הופשטיין, אלימלך, - הורוביץ, אליעזר

ho

הופשטיין, אלימלך, בן אבי עזרא זליג.
היה אדמו"ר בוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 104.

הורוביץ, Hurwitz,Horowitz, Horwitz (הורביץ,הורוויץ), אביגדור, בן יצחק.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה של באראנוב, Baranów, שבגליציה המערבית, והיה דור רביעי לרבנות בעיר. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה ב-1941. לפי אלפסי נספה בתש"ב,1942, עם בני משפחתו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב (בארניב), עמ 70, 77, 78; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 61;וונדר, ב, עמ 127,128; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, עמ ג;

הורוביץ, אברהם, בן אליהו.
היה אדמו"ר בז'לין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 275; ספר דמביץ, עמ 163;

הורוביץ, אברהם, בן טוביה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 272;

הורוביץ, אברהם, בן יחיאל.
נולד בתר"ן,1890. היה אב"ד ואדמו"ר בפוקשבניצה, Pokrzywnica, שבגליציה המערבית, ובה הקים את ישיבת "בית יחיאל". בינו ובין הרב יהושע זוברמן (ע"ע), שאף הוא כיהן כרב באותה העיר, היתה מחלוקת קבועה שפילגה את הקהילה, ולא אחת התערבו בה השלטונות הפולניים. בימי הכיבוש הנאצי נמלט לבוכניה, Bochnia ,ומשם שולח למחנות.
מקורות: ספר פוקשבניצה, עמ 67-66, 153, 301; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 476; וונדר, ב, עמ 129;

הורוביץ, אברהם אביש, בן אלעזר שהיה של בורווֶה, Borowa, שבגליציה המערבית.
היה אב"ד בידלובה, Jodłowa, שבאותו האזור. נספה במייליץ, Mielec, שבאותו האזור.
מקורות: וונדר, ב, עמ 172; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 223;

הורוביץ, אברהם אביש, בן נפתלי, שהיה רבה של מייליץ,Mielec, שבגליציה המערבית.
נולד בתרנ"ז,1897. זמן מה היה אב"ד ברמיט, Remeţi, Remit, שבטרנסילבניה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט חותנו האדמו"ר יצחק אייזיק וייס מספינקה, מעירו, והוא מילא את מקומו שם. אחרי שנים אחדות נתמנה לרבה של קראלי, Nogy Karoly, שבטרנסילבניה, ושם יסד את ישיבת "בית אברהם". נספה באושוויץ בסיוון תש"ד,1944.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 26-22; החסידות מדור לדור, א, עמ 273; אברהם פוקס, ישיבות הונגריה, א, (להלן: ישיבות הונגריה), עמ 340- 342; וונדר, ב, עמ 130-131;

הורוביץ, אברהם אביש, בן אלימלך (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רלב;

הורוביץ, אברהם חיים.
היה רבה של פלונסק, Płońsk, שעל יד ורשה. כשהתקרב חג הפסח ת"ש, 1940, ביקש עזרה מן הג'וינט בקרקוב, מפאת מצבם הקשה של בני הקהילה שלו.
מקורות: ארכיון העבודה, תל-אביב, חטיבה VII. מכתב אל משרד הג'וינט בקרקוב, התאריך לא ברור. בשולי המכתב שבע חתימות, אחת היא של הרב הורוביץ, ואחרת של מרכז מפיצי תורה ודת בפולין;

הורוביץ, אברהם יעקב, בן שמואל הלוי.
נולד בתרכ"ד,1864. תחילה ישב בבוסק, Busk, שבגליציה המזרחית, ובתרמ"ט,1889, נתמנה לרבה של פרובוז'נה,Probuźna, שבאותו האזור. שם כיהן ברבנות יותר מחמישים שנה, ודחה הצעות לעבור לקהילות יותר גדולות. הוא טיפל הרבה בהיתר עגונות. התנגד להדפיס את ספריו. בתרצ"ד,1934, נתמנה לראש ישיבת חכמי לובלין. הוא שהה שם חודשים אחדים, אך החליט לחזור לעירו. בראשית ימי מלחמת העולם השניה באו לאזור, שנכבש בידי הרוסים, פליטים יהודים שנמלטו משטחי הכיבוש הגרמני, ורובם גורשו לסיביר. הרב הורוביץ שלח אליהם חבילות מזון ומכתבי עידוד. כשכבשו הגרמנים את האזור, בקיץ תש"א,1941, הם התעללו בו. נספה בבלז'ץ. כך לפי וונדר. לפי אלה אזכרה נפטר בעירו באלול תש"ב,1942. הגרמנים החרימו את הספריה שלו ושלחו אותה לגרמניה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 423; וונדר, ב, עמ 144-139; אלה אזכרה, א, עמ 39-35;

