ברוידע, ישראל - ברייטר, יצחק

br

ברוידע, ישראל בצלאל.
נולד בתרס"ח,1908. למד בתלמוד תורה בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצח;

ברוורמן, Brawerman,מרדכי, בן אריה לייב.
קראטי, Kratie, Kracie. אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 176;

ברוך (בארוך), Baruch, יהושע אייזיק (שייע).
בא מז'יטומיר, Zhytomyr ,שבאוקראינה. היה מראשי קהילת חב"ד בקובנה, והיה ר"מ ומשפיע חב"די. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב, 1941.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 512; ליובאוויטש וחייליה, עמ 175;

ברומר, ,Bromer,Brumer אלעזר.
נולד בתר"ם,1880. בתרס"ט,1909, התמנה לדיין בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית. בתרפ"ז,1927, לאב"ד שם. בתרצ"ח,1938, הוציא לאור את ספרו "משפט כתוב" על נביאים ראשונים, שבו עמד על הסיבות להבדלים בין הקרי והכתיב. היה חסיד בעלז, אך מכיוון שבחוגים החסידיים בפולין לא הרבו לעסוק באותה התקופה בענייני לשון ודקדוק, לא ציין את שמו כמחבר הספר הזה ואף לא של ספרים אחרים שכתב בנושאים אלה ובענייני לוח השנה, כי אם רק כמביאם לדפוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה נדד לרוסיה, ונפטר בקירגיזיה בתש"ד, 1944. כך לפי ספר סאנוק. לפי "'מקדשי ה' בערבות סיביר" - באוזבקיסטן, באדר תש"ד, 1944.
מקורות: ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 63, 95-92, 629-627; מקדשי ה' בערבות סיביר, עמ נב-נד;

ברומר, שמואל, בן מאיר.
היה "רב מטעם" בסוחובולה, Sucowola, שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: סוחובולה, עמ 31-34;

ברון, Brun, Baron,יונה
בן מנחם מנדל (ע"ע). נולד בתרנ"א,1891. תחילה גר באושויינצ'ים. אחר כך עבר לכהן כדיין ביאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ועסק גם במסחר. נספה בתש"א.
מקורות: וונדר, א, עמ 568; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

ברון, מנחם מנדל, בן אליעזר ירוחם.
נולד בתרל"ד,1874. גר ביאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית, ושם היה לו בית מדרש. בשנותיו האחרונות התבודד מקהל חסידיו, ורוב הימים עסק בתורה ובתפילה. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, א, עמ 569; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;

ברושטין, Brustein ,חנה דוד.
לימד בישיבת ריגה והגיד שיעורים שונים בבתי המדרש שבעיר. כתב בעיתונים "פרימאָרגן" ו"דָאס פָאלק". התכתב עם הגאון הרוגצ'ובי. היה מיודד עם הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי שעלה לארץ ישראל בתרפ"ד ונעשה רבה הראשי של רמת גן. הרב ברושטין שלח אל הרב אושפיזאי את שירו "התרפקות", שבו ביטא את געגועיו לארץ ישראל. השיר נדפס בתש"ח בקובץ "עתרת". הרב ברושטין נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 375;

ברושטיין, יעקב יוסף.
היה המזכיר של האדמו"ר מליובאוויטש, והמזכיר של אגודת ישראל בריגה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 375;

ברֶזינר, Breziner ,משה.
התחנך בישיבת נובהורדק, והיה ממייסדי ישיבת "בית יוסף" ברז'יצה, Rezhitsa , שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 376;

ברטפלד, Bartfeld,יצחק מאיר.
נולד בתרס"ו,1906. מתרפ"ו,1926 עד תרצ"ב,1932, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. מתרצ"ב,1932, שימש כמורה ללימודי דת בלבוב. נספה בלבוב.
מקורות: קיש, עמ 407;

ברייטר, Breiter, יצחק.
למד בבית המדרש בלובלין. בחורף תרס"ה, 1905, מצא בספריה של בית המדרש של ר' צדוק הכהן את הספר ליקוטי מוהר"ן, וכך התוודע לתורת ברסלב. הוא יצר קשר עם אנשי ברסלב באומן, בערב ראש השנה תרס"ו נסע לשם, והיה אחד הראשונים שבא לשם מפולין. כשחזר התחיל לעשות נפשות לתורת ברסלב, ונסע לאומן כעשר פעמים. בתרפ"ו, 1926 ניסה לנסוע לשם, אך הגבול עם רוסיה היה סגור, והוא ואנשיו נאלצו לחזור. לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות בוורשה. בעת המשבר הכלכלי שהיה שם בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נפגעה פרנסתו, ומצבו הכלכלי הורע מאד. בתולדות חסידות ברסלב תופס ר' יצחק ברייטר את אחד המקומות המרכזיים, בעיצוב דמותה ודרכה הלכה למעשה, כששערי רוסיה היו סגורים. הוא הקים "קיבוצים" של חסידי ברסלב בוורשה ואחר כך בישיבת חכמי לובלין, לימד את תורת ברסלב, אך לא התהדר בשום תואר, ונקרא "ר' יצחק". כשפרצה מלחמת העולם השניה היה בוורשה, ונכלא בגטו. הגרמנים ראו בו אחד ממנהיגי היהודים, יודן פיהרר, ולכן היה בין הראשונים ששולחו לטרבלינקה, עם רבנים נוספים, ושם נספה.
מקורות: פייקאז', חסידות פולין, עמ 340; עדות בעל פה של נחמן-נתן וולדיגר, שאביו הי"ד היה מחסידי ברסלב בקרקוב; באינטרנט, מכון נחלת צבי; יגלניק, שארית יצחק, עמ' ז-כ"ד;

