ויין, אפרים - ויינגוט, שמואל

we
ויין, Wein,אפרים יהודה.
היה רבה האחרון של וידז'ה, Widze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 313;


ויינברג (וינברג),Weinberg,אברהם, (אברהמ'לי סטוצ'ינער), בן ישראל ניסן.
נולד בתרל"ב,1872. למד בסוכאטשוב,Sochaczew, שבאזור ורשה, אצל האדמו"ר אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". אחרי נישואיו גר בוורשה. בהתחלה לא היתה לו שם משרה רשמית. אחר כך צורף לוועד הרבנים של העיר, שבו כיהנו גם יעקב מאיר בידרמן (ע"ע) ומנחם זמבה (ע"ע). בתר"ץ,1930, פירדזסם את ספרו "ראשית ביכורים" על מסכת ביכורים. בזמן המלחמה היה חבר ברבנות של גטו ורשה. ושם הקים, עם הרב אריה צבי פרומר (ע"ע) ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14. הוא המשיך ללמוד בגטו, ולא הסכים לקבל עבודה באחד מבתי המלאכה שהיו שם. נספה בטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 169-168, 341; היכל קאצק, עמ תר"ע; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27, 63, 380, 381, 382;

ויינברג, אברהם יצחק.
היה אחיו של הרב משה מנחם ויינברג (ע"ע), שהיה ראש ישיבת ברסלב באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב

ויינברג, דוד, בן ישראל אלתר.
נולד בתר"ך,1860. למד בבתי המדרש של חסידי בעלז בגליציה. זמן מה שימש כרבה של סקאלה, Skala,שבגליציה המזרחית, אך לא הצליח להתפרנס מן המשרה הזאת. בתרס"ה,1905, נתמנה לרבה של גור,Góra Kalawaria , שעל יד ורשה, וזאת אף שהיה מחסידי בעלז. בימי מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם נפטר בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 177-174; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קסד- קסה;

ויינברג, דב בער.
היה ראב"ד בנשלסק, Nasielsk, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, יחיאל ישעיהו, בן אהרן.
מילא את מקומו של אביו כרבה של ינדז'יוב, Jędrziejów, שבפולין. רבים מחסידי חנצ'ין, Chęciny, היו מסתופפים בצילו. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים כיהן כרב ביוזפוב ע"נ ויסלה, Józefów nad Wisłą, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 209; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 261; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רו;

ויינברג, ישעיהו, בן דוד.
היה אב"ד בסטַוישין ,Stawiszyn, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, ישראל אלתר, בן דוד.
נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 176;

ויינברג, Weinberg , משה מנחם.
היה ראש ישיבת ברסלב באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

ויינברג, שלמה דוד יהושע, בן אברהם.
נולד בתרע"ג, 1913. בתרצ"ג, 1933 נתמנה לאדמו"ר בסלונים, וקראו לו "הרב הצעיר של חסידי סלונים". בתרצ"ה,1935, עבר לברנוביץ', Baranowice, שבאותו האזור, והיה מחשובי האדמו"רים בליטא הפולנית. כשפרצה מלחמת העולם השניה רצו החסידים להעביר אותו לארצות הברית, אך הוא סרב לעזוב את משפחתו ואת עדתו. החסידים רצו להבריח אותו אל היער, אך הדבר לא נסתייע בידם. כשהגרמנים דרשו מראש היודנראט למסור להם רשימה של הזקנים והחולים הוא אמר להם: "כל שביקשתם ממני נתתי לכם, אבל יהודים לא אמסור, כי איני בעל בית על חיי אדם". גורש למחנה קלדיצ'ובה, על יד ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. שם התעללו בו הגרמנים. היהודים השתדלו לעזור לו לשמור את השבת, והרופא היהודי היה מספק לו אישורי מחלה. נספה בחשון תש"ד, 1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 460; היכל קאצק, תרפו-תרצב; ברנוביץ' עמ 267-270; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 183; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשכו- תשכז;

ויינברגר, Weinberger,מרדכי. נולד בתר"ל,1870.
גר בבעלז, ושם היה דיין ומו"ץ ואחר כך אב"ד. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 829-828;

ויינגוט, Weingut,יהודה לייב.
קובל, Kowel. ווהלין. נפטר בתחילת מלחמת העולם השניה. על נסיבות פטירתו הובאו בספר הזכרון לוולוצלבק שתי גרסאות.
מקורות: ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון, עמ 760, 767;

ויינגוט, שמואל יהודה לייב.
נולד בתרכ"ז,1867. נספה בשואה.
מקורות: ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון , עמ 760, 767;

וישנייבסקי, אלעזר - וסרמן

wi

וישנייבסקי, Wisniewski,אלעזר (אליעזר).
נולד בתרנ"ג,1893. זמן מה היה ראש ישיבה בריטובה,Rietevas, שבליטא. היה רבה של קלטניאן, Kaltinènai, שבאותו האזור. נרצח בידי ליטאים באב תש"א, יולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 272; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 596; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ולדימירסקי, Wladimirski,משה יצחק.
כיהן כרב בסחוב, Sachów, שעל יד ורשה. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 230;

ולדשן. Waldshan, Waldshen.
עמד בראש ישיבת נובהורדוק באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 53;

ולר (ועלער), Weler,שמואל יוסף, בן יצחק אייזיק.
נולד בערך בתרמ"ה,1885. זמן מה היה פקיד באחוזה על יד גרודנה. בתרפ"א,1921, חזר לעירו קלצק, Kleck, ושם היה השוחט הראשי. היה ממייסדי המזרחי בעירו ובסביבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס קלצק, עמ 36;

