‏הצגת רשומות עם תוויות אמסנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמסנה. הצג את כל הרשומות

הוכברג, שמואל - הופשטיין, אלימלך

ho
הוכברג, שמואל מרדכי.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של ניזנוב, Nizniów, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 86;

הוכמן, ,Hochman גמליאל.
כיהן כרב בחלם, Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

הוכמן, יצחק יחזקאל.
היה אדמו"ר בכשאנוב, Chrszanów, וביבוז'נה, Jaworzno, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 89; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 204;

הולֶך, ,Holech שמעון.
נולד בתר"מ,1880. היה רב בדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 89;

הולנדר, Holender אהרן אריה לייב.
היה רבה האחרון של משאנה דולנה, Mszana Dolna, שבגליציה המערבית. גורש מטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור לאושוויץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 91; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 251;

הולנדר, יהודה, בן משה.
נולד בתרמ"ה,1885. גר במישלניצה,,Myślenice שבגליציה המערבית, והיה מראשוני החסידים של האדמו"ר בן ציון הלברשטם מבובוב (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה, אחרי שרבה של מישלניצה נמלט לצאנז,Sanz, Nowy Sącz , התקבל במקומו כדיין ומו"ץ בפועל. נספה בבלז'ץ באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 92-91;

הולנדר, יחיאל מיכל, בן שלמה.
נולד בתרס"ח,1908. בתרצ"ג,1933, היה דיין, מו"ץ ורב בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 94-93; טרנוב II, עמ 350;

הולנדר, נתן דוד.
נולד בתר"ל,1870, ומתרנ"א,1891, מילא במשך כחמישים שנה את מקומו של אביו יוסף כאב"ד של אמסנהAmsana, Mszana Dolna, שבגליציה המזרחית. נפטר בסיון תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ב, עמ 96-95;
הוסנסקי, Hosanski‏, נתן.
נולד בתרע"ד, 1914, בוואשילקוב, Wasilkόw‏, שבאזור ביאליסטוק. בתרפ"ד, 1924, נערך בעיר פוגרום, ואז היגרה משפחתו לצרפת והתיישבה במילהאוז, Mulhouse‏. מתרצ"ד, 1934, עד תרצ"ח, 1938, למד לרבנות, ואחר כך התמנה לרב בריימס, Reims‏. אחרי שצרפת נכבשה בידי הנאצים הוא עבר לנים, Nîmes‏. בסוף 1940 מונה הרב של ריימס אחראי על יהודי אלזאס שגורשו לאזור היורה, Jura‏, והרב הוסאנסקי מילא את מקומו. הוא המשיך את עבודתו של הרב אלי ציפר (ע"ע), והיה אחראי על היהודים שבאזור Saône-et-Loire‏. שם החיה את הקהילות הקטנות שהיו באזור, וביקר בקביעות במרכזי הקליטה של הפליטים. במרס 1943 מונה לרב בטולוז, Toulouse‏, שבדרום מערב צרפת, ועסק בחלוקת מזון לאסירים היהודים שהיו במחנות המעצר ובבתי הכלא בסביבה. ב-25 באוגוסט 1943 פרצה המיליציה הצרפתית לבית הכנסת בעת התפילה, והרב הוסאנסקי נעצר בעקבות הלשנה. כעבור זמן קצר שוחרר, והצטרף לארגון היהודי למאבק, OJC‏, שהיה שייך למחתרת הצרפתית האני-נאצית. הוא עסק בגיוס אנשים למחתרת, וטיפל בטייסים של בנות הברית שהיו בדרכם מבלגיה לספרד. היה חבר בוועד הכללי להגנה על היהודים, .CGDJ-‏בין היתר ליווה את היהודי חבר המחתרת מרסל לנגר, שהוצא להורג בכלא סן מישל. במאי 1944 נעצר, נכלא בדראנסי, וגורש לטאלין שבאסטוניה או לקובנה שבליטא, ושם נספה. אחרי המלחמה קיבל מממשלת צרפת את צלב הברונזה.
מקורות: Paul Levi, p.p. 385-386`‏;
הופמן, Hofman, שלמה יהודה.
היה שליח ציבור בתפילות ראש השנה ב"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

הופן, ,Hoffen אהרן.
אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב באוזיפול, Odrzwół, שבגליציה המזרחית. מתרפ"ט,1929, היה רבה של שניאטין, Śniatyn, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה, כשנודע לו שהנאצים מחפשים אותו, הלך ברגל לטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית, לבוש בבגדים של גוי, ושם נספה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הופנברג, Hoffenberg פנחס.
בצעירותו שימש כרב בעיירה סמוכה לווילקומיר,Vilkomir, Ukmerge, שבליטא, אך עזב את הרבנות והתיישב בשאוולי,Shavly , שבליטא. שם היה מורה ללימודי קודש. היה חבר בתנועת המזרחי. נפטר ביום שבו נכנסו יהודי העיר לגטו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 33;

