טאובר, מאיר - טברסקי, דוד

to
טאובר,Tauber, Toiber ,מאיר.
נולד בתר"ם,1880. למד בבית המדרש לרבנים בווינה ובפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה. בתרס"ז,1907, בא ללבוב, ושם היה מורה לדת משה
[1] בגימנסיה ממשלתית. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרי, היה רב צבאי, וזכה בקצונה ובצלב הזהב. בשנת 1923-1922 התמנה כמנהל הסמינר הממלכתי למורי דת בוורשה. מ-1928 היה חבר בוועדת הבחינות הממשלתית למורי דת משה בבתי הספר התיכוניים, ומ-1938 חבר הוועדה הממשלתית ליד המכון ללימודי היהדות בוורשה. היה בוועד ידידי האוניברסיטה העברית. כשכבשו הגרמנים את ורשה הם אסרו אותו למשך חדשים אחדים, ועינו אותו. אחרי שפרופ' משה שור (ע"ע) נמלט ללבוב, התמנה טאובר במקומו כמנהל המכון למדעי היהדות, ומילא את מקומו כמטיף בבית הכנסת של הנאורים, ברחוב טלומַצקה. הוא ניסה לחדש את העבודה התרבותית בגטו, ותלמידיו סייעו בידו להקים שם בתי ספר בלתי לגאליים. בדרשותיו היה משמיע דברי נחמה ומעודד את רוחם המדוכאה של היהודים בגטו. ידידיו יעצו לו לעבור לצד הארי, אך הוא לא שמע להם. ביולי 1943 גורש עם משפחתו לטרבלינקה.
מקורות: גוטרמן, מהתבוללות ללאומיות, עמ 142, 165 הע' 72; יעקב בן יוסף, הסמינר המלכתי למורי דת משה בוורשה, עמ 41-33; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 76;

טברסקי,Twerski ,אברהם מנחם נחום, בן משה יהודה לייב.
חלם
, Chełm, משושלת טשרנוביל-טריסק, ווהלין. נספה באלול תש"ב, 1942, והובא לקבר ישראל.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 131;

טברסקי, ברוך, בן משה.
כיהן כרב בסטפן, Stepán, שבווהלין. בתרצ"ו,1936, עבר ללובלין. היה נוסע לעיירות הסמוכות בווהלין, ובכל אחת מהן היה שטיבל שהיה קרוי על שם עירו. מדי פעם נסע לארצות הברית, שם היה לו קהל מעריצים. נספה בשואה.
מקורות: עיירתנו סטפן, עמ 12, 64-68;

טברסקי, דוד אהרן, בן יעקב אריה לייב, משושלת טשרנוביל-טריסק.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ו,1906, נעשה אדמו"ר בז'אריק,Żarki, שבגליציה המזרחית. לפני מלחמת העולם השניה גר בצ'נסטוחוב ,Częstochowa, ושם נספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 203; אלפסי, עמ 67; החסידות מדור לדור, א, עמ 124; צ'נסטוחוב א, עמ 578-575; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 217, 218, 426;

[1] כך קראו ללימודי היהדות בבתי הספר הממשלתיים בפולין, כדי לציין את הצד הדתי ולא הלאומי שלהם.