אייבשיץ, משה - אייזנשטיין, אהרן

ei
אייבשיץ, משה, בן מאיר.
היה רבה האחרון של שצ'רצוב, Szcerców, שבאזור לודז', והיה לו בית כנסת משלו. כשפרצה מלחמת העולם השניה היה כבן שבעים נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 266; מכתבו אלי בדוא"ל של קרוב משפחתו מיכאל זליגסון מניו יורק;

אייגס Eiges, ,(אייגש), חנוך העניך, בן שמחה ראובן.
נולד בתרכ"ד,1863. למד בישיבות בליטא. בתרנ"ח,1898, נבחר לרבנות של וילנה, ובתפקיד זה שימש יותר מארבעים שנה. בין היתר הקים שם עם ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע), "קיבוץ" שבו – כמו בישיבות אחרות במזרח אירופה – למדו התלמידים המובחרים. בתר"ע,1910, נבחר כנציג לאסיפת הרבנים בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג). אחרי הצהרת בלפור הצטרף לתנועת המזרחי, ובתרפ"ג,1923, היה בין החותמים על הכרוז של רבני פולין וליטא למען קרן החלוץ המזרחי. במחצית השניה של שנות העשרים, כשהמרכז של המזרחי עבר מווילנה לוורשה, פחתה פעילותו בתנועה, אך הוא המשיך לתמוך בה ועודד את הצעירים לעלות לארץ. בתרצ"ה,1935, היה בין יוזמי הקמת "מחלקת החרדים" בקרן הקיימת לישראל. נספה בווילנה ביולי 1941. לפי גירסה אחרת בפונאר, Ponary, Paneriai.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 269-262; זיידמן, יומן גטו ורשה (להלן: זיידמן, יומן), עמ 196; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 501; פנינה מיזליש, פדות, עמ 41, הע 19; יהדות ליטא, עמ 25; משה צינוביץ, אישים וקהילות, עמ 238-240;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אייגס (אייגש), ד"ר שמחה ראובן, בן חנוך העניך (ע"ע).
נולד בווילנה בתרס"ה, 1905, וקיבל חינוך תורני. מתרפ"ד עד תרפ"ז,1924-1927, למד בבית המדרש לרבנים על שם הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. ב-1929 כתב עבודת דוקטור על מושג הכסף בתלמוד. בגרמניה היה פעיל בסניפי הנוער של המזרחי, וכששב לליטא היה חבר המועצה הארצית של "תורה ועבודה". נספה עם אביו ב- 1941, בפונאר, שעל יד וילנה.
מקורות: פנינה מיזליש, פדות, עמ 41, 19; בית המדרש לרבנים בברלין, עמ 47;

איידלברג, Eidelberg,מרדכי דב, בן יצחק.
נולד בתרמ"א,1881. למד בישיבת וולוז'ין, והוסמך לרבנות בידי הרב רפאל שפירא ואחרים. תחילה שימש ברבנות בליסקובה, Liškeve,שבליטא, ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לניקולאייב, Nikolayevska Novorossiskaya, שבפלך חרסון באוקראינה. כשפרצה המהפכה הרוסית אסרו אותו הקומוניסטים, ואחרי השתדלויות מרובות שיחררו אותו. בתרפ"ב,1922, התירו שלטונות ברית המועצות לפליטים היהודים מפולין לעזוב את המדינה. אז יצא משם גם הרב איידלברג. הוא בא לביאליסטוק, והשתדל לעורר את דעת הקהל היהודית לסבלותיהם של היהודים בברית המועצות. בתרפ"ד,1924, נתמנה לרב בסביסלוץ', Swisłocz, שבווהלין, ואחר כך עבר למאקוב מזובייצק, Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. בתרפ"ח, 1928, נתמנה כרבה של פלוצק, Płock, שבאזור לודז'. היה בוועד הפועל של אגודת הרבנים בפולין, ועזר בגיוס כספים לישיבות שבליטא. שלח שלושה מבניו ללמוד תורה בארץ ישראל, ובתר"ץ, 1930, ביקר בה ונפגש עם הרב קוק. חיבר את בספר "חזון למועד" על מצבה של הדת היהודת בברית המועצות. כשכבשו הגרמנים את פלוצק, נלקח לעבודות כפייה, הוברח לוורשה, ואחר כך הצליח להגיע ללומז'ה, Łomża, שהיתה בתחום הכיבוש הרוסי. היהודים רצו למנות אותו כרב העיר, אך מחמת הלשנה נאלץ לעזוב את המקום ונדד בערים שונות בליטא. בסוף היה בלאחוביץ', Lakhovicz, ומשם שלח עזרה לרבנים שהוגלו לסיביר. נספה עם חורבן העיירה, בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 302-294; ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120; פלוצק, תולדות קהילה עתיקת יומין בישראל, עמ 396; יזכור לקהילת סביסלוץ, עמ 25-27;

