ויין, אפרים - ויינגוט, שמואל

we
ויין, Wein,אפרים יהודה.
היה רבה האחרון של וידז'ה, Widze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 313;


ויינברג (וינברג),Weinberg,אברהם, (אברהמ'לי סטוצ'ינער), בן ישראל ניסן.
נולד בתרל"ב,1872. למד בסוכאטשוב,Sochaczew, שבאזור ורשה, אצל האדמו"ר אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". אחרי נישואיו גר בוורשה. בהתחלה לא היתה לו שם משרה רשמית. אחר כך צורף לוועד הרבנים של העיר, שבו כיהנו גם יעקב מאיר בידרמן (ע"ע) ומנחם זמבה (ע"ע). בתר"ץ,1930, פירדזסם את ספרו "ראשית ביכורים" על מסכת ביכורים. בזמן המלחמה היה חבר ברבנות של גטו ורשה. ושם הקים, עם הרב אריה צבי פרומר (ע"ע) ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14. הוא המשיך ללמוד בגטו, ולא הסכים לקבל עבודה באחד מבתי המלאכה שהיו שם. נספה בטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 169-168, 341; היכל קאצק, עמ תר"ע; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27, 63, 380, 381, 382;

ויינברג, אברהם יצחק.
היה אחיו של הרב משה מנחם ויינברג (ע"ע), שהיה ראש ישיבת ברסלב באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב

ויינברג, דוד, בן ישראל אלתר.
נולד בתר"ך,1860. למד בבתי המדרש של חסידי בעלז בגליציה. זמן מה שימש כרבה של סקאלה, Skala,שבגליציה המזרחית, אך לא הצליח להתפרנס מן המשרה הזאת. בתרס"ה,1905, נתמנה לרבה של גור,Góra Kalawaria , שעל יד ורשה, וזאת אף שהיה מחסידי בעלז. בימי מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם נפטר בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 177-174; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קסד- קסה;

ויינברג, דב בער.
היה ראב"ד בנשלסק, Nasielsk, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, יחיאל ישעיהו, בן אהרן.
מילא את מקומו של אביו כרבה של ינדז'יוב, Jędrziejów, שבפולין. רבים מחסידי חנצ'ין, Chęciny, היו מסתופפים בצילו. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים כיהן כרב ביוזפוב ע"נ ויסלה, Józefów nad Wisłą, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 209; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 261; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רו;

ויינברג, ישעיהו, בן דוד.
היה אב"ד בסטַוישין ,Stawiszyn, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, ישראל אלתר, בן דוד.
נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, Weinberg , משה מנחם.
היה ראש ישיבת ברסלב באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

ויינברג, שלמה דוד יהושע, בן אברהם.
נולד בתרע"ג, 1913. בתרצ"ג, 1933 נתמנה לאדמו"ר בסלונים, וקראו לו "הרב הצעיר של חסידי סלונים". בתרצ"ה,1935, עבר לברנוביץ', Baranowice, שבאותו האזור, והיה מחשובי האדמו"רים בליטא הפולנית. כשפרצה מלחמת העולם השניה רצו החסידים להעביר אותו לארצות הברית, אך הוא סרב לעזוב את משפחתו ואת עדתו. החסידים רצו להבריח אותו אל היער, אך הדבר לא נסתייע בידם. כשהגרמנים דרשו מראש היודנראט למסור להם רשימה של הזקנים והחולים הוא אמר להם: "כל שביקשתם ממני נתתי לכם, אבל יהודים לא אמסור, כי איני בעל בית על חיי אדם". גורש למחנה קלדיצ'ובה, על יד ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. שם התעללו בו הגרמנים. היהודים השתדלו לעזור לו לשמור את השבת, והרופא היהודי היה מספק לו אישורי מחלה. נספה בחשון תש"ד, 1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 460; היכל קאצק, תרפו-תרצב; ברנוביץ' עמ 267-270; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 183; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשכו- תשכז;

ויינברגר, Weinberger,מרדכי. נולד בתר"ל,1870.
גר בבעלז, ושם היה דיין ומו"ץ ואחר כך אב"ד. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 829-828;

ויינגוט, Weingut,יהודה לייב.
קובל
, Kowel. ווהלין. נפטר בתחילת מלחמת העולם השניה. על נסיבות פטירתו הובאו בספר הזכרון לוולוצלבק שתי גרסאות.
מקורות: ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון, עמ 760, 767;

ויינגוט, שמואל יהודה לייב.
נולד בתרכ"ז,1867. נספה בשואה.
מקורות: ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון , עמ 760, 767;