האגר, יצחק - הוכברג, רפאל

ha
האגר, יצחק, בן מנחם מנדל, האדמו"ר מאוטיניה,Ottynia.
נולד בתרס"ה,1905. בתרצ"ב,1932, נתמנה כרבה של טלומאטש, Tłumacz, שבגליציה המזרחית. בזמן הכיבוש הגרמני היה אחראי על בית העלמין היהודי ועל קבורת המתים. משם הועבר לסטניסלבוב, Stanisławów Ivano Frankovsk. גורש לבלז'ץ באוקטובר 1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 151-149; ספר טלומטש, עמ 47, 184, 196, 301, 441; ; וונדר, ב, עמ 48-47;


האגר, יצחק אייזיק, בן מנחם מנדל,מזבלוטוב-ברדיצ'ב.
האדמו"ר מזבלוטוב,Zabłotów, גליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. כשנכנסו הנאצים לשם עבר לבלגיה, ושם נפטר באייר תש"א,1941.
מקורות: אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 225, 228;

האגר, ישראל שלום יוסף, בן חיים, האדמו"ר מאוטיניה, Ottynia.
גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ד,1884. בתרצ"ב,1932, נעשה לאדמו"ר מאוטיניה בסטניסלבוב, , Stanisławów Ivano Frankovsk. מתרצ"ד,1934, מילא את מקומו של אביו. בזמן הכיבוש הנאצי הסתתר שם בבונקר. בכ"ד באייר תש"ד 1944, זמן קצר לפני שהרוסים שחררו את האזור, גילו הגרמנים את הבונקר שבו הסתתר עם בני ביתו, כתוצאה מהלשנה, וירו בכל יושביו.
מקורות: על חורבותיך סטניסלאב, עמ 367; אלפסי, עמ 114; וונדר, ב, עמ 53-54; אדמו"רים, עמ 189-187; אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 228; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 53; וונדר, ב, עמ 53-54; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תרד-תרה;

האגרמן, Hagerman יצחק יהודה.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בז'רנוביץ, Żarnowiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 215;

האוושה, ,Hawsha ראובן צבי, בן יחיאל מיכל.
למד אצל אביו הרב, שהיה אב"ד בשקוד Škod, , שבליטא, ובישיבת טלז. עבר לריגה ושם עסק במסחר. היה מראשי המזרחי בעירו וחבר המשרד הארצישראלי. השתתף בקונגרס היהודי העולמי שהתקיים בז'נווה בקיץ תרצ"ו,1936. כשכבשו הרוסים את לטביה, בקיץ ת"ש, 1940, גורש לסיביר, ושם נפטר בערב שבועות תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382;

האמרלאן, ,Hamerlan גולדה.
ביום הכיפורים תש"ב,1941, עברה לפני התיבה בבית המדרש הישן בטלז. ימים אחדים קודם לכן, בראש השנה, עברה אשה בת עשרים, קדישון, לפני התיבה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 312;

האנף, ,Hanf מקס הנסיורג (כך!), בן אלפרד.
נולד בתרע"ה,1925, בשטטין,Stetin, Sczecin , שבאזור פוזנן. שם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. מכיוון שלא ניתן לו ללמוד באוניברסיטה בגרמניה התחיל ללמוד ארכיטקטורה בסורבון. היה פעיל בחיי הקהילה היהודית בשטטין, ורצה להיות רב. לכן עבר לברלין, ושם למד בבית המדרש למדעי היהדות עברית, ספרות עברית, תולדות ישראל ותאולוגיה יהודית. אחרי נישואיו עבד לברלין עם רעייתו, שסיימה את לימודיה כאחות ראשית. עד 1939 היה פעיל בבית היתומים היהודי בברלין-פאנקוב, ובתנועת הנוער היהודית שם. באוגוסט 1939 (או בתחילת 1940) סיים את לימודיו,ונתמנה לרב ליבראלי בויסבאדן, Wiesbaden, שעל יד פרנקפורט דמיין. עד 1940-41 קיים קשר מכתבים סדיר עם מכריו, ואחר כך לעתים נדירות, באמצעות הצלב האדום. במאי 1942 גורש למזרח עם יהודי פרנקפורט, ונספה.
מקורות: לוונטאל, עמ 67-69; ולק, עמ 139;

הבנשטרייט, ,Habenstreitיהושע, בן יצחק.
כיהן כרב בסוקולוב, Małopolski Sokołow, שעל יד פשמישל, Przemyśl, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 277; וונדר, ב, עמ 1;

הברמן, ,Haberman שמחה.
נולד בתרכ"ב,1862,בראווה רוסקה,Rawa Ruska , שבגליציה המזרחית. הוסמך לרבנות, אך עסק במסחר. היה איש ציבור וחבר במועצת העיריה. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 7;

