבז'ז'אני, Brżeżany, שבגליציה המזרחית. הוסמך לרבנות בידי מאיר שפירא שלאחר מכן היה ראש ישיבת חכמי לובלין. ידע היטב פולנית וגרמנית. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה, ושם התקרב לאדמו"רים לבית רוז'ין ולתנועה הציונית. כשחזר לעירו בתרע"ז,1917, הקים בה סניף של המזרחי והחלוץ המזרחי ונקודת הכשרה חקלאית. השתתף כמה קונגרסים ציוניים. כיהן כאב"ד בנאראיוב, Narajow, שבגליציה המזרחית, על אף התנגדותם של רוב אנשי הקהילה למינויו של רב ציוני. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט בעירו. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 574-572; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 232, 233;

גרוסמן, Grossman, ,Grosman יצחק אייזיק הלוי.
למד בישיבה בביאליסטוק, ואחר כך היה מראשי הוועד של התלמידים ב"קיבוץ הגבוה" שנוסד בעיר בשלהי מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה נתמנה לרב בלודמיר,Wlodimierz Wolyński, שבווהלין, ואחר כך לאב"ד בגראיובה,Grajewo, שבאותו האזור. בתרפ"א,1921, היה בין רבני פולין וליטא שחתמו על הכרוז למען קרן החלוץ המזרחי. בתרפ"ה,1925, חתם על כרוז של רבני פולין וליטא למען קרן היסוד, ובתרפ"ו,1926, חתם על כרוז תמיכה בקרן החלוץ המזרחי. בתרצ"ה,1935, קרא לתמוך במגבית של הקרן הקיימת (באותה השנה נוסדה שם מחלקת החרדים). בתרצ"ז,1937, הביאו הציונים אותו ואת הרב מנחם מנדל הכהן לוין אותו לאב"ד. שניהם לא נבחרו רשמית על ידי הקהילה, אך שימשו בה כרבנים עד השואה. הוא לא נבחר באופן רשמי על ידי הקהילה, אך שימש בה כרב עד השואה. נספה באושוויץ ב-15 בינואר 1944, עם הקבוצה האחרונה של יהודי בנדין וסוסנוביץ.
מקורות: פנקס לודמיר, עמ 294-293; ספר הציונות הדתית, ב (אין מיספור של העמוד); פנקס הקהילות. לובלין. קיילצה, עמ 108;

גרוסמן.
היה רבה של אילזה, Iłża, שבאזור לובלין. נולד בתרל"ו, 1876. נפטר באדר תש"א, מרס 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 76;

גריז, ,Griz משה.
נולד בתרע"ז, 1917. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רס"ח;

גרין, ,Green, Grin איוון (כך).
בתרפ"ז,1927, נתמנה לרב הליברלי של גדאנסק-דנציג. לשם בא מפרנקפורט ע"נ אודר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, פולין, מחוזות פוזנן ופומרניה, גדנסק (דנציג), עמ 39;

גרין, אליהו אהרן, בן חיים מאיר.
נולד בתרל"ה,1875. למד בישיבת טלז. כיהן כרב בוולקוביסק, Volkovysk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין), ונודע כפוסק. היה מראשי אגודת הרבנים בליטא. בזמן המלחמה נמלט לפילווישוק,Pilvišok , שבליטא, ושם נספה עם הרב אברהם אבא רזניק (ע"ע) באלול תש"א, ספטמבר 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380; יהדות ליטא, עמ 40; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 481; דוד רזניק, כלי שרת, עמ ט"ו;

גרין, יצחק. בן חיים מאיר.
נולד בתר"מ,1880. היה רבה האחרון של סאפיזשוק,Zapyškis שבליטא. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 380; יהדות ליטא, עמ 439;