ונגרין, Vengrin, יעקב.
רוב ימיו חי בפונידל, Ponidel , Panidėlis ,שבליטא, ושם היה "משפיע" חב"די. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 507; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 268;

וסטרייך בן-ציון, Westreich,בן יוסף.
למד בטרנופול אצל הרב דוד מרדכי מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", ואצל הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, שעל יד קרקוב. היה חתנו של הרב מרדכי יוסף ספיר (ע"ע) בצאנז,,Sanz, Nowy Sącz ועל ידו שימש כאב"ד. אחר כך נתמנה לרבה של ביאלי קאמיין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 25; וונדר, ב, עמ 928;

וסטרייך,יוסף-יוסקא, בן בן-ציון.
נולד בתרמ"ה,1885, בקנצ'וגה,Kanczuga, שבגליציה המזרחית, ומתרס"ח,1908, כיהן שם כרב. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה, וכיהן כרב בבסרמין Böszörmény,. אחרי המלחמה חזר לעירו. בתרפ"ג,1923, היה כחצי שנה בארצות הברית ושם אסף כספים להקמת בניין לישיבה בעירו. הוצעה לו רבנות בארצות הברית, אך הוא העדיף לחזור לפולין, כי לדעתו לא היתה באמריקה אפשרות נאותה לחנך את בניו ברוח היהדות. הוא נסע לאמסטרדם, ובספריות של הקהילה היהודית והרוזנטליאנה בדק כתבי יד עתיקים כדי להוציא מהדורות מדעיות של הספרים "כנפי יונה" ו"מעשה רוקח" מאת אליעזר רוקח, שהיה רבה של אמסטרדם. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית של התנועה, שהתקיימה במריינבד, Lázné Marienbad,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה בקיץ תרצ"ז,1937. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, ועל אף התנאים הקשים המשיך ללמוד וללמד, בלבוב ובערים הסמוכות שאליהן התגלגל. כשנכנסו הגרמנים לאזור נמלט לזבאראז', Zbaraż, שבגליציה המזרחית, והסתתר עם בני משפחתו ויהודים אחרים בתוך בונקר. כמה ימים לפני שנכנסו הרוסים לעיר, בתש"ד,1944, גילו אותם הגרמנים, והם נספו.
מקורות: וונדר, א, עמ 929-930; אלה אזכרה, ד, עמ 27-21; זיידמן, אישים, עמ 239-232;

וסלר, Wesler,אברהם מרדכי.
נולד בתרנ"ב,1892. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991, בתרל"ב,1872 . למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה המנהל הרוחני של הסמינר למורים "יבנה" בטלז. לפי "ליטע" היה ראש ישיבה בטלז. שימש כרב באוניקשט, Onikshty,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן Plungyani,. היה פעיל באגודת ישראל. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם התעללו בו. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 47; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 154, 489; ליטע II, עמ 359; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 46, 95, 209; אשרי, חורבן ליטע, עמ 199 , 285;

וסרמן, Waserman, Wasserman,אלחנן בונם, בן בנימין בייניש.
נולד בתרל"ה,1875. לפי "יהדות ליטא" בתרל"ז,1877. היה מגדולי האישים התורניים ביהדות אירופה המזרחית ומראשי עולם הישיבות הליטאיות. היתה בעל השכלה כללית רחבה, ושלט בכמה שפות. למד בישיבת וולוז'ין. בתרס"ג, 1903, התקבל כרב באמצ'יסלבAmtchiclav, , שברוסיה הלבנה. אחרי שנתיים עזב את העיר, והתחיל ללמוד אצל ה"חפץ חיים" בראדין. בתר"ע,1910, התקבל כראש ישיבה בבריסק Brisk,, Brest Litowsk, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהרוסים גרשו את יהודי האזור, נדד ברחבי רוסיה, ואחרי המלחמה התיישב בברנוביץ Baranowice, שבווהלין. שם הקים את ישיבת "אהל תורה" שנעשתה לאחת הישיבות החשובות במזרח אירופה. היה מראשי אגודת ישראל ומעורב בענייני הציבור היהודי בפולין. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לווילנה, ושם עזר מאוד לרבנים ולתלמידי הישיבות. ביוני 1941, יום לפני כניסת הגרמנים לעיר, נסע לקובנה. כשנכנסו הגרמנים לשם הם אסרו אותו ושלחו אותו עם עוד שנים עשר רבנים, שבאותה עת שהו בביתו של ר' אברהם גרודז'נסקי (ע"ע), להריגה בפורט התשיעי.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 9-29. זיידמן, יומן, עמ 197-196; יהדות לטביה, עמ 267-266; אלה אזכרה, א, עמ 91-82; פנינה מיזליש, פדות, עמ 16, הע' 4; יהדות ליטא, עמ 47; פון לעצטן חורבן, 9, עמ 36-37; ברנוביץ' עמ 256; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 209; פייקאז', חסידות פולין, עמ 335-338; אשרי, חורבן ליטע, עמ 46-50; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 178, 179, 181;

וסרמן, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1925. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפ;

וסרמן, נפתלי.
נולד בתרס"ט,1909. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפא;

וסרמן.
בזמן המלחמה הגיע לגטו לומז'ה, Łomża, שבווהלין (לא נמסר מהיכן), ושם ניהל את ענייני הקהילה. עם אחרוני היהודים בעיר הוגלה לגטו זמברוב,Zambrów,שבאזור. נספה באושוויץ.
מקורות: ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120;

לבין, שלום - לוי, חיים

le

לבין, שלום, בן אלכסנדר סנדר אריה (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888 (או תרנ"ד,1894). אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כדיין, מו"ץ ואב"ד בדרוהוביץ, Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה כשחזר מן ההלוויה של אביו.
מקורות: וונדר, ג, עמ 367;

