יאכנין, הרץ - יוזפוב, יוסף

ya

יאכנין, Yachnin , הרץ.
למד בישיבת טלז. כשכבשו הרוסים את ליטא בקיץ 1940 הם הגלו אותו לפנים רוסיה. נפטר בסברדלובסק, Sverdlovsk, Yekaterinburg, שבהרי אוראל, בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנד;[1]

יבלונסקי, Yablonski,יהודה.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב באליטה,,Alita Olita, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 142; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 215; אשרי, חורבן ליטע, עמ 196;

יודלביץ, Judelewitz,Yudelewitz,מרדכי.
בגטו וילנה היה ראש הישיבה הקטנה ובית הספר הדתי. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105;

יודקובסקי, Yudkowski,אריה לייב.
היה רבה של לינטופי, Łintupi, שבליטא. שוטר ליטאי תפס אותו כשהאזין לרדיו בביתו של ראש העיריה לשעבר, עצר אותו ואת בני משפחתו וירה בהם.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 389;

יוהנס, Johanes,אליהו.
למד אצל הרב שמואל פירר מקרוסנו, Krosno, שבגליציה, ואחר כך היה רבה של אודז'יפול, Odrzywół, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 32; תולדות יהודי יאסלו , עמ קצח-ר;

יוזפוב, Jozefow, Josefow ,אליעזר.
בן מיכל. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. שם נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942. מקורות: ספר קוריץ, עמ 281;

יוזפוב, יוסף הלוי, בן מיכל שיה רב בקוריץ, Korzec, שבווהלין.
כארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău, שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 281;

[1] יאכנין. אשרי כותב שהוא נפטר בסברדלוב על יד בוכארה. כאן יש טעות. סברדלובסק נמצאת ברוסיה, ובוכארה באוזבקיסטן. קרוב לוודאי שסברדלובסק היתה אחת התחנות במסע הגירוש של הרב יאכנין, והוא נפטר בבוכארה.

יפה, יצחק - ישפה, ירחמיאל

ya

יפה, יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב באופינה, Upyna, שבליטא. נרצח בידי הגרמנים ביום השני לכיבוש העיר בידיהם, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; ליטע I, עמ 1864; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפה, מרדכי.
נספה בסיביר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 250;

יפה, שמריהו זלמן. דיסנה.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדיסנה, Disna, שברוסיה הלבנה.
לפני שנתמנה לרב היה סוחר יערות. היתה לו השכלה כללית, והיח חבר במועצת העיריה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה, ספר זכרון לקהילה, עמ 127, 132, 140, 145-144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפין, Yafin, Yefin,ישראל שאול.
כיהן כרב בחאסלוביץ, Choslovitz, בסמילוביץ, Smilovichi, Smilovitch שעל יד מינסק, Minsk, רוסיה הלבנה. עזב את ברית המועצות, ונתמנה לרב ברז'יצה Rezhtza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ירוזלימסקי (ירושלימסקי),Yerusalimski ,אליעזר הלוי, בן יחיאל מיכל.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 340; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזלימסקי, יוסף, בן יחיאל מיכל מקוריץ.
יותר מארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău , שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזולימסקי, לייזר, קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

ירוחם, Yerucham,חיים יצחק.
בן שרגא זאב פייבל. נולד בתרכ"ה,1865. הוסמך לרבנות מרבו נפתלי צבי גולדברג והרב גדליה שמלקישס מקולומיאה. אחרי נישואיו התמנה לרב בטימבורג-טימבארק, Tymbark, שבגליציה המערבית. בתרמ"ח,1888, התמנה לאב"ד בלימאנובה, Limanowa, שבאותו האזור. בתרס"ז,1907, התמנה לרב באלטשטאט (עיר ישן-סמבור ישן)Stary, Altsstadt, Sambor, שבגליציה המזרחית, ונודע בעולם כ"רב מאלטשטאט". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, עם זרם הפליטים שברחו מגליציה בגלל הקרבות שהתנהלו שם. בתרע"ז, 1917, בא לווינה. היה מגדולי המשיבים בדורו, ומראשי "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה" בווינה. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא הצטרף אליה בפועל, אם כי היה מעורב בענייני הציבור היהודי. עמד לכהן כרב בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. כשנכנסו הגרמנים לווינה חזר לעירו אלטשטאט, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השניה היתה בשטח הכיבוש הרוסי. נפטר בגטו בתשרי תש"ג,1942. בהלוויתו השתתפו מעטים, והאדמו"ר פנחס טברסקי (ע"ע) הספיד אותו: ..."מי נשאר להתיר עגונות".
מקורות: וונדר, ג, עמ 277-282; יוסף קרניאל, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, עמ 27;