איידלמן, Eidelman,אליעזר (אליעזר השני), בן שמריה.
בתרס"ד,1904, נתמנה כרבה של רוביז'ביץ, Rubieżewicze,שבווהלין. שם התפרנס בדוחק מזיכיון למכירת שמרים. הקים את בית הספר "חורב", ושלח את בוגריו ללמוד בישיבות גבוהות. נספה בשואה.
מקורות: ספר רוביז'ביץ דרבנה והסביבה, עמ 108; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 590;

אייזן, Aisen,Eisen,אברהם.
נולד בתר"ם,1880. בתרס"ז,1907, נתמנה לאב"ד בסווירז', Swirż, שבגליציה המזרחית. מתר"ע,1910, היה דיין בפודהיצה, Podhaice, שבאותו האזור. בתרפ"ח,1928, יזם את הקמת הסניף של אגודת ישראל בעירו. נספה בתש"ג.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 90; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 412; ספר פודהיצה, עמ 52;

אייזן, יצחק, בן אברהם.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כדיין ומו"ץ בויילופולה סקשינסקיה, Wielopole Skrzynskie, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 130;

אייזן, משה פנחס הלוי, בן חיים.
נולד בתרמ"ג,1883. מילא את מקומו של חותנו האדמו"ר ישראל לנגנר מרוהטין, Rohatyn, שבגליציה המזרחית, שישב בברודי,Brody, הסמוכה. שם נספה.
מקורות: וונדר א, עמ 102; אלפסי, עמ 164; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שסט;

אייזנבוד,Eisenbud ,אליהו, בן נח.
נולד בתרל"ז,1877. זמן מה כיהן כרב בהורודישצה, Horodyszcze, שבווהלין. היה רבה של ואסילישקי Vaslishki ,. היה מראשוני תנועת המזרחי. היה פעיל בענייני הציבור, ובין היתר היה ממייסדי בית הספר "יבנה" של המזרחי בעירו. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים היה בין החותמים על כרוזי הרבנים שקראו להצטרף אל המזרחי. תמך בעלייתם של חברי הפועל המזרחי בעירו לעלות ארצה, וכמה עשרות מהם אכן עלו לפני מלחמת העולם השניה. ב-1941 עינו אותו הגרמנים ואחר כך ירו בו.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'וצ'ין ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 136-137, 141, 144-146,
237; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 488-489; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 287 , 325, 326, 327, 484; רבני ברית המועצות, 1939-1991 ;

אייזנבוד, נח, בן אליהו (ע"ע).
היה אב"ד בפינסק,Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נספה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 28;

אייזנברג, ,Eisenbergיהודה לייב, בן יוסף.
בתרצ"ג,1933, התקבל כראב"ד בלאסק, Łask., שבאזור לודז'. היה חובב ארץ ישראל, ועם זאת התנגד לציונות והיה מקורב לאגודת ישראל. הגרמנים התעללו בו מן היום הראשון לכיבוש העיר בידיהם. כשהיה חבול מן ההתעללויות שלחו אותו יהודי העיר ללודז', כדי שיתרפא שם ואולי יוכל להינצל. אך הוא תבע שיחזירו אותו ללאסק, כי רצה להיות עם בני עדתו בימי צרתם. הוא סרב למלא את פקודת הגרמנים לשרוף את בית הכנסת בלאסק, ודרש מן הצעירים היהודים להתנגד בכוח למילוי הפקודה. אחרי שהרגו חייל גרמני התבצרו שבעה עשר צעירים יהודים בבית הכנסת וקברו שם את ספרי התורה. כולם נהרגו. הרב אייזנברג נספה במחנה חלֶמנו .
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 240-237; אלה אזכרה, ז, עמ 15-13; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 136, 137, 138, 139;

אייזנשטיין,Eisenstein ,הרב ד"ר אהרן.
למד בבית המדרש לרבנים בווינה. מתרצ"א,1931,עד מלחמת העולם השניה כיהן כרב בציישין, Cieszyn, שבגליציה המערבית. אביו, שלפי שעה שמו אינו ידוע לנו, היה מפעילי המזרחי בסטניסלבוב, Stanisławów Ivano Frankovsk,. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 307; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 72;