לבנברג, יעקב, Lewenberg,בן יצחק מאיר.
היה רב בפרושקוב, Proskau ,Prószkówשבפוזנן,ושם עמד בראש בית הכנסת של חסידי סקיירניביץ, Skierniewice. היה ממייסדי חברת "לינת הצדק", שעזרה לחולים מעוטי יכולת. נספה בשואה.
מקורות: ספר פרושקוב, נדז'ין והסביבה, עמ 113, 114;

לבקוביץ,יוליוס,Lewkowitz,בן שלמה.
נולד בתרל"ו,1876, בספיסקה סובוטה, Georgenberg,Spisska Sobotá שבסלובקיה. למד בבית הספר התיכון בבויטן, Bytom Odzański,שבאזור פוזנן, וגם אצל אביו וסבו, ואצל הרב ד"ר ליאו קופשטיין בבויטן. אחר כך למד באוניברסיטה בברלין, וקיבל דוקטוראט, על משנתו הפילוסופית של שפינוזה. באותה העת למד שם בסמינר לרבנים. אחר כך עבר לבית המדרש לרבנים בברסלאו, ושם הוסמך לרבנות. משרתו הראשונה היתה בשניידמיהלה, Schniedmül, שבאזור פוזנן, תחילה כעוזרו של הרב בראון, ואחרי שזה נפטר - כממלא מקומו. בתרע"ג,1913, התמנה לרב ומטיף באחד מבתי הכנסת של הליבראלים בברלין. כתב ספרים אחדים בעניינים פילוסופיים שונים. במרס 1943 גורש למחנות, ושם נספה. לפי קיש נספה ב- 1940.
מקורות: לוונטאל, עמ 120-122; ולק, עמ 232; קיש, עמ 426;

לבקוביץ, יעקב יוסף.
נולד בתרמ"ד,1884, בפולין. בתר"ס,1900, בא לגרמניה. למד בסמינר לרבנים בברלין וסיים אותו בהצטיינות. תחילה כיהן כרב בוולרשטיין, Wallerstein, שעל יד נירנברג. בתרס"ו,1906, נתמנה לרב, דיין וחזן ברגנסבורג,,Regensburg וכתב ספרים בדיני שחיטה וטהרה. מתוך אחריות לכלל הציבור היהודי המשיך למלא את תפקידיו שם גם בימי השלטון הנאצי, והיה אומר דברי נחמה ועידוד לחברי הקהילה. באפריל 1942 גורש לפולין עם חברי מועצת הקהילה היהודית של העיר ועם משפחתו. הרבנות הראשית בארץ ישראל קבעה את ראש חודש אייר כיום הזיכרון שלהם.
מקורות: לוונטאל, עמ 119; ולק, עמ 232;

לברטוב, Lewertow,ישראל, בן אייזיק.
כיהן כרב בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 369;

להמן, Lehman אשר סג"ל.
היה אדמו"ר בקולומיה, Kolomea, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 372; החסידות מדור לדור, א, עמ 205;

לובוצקי (לובצקי), Lubocki, Lubecki,חיים.
נולד בתר"מ,1880. היה חובב ציון ונאמן לתנועת המזרחי. כיהן כרב בקובילניק, ,Kobilniki, Kobilinik, Narachשבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, וברז'יצה, Rezhitsa, שבלטביה. בתרצ"ח,1938, חגגו שם את מלאת עשרים וחמש שנים להיבחרו כרב העיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה חיבר קונטרס התרת עגונות, כדי לענות על השאלות שהזמן גרמן. נספה בוף יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לובלינג, Lubling , אלימלך.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בבנדין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג

לובצ'אנסקי, Lubchanski,ישראל יעקב, בן הרב חיים לייב.
נולד בתרל"ב,1872. היה חתנו של ר' יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא" מנובהרדוק. תחילה עזר לו לנהל את הישיבה בחרקוב שבאוקראינה, ואחרי פטירת אביו נתמנה לרבה של אלט ברנוביץ, Alt Baranowice, שבווהלין, ואחר כך כ"משגיח" בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, לצידו של הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לטרוקי,Troki ,שבליטא עם מקצת מתלמידי הישיבה שלו, וניסה ללמד גם בימי השלטון הסובייטי, 1941-1940. כשנכנסו הגרמנים לעיר נכלא במחנה ריכוז שהיה בעיר. הגרמנים התעללו בו, והוא נספה. לפי גרסה אחרת הגיע עם כמה מתלמידיו לישיבה שהתנהלה במחתרת בסלובודקה, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 209-205; ברנוביץ, עמ 252-254; רבני ברית המועצות, 1939-1991; שורין, מורי האומה ג,
עמ 154-158;

לוי,Lewi ,אריה לייב.
היה רבה האחרון של פוזלאווה, Podzelva, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 450; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוי. הרב מסלוּפצה, Słupca.
בפברואר 1940 גורשו עם כמה מאות מיהודי העיר הזאת, הנמצאת באזור לודז', לתחומי הגנרל גוברנמנט. נספה ביורדנוב, Jordanów, שבאזור קרקוב, באלול תש"ב, 1942.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 229; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 165;

לוי, בנימין.
בן יעקב שהיה אב"ד בטשבין, Trzebinia, גליציה המערבית. היה ר"מ בישיבה הקטנה שבעיר. ידע לשונות זרות וספרות כללית. היה מקובל על ה"מתקדמים" ועל בעלי המלאכה, שבאו לשמוע את דרשותיו. עם אשתו חוה היה פעיל בחברת "ביקור חולים" ובקופת "תומכי עניים" שיסד. נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ג, עמ 387; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

