אופנהיים, יהודה - אושפאל, שלמה

op

אופנהיים, Openheim,יהודה, בן אברהם.
למד בישיבות גרודנה וסובאלק Suvałki,, שבאזור ביאליסטוק. נספה בגטו קובנה.
מקורות: יזכור בוך סאוואָלק, עמ 371;

אוקונובסקי, Okonowski, משה (משה וארשעווער).
נולד בתרס"ח,1908. אף שבא ממשפחה חסידית בוורשה למד שם בישיבה הליטאית "תורת חיים". אחר כך נתמנה לראש ישיבה של כתה א בישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה גרשו הנאצים את תלמידי הישיבה והר"מים שלה, והוא עבר לוורשה, אל הוריו. ב-1940 אסרו הנאצים כמה אישים שנמנו עם המנהיגים הרוחנים של יהודי ורשה, ובהם גם את הרב אוקונובסקי שהיה רשום אצלם כראש ישיבה, והרגו אותו.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 321-317;

אוקליאנסקי, Oklianski, אבנר.
גיסו של אברהם יצחק בלוך (ע"ע). נולד בתרמ"ה,1885. בתרפ"ז,1927, נתמנה להיות היה ראש הישיבה ומנהל המכינה בישיבת טלז. היה נוסע לאמריקה, כשליח לגיוס כספים למען הישיבה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 33; ליטע,I, עמ 1820; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 198; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אורדמן, Ordmann, ישראל, נולד בתרס"ט,1909.
היה ר"מ בישיבת טלז. בימי הכיבוש הסובייטי, בראשית מלחמת העולם השניה, נאלצה הישיבה להתפצל ולעבור לארבע עיירות. הרב אורדמן נסע אליהן, והגיד שיעורים בהלכה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991; אלה אזכרה, ג, עמ 320; אשרי, ממעמקים א, עמ רמד;

אורלוביץ, Orlowitz,(ארלוביץ), זליג.
נולד כנראה בתרנ"ט,1898. היה רבה האחרון של רקישוק Rokiškis, Rokishok ,,שבליטא. בימי הכיבוש הנאצי עודד את בני קהילתו לקדש שם שמים, והיה מן הראשונים שנספו בעירו, כנראה ב- 10.8.41.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 651; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 155, 199; אשרי, חורבן ליטע, עמ 322; רבני ברית המועצות, 1939-1991; ש"ז ברגר, בית משיח , גל 507;

אורליאן, Orlean, יהודה לייב.
נולד בתר"ס,1900, למשפחה מחסידי גור. כשנוסדה אגודת ישראל בפולין, בתרע"ח,1918, הצטרף אליה, ואחר כך היה ממייסדי פועלי אגודת ישראל, וכתב הרבה מאמרים שעסקו באידאולוגיה של שתי התנועות הללו. כשהצטרף כמחנך לרשת החינוך של "בית יעקב" פרש מהנהגת התנועה. זמן מה היה המנהל של סמינר "בית יעקב" בוורשה, ובתרצ"ה, 1935, נתמנה להיות המנהל של הסמינר בקרקוב, ונודע כמחנך מסור ובעל שאר רוח. כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלץ לעבוד בעבודות כפייה, אך המשיך לעסוק בחשאי בחינוך, ושמר על הקשרים עם המורות של רשת "בית יעקב" ברחבי פולין, עד כמה שהדבר היה אפשרי. לשם כך הוא קיבל תמיכה מן הג'וינט. העבודה הזאת סיכנה אותו במיוחד, והגרמנים התנכלו לו. לכן עבר בינואר 1940 מקרקוב לוורשה. גם שם המשיך במלאכת החינוך, ברשת בתי הספר שתוחזקה על ידי היודנראט והג'וינט, ופעלה עד יולי 1942, כשהתחילו הגירושים למחנות. אז עבד זמן מה בארכיון של הקהילה, וניסה להציל את הספרים וכתבי היד שנותרו בדירותיהם של היהודים שגורשו. הוא קיבל דרכון של פרגוואי שנועד להצילו, וביוני 1943 העבירו אותו הגרמנים למחנה של בעלי נתינויות החוץ בברגן בלזן, בתקוה להחליפו עם נתיני גרמניה שנעצרו בפרגואי. אך ממשלת פרגוואי חזרה בה מן ההסכם, ובשמחת תורה תש"ה,1944, הושמדו רוב היהודים שהיו בברגן בלזן שהיו להם דרכונים כאלה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 205-191; א"ד שטשעגאָווסקי, מיט הקדוש ר' יהודה לייב אָרלעאן און ראדאָמסקער בני תורה הי"ד אין קראָקאָווער געטא, דאס אידישע וואָרט, נומ' 336, עמ 49; אלה אזכרה, א, עמ 189-177; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 241-242;


