וישנייבסקי, אלעזר - וסרמן

wi
וישנייבסקי, Wisniewski,אלעזר (אליעזר).
נולד בתרנ"ג,1893. זמן מה היה ראש ישיבה בריטובה,Rietevas, שבליטא. היה רבה של קלטניאן, Kaltinènai, שבאותו האזור. נרצח בידי ליטאים באב תש"א, יולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 272; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 596; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ולדימירסקי, Wladimirski,משה יצחק.
כיהן כרב בסחוב, Sachów, שעל יד ורשה. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 230;

ולדשן. Waldshan, Waldshen.
עמד בראש ישיבת נובהורדוק באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 53;

ולר (ועלער), Weler,שמואל יוסף, בן יצחק אייזיק.
נולד בערך בתרמ"ה,1885. זמן מה היה פקיד באחוזה על יד גרודנה. בתרפ"א,1921, חזר לעירו קלצק, Kleck, ושם היה השוחט הראשי. היה ממייסדי המזרחי בעירו ובסביבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס קלצק, עמ 36;

ונגרין, Vengrin, יעקב.
רוב ימיו חי בפונידל, Ponidel , Panidėlis ,שבליטא, ושם היה "משפיע" חב"די. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 507; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 268;

וסטרייך בן-ציון, Westreich,בן יוסף.
למד בטרנופול אצל הרב דוד מרדכי מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", ואצל הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, שעל יד קרקוב. היה חתנו של הרב מרדכי יוסף ספיר (ע"ע) בצאנז,,Sanz, Nowy Sącz ועל ידו שימש כאב"ד. אחר כך נתמנה לרבה של ביאלי קאמיין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 25; וונדר, ב, עמ 928;

וסטרייך,יוסף-יוסקא, בן בן-ציון.
נולד בתרמ"ה,1885, בקנצ'וגה,Kanczuga, שבגליציה המזרחית, ומתרס"ח,1908, כיהן שם כרב. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה, וכיהן כרב בבסרמין Böszörmény,. אחרי המלחמה חזר לעירו. בתרפ"ג,1923, היה כחצי שנה בארצות הברית ושם אסף כספים להקמת בניין לישיבה בעירו. הוצעה לו רבנות בארצות הברית, אך הוא העדיף לחזור לפולין, כי לדעתו לא היתה באמריקה אפשרות נאותה לחנך את בניו ברוח היהדות. הוא נסע לאמסטרדם, ובספריות של הקהילה היהודית והרוזנטליאנה בדק כתבי יד עתיקים כדי להוציא מהדורות מדעיות של הספרים "כנפי יונה" ו"מעשה רוקח" מאת אליעזר רוקח, שהיה רבה של אמסטרדם. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית של התנועה, שהתקיימה במריינבד, Lázné Marienbad,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה בקיץ תרצ"ז,1937. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, ועל אף התנאים הקשים המשיך ללמוד וללמד, בלבוב ובערים הסמוכות שאליהן התגלגל. כשנכנסו הגרמנים לאזור נמלט לזבאראז', Zbaraż, שבגליציה המזרחית, והסתתר עם בני משפחתו ויהודים אחרים בתוך בונקר. כמה ימים לפני שנכנסו הרוסים לעיר, בתש"ד,1944, גילו אותם הגרמנים, והם נספו.
מקורות: וונדר, א, עמ 929-930; אלה אזכרה, ד, עמ 27-21; זיידמן, אישים, עמ 239-232;

וסלר, Wesler,אברהם מרדכי.
נולד בתרנ"ב,1892. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991, בתרל"ב,1872 . למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה המנהל הרוחני של הסמינר למורים "יבנה" בטלז. לפי "ליטע" היה ראש ישיבה בטלז. שימש כרב באוניקשט, Onikshty,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן Plungyani,. היה פעיל באגודת ישראל. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם התעללו בו. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 47; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 154, 489; ליטע II, עמ 359; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 46, 95, 209; אשרי, חורבן ליטע, עמ 199 , 285;

וסרמן, Waserman, Wasserman,אלחנן בונם, בן בנימין בייניש.
נולד בתרל"ה,1875. לפי "יהדות ליטא" בתרל"ז,1877. היה מגדולי האישים התורניים ביהדות אירופה המזרחית ומראשי עולם הישיבות הליטאיות. היתה בעל השכלה כללית רחבה, ושלט בכמה שפות. למד בישיבת וולוז'ין. בתרס"ג, 1903, התקבל כרב באמצ'יסלבAmtchiclav, , שברוסיה הלבנה. אחרי שנתיים עזב את העיר, והתחיל ללמוד אצל ה"חפץ חיים" בראדין. בתר"ע,1910, התקבל כראש ישיבה בבריסק Brisk,, Brest Litowsk, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהרוסים גרשו את יהודי האזור, נדד ברחבי רוסיה, ואחרי המלחמה התיישב בברנוביץ Baranowice, שבווהלין. שם הקים את ישיבת "אהל תורה" שנעשתה לאחת הישיבות החשובות במזרח אירופה. היה מראשי אגודת ישראל ומעורב בענייני הציבור היהודי בפולין. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לווילנה, ושם עזר מאוד לרבנים ולתלמידי הישיבות. ביוני 1941, יום לפני כניסת הגרמנים לעיר, נסע לקובנה. כשנכנסו הגרמנים לשם הם אסרו אותו ושלחו אותו עם עוד שנים עשר רבנים, שבאותה עת שהו בביתו של ר' אברהם גרודז'נסקי (ע"ע), להריגה בפורט התשיעי.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 9-29. זיידמן, יומן, עמ 197-196; יהדות לטביה, עמ 267-266; אלה אזכרה, א, עמ 91-82; פנינה מיזליש, פדות, עמ 16, הע' 4; יהדות ליטא, עמ 47; פון לעצטן חורבן, 9, עמ 36-37; ברנוביץ' עמ 256; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 209; פייקאז', חסידות פולין, עמ 335-338; אשרי, חורבן ליטע, עמ 46-50; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 178, 179, 181;

וסרמן, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1925. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפ;

וסרמן, נפתלי.
נולד בתרס"ט,1909. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפא;

וסרמן.
בזמן המלחמה הגיע לגטו לומז'ה, Łomża, שבווהלין (לא נמסר מהיכן), ושם ניהל את ענייני הקהילה. עם אחרוני היהודים בעיר הוגלה לגטו זמברוב,Zambrów,שבאזור. נספה באושוויץ.
מקורות: ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120;