גרינבוים, יעקב - גרשטיין, יעקב

gr
גרינבוים, Grinboim, Grinbaum ,Greenbaum,Greenboim,יעקב סנדר.
בתרצ"ה,1935, נבחר להיות רבה של מולצ'אדז-מייטעטש,May Tchet, Molchadz,שבווהלין. נספה בשואה. בעיר הזאת היתה התנגדות רוחנית-חסידית לגרמנים, בהנהגת הרב מסטלוביצ'ה.
[1] קיימו בחשאי לימודים לילדים, וקבעו משמרות של אומרי תהלים להצלת היהדים.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 406;

גרינבוים, נתן דוד.
היה רבה האחרון של פשדבוז', Przedbórz,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 207;

גרינברג, Grinberg ,Greenberg,חיים, בן יצחק אליעזר.
היה אביו של המשורר אורי צבי גרינברג. נולד בתר"ן,1890. גר בלבוב ושם היה האדמו"ר מגלינא. נספה בתש"ב.
מקורות: אלפסי,עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 114; קהילת גלינא, 1943-1473, תולדותיה וחורבנה,
עמ קכו;

גרינברג,יעקב סנדר, בן אברהם.
למד בישיבות בסלונים,Słonim ,שבווהלין, ובראדין Radun, Radin. האדמו"ר מסטולין-קארלין הזמין אותו לכהן כראש ישיבת "בית ישראל" שאותה הקים במייטעטש, May Tchet, Molchadz, שבאותו האזור, ואחר כך נתמנה כרבה של העיר. פעל הרבה למען החינוך התורני בעירו. היה פעיל באגודת ישראל. כשבאו הגרמנים אל ביתו, בקיץ תש"ב, 1942, התנפל עליהם בקרדום, ואחר כך נרצח.
מקורות: ספר זכרון לקהילת מייטעטש, עמ 108-106; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גרינברג, יצחק, בן אברהם.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של לומז', Łomazy, Lomaz ,שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 273;

גרינהויז, Greenhoiz, Greenhaus, ישראל דוד.
היה שליח ציבור בתפילות ראש השנה ב"קיבוץ" של חסידי ברסלב בלובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

גריניביץ, משה.
היה מצאצאי הבעל שם טוב. היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב באפטא, Opatόw, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

גרינמן, ,Greenman, Grinman אריה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה בא להורודץ, Horodec, שבווהלין, כפליט, והתקבל שם כרב. לא קיבל משכורת מן הקהילה, והתפרנס מעשיית שמרים, ממכירת חמץ, ממשלוחי מנות, ולעתים ממתנות שאחיו היה שולח לו מאמריקה. נודע בחיבתו לבעלי חיים ולילדים קטנים, והתנהגותו עוררה פליאה אצל אנשים רבים, ובייחוד אצל הרבנים מן העיירות הסמוכות. היתה לו פרה שמדי בוקר הוציא אותה למרעה, וגם גידל תרנגולות. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 246; אנטופול, עמ 19; האָראָדעץ, א געשיכטע פון א שטעטל, עמ 35, 208 ברשימת הנספים;

גרינפלד, ,Greenfeld Grinfeld, Grinfield,שניאור זלמן.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של רובנה,Rowno, שבווהלין. בימי מלחמת העולם השניה ברח לרוסיה, ושם נפטר בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194;

גרינקר, ,Grinker נחום.
היה רבה האחרון של נאוועראן, Naverėnai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

גרצוביץ (גערצאוויץ), ,Gercowitz יונה.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנח;

גרשונוביץ, ,Gershonowitz שמעון.
היה רבה האחרון של אוסטרין Ostrin ,Ostrina ,, שבווהלין. היה חתנו של רב העיר יצחק צבי שפירא שנפטר בתרס"ז,1907. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'צוצין, ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 299; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 101;

גרשטיין, ,Gerstein חיים ברוך הכהן, בן שלמה אביגדור.
למד בישיבות בליטא, בייחוד אצל ר' נפתלי צבי טרופ בראדין,Radun, Radin, ובאותה העת הכשיר את עצמו גם בלימודי חול. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בעיר הולדתו יאנובה,Janova , Jonava, ושם עמד בראש "קיבוץ" של תלמידי ישיבות, שבו התרכזו למדנים צעירים שנותקו מישיבותיהם בגלל המלחמה. באותה העת למד גם לימודי חול. בתרפ"ג,1923, יצא לברלין ושם למד בבית המדרש לרבנים שנוסד בידי ד"ר חיים הלר, והוכתר כרב וד"ר. לאחר מכן עמד בראש ישיבת הצעירים החרדים בקלן שבגרמניה, ובחוג הזה של האברכים המשכילים החדיר את לימוד התלמוד בנוסח ישיבות ליטא, ושם כיהן במשך שתים עשרה שנים. היה המנהל של בית ספר "החיים" של המזרחי בבריסק דליטא Brisk, Brest Litowsk, שבווהלין. היה היו"ר של "צעירי המזרחי", וחבר בהנהלה הראשית של המזרחי בפולין. ביקר בארץ. עם פטירתו של חותנו הרב רמיגלובסקי, בתר"ץ, 1930, נקרא למלא את מקומו ברבנות בסמיאטיץ',Siemiatycze, שבאזור ביאליסטוק, ושם כיהן עד חורבנה של הקהילה. בימי הכיבוש הגרמני נמלטה אשה אחת אל ביתו והוא לא הסגיר אותה גם כשהיכו אותו. אחר כך הסביר כי לו עשה כך היה מותה ודאי, והדבר הזה אסור לפי ההלכה. נספה בטרבלינקה בתחילת תש"ג,1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 76-77; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 600-599; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 618;

גרשטיין, יעקב אריה הכהן.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של לזדיי Lazdei , ,שבליטא. ב-1940 נבחר לנשיאות של אגודת הרבנים בליטא. הגרמנים והליטאים התעללו בו, ואילצו אותו באיומי שוט לסחוב שקי מלט. בגטו הוקם ועד, שהורכב מנציגי היהודים בעיירות שבסביבה. מי שעמד בראשו התייעץ בכל דבר עם הרב גרשטיין. כשפנו יהודי העיירה אל הכומר וביקשו את עזרתו, הוא התחמק. נספה באוקטובר 1941, תש"ב.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 351, 352; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרבי מסטלוביצ'ה. לפי שעה לא מצאתי במי מדובר.