אורי, Uri, Ari(ארי), דוד, בן פנחס אריה.
נולד בתרל"ו,1876. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של קשיווצ'ה-קריפטש,Krzywza, שבגליציה המערבית. הדפיס ספרים שלו וההדיר ספרים של אחרים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 335; וונדר, א, 281-287;

אורנבך, Orenbach ,יהודה אלעזר, בן אברהם מנדל.
נולד בתרנ"ח,1898. בזמן השואה התמנה כמורה הוראה בויירושוב, Wieroszów, שבאזור לודז', כי באותה העת נשארה העיר בלי מורה הוראה. נספה בשואה.
מקורות: ויירושוב, ספר יזכור, עמ 84, 279;

אורנר,Orner, חנוך העניך, בן זאב יהודה.
בתרס"ט,1909, נתמנה לרבה של לסקז'ב, Łaskarzew, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 291;

אורנשטיין, Orenstein,אברהם אביש, בן בן-ציון.
היה אדמו"ר באושווינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ נב;

אורצקי, Orecki, Orecker (אורצקר), אליעזר.
נולד בתרמ"ו,1886. הוסמך לרבנות בישיבת סלובודקה. בתר"ע, 1910, בא לפיטשייב Pitshayev, ,Potchayev , שבווהלין מפיוטרקוב,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהאזור נכבש בידי האוסטרים, הוגלה עם בני קהילתו לצ'כיה. בימי השלטון הפולני, בין שתי מלחמות העולם, היה פעיל בענייני החינוך, וניסה לשמור על החינוך המסורתי בעירו כשהקים תלמוד תורה שלמדו בו גם לימודים כלליים. תחילה התנגד לציונות ודרש לסלק מן הבתים את הקופות של הקרן הקיימת ולהחליף אותן בקופות צדקה בשביל הישיבות. עם הזמן הבין שלא כדאי לו להתעמת עם הנוער הציוני בעירו ועם מקצת מן המבוגרים, ולכן התקרב לציונות, ואף תרם לקרן הקיימת לישראל. היה פעיל בכל מוסדות הציבור היהודיים בעירו. אשתו היתה משכילה, וידעה היטב פולנית. כשהאזור נכבש בידי הסובייטים, בראשית מלחמת העולם השניה, הם רדפו אותו. הוא ניסה לברוח לווילנה, שבאותה העת היתה עצמאית, אך לא הצליח. נספה ביולי 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991; פיטשאיעווער יזכור בוך, עמ 138-142;


אושפאל Ushpol, Uszpol,(אושפיל), שלמה אליהו.
בא ממשפחה של חסידי חב"ד, והיה מקורב מאד לאדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון. נקרא: "דער דוגעלישקער עילוי", על שם העיירה דוגלישוק, Daugeliszki, שבה נולד. למד בישיבת דווינסק, Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה, אצל יוסף רוזין, "הגאון הרוגצ'ובי", והוסמך על ידיו להוראה. בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג), ושם נתמנה על ידי ועד הרבנים להיות הממונה על 600 ספרי תורה שהובאו לשם מעיירות רבות. אחרי מאמצים רבים עלה בידיו לחלץ מן הסובייטים, בתרפ"ט,1929, בשיתוף עם ממשלת פולין, עשרים ואחד ספרי תורה. שלטונות ברית המועצות דרשו בעד שיחרורם סכומי כסף גבוהים מאוד, אך הרב אושפאל הצליח לשכנע אותם שיש לגבות מכס רק מרווחי עסקים, ולא מספרי תורה שנמסרו למשמרת. ספרי התורה הללו נשלחו אל הצירות הסובייטית בוורשה, ומשם הועברו לווילנה. בתרפ"ו,1926, התמנה לאב"ד בקורניץ ,Kurenets Korenitz, שבאזור וילנה. עסק הרבה בצרכי הציבור, והודות לקשרים שהיו לו עם נדבנים באמריקה השיג משם כספים בשביל תלמידיו העניים.היו לו קשרים טובים עם השלטונות, וגם אותם הוא ניצל לטובת הציבור היהודי. הביא לקבר ישראל את החיילים היהודים שנפלו בסביבה בימי מלחמת העולם הראשונה. בחול המועד סוכות תש"ב,1941, הלך בראש השיירה שהובילה את יהודי עירו דוגלישוק אל מותם.
מקורות: מגילת קורניץ, עמ 80-82; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 541; רבני ברית המועצות, 1939- 1991; ש"ז ברגר, בית משיח, גל 501;