לוי, חיים יהודה.
למד בישיבות טלז, וולוז'ין, וב"כולל הפרוּשים" בקובנה. הגיד שיעורים בתורה בבית הכנסת "גוגול" בריגה. במידת מה התפרנס ממכירת מצות שמורות שאותן היה אופה. נספה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 394;

לנדאו, הירש - לנצ'ינסקי, אברהם

לנדאו, הירש לייב (צבי אריה), בן אלתר יוסף דוד.
בחיי אביו היה אדמו"ר בלוצק, Luck, שבווהלין. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 204; אדמו"רים, עמ 43;

לנדוי, יעקב יצחק דן, בן מנחם מנדל.
בתרצ"ו,1936, נעשה למנהיגה של שושלת סטריקוב, Stryków. נודע בכינוי "הרבי מקינוב", כי בתחילת דרכו כיהן כרב בקונוב-קינב, Kunów. לפני מלחמת העולם השניה גר בזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסיה הגדולה של התנועה, שהתקיימה בתרצ"ז, 1937, במריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה עבר לוורשה, ושם השתתף בפעולות של הארגון החשאי "עזרת תורה", שהושיט עזרה לרבנים ולתלמידי החכמים הפליטים בעיר. כשהתחילו הגירושים למחנות השיג עבודה במפעל שייצר מדים לצבא הגרמני. נספה בטראווניקי בחשון תש"ד,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 144-140; אלה אזכרה, ד, עמ 96-92; פנקס הקהילות, לודז', עמ 164; זדונסקה וולה, עמ 174;

לנדוי, ישראל איסר שמחה.
בתר"פ,1920, נתמנה לרב באיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 73;

לנדוי, מנחם מנדל.
הגרמנים עינו אותו ואת הרב יוסף הורוביץ (ע"ע). שניהם נספו באקציה הראשונה שהיתה בבוליחוב , Bolechów, שבגליציה המזרחית,בחשון תש"ב,1941.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 125, 148;

לנדוי, נפתלי הירץ, בן משה דוד.
היה רבה של בורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. כשפלשו הנאצים לעירו, בסוף יוני 1941, הם התעללו בו, בסיוע עוזריהם האוקראינים. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 80, 88, 320; וונדר, ג, עמ 673-672;

לנדוי, רפאל.
היה ראש ה"'קיבוץ" של חסידי ברסלב בדולינה, Dolina‏, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

לנדמן, Landman,אברהם, בן נחום.
נולד בתר"ם,1880. מתרס"ח,1908, בערך היה רבה של בילקמין,Biały Kamien, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בעל תוקע אצל האדמו"ר מצ'ורטקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לריגה, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 693-690;

לנדמן, יצחק, בן מנחם מנדל.
זמן מה היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שמג;

לנדמן, ישראל.
היה חתנו של האדמו"ר נחמיה פרלוב מקוידנוב,Keidanov,Dzerzhinsk, שברוסיה הלבנה. כיהן כרב השני בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ברנוביץ, עמ 250; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 179;

לנדמן, פנחס, בן אברהם.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 698;

לנסמן,Lansman,יעקב.
היה בגטו וילנה, ונמנה עם הרבנים שהמשיכו לארגן שם את החיי הדת. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

לנטשיצקי (לנצ'יצקי),Lentzinski ,מנדל.
"הדיין מלוטומירסק", Lutomiersk. אזור לודז'. במחצית השניה של 1940 נוסדה בלודז' חברת "פה קדוש", שמטרתה היתה לשמור שהיהודים לא יאכלו טריפות. בראשם עמד הרב לנטשיצקי. חברי האגודה נהגו לעמוד מול האיטליזים ולנסות להשפיע על אלה שעמדו בתור שלא יקנו את הבשר הטרף. תחילה אסרו עליהם להיכנס לבתי הכנסת ולעלות לתורה. לאחר מאבק מר ברעב התחסלה האגודה במחצית השניה של 1941. הרב לנטשיצקי נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 406;

לנצ'ינסקי, אברהם אהרן.
היה מתלמידיו של אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;

רבינוביץ, חיים - רבינוביץ, אליעזר

ra

רבינוביץ, חיים ישראל שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ט,1899. בתשרי תש"ג,1942, גורש למחנות מעירו שידלובצה, Szydlowiec, שבאזור לובלין.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פון לעצטן חורבן, 10, עמ 106;

רבינוביץ, חיים יחזקאל.
ממשפחתו של האדמו"ר מרדומסק. כיהן כרב באיווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. פעל הרבה למען בני הקהילה, ותמך גם בפעילות הציונית. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. אחרי שהגרמנים החרימו את רכושם של יהודי העיר יזם הקמת מטבח עממי לנזקקים. ב-27 למרס 1941 באה לעירו קבוצה של יהודים שגורשו מווינה, והוא היה בין אלה שדאגו להם. כשהתחילו הגרמנים לגרש את היהודים מן העיר, במאי 1942, תמך הרב רבינוביץ בתכנית הבריחה ליערות, ואנשיו נענו לקריאתו להצטרף לפעולות המחתרת. החסידים התנגדו לכך. הרב רבינוביץ היה בין הבורחים ליער. הגרמנים והפולנים ערכו שם מצוד, ובין הנתפסים היה הרב רבינוביץ. נרצח בתשרי תש"ג, נובמבר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 71; יודנראט, עמ 417;

רבינוביץ, ידידיה, בן יוסף אליעזר.
ראדום, Radom. אזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יהושע.
היה רב בהורוכוב, Horochów, שבווהלין, בעיקר מטעמם של חסידי אוליקה, Olika, שהעדיפו אותו על פני גיסו יהושע ריישר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבינוביץ, יחיאל מיכל
היה רבה האחרון של שצ'וצ'ין, Szczuczyn, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמי 222, 624;

