הורוביץ, שמחה - הירשוביץ, אברהם

ho
הורוביץ, שמחה, בן צבי הירש.
נולד בתרנ"ג, 1893. בשנות השלושים של המאה העשרים היה אדמו"ר בווישניה.
[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 272; וונדר, ב, עמ 361; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;


הורוביץ, שרגא פייבל הלוי.
נולד בתר"ס, 1900. לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרנ"ח, 1898. היה ר"מ בישיבת סלובודקה, והיה מאחרוני האישים שפעלו בה גם בתקופה הסובייטית. נרצח בידי ליטאים בתמוז תש"א, יוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 539, 543; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 208; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 34, 36-37; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


הורוביץ-שטרנפלד,Horowitz-Sternfeld (גם שטרנפלד-הורוביץ), ברוך קלונימוס.
נולד בתרמ"ה,1885. מתרס"ט,1909 עד תרע"ח,1918 היה בסלופיה נובה, Słupia Nowa, שבאזור לובלין. אחר כך עבר לפיליצה, Pilica, והיה רבה של העיר. בימי מלחמת העולם השניה עשה הרבה כדי לסייע לבני הקהילה שלו. הגרמנים עצרו אותו כבן ערובה למילוי דרישותיהם הכספיות מן היהודים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 363, 390, 391; הוברבנד, עמ 194-197;

הורוביץ-שטרנפלד, יהושע אשר, בן מרדכי זאב.
האדמו"ר מפוריסוב-ורשה. נולד בתרכ"ז,1867. שנים רבות התפרנס בדוחק מחנות קטנה שניהלה אשתו. אחרי פטירתה עבר לוורשה, ובהיותו קרוב לשבעים נתמנה לאדמו"ר, אך לא לקח פדיונות ולא עסק במופתים. בתקופה הראשונה לפרוץ מלחמת העולם השניה התכנסו אצלו החסידים, והתפללו בבית המדרש שלו. נספה באחת האקציות הראשונות שנערכו בגטו.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 238-235; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ ע;

הורוביץ-שטרנפלד,יהושע השל, בן חיים שמואל.
נולד בתרט"ז,1857. בתר"ע,1910, נתמנה לרב בחנצ'ין,Chęciny, שבאזור קרקוב, ובתרע"ו,1916, השתקע באולקוש, Olkusz, שבאותו האזור, ונתמנה לאדמו"ר. נחשב לזקן צדיקי פולין. כשכבשו הגרמנים את פולין היה כבן תשעים. כשגורשו היהודים מאולקוש העביר אותו מונייק מרין שהיה ראש היודנראט במכונית של הגסטפו לגטו של סוסנוביץ,,Sosnowiec שבאותה העת נחשב ליותר בטוח. שם נספה באב תש"ג,1943. גירסה אחת על הרצחו מביא אלפסי באנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ עג-עד.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233, 246; אדמו"רים, עמ 104-102; אלפסי, עמ 101; אלה אזכרה, ג,עמ 301-298; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 46;

הורוביץ-שטרנפלד, מרדכי הלוי.
היה הרב היחיד שנשאר בזמושץ ,Zamość,שבאזור לודז' בתקופת הכיבוש הנאצי. ערב כניסת הגרמנים לעיר הם הפציצו אותה. אנשי חברה קדישא לא רצו לסיים בלילה את קבורת הגוויות, כי פחדו לחזור העירה. הרב שטרנפלד ציווה עליהם לסיים את המלאכה, ואמר שבימים כאלה אין שום ערובה שניתן יהיה לחזור למחרת אל בית העלמין, ולהמשיך לקבור את ההרוגים.
מקורות: זמושץ בגאונה ובשברה, עמ 236-237; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 206;

היימן..Heiman
היה חתנו של הרב יצחק מאיר קאנאל מוורשה (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 323;

הימלשטיין, ,Himelsteinיחזקאל, "ר' חאצ'ע דער משגיח".
נולד ברוסיה הלבנה בערך בתרמ"ה, 1885. למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, Lubavich ,Lyubavitch, ושימש כרב באחת העיירות ברוסיה הלבנה. בתרס"ח, 1908,בהיותו בן עשרים ושלוש, נתמנה למשגיח בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאוויטש,ובכל המקומות שאליהן עברה הישיבה הזאת אחרי מלחמת העולם הראשונה והתבססות השלטון הקומוניסטי ברוסיה. בתרצ"ג, 1933, השתקע בריגה, בירתה של לטביה, וכעבור שנה, בתרצ"ד, 1934, מונה ל"משפיע" בישיבה בגוסטיני, Glasmanka Gostiņi,Dankara , שעל יד ריגה. נחשב לתלמיד חכם מובהק ובקי גדול בהוראה. נספה בריגה בתש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; מרדכי שוסטערמאן, למען ידעו ... בנים יולדו;

היסטר, Hister שלמה, בן מיכאל.
נולד בתר"ן,1890. היה מנהיגם הרוחני של "צעירי אגודת ישראל" בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. בשנות השלושים של המאה העשרים היה חבר בבית דינו של הרב חיים צבי הירש גלאזר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 384; ספר פשמישל, עמ 205, 206;

הירץ, ,Hirzישעיה נפתלי, בן הרב נחמיה שפירא (ע"ע).
היה דיין ומו"ץ בדוקלה, Dukla, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22;

הירשהורן, ,Hirschorn צבי, בן שמואל.
נולד בתר"ס,1900. התחנך בלבוב. בצד השכלתו התורנית היתה לו גם השכלה כללית. בתרפ"ט,1929, ובתרצ"ב,1932, נבחר לנשיא "צעירי אגודת ישראל" בפולין, וכתב הרבה בעיתוניה. פעל הרבה למען ארץ ישראל והעליה אליה. בתר"ץ,1930, נבחר לרב ביבורז'נה, Jaworzno, שבגליציה. שם סבל מקינטוריהם של חסידי בעלז וסאנץ, ולכן עבר בתרצ"ח,1938, לכהן כרב בביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם חיפשו אותו, כי לפני המלחמה הכריז חרם על התוצרת הגרמנית. לכן ברח ללבוב שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי. כשכבשו הגרמנים את לבוב נבחר ליודנראט, וכך ניצל מן הגירושים הראשונים. נספה בעת חיסול הגטו שם, באייר תש"ג,1943, או במחנה ינובסקה.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 207-203; זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, עמ שכד-שלא; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 204; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 87, 88; ספר ביאלה פודלאסקה, עמ 279-280;

הירשוביץ, ,Hirshowitz אברהם שמואל, בן יצחק אייזיק אליעזר.
נולד בתרנ"ה,1895. היה ראש ישיבת "תורת חסד" של חסידי סלונים בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. כשכבשו הסובייטים את ליטא ב-1940 עברה הישיבה לשקוד Škod, והיהודים שם פירנסו את רבני הישיב ותלמידיה. נספה, כנראה, ביולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; יהדות ליטא, עמ 45; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] לפי שעה לא עלה בידי לאתר את המקום. יתכן שהכוונה ל- Wiśniowa, שמדרום מזרח לקרקוב.