סמילג ,חיים - ספרין, אלתר

sm

סמילג,Smilg,חיים.
היה רבה האחרון של ניי-רדווילישוק, Nemunėlio Radviliškis. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

סנדז'בסקי,Sandzewski ,אברהם זאב.
היה דיין בקונין,Konin , שבאזור פוזנן. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;

סנדר,Sender ,דוד יהושע.
במקצועו היה מורה. מכיוון שבשנות השלושים של המאה העשרים לא היה בעירו פוזנן, Poznań,Pozen, Pozno רב, הוא נבחר כרבה של העיר בבחירות שהתקיימו שם בתרצ"ד,1934. שם היה נותן לסטודנטים שומרי המצוות שיעורים בספר המדע של הרמב"ם. כשב-1938 באו לפוזנן היהודים בעלי האזרחות הפולנית שגורשו מגרמניה לזבונשין, Zbąszyń, שבאותו האזור, הוא טילפן לדויד ברקוביץ מד'ווארט, Warta,Dvart, סיפר לו על מצבם הגרוע של הפליטים, וביקש עזרה בשבילם. הוא היה ממייסדי הוועד שהוקם כדי לעזור להם ולהעלות אותם לארץ. כשנכנסו הגרמנים לפוזנן נמלט משם. אחרי זמן קצר חזר לעירו וקיבל על עצמו להמשיך להיות רבם של יהודי העיר. הגרמנים התעללו בו, וכעבור זמן מה הגלו אותו ואת כל היהודים מאזור פוזנן וקמפנו לאזור לובלין. משם נמלט לוורשה, כשזקנו גזוז, והביא עמו תיאורים מזעזעים על התנהגות הנאצים כלפי היהודים. בוורשה הקימו יוצאי חבל פוזנן מטבח ציבורי לבני קהילתם, מינו אותו לנציגם, וזמן מה אף שילמו לו משכורת קבועה. הוא עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. נספה בטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 130, 292; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29, 56-58, 70-71[1] ;; פנקס הקהילות, מחוזות פוזנן ופומרניה –גדנסק (דנציג), עמ 13, 15; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 31;

סעקערביץ (סקרביץ, סירקביץ),Sekerewitz,Sirkewitz ,אברהם יעקב.
היה מנהיגם של החסידים בבריינסק,Braynsk ,Brańsk, שבווהלין. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים הם חשבו שכס הרבנות בעיר מגיע לו, אך נאלצו לוותר לטובת הרב יצחק זאב צוקרמן (ע"ע). בשנות השלושים של המאה העשרים נתמנה לרב הקבוע של בריינסק. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 26; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 190;

ספיבק (שפיבק) Shpiwak)),Spiwak, ברוך.
נולד בתרמ"ב,1882. בת"ש, 1940, קיבל את הרבנות בדוקשט, Dukštas,שבליטא מידי חותנו הרב דב בער אביגיל (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1319; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 250;

ספיר,Sapir,מרדכי יוסף.
היה דיין בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. בימי הכיבוש הנאצי עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 165;

ספקטור,Spektor,משה.
"ר' משה סוויניכר". כיהן כרב ברוזישץ,Rozyszcze Rozishts,שבווהלין. בסוף שנות השלושים של המאה העשרים שימש שם גם כ"רב מטעם", וגם לא יהודים נזקקו לו בסכסוכים עם היהודים. תמך באגודת ישראל. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרד (ספארד),Sfard,זאב, בן אלתר מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נבחר לסגנו של הרב מרדכי גינצבורג (ע"ע) מאוסטרוג-אוסטרהא, Ostróg, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 38;

ספרד, יהודה לייב.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים נבחר לרבה של מלניצה, Melnica, שבווהלין, וכמה עיירות סמוכות. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בסוף אוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 135; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרין, Safrin,אברהם מרדכי, בן אליעזר צבי.
נולד בתר"ם,1880. היה דיין ומו"ץ בדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית, ואב"ד בזסלב, Zasław, שבאותו האזור. אחר כך היה אדמו"ר בבוריסלב, Borysław, שבאותו האזור, ושם נפטר בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אליעזר צבי. בן אברהם מרדכי.
נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בוויירושוב, Wieruszów, ובפביאניץ, Pabianice, שבאזור לודז'. נספה בגטו לודז'. מקורות: אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אלתר יששכר, בן משה חיים.
נולד בתרל"ג,1873. בין שתי מלחמות העולם מילא את מקומו של אביו, האדמו"ר מאַלטשטאט, Stary Sambor, שבגליציה המזרחית. במיוחד נהרו אליו יהודי הכפרים. בכל קיץ היה נוסע לטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו סמבור בסיון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1087-1086; אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; טורקה ע"נ סטרי, עמ 90;
בית קומרנא, עמ 130;

[1] הרב יהושע משה אהרונסון, מחבר הספר 'עלי מרורות', היה גיסו של הרב סנדר, וכשזה היה יוצא לחופשות הקיץ מילא הרב אהרונסון את מקומו .