בומבך, אליהו - בורנשטיין, אהרן

bo

בומבך, אליהו, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ד,1884. למד אצל חותנו, יעקב משה ספרין מקומרנה, Komarno, גליציה המזרחית. בתרס"ז,1907, התקבל כרב בקֶנטי. בתרפ"א, 1921, נתמנה לאב"ד וראש הישיבה הגבוהה באושויינצ'ים. השתייך לאגודת ישראל. בתרע"ב,1912, השתתף בוועידת היסוד של התנועה שהתקיימה בקטוביץ. בימי השואה נמלט לסוסנוביץ, Sosnowiec, ומשם גורש לאושוויץ. נספה בל"ג בעומר תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים –אושוויץ), עמ 102-100; אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;

בומבך, אריה לייב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ח,1888. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של האלשיץ-אולשיצה, Oleszyce, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451-450; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 58, 57;

בומבך, בנימין, בן אליהו.
שימש כרב באחד מפרוורי אושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70;

בומבך, חיים זאב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ו,1886. היה רבה של זייבוש, Żywiec, שבגליציה המערבית. בתרמ"ו, נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 161;

בומבך, נפתלי הירץ.
נולד בתרמ"ה,1885. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה. כשחזר לגליציה נתמנה לרב במאגריב,Magierów, Magriv, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, התקבל כאב"ד בסמבור, Sambor, שבאותו האזור. נספה בבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 467-464; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בומבך, שמואל, בן אליהו.
תחילה כיהן כרב באחד מפרוורי אושווינצ'ים, ואחר כך כאדמו"ר בבנדין, Będzin. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 121; אלה אזכרה, ו, עמ 70; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים–אושוויץ), עמ 252; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשנה;

בוסל, Busel,זלמן.
ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר, נתמנה לרבה של יאנוב
Janów Poleski, Janów k Pińska, שבווהלין. נספה עם חיסול הגטו שם, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 257;

בורגנסקי, ,Burganski אהרן, בן חנינא.
נולד בתרמ"ה,1885, בצ'רנוביל שבאוקראינה, והתחנך בחצרו של הרבי. למד בישיבה בצ'רקסיCherkasy, שבאותו האזור, ואחר כך בסלובודקה ובנובהרדוק, Novaredok. תחילה כיהן כרב בקוז'ימיר, שהיתה פרוור של נייסביז'. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר עברה מיד ליד, הוא ייצג אותה בפני השלטונות, ובין היתר הכין כתבי גט על תנאי לחילים היהודים ששרתו באזור, כדי למנוע מקרים של עגינות. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לסנוּב,Snów, ושם כיהן כרב. היה בתנועת המזרחי, רצה לעלות ארצה, וראה את עצמו כתלמידו של הרב קוק, אם כי לא הכירו אישית. היה בין הרבנים שחתמו על הכרוזים למען המזרחי. נספה באב תש"ב,1942, עם חיסולה של קהילת סנוב
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 263-262; ספר ניסוויז', עמ 229-231; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורוביץ, Borowitz,בן ציון.
מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב בפרושוביצה, Proszowice, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 400;

בורלאנד,Burland, Borland,אלחנן יהודה.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רב בסורווילישוק, Shurvilishuk, שבליטא, ומתרצ"ב, 1932, באנושישוק, Anusushok, שבאותו האזור. נספה עם בני קהילתו בערב יום הכיפורים תש"ב.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורנשטיין,Bornstein ,אברהם
בן האדמו"ר שמואל מסוכאטשוב, Sochaczew, שבאזור ורשה. נולד בתרע"א,1910. היה מתלמידיו של הרב אברהם ויינברג (אברהמ'לי סטוצ'ינער) מוורשה (ע"ע). בתרצ"ד,1934, התמנה כמו"ץ בקוטנה,Kutno, שבאזור לודז', והרב יצחק יהודה טרונק שהיה גיסו הדריך אותו ברבנות. כשנפטר הרב טרונק בתרצ"ט,1939, התמנה לרב במקומו. בימי מלחמת העולם השניה עבר לגטו ורשה. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לאוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ושם נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 157-156; היכל קאצק, עמ תרפה; החסידות מדור לדור, ב, עמ 480; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 32, 70; ספר קוטנה והסביבה, עמ 268;

בורנשטיין, אהרן
בן יוסף מד'ווארט, Warta,Dvart,שבאזור לודז'. היה מו"ץ בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שיולדות ואנשים שמרגישים שכוחותיהם אוזלים צריכים לפנות אל הרופא ואחר כך אל הרבנים, כדי שיתירו להם לאכול בשר טריפה, וזאת – רק במקרים של פיקוח נפש. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: מ. ראם, עורך, כארז וכאזוב, בתוך: ספר אגודת אזוב השלם (להלן: כארז וכאזוב), עמ כב; לאָדזער געטא, עמ 455;

הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".

מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;

הלברשטם, מנחם - הלברשטם, צבי

ha

הלברשטם, מנחם מנדל, בן אריה לייב.
נולד בתר"ן,1890. גר בקרקוב, ושם היה לו בית מדרש משלו. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 515;

הלברשטם, מנחם מנדל, בן נפתלי.
נולד בתר"ם,1880. בתרפ"ג,1923, עוד בחיי אביו, נבחר לרבנות בכשאנוב ,Chrszanów, והיה רבה האחרון של העיר. נספה באושוויץ באדר א תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 313-512; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 175;

הלברשטם, מרדכי.
היה מו"ץ בסוקולוב, Sokolow (בפולין יש כמה ערים בשם הזה. אך לא הצלחתי לוודא לאיזו מהן הכוונה). הוסמך לרבנות בידי הרב יושע בר מבריסק. היה הראשון מאנשי פולין שהתקרבו לתורתו של ר' נחמן מברסלב. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב

הלברשטם, מרדכי זאב, בן אריה לייב.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ד,1904, נתמנה לרבה של גריבוב, Grybów, שבגליציה המערבית, ובתרצ"ה,1935, כאב"ד בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור. שם המשיך לטפל בישיבת "בני תורה", שאותה הקים אביו בעיר. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור, כי ידע שבכל מקום שאליו מגיעים הגרמנים הם מחפשים תחילה את הרבנים. ב-1941 בא בחשאי לצאנז, כשהוא לבוש בבגדי איכר, והחסידים אספו בשבילו כסף כדי שיוכל לרפא את אשתו שחלתה. נספה בסיון תש"ב, 1942, ביער על יד טרנוב. לפי לעהרער גורש לאושוויץ בסוף תש"ג, 1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 514; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; לעהרער א, עמ 181;
ביקור בבית הקברות בצאנז 2005 - סרטון באידיש

הלברשטם, משה, בן אריה לייב.
צאנז, Sanz, Nowy Sącz, גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, משה, בן מיכל.
לפני מלחמת העולם השניה למד ב"קיבוץ גבוה" של חסידי רדומסק, Radomsk, בסוסנוביץ. בזמן המלחמה עשה זמן מה בבוכניה,,Bochnia וכשהמצב שם הורע נמלט לפרושוביצה, Proszowice, הסמוכה. בתחנת הרכבת נאסר, כי היה בזקן ובפאות. בבית הכלא חיפש חיל גרמני את ה"ראבינער מוזס הלברשטם". אחרי שהוא איים להרוג את כל היהודים שהיו שם הזדהה הרב הלברשטם, יצא לקראתו, ונורה.
מקורות: דוד שטשעגאָווסקי (כעד ראיה), יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה;

הלברשטם, משולם זושא יצחק, בן שלום אליעזר.
גר בהונגריה. נספה באושוויץ באייר תש"ד, 1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, נחום אפרים.
כיהן כרב חסידי באושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, נחום אפרים, בן אריה לייב.
נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 522; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413;

הלברשטם, נפתלי חיים, בן אלישע מגורליץ-גורליצה, Gorlice.
גליציה המערבית. נולד בתרמ"ה, 1885. היה הגבאי של כולל "חיבת ירושלים" בגורליץ. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לגליציה המזרחית שהיתה בשליטתם של הרוסים. משם גורש על כל משפחתו לסיביר. ביום הראשון לבואם לשם, בתש"א, 1941, ציוו עליהם הרוסים לכרות עצים, בקור העז. הרב, שלא היה רגיל לעבוודה פיסית קשה כזאת, קיבלת התקף לב ונפטר.
מקורות: ספר גורליצה, עמ 25; The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 109 ;

הלברשטם, סיני, בן ברוך.
נולד בתר"ל,1870. עד תרס"ז,1907, ישב בקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. באותה שנה נתמנה לרבה של ז'מיגרוד, Żmigród Nowy, שבגליציה המזרחית. מתרפ"ח,1928, היה חבר בוועד הקהילה שם, ופעל למען עניי ארץ ישראל. בסוף מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי עירו מפוגרומים, ולכן עבר ליאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ומשם לקרקוב. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב. הוא חשש שהרוסים יחרימו את ספר החידושים שכתב, ולכן מסר אותו לאחד ממכריו בתקוה שבעתיד יזכו הוא או בניו להדפיסו. כתב היד אבד במלחמה, ונשאר ממנו רק הכרך של דרשותיו למועדים, שאותו רשם מפיו אחד מבניו. הרב הלברשטם הוגלה לסיביר, ושם נפטר ביערות אומסק בתמוז תש"א, 1941. בסוף שנות התשעים של המאה העשרים ניסו חסידיו לאתר את קברו, אך ללא הצלחה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 532-528 ; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 153;