ירוחם, שרגא זאב פיבל, בן חיים יצחק (ע"ע).
נולד בתרנ"ט,1899. בתרפ"ט,1929, התמנה לרב בסמבור סטַרי - אלטשטאט, Stary, Alstadt Sambor, שבגליציה המזרחית, ועסק בסידור כתבי היד של אביו. היה מעורב מאד בענייני הקהילה שלו, והיה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379;

ירושלמי. Yerushalmi,סלובודקה.
נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 196;

יֶרֶט, Yeret ,אליעזר יהודה ליבר, בן בנימין.
נולד בתר"ם,1880. היה סוחר עשיר, וכשירד מנכסיו, בערך בתרצ"ד,1934, התקבל כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów,שבגליציה המערבית, נספה באדר תש"ב. 1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 283; לוח זיכרון בבית הכנסת ברחוב גת, קרית משה, ירושלים

ישפה,Yashphe,Yoshphe,ירחמיאל.
נולד בתרס"ו,1906. כיהן כרב בווישניטה, Viešintos,Vyshinty, שבליטא. היה רבה האחרון של בוגוסלווישוק, Bogoslaviškis. נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 162, 265; רבני ברית המועצות, 1909-1991;

צימרמן ,יהודה - צרניאק, נטע

zi

צימרמן,Zimerman ,יהודה יעקב.
למד ב"קיבוץ" של התלמידים שיסד הרב אהרן באקשט (ע"ע) בסובאלק, Suvałki, שבווהלין. אחר כך היה שם ר"מ בישיבה. נספה בשואה.
מקורות: יזכור בוך סאוואלק, עמ 149;

צינוביץ,Zinowitz,יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב באוסטרוב מזובייצק, Ostrow Mazowiecki, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ורשה, עמ 134;

צינמן,Zinman ,חיים מאיר.
היה רבה האחרון של קושיצה, Koszyce, שבאזור קיילצה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 483;

ציפקוביץ'. Zipkowitz.
כיהן עם הרב יעקב יוסלביץ' (ע"ע)ׁבוורנוב, Voranava, Werenów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 306; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

ציפר, Cyper, Cyperucha, אלי.
נולד בתרס"ז, 1908, בימילצי'נו, Yemilchino, Emilchina, שעל יד רובנה. בימי הפוגרומים שהיו שם התייתם, ובתרפ"ב, 1922, הובא לפריס. שם למד בתלמוד תורה, ובתרפ"ז, 1927, קיבל תעודת בגרות. אחר כך למד בבית המדרש לרבנים בפריס, ובתרצ"ב, 1932, הוסמך שם לרבנות. במקביל סיים בסורבון את לימודי התואר הראשון בספרות. הוא שרת בצבא הצרפתי, וכשהשתחרר שימש כרב ממלא מקום בכמה קהילות באזור פריס. בתרצ"ה, 1935, מונה לרבה של ורסאי. ביוני 1939 עזב את ורסאי, ומונה לרבה של דיז'ון. כשפרצה מלחמת העולם השניה מונה לרב צבאי. השתתף בקרבות ונפל בשבי הגרמני. הוא הצליח לברוח מן השבי, ובאוגוסט 1940 ביקש למלא תפקיד של "רב סיעודי" באזור היוּרה, קרוב לשווייץ. ב- 1940 מונה כעוזר לרב הראשי ויקטור מארקס באזור פריגו, Périgueux
ב- 1941 אירגן בכל האזור שיעורי תורה, וביקר בכל הקהילות שהיו פזורות שם. בהיותו "רב סיעודי" ניסה לעזור ליהודים שהיו כלואים במחנות ההסגר בדרום צרפת. במאי 1943 הצטרף לרזיסטאנס, המחתרת הצרפתית, ומונה לסרן.
בפברואר 1944, אחרי שהרב ויקטור מארקס נאסר בידי הגרמנים, הוא התמנה להיות הרב הראשי של כל אזור פריגו. ב- 8 באפריל 1944, יום א של פסח, אסרו אותו הגרמנים בביתו.חודש ימים היה עצור במחנה צבאי באותו האזור. אחר כך הועבר למחנה דראנסי, וב- 15 במאי גורש לקובנה, שם נספה.
מקורות: Paul Levii, עמ; 377-375;


