הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מסלול חייו על גוגל מפותמקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".


מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;