הגרמן, Hegreman, משה.
היה רבה של אולקוש, Olkusz, Elkush, שמצפון מערב לקרקוב. הגרמנים הוציאו אותו מבית הכנסת באמצע תפילת שחרית, והובילו אותו לכיכר העיר תוך חבטות אכזריות, שם היו מוטלות גופותיהם של רבים מיהודי העיר. לפני שהם ירו בו ביקש הרב לומר קדיש על אחיו המתים. תמונתו כשהוא אומר קדיש עליהם היתה לאחד הסמלים של היהודים שהושפלו בימי השואה, והיא מופיעה בספרים, באנציקלופדיות ובמוזיאונים, מבלי שאיש ידע מי המצולם. לאחרונה סייר במוזיאון השואה ביד ושם אחד מקרובי משפחתו, וכשראה התמונה שהיתה מוכרת לו בדק במסמכים הישנים שהיו בביתו ומצא גזיר מצהיב של עיתון שראה אור אחרי המלחמה, ובו התמונה. באותו קטע עיתון נכתב שהמידע על התמונה נתגלה ברשימותיו של תושב אולקוש, משה דוד וייצמן שנספה בשואה, אך כתביו נשתמרו, ובהם גם הסיפור על על יומו האחרון של הרב הגרמן.




הוברבנד, ,Huberband שמעון.
נולד בתרס"ט,1909, למשפחת בנקאים עשירה. למד בבתי המדרש באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ועסק בחקר ההיסטוריה של יהודי פולין ועוד. היה המייסד של "צעירי אמוני ישראל", ובתרפ"ח,1928, השתתף בכינוס הראשון של התנועה. אחרי נישואיו התיישב בפיוטרקוב-טריבונלסקי, שבאזור לודז', ושם הקים את ה"געזעלשאפט פאָר יידישער וויסנשאפט" – החברה למדעי היהדות. פירסם מחקרים רבים על תולדות יהודי פולין, ועליהם חתם בשמו המלא: הרב שמעון הוברבאנד. כשנכנסו הגרמנים לפולין עבר לאחת העיירות הסמוכות, כי חשב – כמו יהודים רבים אחרים – ששם תפסח עליהם המלחמה. שם איבד את אשתו ואת בנו הקטן. משם חזר לפיוטרקוב, ושם היה זמן מה בין עובדי היודנראט, בתקופתו הראשונה. בחורף ת"ש, 1940, עבר לוורשה. אחרי מותו של הרב יעקב זילברשטיין (ע"ע) נתמנה לחבר בוועד הרבנים של ורשה, ועסק הרבה בפעילות סוציאלית. היה חבר בארגון "עונג שבת", עם ד"ר עמנואל רינגלבלום ואחרים, והיה בין אלה שתיעדו את חיי היהודים בגטו מכל האספקטים האפשריים. כתב גם על החיים הדתיים של היהודים בשטח הכיבוש הסובייטי ושל הפליטים היהודים ברוסיה הלבנה ובאוקראינה המערבית בשנים 1941-1939. הגרמנים עינו אותו, והוא נספה בתש"ב,1942. בתשכ"ט,1969, יצא לאור בתל-אביב הספר "כתבים", ובו כתביו של הרב הוברבנד מתקופת השואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 11-20 (ביוגרפיה מפורטת של הרב הוברבנד, ובסופה רשימת כתביו); נישטט, עמ 276; פיוטרקוב-טריבונלסקי, עמ 290-287; זיידמן, יומן, עמ 111, 125, 197, 341; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 23-12; אלה אזכרה, ז, עמ 290-285;

הוכברג, ,Hochberg רפאל יחזקאל.
הדיין מגלינא. נולד בתרל"א,1871. בתרנ"ז,1897, בערך התמנה לדיין ומו"ץ בזידיטשוב, ,Żydaczów שבגליציה המזרחית, ובתרע"א,1911, בגלינה, Glinna,שבאותו האזור. כעבור זמן מה נתמנה שם לראב"ד. היה חובב ציון, וידע היטב עברית ודקדוק עברי. בערב ראש חודש ניסן תרצ"ג,1933, דרש בעניין "המאורעות בארץ אשכנז שנלחצו אחינו שם מתגרת יד הצורר וגזרו תענית ציבור בכל העולם". בדרשה הזאת הוא השווה בין הגזירות שנגזרו על היהודים בימי הביניים לבין הגזירות של הנאצים. נפטר בעירו בתש"ב, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: מגילת גלינע (גליניאנע) עמ 230, 249; וונדר, ב, עמ 86-85; פייקאז', חסידות פולין, עמ 301;