רבינוביץ, יוסף, בן צבי יהודה אריה.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ובתרצ"ד,1934, הוסמך לרבנות. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 71;

רבינוביץ, יוסף אליעזר, בן פנחס.
"הצדיק מראדום". נולד בתרכ"ד,1864. היה רב בוואנחוצק, Wąchock,ובווירז'בניק,,Wierzbnik-Starachowice שבאזור לובלין,ואדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חיפשו אותו, אך הוא הצליח לחמוק מהם לזמן מה. באחת האקציות שנערכו באוגוסט 1942 הובילו אותו הגרמנים אל אחד הגנים הציבוריים ושם רצחו אותו. כך לפי ספר ראדום. לפי אלפסי נרצח בערב יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: ראדום, עמ 40; אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 295;

רבינוביץ, יוסף ברוך, בן אלימלך יעקב יצחק.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר בקיילצה Kielce, Keltz. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492;

רבינוביץ, יחיאל.
הרב מביאלה, ביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, שבאזור לובלין.
נספה בשואה.
מקורות: חורבן שעדלעץ, עמ 173, 259, ברשימת הנספים.

רבינוביץ, יחיאל מיכל.
למד בכמה ישיבות בליטא, והתפרנס כסוחר יערות. גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, ושם היה ממקימי ישיבת "אהל תורה", שבראשה עמד ר' אלחנן וסרמן (ע"ע), ודאג לשיעורי תורה לשכבות הרחבות של היהודים בעירו. ביוזמתו הוקמה בעיר בתרפ"ו, 1926, קופת גמ"ח גדולה. היה ראש אגודת ישראל, בעירו ובכל המחוז. בשל ההתדרדרות במצבם הכלכלי של היהודים בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה נאלץ לעזוב את המסחר והתקבל כרב בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 103; אלה אזכרה, ד, עמ 80-76; ברנוביץ, עמ 261-262;

רבינוביץ, יעקב - רבינוביץ, ישראל

rr
רבינוביץ, יעקב, בן מאיר ישראל.
פיאסצ'נה, Piaszecno. אזור ורשה. בערך בתרפ"ו,1926, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב, בן נתן דוד.
היה בגטו ורשה, ואחרי המרד גורש למיידאנק ולאושוויץ. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב יוחנן, בן צבי יהודה אריה.
למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, והוסמך לרבנות. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יחזקאל, בן האדמו"ר נתן נחום (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יצחק, בן חיים גדליהו.
זמן מה ישב בטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. היה האדמו"ר האחרון בביחובה, Bychawa, שבאותו האזור. היתה לו השכלה כללית רחבה. היה מראשוני תנועת המזרחי בפולין, שלמעשה ייצגה את הציונים הדתיים בהסתדרות הציונית, ונמנה עם הרבנים שאחרי הוועידה הארצית השניה של המזרחי בפולין, שהתקיימה בווילנה בתרפ"א, 1921, חתמו על הכרוז שבו קראו ליהדות הדתית בפולין להצטרף למזרחי. השתתף, כנציג המזרחי, בקונגרסים הציוניים השלושה עשר והארבעה עשר. עם פרוץ המלחמה ערכו הגרמנים חיפוש בביתו, ואחר כך שלחו אותו לבית הכלא בלובלין. אחרי ששוחרר משם נפטר.
מקורות: ביחאווה, ספר זכרון, עמ 59-55 , 142, 156, 345; אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 534-533; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 501; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 92, 93; ספר טורבין, עמ 142; אלפסי, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ רצד-רצה;

רבינוביץ, יעקב יצחק.
היה רב בנייסויז', Nieśwież, ווהלין. ב-18 באקטובר 1941 הטילו הגרמנים על יהודי העיר תשלום כופר, והרב רבינוביץ עם יהודים נכבדים אחרים נלקחו כבני ערובה, כדי להבטיח את התשלום. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 453, 455;

רבינוביץ, יעקב צבי, מקולובייל Kolobeel,, Kolbiel. אזור ורשה.
בן אורי יהושע אשר אלחנן. נולד בתרמ"ז,1887. בתש"א,1941, היה בגטו ורשה, ושם נתמנה לאדמו"ר. נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יעקב צבי, בן יהושע אשר.
מילא את מקומו של אביו כרב בפוריסוב, Porysów, Parysów, שבאזור ורשה. גר באוטבוצק, Otwock, שבאותו האזור. נפטר בגטו פוריסוב. כך לפי אלפסי. לפי פנקס הקהילות נספה בגטו ורשה.
מקורות: אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 404; ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, עמ 163, 166.

רבינוביץ, יצחק, בן מיכל.
היה תלמידם של ר' חיים סולובייצ'יק ור' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, תחילה כיהן כרב בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין, והיה מנהיגם הרוחני של "צעירי אגודת ישראל" בעיר. משם עבר למוטילה, Motol, Motila, שברוסיה הלבנה, ובתרצ"ג,1933, נתמנה להיות רבה של וולקוביסק, Volkovysk, במקום הרב יצחק קוסובסקי שעבר ליוהנסבורג. עם פרוץ המלחמה עבר אל אביו בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: וולקאוויסקער יזכור בוך, א, עמ 83; וולקאוויסקער יזכור בוך ב, עמ 386; אלה אזכרה, ז, עמ 87-83; רבני ברית המועצות, 1939-1991; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 303;

רבינוביץ, יצחק אייזיק.
היה רב בשאוול, Šiaulenai, שבליטא. נספה בעירו ביוני 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 332;