הלברשטם, פנחס שמעיה, בן אריה לייב.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, צבי הירש
בן אריה לייב מצאנז, Sanz, Nowy Sącz. נספה ב"אקצית הרבנים" שארעה שם ביוני 1941.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 772; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 264;

לנגנר, משה - לנדאו, יעקב

la

לנגנר, Langner,משה, בן אברהם.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 350;

לנגנר, משה פנחס, בן חיים.
נולד בתרמ"ג,1883. מילא את מקומו של דודו וחותנו ישראל לנגנר כאדמו"ר בברודי, Brody. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 350;

לנגנר, שלמה אליעזר, בן יהודה צבי.
נולד בתר"מ,1880. תחילה היה אדמו"ר ברוהטין, Rohatyn, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בברודשין, Brodschin, Bohorodchany, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 588-587; החסידות מדור לדור, א, עמ 350;

לנגסם-לנגזם, Langsam, Langzam,שמעון, בן פסח.
נולד בתר"ך,1860. שנים רבות היה דיין, מו"ץ ואב"ד במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית.
מקורות: ספר מייליץ, עמ 45, 151, 202, 211-209; וונדר, ג, עמ 589-590;

לנגרוק, Langrok,דוד, בן שלמה.
נולד בתרנ"ד,1894. היה גבאי הספרים בבית המדרש של חסידי בעלז בקרקוב, ואחר כך עבר לוייליצ'קה, Wieliszka, שבאזור קרקוב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לקולבושוב,Kolbuszowa , שבגליציה המזרחית, שבאותה העת היתה בידי הרוסים. כמו יהודים רבים שנמלטו בתחילת המלחמה למזרחה של פולין חזר גם הוא אחר כך לשטח שנכבש בידי הגרמנים, ובא לוייליצ'קה. עד חנוכה תש"ב המשיך להעלות את חידושיו על הכתב, ויש בהם הד למצב הקשה ששרר אז. שרידים מהם ניצלו והגיעו לידיהם של בני משפחתו בלונדון.
מקורות: וונדר, ג, עמ 591;

לנדאו,Landau, Landa, Landoi ,(לנדא, לנדוי), אליעזר.
משנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב באושוויינצ'ים, נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

לנדאו, אלתר יוסף דוד, בן שמעון שלמה.
האדמו"ר מאוליקה,Olika, ווהלין. נראה שהיה גם הרב של העיר. נספה בעירו בקיץ תש"ב, אוגוסט 1942. כך לפי אלפסי. לפי פנקס הקהילות באמצע אוגוסט 1941, תש"א.
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה-ספר יזכור, עמ 40, 120, 158, 334; אדמו"רים, עמ 43-40; החסידות מדור לדור, א, עמ 204; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 28, 29, 38; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לנדאו אפרים, בן צבי הירש.
היה רבה האחרון של ויטקוב, Witków, שבגליציה המזרחית. בקיץ תש"א, 1941, אילצו אותו האוקראינים לתקן את הדרכים באבני בית הכנסת ההרוס. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 642;

לנדאו, אריה לייב, בן ישראל איסר שמחה.
נולד בתרנ"ה,1895. בתרפ"ב,1922, נתמנה כרבה של קולבייל, Kołbiel, שבאזור ורשה. היה חבר באגודת ישראל והשתתף בוועידות שלה. בתרצ"ה, אחרי פטירתו של ר' מאיר שפירא נתמנה להיות ראש ישיבת חכמי לובלין. היתה לו בת מלומדת מאד, והוא נהג ללמד אותה גמרא, שלא כמנהגם של היהודים החרדים באותם הימים. הוא הסביר את הדבר בכך שהיא מלווה אותו בלכתו בדרך, והוא חייב לשוחח אתה בדברי תורה, וגם לספר למישהו את החידושים שעלו אצלו באותה העת. בזמן המלחמה ניסו בני קהילתו להסתיר אותו, והצילו אותו מן הגירושים לעבודות כפייה. בתשרי תש"ג,1942, עלה בידו להגיע לוורשה. שם ארגן שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות, עם הרב אריה לייב פרומר (ע"ע) ואחרים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שהיו מקומות השמדה. נספה במרד שהתחולל בניסן, עם חבורת הלומדים שהסתתרה אתו בבונקר.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 240; זיידמן, אישים, עמ 107-102. אלה אזכרה, א, עמ 129-124;

