הלברשטם, צבי - הלפרין, ישראל

ha
הלברשטם, צבי הירש, בן אריה לייב מטרנוב,
Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 413;

הלברשטם, שלום, בן ברוך מגורליץ, Gorlice, גליציה המערבית.
נולד בתרט"ו,1855. כחמישים שנה, מתר"ן,1890, לפי פנקס הקהילות מתרמ"ז,1887,עד השואה כיהן כרב בניסקו, Nisko, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 536-535; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 269;

הלברשטם, שלום אליעזר, בן ר' חיים מצאנז.
נולד בתרכ"ב,1862. זמן מה גר אצל אחיו יחזקאל, בשיניאווה, Sieniawa, שבגליציה המערבית, ואחר כך התיישב בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. בתרנ"ח,1898, עבר לרצפירט, Racfeherto, שבהונגריה. שם היה אדמו"ר יותר מארבעים שנה ונעשה למנהיגם של חסידי צאנז בהונגריה. אחת לכמה שנים היה בא לטרנסילבניה, וגם שם נהו אחריו חסידים רבים. בתרצ"ט,1939, השתדל לעלות לארץ. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 269; אדמו"רים, עמ 260-256; אלה אזכרה, ה, עמ 539-536; החסידות מדור לדור, ב, עמ 410; חכמי טראנסילוואניה, עמ קי; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרפ-תרפא;

הלֶמן, ,Helmanיצחק משה (איסמר-איתמר).
נולד בתרנ"ו,1896, בדרוהוביץ, Drohobycz, שבגליציה המזרחית. בתרע"ד-תרע"ח,1914-1918, למד בברלין פילוסופיה, מתימטיקה ופיסיקה, וגם בסמינאר לרבנים. היה ממייסדי אגודת ישראל בגרמניה. מתר"פ,1920, לימד לימודי קודש בבית הספר היהודי התיכוני בלייפציג. בתרפ"ט,1929, נתמנה למנהל של בית היתומים היהודי בפירט. שם דאג ליצור אווירה משפחתית ומודרנית, ברוחו של שמשון רפאל הירש. כשגברה האנטישמיות הנאצית בגרמניה ניסה להעביר את בית היתומים לארץ ישראל. בסוף 1942 גורש לאושוויץ, עם כל הילדים וצוות המורים.
מקורות: לוונטאל, עמ 66-67;

הלפאנט Helfant, Helfan, Helfen(העלפאנט,העלפאן,הלפן), אפרים פנחס.
נולד בתרנ"ח,1898. לפי אשרי בתרס"ב,1902. היה ראש ישיבה ומכינה בטלז. לפי אשרי היה מזכיר הישיבה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 208; אשרי, א, עמ רמד;

הלפרין,Halperin, Hilperin, Heilperin, Hilperun, Halpern(הילפרין, היילפרין, הילפרון, הלפרן), אליהו גרשון, בן אברהם צבי.
נולד בתרכ"ד,1864.למד בישיבות וילנה ווולוז'ין. היה רב בקאנאKena, Kiena, , ובליסקובה, Liškeve, שבליטא. אחר כך עבר לווילנה, כדי לעזור לאביו בהנהלת חברת "פועלי צדק". היה ר"מ בישיבת "זובחי צדק" של הקצבים. היה ציוני ועמד לעלות לארץ. מילא את מקומו של מנחם קרקובסקי, המגיד האחרון של וילנה, והיה הדרשן האחרון שם. נפטר ב- 1941, בימי השלטון הסובייטי בעיר.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 45; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 399;

הלפרין, אליהו גרשון.
נולד בתרכ"ד,1864. למד בווילנה ובישיבת וולוז'ין. זמן מה היה רב בקנה, Kena, שעל יד וילנה, ובליסקובה, Liškeve,שבאותו האזור. אחר כך היה ראש ישיבה בווילנה, ונחשב למגיד האחרון של העיר. נפטק בימי הכיבוש הרוסי.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הלפרין אליהו נח.
נולד בתרמ"ו,1886. למד בישיבת וולוז'ין, ושם הוסמך לרבנות. כשלמד בישיבה נעשה חובב ציון, ונמנה עם הרבנים שחתמו על הכרוז הראשון של המזרחי. התכונן לעלות לארץ. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לביאליסטוק, ומשם גורש לטרבלינקה, שם נספה באדר תש"ג,1943. כך לפי האנציקלופדיה של הציונות הדתית. לפי "פנקס הקהילות" התמנה בתר"ע,1910, לרבה של אורלה, Orła, שבווהלין, ושם כיהן כשלושים ושתים שנים. כשכבשו הגרמנים את עירו, ביוני 1941, הם דרשו ממנו את הרשימה של כל יהודי העיר. כשהתייצב בפניהם נלקח כבן ערובה. בסוף 1941 נמלט עם בני משפחתו לגטו ביאליסטוק, ואחרי שנה שולחו כולם לטרבלינקה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 108-107; פנקס הקהילות, מחוזות וילנה, ביאלסיטוק, נובוגרודק, עמ 101, 375, 415;

הלפרין, ברוך אליהו.
נולד בתרנ"ה,1895. הוסמך לרבנות, ועם פטירת רבה של עירו טריסטינה, Tristianne, Trestina, שבווהלין. שימש זמן מה כרבה של הקהילה ולא קיבל שכר. בימי מלחמת העולם הראשונה בא לביאליסטוק. הצטרף לתנועת המזרחי, עסק בפעילות ציבורית, והתמנה לראש הישיבה בעיר. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 110-109;

הלפרין, חיים, בן הרב משולם שרגא פייבל (ע"ע).
נולד בתר"ס,1900. היה רבה של בז'ז'אני, Brżeżany שבגליציה המזרחית. נספה אחרי יום הכיפורים תש"ב,1941. מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הלפרין, יום טוב.
עם הרבנים ניסן ברוידא (ע"ע), ושלמה קבק (ע"ע) היו רבניה האחרונים של
קרבו, Krewo, שבאזור וילנה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 566;

הלפרין, ישראל
בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב בראקוב, Raków, שבווהלין. היתה לו גם השכלה כללית. תמך בבית הספר "תרבות" בעירו, וביקש את עזרתם של יוצאי העיר באמריקה להקמת בית ספר דתי בעיר. נספה במחנה העבודה קרסנה.
מקורות: ספר הזכרון לקהילת ראקוב, עמ' 62, 64, 145.