רבינוביץ, יצחק מרדכי הכהן, בן צבי מאיר.
למד בישיבת רדומסק, Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. היה רבה האחרון של פלאוונו, Pławno, הסמוכה לרדומסק. לפני מלחמת העולם הראשונה הקים שם ישיבה. כשעלו הנאצים לשלטון הוא צפה את מה שעתיד לקרות ליהודים באירופה, ועודד את בנו צבי מאיר (שלימים התפרסם כחוקר החסידות ופיוטי יניי, וזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל) לעלות ארצה עם משפחתו. הוא עצמו קיווה לעלות אחרי שישיא את בתו. נספה ביום השלישי לפרוץ המלחמה, כשניסה להסתיר בביתו אשה הרה שהגרמנים רדפו אחריה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 203; החסידות מדור לדור, א, עמ 425; הוברבנד, עמ 29-30; עדותם של נכדיו שרה רפאלי ודויד רבינוביץ;

רבינוביץ, ירחמיאל משה נח, בן יחיאל ישעיה.
ראווה. נולד בתר"מ,1880. בתר"ס,1900, נתמנה לאדמו"ר. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יששכר דב.
היה מאחרוני הרבנים בפוניבז'. נספה בשואה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 278, 280;

רבינוביץ, יששכר דב,
בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטבוצק, שעל יד ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רמז, אברהם - רפפורט, דוד

re
רמז, Remez,אברהם אליהו.
בתרע"ב,1912, התקבל כרבה של איליה, Ilia, שברוסיה הלבנה. בתחילת שנות העשרים היה בין הרבנים שחתמו על הכרוז של רבני פולין שקראו להצטרפות למזרחי, בעקבות הוועידות הגליליות שהתקיימו בלובלין ובביאליסטוק. בראשית ימי הכיבוש הנאצי מינו אותו הגרמנים לעמוד בראש היודנראט. נספה עם חיסול יהודי העיר.
מקורות: קהילת אילייה - פרקי חיים והשמדה. ספר אילייה - יזכור בוך, עמ 86-82, 374, 404. ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499-498; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 129, 131;

רמיגולסקי. Remigulski.
הקים ישיבה גבוהה בסמיאטיץ', Semiatycze, שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עכ 618;

רסקין, Raskin, יהודה לייב, בן חיים בן-ציון.
השתייך לצוות הרוחני של ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בוורשה. נספה עם בני ביתו.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח.באינטרנט;

רֶעב, Reb,צבי.
נולד בתרס"ט,1909. היה מתלמידי ישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ ש;

רַפ, Rap,דוד, בן אורי.
נולד בתר"ל,1870. היה שו"ב בירוסלב,Jarosław, שבגליציה, והרביץ תורה ברבים. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לצ'כיה, וגם שם המשיך ללמד תורה. אחר כך חזר לירוסלב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נדד ללבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 974;

רפייקו,Rafeiko זאב.
נולד בתרס"ו,1907. בתרצ"ג,1933, נתמנה לרבה של ארז'וויליק, Erzhvilek, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 157; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רפלוביץ,Refalowitz ,נפתלי, בן מרדכי.
נולד בתר"ס,1900. למד אצל ה"חפץ חיים" בראדין, Radun, Radin , שבווהלין,ובישיבות נוספות. את שמו קנה כדרשן, והיה מגיד מישרים, "שטאָט מגיד", בדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg שבלטביה. זמן מה שהה באמריקה, וגם שם דרש בבתי כנסת. נספה בטבח הגדול שנערך ביהודי העיר בתש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 224-223;

רפפורט (רפופורט). (Rapoport),Rapaport.
היה רבה האחרון של מאגיירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 306;


רפפורט.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב במיילניצה,Mielnica,Mielnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 320;

רפפורט, אברהם אבלי הכהן, בן טוביה.
נולד בתרל"ב,1872. למד אצל חותנו ר' שמואל מסלונים, וכשחזר לעירו קיילצה,Kielce, Keltz, התמנה שם לראב"ד. אחרי זמן מה נבחר כרבה של העיר. תמך באגודת ישראל ובפעולות שקיימה תנועה זאת בקרב הנוער. בימי מלחמת העולם השניה שהה בעירו, ומשם שולח לטרבלינקה, בעת חיסול הגטו, ט באלול תש"ב,22.8.1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 17; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 494; ספר קילץ, עמ 242;

רפפורט, אהרן הכהן, בן יצחק.
גר בקרקוב. נפטר בסיביר באייר תש"א,1941.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;

רפפורט, דוד הכהן, בן עקיבא.
נולד בתר"ן,1890. בנעוריו למד בעירו, מינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נצטוו הוריו, שהיו אזרחי אוסטריה, לעזוב את רוסיה, ואביו נתקבל כרב ומורה הוראה בדנציג-צופוט. משם עבר לווילנה למד בישיבת פוניבז'. אחר כך עבר לישיבת סלובודקה. בתרפ"ח-תרפ"ט,1928-29 התקבל להיות ראש מתיבתא בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, עם הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט לווילנה, והישיבה הועברה לטרוקי, Troki. כשהשתלטו הרוסים על ליטא, בקיץ ת"ש,1940, עברה הישיבה לסימילישוק, Simelishki, ושם המשיך ר' דוד להגיד שיעורים. בסיון תש"א, 1941, גורש למחנה עבודה באזור הקירילי-פיני. שם התיר לאחרים בענייני מאכלות אסורות והחמיר עם עצמו. נפטר בצום גדליה תש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 190-182;

שידלובסקי, אלחנן - שיף ,בן-ציון

sh
שידלובסקי, Shidlowski, אלחנן דוד
הרב מקרימולוב,Kromolów, שבאזור לודז'. עונה בידי פולקס-דויטשה (פולני ממוצא גרמני), ונספה.
מקורות: ספר זכרון/אנדעק בוך, ק"ק זאויירטשע והסביבה,עמ 344, 350; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה עמ 512;

