באב"ד, יהודה - באב"ד, משה

ba

באב"ד, יהודה אריה לייב
בן יהושע השל, שהיה רבה של סטרוסוב,Strusov, Strosów, שבגליציה המזרחית. נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ה,1895, נבחר לרבה של פודוולוציסק, Podwołoczyska,שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לסקאלאט, Skalat Stary, שבאותו האזור, ושם סייע הרבה לפליטים מעירו. אחר כך היה בלבוב, ושם עמד בראש מפעל הסיוע של הג'וינט לפליטים מאוקראינה שנמלטו לגליציה בעקבות הפרעות של פטליורה. בסוף דצמבר 1927 מילא תפקיד חשוב בארגון אסיפת הרבנים שהתקיימה בלבוב, שלמעשה אורגנה על ידי השלטונות הפולניים כדי לעודד את החוגים החרדיים בגליציה לתמוך במדיניותו של פילסודסקי וכך לצמצם את השפעת החוגים הציוניים שלחמו בסיים הפולני למען זכויותיהם הלאומיות והפוליטיות של היהודים. השתתף גם בוועידות אחרות של רבנים שהתקיימו בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים. יצחק גרינבוים הציע להעמיד אותו ברשימתו הציונית לבחירות לסיים הפולני, כחרדי בלתי תלוי, אך הוא סרב לקבל את ההצעה. בתרצ"ד, 1934, נבחר, כנציגם של חסידי בעלז בוועד שמינתה ממשלת פולין, שתפקידו היה לאשר את מינוים הרשמי של הרבנים במדינה. כשכבשו הגרמנים את עירו גורשו לזבאראז' הסמוכה, ושם נספה בניסן תש"ג, 1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 154-150; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 408; וונדר, א, עמ 378-3791; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהודה זונדל, בן שלום יעקב.
היה אב"ד בלשניובLesniów,, ובשטרוויץ Shchurovitse ,Strevitz שבגליציה המזרחית. עד השואה היה אב"ד בברודי,Brody,שבאותו האזור. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 387; אלה אזכרה, ג, עמ 155;

באב"ד, יהושע השל, בן יהודה אריה לייב.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, במקום חמיו דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", שהיה גם דודו. נספה בתש"ב,1942 .כך לפי וונדר. לפי אלה אזכרה נספה בטרנופול בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהושע השל, בן יעקב צבי.
נולד בתרע"ז,1917. היה אב"ד בפודקמין, Podkamień, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 415;

באב"ד, יהושע השל, בן יצחק.
נולד בתרס"ו,1906. בתרפ"ט,1929, נתמנה לאב"ד בטרטקוב, Tartaków, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 382; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, 233;

באב"ד, יהושע השל, בן דוד מנחם מוניש, בעל "חבצלת השרון".
אחרי פטירת אביו, בתרצ"ח, 1938, הוכתר כרבה טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה עבר ליבורוב, Jaworów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: יבורוב, עמ 130;

באב"ד, יואל, בן חיים.
בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בסלוטובינה, Slotowina, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 350;

באב"ד, יוסף דב בן-ציון, בן יהושע השל.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של מיקוליניץ, Mikulince, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקב הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 324;

באב"ד,יוסף דב, בן יהושע השל.[1]
נולד בתרל"ה,1875. מתרס"ד,1904, היה ראב"ד בטויסט,Touste,שבגליציה המזרחית. מתרס"ח,1908, היה ראב"ד במיקוליניץ,Mikulince, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היתה העיר במצור, אך הוא לא עזב אותה, ועזר הרבה לבני הקהילה. נספה בעירו באלול תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155, 158-157; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 252; וונדר, א, עמ 392;

באב"ד, יששכר דב

מופיע ברשימת הנספים בבוסק, Busk. גליציה המזרחית.
מקורות: ספר בוסק, עמ 285;

באב"ד, מרדכי.
נולד בתרע"ה,1905.היה אב"ד בביסקופיצה, אוסציַה ביסקופיֶה, Biskupice, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ו,1936, שימש כרבה של פרהינסקו,Perehińsko, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 403; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 422;

באב"ד, משה, בן יהושע השל.
היה בברז'וביץ, Brezowiec, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155;

[1] באב"ד, יוסף דב. יתכן שהוא ויוסף דב בן-ציון הם אותו האדם.

הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".

מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;