לנדאו, אשר זליג, בן יוחנן.
נולד בתר"ל,1870. היה מו"ץ באולפין,Ołpiny , שבאזור קרקוב, ובמקומות נוספים, אך סירב לקבל את עול הרבנות, כדי שיוכל להשיב שו"תים באין מפריע. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בחזית האיטלקית. עירו חרבה, ולכן עבר אחרי המלחמה לאושוויינצ'ים, ושם היה ר"מ, דרשן ומו"ץ. זמן מה היה ראש ישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק, בסוסנוביץ,Sosnowiec, וברדומסק, Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. נפטר בגטו סוסנוביץ בטבת תש"ב, 1942.
מקורות: ספר אושפיצין אושווינצ'ים –אושוויץ, עמ 205, 254-253, 549, 589; וונדר, ג, 618-622;

לנדאו, יעקב יצחק דן, בן אלימלך מנחם מנדל.
משושלת סטריקוב, Stryków. נולד בתרמ"ב, 1882. היה רבה של קונוב-קינב,Kunów , שבאזור לובלין. בתרצ"ו,1936, נתמנה לאדמו"ר מסטריקוב בזגוז'ה,[ Zagórze ,[1 ושם יסד את ישיבת "בית אהרן". כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם חי בבונקר עד ימי המרד באביב תש"ג,1943. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זגירז' א, עמ 379-377; החסידות מדור לדור, ב, עמ 451; פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 469;

[1] זגוז'ה. בפולין ובגליציה יש כמה ערים בשם הזה. נראה כאן הכוונה לזאת שנמצאת באזור לובלין

רוזובסקי, יהושע - רוזנבוים, מאיר

רוז-רוז

רוזובסקי, Rozowski,יהושע השל, בן הרב מיכל דוד.
נולד בתרס"ד,1904. תחילה למד בבית הספר בעירו גרודנה. ואחר כך בישיבות במינסק, ובסמילוביץ,,Smilovitch ,Smilovichi, שברוסיה הלבנה, ואחר כך בישיבות "שערי תורה" בגרודנה ו"כנסת ישראל" בסלובודקה. הוסמך לרבנות בידי ר' שמעון שקופ. היה בעל השכלה כללית רחבה. מתרצ"ה,1935, מילא את מקומו של אביו כרבה של גרודנה. עם כניסת הגרמנים לגרודנה, ביולי 1941, נעצר עם רבים מראשי הקהילה, והיה בין ראשוני הנספים בעיר.
מקורות: גרודנה –גראדנע, עמ 351, 522; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוזובסקי, שמעון, בן אברהם.
נולד בתרל"ד,1874, ברוסיה הלבנה. למד בישיבות וולוז'ין וסלובודקה. כיהן כרב בשימאנצי, Šimaniškai, ובקאפוליKapolli, , שברוסיה הלבנה. כשכבשו הסובייטים את העיר ב-1919 נמלט משם לליטא. שם כיהן עד השואה כרבה של איישישוק, Eishiskes. היה פעיל בתנועה הציונית ובמזרחי. נמנה עם הרבנים שחתמו בתרפ"א, 1921, על "קול קורא" של רבני פולין למען הצטרפות אל המזרחי, ובתרפ"ו,1926, למען "קרן החלוץ המזרחי". פירסם מאמרים בעיתונות הציונית הדתית בליטא ובארץ. כשפרצה מלחמת העולם השניה אירגן בעירו ועד לפליטים, צייד אותם בכסף ובתעודות, ושלח אותם לווילנה. הפעילות הזאת התנהלה בביתו, ושם היו פודים את הפליטים שנפלו בידי השלטונות והיו צפויים לגירוש לפולין. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם ציוו עליו להקים את היודנראט. באוגוסט 1941, כשנודע ליהודי העיר על הטבח ביהודים בערי ליטא, הוא כינס את היהודים בבתי הכנסת והפציר בהם לרכוש נשק ולהיערך להתנגדות. מקצת מן היהודים צידדו בו, אך רובם אמרו שאין טעם לאבד את התקוה. נספה, כנראה בספטמבר 1941.
מקורות: איישישוק, קורותיה וחורבנה, עמ 53, 59, 61, 62, 64, 66, 126-125 ; יהדות ליטא, ב, עמ 94; אשרי, חורבן ליטע, עמ 53, 59, 61-64, 125-126; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 686; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; פנקס הקהילות, ויתנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ ' 126, 127, 128;

רוזובסקי, וילנה.
נפטר במחנה עבודה בברית המועצות.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 190;