הורוביץ, אלימלך. בן נפתלי.
נולד בתרמ"א,1881. כיהן כרב במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. בתר"ע,1900, התמנה שם לרב, ואחר כך לאדמו"ר. בשל סכסוכים משפחתיים התנתק מאביו, ויצר לו חוג של בעלי בתים מפשוטי העם. אחרי מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית, ושם התפרנס שנים אחדות מניגוניו ומקולו הערב. כשחזר לפולין החליט לפרוש מן האדמו"רות, כי דעתו לא היתה נוחה ממצב החסידות בימיו. אחר כך עבר לקרקוב, והתפרנס בעיקר ממסחר. בתרצ"א,1931, נתמנה לאדמו"ר, והמשיך לחבר ניגונים ולרשום את התווים שלהם. בזמן הכיבוש הנאצי עבר לרדומישל וילקי (רדומישל רבתי), Radomyśl Wielki, שבאותו האזור, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 159-158; אלפסי, עמ 131 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 273; לעהרער, ב, עמ 304;

הורוביץ, אליעזר (אלעזר)
כיהן כרב ואדמו"ר במייליץ, Mielec. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 243;

הורוביץ, יצחק - הורוביץ, מנשה

ho

הורוביץ, יצחק, בן שלמה מנחם.
"איצה מתמיד". נולד במושבה היהודית נהרטַב, Brezhnovata, שבפלך חרסון, אוקראינה. בתרס"א,1901, התחיל ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאביטש. אחרי נישואיו השתקע בדוברינקה, Dobryanka, שבאוקראינה, והקים בה ישיבה לצעירים. באותה העת עשה גם כ"משפיע נודד" מטעם האדמו"ר מליוובאביטש בחרקוב ובעיירות שונות ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה. בתרפ"ח,1928, עזב את ברית המועצות עם האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, והשתקע אתו בריגה, בירתה של לטביה. שם פעל לחיזוקה של חסידות חב"ד, והיה עובר ברחבי לטביה ופולין בשליחותו של הרבי, גם כשזה עזב את לטביה והשתקע באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה. בשנות השלושים של המאה העשרים נסע פעמיים אל חסידי חב"ד בארצות הברית. נספה בריגה בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; אלה אזכרה, ז, עמ 75-72; ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 538; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 257;

הורוביץ, יצחק אייזיק.
היה אדמו"ר בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה ובדומברובה.[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 132;

הורוביץ, ישעיהו.
כיהן כרב בקונסטנטינוב, Łódski Konstantynów, שעל יד לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

הורוביץ, ישראל יוסף.
באראנוב, Baranów, גליציה המערבית. נספה ב-1941. אין עליו שום פרטים מלבד תצלום שלו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב, עמ 70;


הורוביץ, מאיר, בן ישראל.
משושלת רופשיץ. נפטר ממחלה בחורף תש"א,1941.
מקורות: דאס וויסליצער יזכור בוך, עמ 28, 116-115;

הורוביץ, מיכאל.
בן הרב חיים אריה (לייב) איש הורוביץ, שהיה אב"ד בקרקוב. נולד בקרקוב בתר"ל,1870. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי, והתמסר לטיפוח בתי הספר שלה בקרקוב – "חדר עברי" ו"תחכמוני". חיבר פירוש על חמש מגילות, "עבודת הלויים", וכתב מאמרים ורשימות בעיתונים של המזרחי, לרוב בעילום שם. אחרי שאביו נפטר היה מועמד למלא את מקומו, אך לא קיבל את התפקיד, בשל התנגדותם של החסידים והמתבוללים שקיימו בקרקוב קואליציה אנטי ציונית. זמן מה גר באנטוורפן, ושם עסק במסחר ביהלומים. נפטר בכסלו ת"ש.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 59-58; וונדר, ב, עמ 260-258; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 212;

הורוביץ, מנחם דב, בן טוביה.
היה אב"ד בפרושוביץ, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270;

הורוביץ, מנחם מנדל.
היה אב"ד בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. עבר לגטו בוכניה, Bochnia, שהיה הגטו האחרון ששרד באותו האזור, והיה שם עד הגירוש ביום י"ב באלול תש"ג, 1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 261;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן אשר למל (טוביה?).
בתרפ"ג,1923, ירש את מקומו של אביו בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 369; וונדר, ב, עמ 261;פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה,
עמ 281;



בית הקברות בלסקו יולי 2007

הורוביץ, מנחם מנדל, בן מאיר.
היה הרב והאדמו"ר האחרון בלסקו, Łącko, שבגליציה, וחתם את שושלת הרבנים בעיר הזאת, שנמשכה 170 שנה. נולד בתר"ן,1890. ביום שקדם לגירוש היהודים מן העיר, באוגוסט 1942, קרא להם לעלות לבית העלמין, להשתטח על קברות הצדיקים ולהתחנן להצלה. היהודים הדליקו נרות ונפרדו בבכי ממתיהם. נספה בזסלב, Zasław, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 264; אלפסי, עמ 132-131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 302, 304;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו רב ואדמו"ר במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. הנאצים חיפשו אותו, כמו את רבנים רבים שהיו ברשימות שלהם, ולכן נמלט לגטו של רדומישל וילקי (רדומישל רבתי),Radomyśl Wielki , שבאותו האזור. שם נתפס עם עוד יהודים בעת התפילה, ונרצח.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ ק;

הורוביץ, מנשה, בן אליהו.
נולד בתר"ם,1880. ומתרפ"ב,1922, מילא את מקומו של אביו
כאב"ד בז'ילין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 266;

[1] דומברובה. בפולין יש כמה עיירות בשם זה. ממה שכתב אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.