הופשטיין, Hofstein אהרן יחיאל, בן ירחמיאל משה.
האדמו"ר מקוז'ניץ, Kozienice. אזור ורשה. נולד בתרמ"ט,1889. לפי אלה אזכרה בתרנ"ב,1892. בתרס"ח,1908, נתמנה לאדמו"ר. מתר"ץ, 1930, גר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה. שם היה ביתו מרכז לעניים ולחולים, והדבר עורר תרעומת בקרב חסידיו הוותיקים. בזמן המלחמה עבר לוורשה. גם שם המשיך לדאוג למזון בשביל היהודים הנצרכים, ולא אחת סיכן את חייו לשם כך. לפי אחת הגרסאות עבר מוורשה לז'ליחוב,Żelechów, שבגליציה המזרחית, ושם נפטר בערב יום הכיפורים תש"ג. לפי ספר קאָזשעניץ נפטר בגטו ורשה. אחיו ישראל אלעזר היה ממייסדי כפר חסידים.
מקורות: ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, עמ 170-169; אדמו"רים, עמ 29-27; אלפסי, עמ 103-102; החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלה אזכרה, ג, עמ 81-78; ספר קאָזשעניץ, עמ 122; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קצ-קצא;

הופשטיין, אלימלך, בן יוסף מנחם.
נולד בתרכ"ד,1864. היה אדמו"ר בקוז'ניץ, Kozienice, שבאזור ורשה, בראדום, Radom, שבאותו האזור, ובוורשה. נפטר בגטו ורשה, בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 104;

ואטנברג, דוד - וגשל, מרדכי

wa
ואטנברג,Watenberg ,דוד.
"דוד טריסקולסר",צ'נסטוחוב ,Częstochowa. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר צ'נסטוחוב, עמ 608;

ואטנברג, יעקב אהרן, בן דוד (ע"ע).
צ'נסטוחוב
,Częstochowa. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר צ'נסטוחוב, עמ 608;

ואכסברג, Wachsberg
ר' וקסברג.

ואלין, Walin ,צבי הירש, בן אברהם יצחק.
למד בישיבות וולוז'ין ו"כנסת ישראל" בסלובודקה, אצל הרב יצחק אלחנן ספקטור.שימש כרב בעיר מולדתו ברסלב-ברעכסלאווה,Brasław, Braslav, שבווהלין, ולפני מלחמת העולם השניה בגולדינגן oldingen, , שבלטביה. בתרע"ה,1915 , התקבל כרב ראשי בנובו שווינציאן, Novo-Svenčianai, שבליטא, ושם הקים ישיבה. היה בין החותמים על הכרוז של רבני פולין לטובת קרן היסוד, שפורסם בחוברת "אוצר הארץ" (ירושלים, תרפ"ה). נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 280, 484; ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 835-836; רבני פולין וליטא למען קרן "החלוץ המזרחי" (קול קורא), ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; אמש שואה, עמ 66-67, 473 ברשימת הנספים;

ואלקין (וולקין), Walkin ,אהרן, בן יוסף צבי.
פינסק, Pinsk, רוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נולד בתרכ"ה,1865, ברוסיה הלבנה. למד בישיבת וולוז'ין, ומשם עבר לישיבה של הרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה. תחילה כיהן ברבנות בגרוזד, Gruzdziai, שבסביבת קובנה.אחר כך כיהן בשאדובה, Šeduva, שבליטא, ובאמצ'יסלאב,Amtchichlav, Mstsislaw , שברוסיה הלבנה. בתרע"ב,1912, היה ממייסדי אגודת ישראל העולמית. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא לארצות הברית, עם ד"ר מאיר הילדסהיימר מברלין, במשלחת של אגודת ישראל. הוא הבין שליהודים במזרח אירופה אין עתיד, ומכיוון שראה את ארצות הברית כארץ מקלט ליהודים, הציע ללמד אנגלית בישיבות,כדי להכינם לכך. כשפרצה המהפכה הרוסית אסרו אותו הקומוניסטים, בהשראת הייבסקציה (המחלקה היהודית בשלטון הקומוניסטי בברית המועצות. החברים בה היו יהודים. רבים מהם היו בעלי עבר ישיבתי. הם סייעו בידי השלטונות לרדוף ולהרוס את היהודים שם), והוא ישב בכלא כחצי שנה. שם כתב את חיבורו "בית אהרן". כשעלה בידו להשתחרר, ב-1920, עבר לפולין, והתקבל לרב ואב"ד בפינסק. בניסן תרפ"ה,1925, השתתף באסיפת עם גדולה שנערכה בעירו לרגל הנחת אבן היסוד לאוניברסיטה העברית בירושלים, ובדברים שנשא שם ציין את החשיבות שיש לאוניברסיטה עברית בשעה שהאנטישמיות מקשה על קבלתם של תלמידים יהודים לאוניברסיטאות באירופה. כשפרצה מלחמת העולם השניה נכבש האזור בידי הרוסים, והמשטרה החשאית הזמינה אותו פעמים אחדות לחקירה. נפטר בגטו פינסק בחורף 1941- 1942. לפי זיידמן נספה שם בקיץ 1942. בספר גרודנה – גראדנע כתוב שבאייר תרפ"ט,1929, בא הרב ואלקין לגרודנה, לכהן בה כראב"ד, אך מכיוון שהמינוי שלו לא זכה להסכמה כללית הוא עזב את המקום אחרי זמן קצר.
;
מקורות: ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין, א, עמ 291; ב, עמ 333, 499-500 ; אלה אזכרה, א, עמ 71-64; זיידמן, אישים, עמ 28-20; זקן אהרן, הוצאה שלישית, אין מיספור של העמודים, שבמהדורה הזאת של הספר הובאו כתוספת לספרו של המחבר; יהדות ליטא, עמ 47; גרודנה – גראדנע, עמ 352;