רוזן, Rozen, Rosen ,אליהו, (אולי גם דוד משה).
בן אברהם אריה לייב. נולד בתר"ן,1890. זמן מה כיהן כרב בהסן,Hessen, שבגרמניה. אחר כך חזר לאושוויינצ'ים שבה גר קודם לכן. נספה בשואה.
מקורות: ספר אושפיצין (אושוויינצ'ים-אושוויץ), עמ 256-255; וונדר, ד, עמ 756-759;

רוזן, מרדכי, בן נחמן צבי.
נולד בתרמ"א,1881. התקבל כרב במונאסטרישץ, Monastyrska, שבגליציה המזרחית, ועל שמה נקרא. היה ידוע כפוסק מובהק. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, והתקבל כרב בבית הכנסת "אמת ושלום", וחבר בבית הדין של "קהל יראים". היה מאוהדי אגודת ישראל, והשתתף בכל הכינוסים שלה שהתקיימו בעיר. כשנכנסו הנאצים לעיר התמנה כראב"ד, במקום הרב יוסף ב שנמלט לאמסטרדם, ודאג ליהודים שנושלו מפרנסתם. הוטל עליו לפסוק בשאלות הקשות והסבוכות שהזמן גרמן, ובעניינים הללו ניהל התכתבות מסועפת עם גדולי הדור. בקיץ תרצ"ט,1939, קיבל ויזה כדי לנסוע לארצות הברית ולכהן שם באחת הקהילות, אך הוא סרב להשתמש בכרטיס ההפלגה, כי זה נועד ליום השבת. עד שקיבל כרטיס אחר פרצה מלחמת העולם. ימים אחדים לאחר מכן גורש לבוכנוואלד ושם נספה בכסלו ת"ש,1939.
מקורות: וונדר, ד, עמ 766-761; אלה אזכרה, ה, עמ 29-24;

רוזנבוים, Rosenboim, Rozenboim, Rosenbaun, מאיר
בן יעקב יששכר בער מסלוטובינה, Slotowina, שבגליציה המזרחית. נתמנה לאדמו"ר בחיי אביו, והתיישב בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ נו;

רוזנבוים, ניסן חיים, בן אליעזר זאב (וולף).
נולד בתרנ"ט,1899. היה אדמו"ר, וגם כיהן ברבנות בברודשין, Brodschin, Bohorodchany, ובדרוהוביץ',Drohobycz, שבגליציה המזרחית.נספה בכסלו תש"ג,1942.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תסט;

רוזנבוים, מאיר, בן יצחק מראחוב ,Rachów, שבאזור לובלין.
היה אדמו"ר בדרוהוביץ', Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ נו;

רוזנסון, ישראל - רוזנפלד, חיים

ro

רוזנסון, Rosenson,ישראל שלמה (זלמן), בן ניסן עובדיה.
נולד בתרמ"ח,1888. למד בישיבת וולוז'ין. אחרי מלחמת העולם הראשונה שימש כרב בוונדיזוגלה, Vendziogala, שבליטא. מתרפ"ח,1928 (כך לפי האנציקלופדיה של הציונות הדתית. לפי פנקס הקהילות ליטא מתרפ"ו,1926), כיהן כדיין ומו"צ בקובנה. היה פעיל בתנועה הציונית, וזמן מה היה מנהל הלשכה הראשית של הקרן הקיימת בליטא. היה ציר בקונגרסים ציוניים. בתרצ"ב,1932, ביקר בארץ. היה חבר בתנועת המזרחי, ובהשפעתו הוקם בעירו סניף של "צעירי מזרחי", שבו הוא נהג להרצות על תולדות ישראל, ועל המצב בארץ. בשנות השלושים של המאה העשרים היה חבר בהסתדרות הציונית הרוויזיוניסטית. עם פרוץ מלחמת העולם השניה היה חבר בוועד המרכזי שהוקם לעזרת הפליטים בקובנה. נפטר בקובנה בת"ש,1940.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 617-616; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 66, 269, 539 ; יהדות ליטא, ב, עמ 94;

רוזנפלד,Rosenfeld,אברהם יהושע הלוי, בן יצחק (ע"ע).
כיהן כאדמו"ר, בחיי אביו, בשכונת זַה-סולֶה (על יד נהר סולה) שבאושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 422; וונדר, ד, עמ 790;

רוזנפלד,אהרן דוד, בן שלום מקמינקה,
Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית (ע"ע). מילא את מקומו של דודו אלתר דוד כאדמו"ר ביאריטשוב, Jaryczów Nowy, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 783; אלפסי, עמ 197; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קפט;