רוקח, ישעיהו שלום - רוקח, נפתלי

רוקח, ישעיהו שלום, בן אפרים זלמן.
כיהן כרב ואדמו"ר בווניוויטש, Waniowice, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה הגלו אותו הרוסים לסיביר. מכיוון שחלה נשאר בחרקוב. אחר כך חזר לפולין, וישב בפרשוב-טורקה, Presowce-Turka, Presovtse,שבאזור לבוב. שנים רבות ליקט וסידר את כתביו של זקנו ר' שלום מבעלז, שיצאו לאור בשם "מדבר קדש". נספה בטבת תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 883-880; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 345; טורקה ע"נ סטרי, עמ 90;

רוקח, ישראל, בן משולם.
בין שתי מלחמות העולם היה חבר בבית הדין בבוריסלב, Borysław, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 883;

רוקח, ישראל דוד, בן ישעיהו שלום (ע"ע).
נולד בתר"מ,1880. מתרס"ה,1905, היה ראב"ד בקוטוב, Kotuv, שבגליציה המזרחית. בין שתי מלחמות העולם היה ראב"ד ואדמו"ר בווניוויטש, Waniowice, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר,ד, עמ 884-883; החסידות מדור לדור, א, עמ 347; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקצ;

רוקח, ישראל (נחום), בן יהודה זונדל.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה של רבקה, Rabka, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 337; וונדר, ד, עמ 883;

רוקח, משה, בן אפרים זלמן.
נולד בתרמ"ב,1882. מתרע"ג ,1913 (כך לפי אלפסי. לפי וונדר מתרע"ב), היה אדמו"ר בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 889; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, משה, בן צבי הירש.
פומראן, Pomorzany-לבוב. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רוקח, משולם זלמן, בן משה.
נולד בתר"ל ,1870. מתרנ"ו,1896, היה רב בטופורוב, Toporów, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ד ביער הסמוך.
מקורות: אלפסי, עמ 162.

רוקח, נחום אהרן, בן אריה לייב.
בין שתי מלחמת העולם היה אדמו"ר בלבוב. כשנכנסו הגרמנים
לעיר הם התעללו בו. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 894; החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רוקח, נפתלי,
היה רב במגירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בלבוב בתש"ב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 894;

רוקח, נפתלי, בן אפרים זלמן.
היה אדמו"ר (לפי פנקס הקהילות דיין) בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בכסלו ת"ש, דצמבר 1939.
מקורות: אלפסי, עמ 163 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 345; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 151;

רייך, יוסף - רייצס, חיים

re
רייך, Reich, יוסף, בן מנחם מנדל.
נולד בתר"ן,1890. זמן מה היה רב בעיירה סמוכה לריישא ,Rzeszów שבגליציה המערבית, ואחר כך בריישא עצמה. התפרנס מ"מלמדוּת" לתלמידים ברמה גבוהה, לימד בבית המדרש, והיה אחד משני המוהלים בעיר. בזמן הפרעות שערכו הפולנים בריישא בתרע"ח,1918, נפגעה רגלו. בתרפ"ה,1925, התקבל באופן רשמי כדיין ומו"ץ בעיר. נפטר אחרי שהנאצים התעללו בו.
מקורות: וונדר, ד, עמ 926-925;

רייך, שמעון, בן זאב וולף.
נולד בתרע"ב,1912. היה מו"ץ בטשֶסקוביץ, Ciezkowice, שבגליציה המערבית, ובתרצ"ט,1939,התקבל כשוחט בלאנצוט,Łańcut,שבאותו האזור.כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר למזריטש שהיתה בתחום הכיבוש הרוסי, וממנה חזר לבוכניה, וישניצה, ובריגל-בז'סקו, ,Brigel-Brzeskoשהיו בתחומי הכיבוש הגרמני. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 932;

רייכמן. .Reichman
היה רב באיוואצביץ, Ivatsevich, ווהלין. ככל הנראה נפטר ביער, בין הפרטיזנים.
מקורות: פנקס ביטען, דער אויפקום און אונטערגאנג פון א יידישער קהילה, עמ 398;

ריינהולד,Reinhold ,אברהם, בן ישראל.
היה דיין ומו"ץ בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אברהם דוד שטשעגאָווסקי, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה, "'כתר תורה", שנה ג, גל' א, אדר תש"ס; מנחת אברהם, דברי מרדכי, עמ טו-טז;

ריינהולד, משה, בן ישראל.
למד בישיבה של ר' שמעון אנגל (ע"ע) בקרקוב. נספה בקרקוב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 953;

ריינמן, Reinman, אברהם.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב באיסטריק-אוסטשיקי-דולנה, Ustrzyki Dolne, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 59;

ריינמן, זאב וולף, בן חיים (ע"ע).
היה אב"ד בנארול, Narol , ובבוריסלב,Borysław, שבגליציה המזרחית . עבד ב"כולל גליציה" בבוריסלב. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוסנו בבית העדּות, ניר גלים; וונדר, ד, עמ 957;

ריינמן, חיים. היה רב בנארול, Narol.
נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 334;

ריינמן, לייב.
היה רבה של נארול, Narol, שבגליציה המזרחית, ושל העיירה ליפסקו, Lipsko, שהיתה כפופה לה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 301, 334;

רייס. Reiss.
היה דיין בסולה, Stara Sól, שבגליציה המזרחית. נספה בקולומיה, Kolomea, שבאותו האזור.
מקורות: ספר הזכרון של קהילת קולומיה והסביבה, עמ 358;

רייצר, Reitzer, יצחק.
היה רבה האחרון של ז'טל, Żhetl, שבליטא. היה ביודנראט. ב-22 ביולי 1941 נכלא עם רבים מנכבדי הקהילה בקסרקטין בנובוגרודק. ב-25 ביולי הובלו כולם לחורשה הסמוכה, ושם נרצחו. כך לפי פנקס הקהילות. לפי פנקס ז'טל נספה באוגוסט 1942.
מקורות: פנקס זשעטל, עמ 52, 319; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 340, 341;

רייצס, Reitzes, חיים.
היה ר"מ בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 1001;