ואלקין, חיים, בן אהרן מפינסק (ע"ע).
נולד כנראה בתרס"ה,1905. בתרצ"ו,1936, נתמנה למנהל של הישיבה בוולוז'ין, ולרבה של העיר. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח עם כחמישים תלמידים לווילנה, וגם בימי השלטון הסובייטי ניסה להמשיך את קיומה של הישיבה. נספה בקיץ 1942 ביערות פונאר, Ponary, Paneriai, על יד וילנה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 28. אלה אזכרה, א, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991; סורוצקין, מאזניים למשפט, עמ 5;

ואלקין, יצחק אלחנן, בן אהרן מפינסק (ע"ע).
נולד בתר"ס,1900. בתרע"ג- תרע"ה,1915-1913, למד בישיבת מיר. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד בערים שונות ברוסיה. אחרי שהשלטון הסובייטי התבסס ברוסיה ונכרת חוזה שלום בינה לליטא, חזר לליטא, והגיע לישיבת קלם, Kelm, Kelmė. בתרפ"ח,1928, נתמנה כרבה של אנטופול, Antopol, שבווהלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה והאזור הזה סופח לברית-המועצות, התפטר הרב ואלקין מתפקידו, נעשה רועה בקר, והיה יוצא עם העדר אל מחוץ לעיר. בימי הכיבוש הגרמני נתמנה להיות ביודנראט. נספה בקיץ 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 28. אלה אזכרה, ו, עמ 281-278; אלה אזכרה, א, עמ 71; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 221, 222; סורוצקין, מאזניים למשפט, עמ 5;

ובר, Weber,משה, בן חיים.
נולד בתרס"ב,1902. היה דיין ומו"ץ באמסנה Amsana,, Mszana Dolna ,שבגליציה המזרחית. נספה באלול תש"ב,1942, עם בני עיירתו.
מקורות: וונדר, ב, עמ 747;

וגשל, Wagschal, Wagshal,חנוך העניך.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב באולסקו, Olesko, שבגליציה המזרחית. נספה בלבוב.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 56;

וגשל, מרדכי, בן פנחס.
נולד בתר"ך,1860. היה דיין ומו"ץ בבייטש, Biecz, שבגליציה המערבית, ולא קיבל שכר. ידע היטב פולנית והתפרנס ממסחר, קבלנות ובית חרושת לגזוז. נחשב למנהיג רוחני בעיירות שבאותו האזור. לעתים מילא את מקומו של האב"ד אהרן הורביץ כשזה היה מחוץ למקום. היה חבר בוועד הקהילה ובמועצת העיר, והצליח להשיג אישור להקים עירוב, במקום שהיה על יד הכנסיה. היה חובב ציון, וסייע למוסדות שונים בארץ. נפטר בחנוכה תש"ב, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ב, עמ 756-754;

[1] הייבסקציה היתה המחלקה היהודית בשלטון הקומוניסטי בברית המועצות. החברים בה היו יהודים. רבים מהם היו בעלי עבר ישיבתי. הם סייעו בידי השלטונות לרדוף ולהרוס את היהדות בברית המועצות.