שיינברג, Schönberg, ברנרד.
נולד ב- 17.6.1908 בגליציה. בילדותו היגר עם משפחתו לפריס. שם למד בתלמוד תורה, ובאותה העת גם בגימנסיה צרפתית. בתרפ"ז,,1927 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בפריס, וגם למד משפטים. בתרצ"ג, 1933, הוסמך לרבנות, וגם וקיבל אישור לעסוק בעריכת דין. באוקטובר 1936 התמנה כסגנו של הרב הראשי בליון, Lyon. שם טיפל בנוער והקים ביסוד תלמודי תורה. גם הקים את אגודת "הקשר" Le Lien, שתפקידה היה למנוע את נישואי התערובת. ב- 1939 השתתף, כרב צבאי, בקרבות בבלגיה. באחד הקרבות שבהם השתתף כמעט נפל בשבי, אך הצליח להימלט. באוגוסט 1940 שוחרר מן הצבא, חזר לליון, ושם סייע הרבה לאלפי הפליטים היהודים שהגיעו לאזור. ב-1941 הקים ועדה שניסתה לעזור ליהודים שעבדו בשירות הממשלתי ונפגעו מן התחיקה האנטי יהודית של ממשלת וישי.ביוני 1942 הסכים לשרת כרב של מחוז הרון. ביולי 1942 ביקר בעיר Ruffieux שבמחוז סאבוי. כשראה את מצבם הקשה של היהודים שם, הגדיל את התמיכה בקהילה, שילם לרופא שידאג לחולים, ומינה אדם שידאג לצרכים הדתיים. הוא היה פעיל באגודה לידידות נוצרית-יהודית. בעזרתו של אחד מעמיתיו הגיש מחאה לשלטונות הכנסיה, על התחיקה האנטי יהודית. בין ה-20 ל-21 לאוקטובר 1942 פלשו שוטרים לבית הכנסת בליון ועצרו יותר מחמישים איש. הרב שונברג וחבריו מיחו בפני השלטונות על חילול המקום הקדוש.
הרב שיינברג נאסר ב- 26.5.1943. והועבר למחנה המעצר בדראנסי, Drancy. שם מונה כרב, אירגן שיעורים ביהדות, טיפל בילדים, קיבל חדר ששימש כבית כנסת, וביקר בקביעות את החולים והאסירים. ב20.11.1943 גורש לאושוויץ, ושם נפטר בפברואר 1944 מאפיסת כוחות, ועדיין לא מלאו לו 35 שנים. אחרי המלחמה העניקה לו המחתרת הצרפתית אות כבוד.
מקורות: Paul Levi, p.p. 401-404

שיינברג, יהודה, בן הרב זאב (וולף) מאיר. היה רב בברנוביץ שבווהלין. נספה בשואה.

מקורות: עדות קרובת משפחתו שלומית ריץ פינקלשטיין.

שיינברג, ניסן (יושע), בן הרב זאב (וולף) מאיר .
בא ממשפחה של חסידי סלונים. היה דיין בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. פעל הרבה למען בית הספר "בית יעקב" בעירו. נספה בעירו בשושן פורים תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 196-193; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינטוך, Scheintuch ,Sheintuch ,אליעזר.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורצ'ין, Torczyn, שבווהלין, עם הרב בן ציון צוקר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 96;

שיינטופ, Sheintup, Scheintup,יהושע.
מתרצ"ז,1937, כיהן כרב ודיין באוסטילהUstila, Ostila, שבגליציה המזרחית. נספה ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; קהילת אוסטילה, עמ 12, 125; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שיינין, Sheinin, אריה לייב.
היה רבה של דוקשיצה, Dokszyce, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 252; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 465;

שיינפרוכט, Sheinfrucht, Sheinfruct ,חנוך העניך, בן ישעיהו.
מייכוב-קשוינז, Miechów Chrasznica, שבאזור קרקוב. ב-1942 התפללו בביתו מנחה ומעריב. גורש למחנות עם כל יהודי העיר באקציה הגדולה שהגרמנים ערכו בתשרי תש"ג, ספטמבר 1942.
מקורות: ספר יזכור מייכוב, כראשניצה וקשיונז', עמ 215; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 302, 304;

שיינקמן, Sheinkman, Scheinkman,אליעזר.
נולד בתרס"ח,1908. היה רבה האחרון של טרשקון,Traszkuny , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 318; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שילוביצקי, Shilowitzki ,Silowicki, בן-ציון, בן אליעזר.
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות סלובודקה וקלםKelm, Kelmė, שבליטא. גר בבליצה,Bellitza, Bielice , שבאזור ביאליסטוק. והתפרנס ממסחר. בתרצ"ד,1934, הזמין אותו הרב ירוחם לייבוביץ' ללמד בישיבת מיר. נספה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: פנקס בעליצה, עמ 223-220;

שילנסקי, Shilanski, שלום. נולד בתרנ"ה,1895.
היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפא;

שימאנוביץ (שימונוביץ?), (Shimanowitz (Shimonowitz?,מרדכי.
היה המנהל של ישיבת "בית יוסף" באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר אוסטרובצה, עמ 223;

שיף, Schiff, Shif ,בן-ציון, בן שמעון.
היה אדמו"ר באנטוורפן. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שסב;

שר, מנחם - תאומים, מרדכי

sh
שר, מנחם מנדל.
בתרצ"ח, 1938, נתמנה לרבה של קופצ'ווה,Koptšiovo, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 566;

שר, נחום. נולד בתרמ"ט,1889.
היה רבה האחרון של דויג Daugai,, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 202; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרייבר, Schreiber,אשר אנשל.
היה דיין ומו"ץ בלבוב. גם בזמן הכיבוש הנאצי היה חבר הרבנות בעיר זאת. נספה בלבוב במרס 1942.
מקורות: דוד כהנא, יומן גיטו לבוב , עמ 44, 65-64;

