הלשטוק, אברהם - הנקין, מרדכי

ho
הלשטוק, Halstok, Holzstok(האלשטוק, הולצשטוק), אברהם יצחק
בן האדמו"ר יחזקאל מאוסטרובצה, שבאזור לובלין (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה שהה זמן מה בסנדומיירז'-צוזמיר Sandomierz, Zuzmitr, שבגליציה המזרחית. לפי ספר הזכרון לאפט- אופאטוב ניסו להשפיע שם על הבישוף של העיר שיחביא אותו עד סוף המלחמה. זה הסכים, אך הרבי לא רצה לעזוב את היהודים ולהציל את עצמו. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר אוסטרובצה - לזכרון ולעדות, עמ 111, 112; אלה אזכרה, ד, עמ 56; אפט אופאטוב, עמ 231; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קע"א;

הלשטוק, אלימלך, בן האדמו"ר יחזקאל (ע"ע) מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבמחוז קייעלץ.
נולד בתרס"ה,1905. ניהל את הישיבה באוסטרובצה, ועם זאת חי חיי סיגוף. אחר כך כיהן כרבה של נשלסק, Nasielsk, שבאזור ורשה. היה רבה האחרון של גראבוב, Grabów, שבאזור לודז'. בימי מלחמת העולם השניה עזב את עירו ועבר אל אביו באוסטרובצה. נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 121-117; אלה אזכרה, ד, עמ 56; ספר אוסטרובצה – לזכרון ולעדות, עמ 111, 112; הקהילות, לודז' והגליל, עמ 84; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,ב, עמ קע"א;

הלשטוק, יחזקאל, בן מאיר יחיאל.
האדמו"ר האחרון מאוסטרובצה,Ostrowiec, שבאזור לובלין. נולד בתרמ"ז,1887. בנעוריו שהה זמן מה אצל ר' דוד משה פרידמן, האדמו"ר מצ'ורטקוב. בערך בתרס"ו,1906, נתמנה לרב באינוולודז', Inowłodz, שבאזור לודז'. אחר כך עבר לנשלסק, Nasielsk, שבאזור ורשה. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב ואדמו"ר באוסטרובצה, והקים שם את ישיבת "בית מאיר", על שם אביו. כשכבשו הגרמנים את פולין שהה בוורשה. באמצע ת"ש, 1940, העבירו אותו החסידים בחשאי לאוסטרובצה, Ostrowiec, במכונית של הצלב האדום. הוא סרב לשתף פעולה עם היודנראט, וכעבור זמן מה העבירו אותו החסידים לסנדומיירז'. שם נספה בטבת תש"ג.
מקורות: ספר אוסטרובצה - לזכרון ולעדות, עמ 97, 115-109, 117-116, 286, 309, 327; אסטראווצע, עמ 182; אדמו"רים, עמ 121-117; אלה אזכרה, ד, עמ 57-47; אלפסי, עמ 220; החסידות מדור לדור, ב, עמ 506; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 53; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קע-קעא;

הלשטוק, יעקב הלוי, בן יחזקאל (ע"ע).
היה אב"ד באוסטרובצה, Ostrowiec,שבאזור לובלין, ורבה הצעיר של העיר. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233; ספר אוסטרובצה, עמ 112; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קעא;

המבורג Hamburg (האמבורג), דב בער.
נולד בתרע"ו,1916. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנב;

המבר, זאב.
מתר"ע, 1910, היה דיין בפודהיצה ,Podhejce ,שבגליציה המזרחית.נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 90;

המרלינג, Hamerling חיים יהודה לייב, בן יוסף.
נולד בתר"ל,1870. בתרנ"ח,1898, בא ללופאטין, Łopatyn, שבגליציה המזרחית, כרבם של חסידי בעלז. באותה העת היתה שם מחלוקת עזה בין חסידי בעלז וחסידי הוסיאטין, ובה נתקפחו חיי אדם. בסוף הוסכם שהרב המרלינג יכהן שם כרב, אך לא על חשבון הקהילה. ולכן פתחה שם אשתו חנות לפרנסתם. אחרי תרע"ד,1914, נשאר הרב המרלינג כרבה היחיד של העיר. בין תלמידיו שם היה חנוך ילון, מנקד המשנה שבתשכ"ב, 1962, קיבל את פרס ישראל. אחרי הצהרת בלפור נשא דרשה אוהדת לרגל המאורע. בראש השנה תש"ג ציוו הגרמנים להסגיר את כל הקשישים שבקהילה. אנשי היודנראט התייעצו עם הרב המרלינג, והוא פסק שלא להסגיר אותם. אנשי היודנראט החליטו על איסוף חירום של דברי ערך כדי לשחד בהם את הגרמנים, והגזירה הוסרה לזמן קצר. נספה בתש"ב.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 11, 32-32, 183, 197-198, 223-220, 315-312,334, 507, 640; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 299, 300; וונדר, ב, עמ 685-586;

המרלינג, עקיבא.
היה ראב"ד בקרוסנו, Krosno. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוסנו בבית העדּות, ניר גלים;

המרלינג, פנחס, בן יוסף צבי.
נולד בתר"ל,1870. עשרות שנים היה אב"ד בירוסלב, Jarosław, שבגליציה. ידע פולנית, והיה ממונה על רישום הנישואין בעירו, ובתו עזרה לו בזה. כשפרצה מלחמת העולם השניה גרשו הגרמנים את יהודי העיר מזרחה, אל מעבר לנהר סאן. על נסיבות הירצחו שם, בתחילת ת"ש,1939, יש כמה גרסאות.
מקורות: ספר ירוסלב, עמ 184; וונדר, ב, עמ 687-688;

הנדל, Hendel דוד.
היה רב במאקוב מאזובייצק, Maków Mazowicki, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: מאקוב מזובייצק, עמ 482 ברשימת הנספים;


הנקין, Hankin,מרדכי דוד.
כיהן כרב בפונאמון,Penemune,שבליטא. היה רבה האחרון של שדובה, Šeduva,, שבאותו האזור. נספה באוגוסט 1941 עם רבים מבני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 497, 657; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 1, 208; אשרי, חורבן ליטע,עמ 336; רבני ברית המועצות, 1939-1991;