ראדזינסקי,חיים - רבין, ישראל

ra
ראדזינסקי,Radzinski,חיים.
היה רבה הרשמי של קונסטנטינוב-קונסטנטין ישן,
Konstantinów nad Bugiem ,Konstantinów, שעל יד ביאליסטוק. בימי מלחמת העולם השניה עבר ללודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

ראָזקי (רוזקי),Rozki ,משה.
היה מורה הוראה במזריץ', Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets Podlask, Stolpno, Myedzirets, שבאזור לובלין. כשבאו הגרמנים לקחת אותו הם לא מצאו אותו, ולכן דרשו תמורתו חמישים יהודים. הוא לבש טלית, אמר וידוי, ויצא אליהם. גם אשתו ושתי בנותיו, שהיו סטודנטיות וידעו ללמוד גמרא, נספו.
מקורות: מעזריטש זאמלבוך, עמ 560, 581;

ראטהויז (רטהויז), Rathoiz, Tathaus,ירחמיאל.
היה רבה האחרון של לוטוביסקה, Lutowiska, שבגליציה המזרחית. ידע היטב פולנית. הנאצים דרשו ממנו למסור להם 800 יהודים. הוא סרב לעשות זאת ונרצח. נספה בשואה. לפי פנקס הקהילות הכוונה לראנד (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297; וונדר, ד, עמ 914;

ראמר, Ramer, משה מנחם.
גרבולין
, Garwolin.על יד ורשה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזב את עירו שעלתה באש, וברח לריקי, Ryki, Rike, שבאזור לובלין. שם ירה בו חיל גרמני. זכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך / ספר יזכור, עמ 2-3; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 125;

ראנד (רנד), Rand, ד.
התמנה ליושב ראש היודנראט בלוטוביסקה,Lutowiska, שבגליציה המזרחית. לפי אחת הגירסאות דרשו ממנו הגרמנים למסור לידיהם 800 איש, לפני הטבח הגדול שהם עשו בעיר. כשסרב להם נורה. לפי וונדר הכוונה לירחמיאל ראטהויז (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297, 298;

רֶבהוּן, Rebhun, פסח דוד, בן משה הלוי.
נולד בתרמ"ב,1882. למד בדרוהוביץ', Drohobyc, שבגליציה המזרחית. התיישב באמסנה Amsana,, Mszana Dolna, שבאותו האזור, ושם התפרנס ממסחר ולימד בבית המדרש. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 648;

רבין, Rabin, אהרן, בן משה.
נולד בתר"ל,1870. היה מצאצאי הבעש"ט. בתר"ע,1910, נתמנה כרבה של לנוביץ, Łanowiec, שבווהלין. שם בנו לו אנשי העיירה בית, ובחצר הוא בנה בית מדרש שהצעירים נהגו ללמוד בו. הוא היה גם אדמו"ר, וכפל התפקידים גרם לו קשיים רבים. הקהילה התפלגה, ומינתה רב אחר. בתרצ"ה,1935, הצליח להשפיע על אגודת יוצאי לנוביץ באמריקה שישלחו כספים לעזרת יהודי העיר, אך הוא עצמו סרב לקבל תרומות. כשכבשו הגרמנים את העיר וסגרו את בתי הכנסת הוא קיים מניין חשאי. כשנודע הדבר לגרמנים הם אסרו אותו, אך היהודים פדו אותו תמורת ממון רב. נספה עם חיסול יהודי העיר בתש"ב, 942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 103; ספר לנוביץ, עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, יוסף, בן אהרן (ע"ע).
היה רבה האחרון של שומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. בתרפ"ח,1928, קיבל מינוי רשמי כרבה של העיירה. הרב השני, שנבחר תפקידו אחרי מחלוקת עזה, היה משה הלוי וינוקור (ע"ע). הרב רבין נהג להשתתף באסיפות הרבנים של ווהלין ופולין כולה. היה ליבראלי, והבין לליבו של הדור הצעיר. הוא היה היו"ר הראשון של היודנראט בעיר. עד מהרה הוא הוחלף ביהודי דובר גרמנית, אך הוא נשאר חבר ביודנראט, וטיפל בבעיות הסוציאליות. נספה בשואה.
מקורות: שומסק, ספר זכרון לקדושי שומסק שניספו בשואת הנאצים בשנת 1942, עמ 221-224; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 207; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, ישראל, בן אהרן (ע"ע).
בתרפ"ב,1922, אולץ להתגייס לצבא הפולני. שם הצליח להימנע מחילול שבת ומאכילת טריפות. כשהיה בלוצק, Luck, ווהלין, באחד מלילי הסדר, התגנב ובא אל מכר יהודי, ושם אפשרו לו לקדש על היין ולברך על כזית מצה ומרור. כשנודע הדבר לפולנים הם אסרו אותו כעריק. במאמצים רבים הצליחו היהודים לשחרר אותו ולמנוע ממנו משפט צבאי. עזר לאביו אהרן (ע"ע) ברבנות של לנוביץ,Łanowiec, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; ספר לנוביץ, עמ 204;