רוזנפלד, אלעזר הלוי, בן יהושע.
נולד בתרכ"ב,1862. בתרס"ז,1907, עבר לאושוויינצ'ים. שם היה אדמו"ר ונקרא האדמו"ר מקמינקה באושוויצ'ים, וגם "דער אושפיצינער". פעל לחיזוק הדת וליישוב ארץ ישראל. באב תרצ"ו,1936, עלה לארץ והתיישב בצפת. זמן קצר לאחר מכן עבר לירושלים, ויסד בשכונת מאה שערים בית מדרש של חסידי אושפיצין. מטעמי בריאות חזר לפולין בקיץ תרצ"ט, כדי להתרפא ועל מנת לחזור לארץ. בינתיים פרצה מלחמת העולם, והוא גורש מעירו אושוייינצ'ים, לכשאנוב, Chrszanów, הסמוכה. עם גירוש יהודי העיר עבר לסוסנוביץ, Sosnowiec. שם נפטר באב תש"ב,1942. מקורות: וונדר, ד, עמ 785-784; אלה אזכרה, ו, עמ 118-115; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים-אושוויץ), עמ 243-240; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51; לעהרער ב, עמ 41; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רצג;

רוזנפלד, אריה לייב, בן אברהם מרדכי.
היה רבה האחרון של מושצ'יסק, Mościce, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 422; וונדר, ד, עמ 786;

רוזנפלד, חיים, בן אלעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ב,1882. מתרצ"ו,1936, היה אדמו"ר באושויינצ'ים, במקום אביו שעלה ארצה. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 787-786; אלפסי, עמ 197; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

רוזנפלד, חיים אלכסנדר, בן אלעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ב,1882. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מקמינקה Kamionka,Kamienki, באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 786-787;

רוזנפלד, חיים יעקב יוסף, בן שלום (ע"ע).
היה אדמו"ר בלבוב ובכשאנוב, Chrszanów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 787; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;

רוזנפלד, יהושע - רוזנפלד, צבי

ro

רוזנפלד, יהושע, בן חיים יעקב.
האדמו"ר מקמינקה, Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית, בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 787; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ סב;

רוזנפלד, יהושע השל,
בן הרב מנחם שהיה רבה של דובנה, Dubno, Dubna, שבווהלין. נקרא גם "ר' השל ז'יטומירער". אחרי פטירתו של אביו, בתרצ"ג,1933, נתמנה לרבה של העיר. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוזנפלד, יצחק, בן שלום (ע"ע).
היה אדמו"ר, רב ומו"ץ במושצ'יסק,Mościce,ובריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 420; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 318;

רוזנפלד, מנחם מנדל,
בן שלום מקמינקה, Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית (ע"ע). היה אדמו"ר בביסטריצה, Bystritsa, שבגליציה המזרחית. נספה באושוויץ, בתש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ד, עמ 790; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;

רוזנפלד, משה אריה,
בן שלום מקמינקה, Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 420; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שכט;

רוזנפלד, נחמיה, בו נתן.
נולד בתר"ל,1870. לפי וונדר ייתכן שהתקבל לרבנות בז'ולטאניץ, Żółtnica, Zhovtantsy,שבאזור לבוב. כיהן כר"מ בישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק בקרקוב. א"ד שטשעגאָווסקי מציין שלמד אצלו שם "כמה זמנים". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 794; אברהם דוד שטשעגאָווסקי, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה, "כתר תורה", שנה ג, גל' א, אדר תש"ס; מנחת אברהם, דברי מרדכי, עמ טז;

רוזנפלד,נפתלי צבי, בן חיים אלכסנדר.
כיהן כרב צעיר בבית הכנסת בשכונת זַה-סולֶה באושווינצ'ים. אחר כך עבר לניימארק-נובי טארג, ,Nowy Targ שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 795-794; החסידות מדור לדור, ב, עמ 422; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 254;

רוזנפלד,נפתלי שמואל צבי הירש, בן שלום (ע"ע).
כיהן כרב בפוטוצ'יסק, Potoczyska, שבגליציה המזרחית. בערך בתר"ץ,1930, התמנה לראב"ד ואדמו"ר בקמינקה, Kamionka,Kamienki, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 795; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;

רוזנפלד, נפתלי שמואל צבי הירש, בן אלעזר.
היה אדמו"ר באושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 795; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;

רוזנפלד,נתן.
כנראה בנו של יחיאל מיכל, שהיה ראב"ד בקוליקוב, Kulików, שבגליציה המזרחית. בין שתי מלחמות העולם היה שם ראב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 795;

רוזנפלד, צבי הירש, בן אלעזר.
כיהן כרב באושווינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 197;

רוזנפלד, צבי הירש.
היה דיין בפרוור זניישנה בלבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 45, 103; וונדר, ד, עמ 796;