צירלסון, Zirlson,יהודה לייב, בן משה חיים.
נולד בתר"ך,1859, ברוסיה הלבנה. למד בישיבות בליטא. בתר"מ,1880, נתמנה כרב וכ"רב מטעם" בפרילוקי,Priluki, שבאוקראינה. בתרס"ח,1908, נתמנה לאב"ד בקישינייב,Chişinău,שהיתה עיר הבירה של מחוז מולדובה (בין שתי מלחמות העולם רומניה. היום אוקראינה). בתר"ע,1910, נבחר להיות רבה הראשי של העיר. באותה השנה היה היושב ראש של ועידת הרבנים שהתקיימה בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג). בתרפ"ב,1922, נבחר לפרלמנט הרומני. הוא מילא תפקיד חשוב בחייה של יהדות בסרביה, ובחייה של יהדות רומניה בכלל. הוא היה אחד המנהיגים הבולטים של אגודת ישראל ברומניה, ומקורב גם לשלטונות הרומניים. היה פעיל באגודת ישראל, אך אהד את הרעיון של ישוב הארץ. היה חבר בסנאט הרומני, כנציגם של יהודי עירו. בתרפ"ג,1923, הקים בעיר גימנסיה עברית חרדית, "מגן דוד", שפעלה עד תרצ"ה,1935. בימי השלטון הקומוניסטי,1939-1941, ירדה שם קרנו כמנהיג רוחני ופוליטי. נספה בהפצצה של הגרמנים על קישינייב בתמוז תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1941; פנקס הקהילות, רומניה, כרך ב, עמ 297, 307, 406, 408, 410;

צכנוביצקי (צעכאנאוויצקי) Zechanowski,ישראל.
נולד בתרס"ד,1904, במינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפט;


צלילכין, Zeleliachin ,משה.
כיהן כרב בטריסק, Trisk, Trijsk, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 100;

צנברג, Zenberg,אברהם עבר (כך!), בן מאיר שלום.
נולד בתר"ו,1846. שנים רבות היה רבה של סקולה, Skole, שבגליציה המזרחית. היהודים והלא יהודים רחשו לו כבוד רב. גווע מרעב בין יום הכיפורים לסוכות תש"ג,1942, והוא בן 97.
מקורות: וונדר, ד, עמ 808-807;

צפתמן (צפסמן), Zfatman (Zfasman),משה דב (בער).
נולד בתרמ"ח,1888 (לפי אשרי בתרנ"ד,1894), בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'.למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה משגיח רוחני בישיבות פוניבז' וקופישוק, Kupishki, שבליטא. לפי אשרי היה המנהל של ישיבת פוניבז'. נספה עם חורבן הישיבה באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 235;אשרי, ממעמקים, א, עמ רפ"ב; אשרי, חורבן ליטע, עמ 279, 280;

צ'רניאק, Cherniak,יוסף, בן שלום שכנא.
מתרצ"ח, סוף 1937, כיהן כרב במצ'יוב, Maciejów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 137; רבני ברית המועצות, 1939-1991,

צ'רניאק, ישראל יעקב.
למד בישיבה ברז'יצה,Rezekne, שבלטביה, הגיד שיעור בישיבת ריגה, וכיהן כרב במריינהויז-וילאקי,Marienhausen-Vilaka , שבאותו האזור. פעל למען החינוך החרדי בלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 409; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


צרניאק, נטע.
היה גיסו של הרב אהרן ואלקין (ע"ע). היה אב"ד בדמיטרובקה Dmitrovka, Dmitriyevka, Delijer, שעל יד אודסה. נספה בשואה.
מקורות: סורוצקין, מאזניים למשפט, עמ 5;