שֶרֶל, Sherel,חיים זלמן צבי.
נולד בתרס"ו,1906. למד בישיבת טלז. היה רב בהזנפוט, Aizpute, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 420; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרנצל-באב"ד, Schrenzel-Babad,שלמה, בן יעקב.
בתר"ע,1910, בערך, התקבל כדיין ומו"ץ בהולַשיץ, Oleszyce, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור. היה חובב ציון. השתתף בכינוס של סניפי המזרחי שהתקיים בלבוב בתרפ"ז,1927, ונבחר למזכירות. נספה בתש"ג.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 156; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 57; וונדר, ה, עמ 622;

שרשבסקי,Sharshewski, Shershewski,פנחס אברהם.
גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. תחילה שימש שם כמלמד פרטי לילדים, וכשהוקמה בעיר ישיבת "תורת חסד", הגיד בה שיעורים. רצה לעלות ארצה ולהיות שמש בשטיבל של חסידי סלונים בירושלים. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ז, עמ 220-216;

שרשבסקי, צבי, בן יחודה.
היה רב בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס סלונים, כרך ב, דפי הנצחה בסוף הספר;

תאומים, Teomim,חיים צבי הירש, בן יעקב.
נולד בתר"ל,1870. מתרס"ה,1905, מילא את מקומו של אביו כדיין ומו"צ בקולומיה,Kolomea, שבגליציה המזרחית, אך משום שהיה ציוני לא רצה "ראש הקהל", שהיה איש אגודת ישראל, שיֵשב בבית הדין. לכן אישרו לו את המינוי הזה רק בתר"ע-תרע"א (בערך 1911), וזאת - כדיין שישב בביתו וקיבל שכר מופחת. בשנות העשרים של המאה העשרים הקים את סניף המזרחי בעירו, ואת בית הספר "תחכמוני". חיבר ספר "זכרון לראשונים" על תולדות הקהילה היהודית בקולומיה, שהוקדש לקרל פרנץ יוזף ורעייתו, שישבו בעיר הזאת חמישה חודשים, ב-1912. נספה בתש"א,1941.
מקורות: חנוך שכטר, ערים שתים, עמ קנ"ב; פנקס קאלאמאיי, עמ 112; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 847; וונדר, ה, עמ 660-658;

תאומים, יונה, בן נפתלי הירץ.
נולד בתר"ל,1870. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל בויֵלקיה אוצ'י, Wielkie Oczy, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 661;


תאומים, יעקב יצחק, בן אברהם.
נולד בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות בידי ר' צבי הירש אורנשטיין והמהרי"א איטינגא, אך התפרנס ממסחר ומבנקאות בעיר חדש,Neishtat, Nowe Miasto, שעל יד לבוב, ובפשמישל Przemyśl, הסמוכה. היה ממייסדי אגודת ישראל בגליציה, אך במשך הימים התרחק מן הפעילות בתנועה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, אחר כך חזר לפשמישל, ובשנים תרפ"א-תרצ"ה,1921-1935, שוב גר בווינה. בתרפ"ג,1923, היה בין אלה שהקימו על יד וינה בית יתומים ליתומי מלחמת העולם הראשונה, שהתקיים עד כניסת הגרמנים לאוסטריה. אחר כך חזר לפשמישל. כשהאזור הזה נכבש בידי הרוסים, בראשית מלחמת העולם השניה, הוא נאלץ לעזוב את העיר ועבר ללבוב. שם נפטר בתש"א,1941, לפני שהאזור הזה נכבש בידי הגרמנים.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 338-337;

תאומים, לוי יצחק, בן זאב וולף.
נולד בתר"ן,1890. כיהן כרב במוסטי ויאלקה (מוסט גדול), Mosty Wielkie, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בצבא האוסטרי ונפל בשבי הרוסי. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 681;

תאומים, מרדכי ליפא, בן יצחק דב.
"העילוי מרודקי". נולד בתרס"ה,1905. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בתר"ע,1910. הוסמך לרבנות בידי הרב דוד הורוביץ מסטניסלבוב,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. שלט היטב בלשון הפולנית ובספרותה עמד בבחינות הבגרות באופן פרטי, ושלטונות פולין אישרו אותו כרב. בתר"ץ,1930 (לפי וונדר בתרצ"ב,1932), התקבל כרבה של רוהטין,Rohatyn,שבאותו האזור. אהד את אגודת ישראל, אך לא התערב בפוליטיקה. כשבספטמבר 1939 סופח האזור הזה לברית המועצות הוא דאג לפליטים הרבים שבאו לשם מן השטחים שנכבשו בידי הגרמנים, גייס את יהודי העיר לפעולות עזרה, וכשרבים מהם גורשו לפנים רוסיה שלח להם חבילות מזון, על אף המצוקה הקשה שבה היו יהודי עירו עצמם נתונים. כשראה את אותם היהודים ששיתפו פעולה עם השלטונות נשבר ליבו, והוא אמר שאם יזכה לעבור את ימי הרעה לא יהיה עוד רב בישראל. כשנכנסו הגרמנים לרוהטין, בסוף יוני 1941, היה הרב תאומים מראשוני הקרבנות. נספה בקיץ תש"א,1941. לפי אלה אזכרה בבלז'ץ, ביולי 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 43 , עמ 387-377; אלה אזכרה, ג, עמ 107; אלה אזכרה, ד, עמ 293-284; וונדר, ה, עמ 685-684; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] סיוון תש"ד.מן התאריך הזה ניתן ללמוד שיתכן שהרב שפירא הצליח לברוח מפולין להונגריה, ומשם גורש לאושוויץ.