זהוריֶה. אברהם - זוננשיין, צבי

ze

זהוריֶה (זהריה, זגוריה), Zehorie ,Zaharie ,Zegorie, אברהם אבא יעקב, בן הרב יהודה לייב. כיהן כרב בברסלב-ברעכסלאווה, Braslav ,Brasław, שבווהלין, ובשנות העשרים של המאה העשרים בלוז'קי, Łużki, שבאותו האזור. נספה עם בני קהילתו בגטו ברסלב בסיוון תש"ב, 1942.
מקורות: אמש שואה, עמ 68-69, 473 ברשימת הנספים; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 379; רבני ברית המועצות 1939-1991;

זהמן (זיימן,זעהמן), Zehman, Zeiman,דוד צבי (טֶבֶלי דוקלר), בן אליקים גצל.
נולד בתרכ"ד,1864. בתרמ"ח,1888, התיישב בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה, והתמנה כחבר בבית דינו של הרב יצחק שמלקיש. בתרנ"ב-תש"ב, 1942-1892, היה רבה של דוקלה, Dukla, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בהונגריה. כשחזר לדוקלה נחשב לאחד מגדולי הרבנים בפולין, והוכר כפוסק מובהק, בעיקר בענייני עגונות. אחרי מלחמת העולם הראשונה, מלחמת רוסיה פולין שבאה אחריה וההגירה ממזרח אירופה, היתה זאת בעיה חמורה מאד. הוצעה לו הרבנות של קרקוב, אך הוא סרב לקבל את התפקיד. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם התעללו בו. נספה בקרוסנו, עם בני עיירתו, בראש חודש אלול תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 212-207; זיידמן, אישים, עמ 142-136. פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 113; וונדר, ב, עמ 971-973;

זהמן, יוסף משה , בן הרב דוד צבי (ע"ע).
היה דיין בצאנז- ישן, Stary Sącz. שם התיישב בתרפ"ח,1928. נספה באקציה שנערכה שם באפריל 1942.
מקורות: ספר סאנץ, עמ 845;

זהמן, ראובן, בן יעקב.
נולד בתרמ"ה,1885. תחילה כיהן כרב בקארצ'ב, Karczew, שעל יד ורשה. אחר כך היה רבה העיקרי של אוטבוצק, ,Otwockשבאותו האזור, אך לא היה לו מינוי רשמי. נספה בגטו שהוקם בעיר.
מקורות: ספר זכרון אוטבוצק-קרצ'ב, עמ 172-171, 920; אלה אזכרה, ז, עמ 240-237; פנקס הקהילות, וארשה והגליל, עמ 131, 146;

זוברמן (זויברמן), Zoberman,Zoiberman,יהושע.
היה מו"ץ בפוקשיבניצה, Pokrzywnica, שבגליציה המערבית. בינו לבין הרב אברהם הורוביץ (ע"ע), שאף הוא היה באותה העיר, היתה מחלוקת ממושכת שפילגה את הקהילה, ולא אחת התערבו בה השלטונות הפולניים. עונה קשות בידי הנאצים, ונספה.
מקורות: ספר פוקשיבניצה, עמ 66-65, 153, 301;

זוברמן, משה, בן וולף.
מעזריטש, Mezeritch, Międzyrzec Podlaski, אזור לובלין. למד בבית המדרש למורים "תחכמוני" בוורשה. כתב שירים ותרגומים. נספה בשואה.
מקורות: מעזרטיש זאמלבוך, עמ 438;

זווירין, Zwirin,מרדכי.
למד בישיבת "כנסת בית יצחק" בווילנה, ובישיבת "שערי תורה" בגרודנה, אצל ר' שמעון שקופ. היה ראש ישיבת "בית יוסף" ברז'יצה, Rezhitza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 387;

זוליאר, Zoliar,Zolier,אלתר יהודה.
נולד בתרכ"ו,1886. בסוף שנות השמונים של המאה הי"ט התיישב בלאחוביץ ,Lachowiec, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם פולין), ואחר כך עבר ללוניניץ Łuniniec, שבאותו האזור, ונתמנה לרבה של הקהילה. שם התפרנס בדוחק, שימש כמוהל, שו"ב וסופר סת"ם, ועסק מעט במכירת יין ושמרים. נספה עם בני קהילתו, שאותם עודד לפני שנרצחו.
מקורות: יזכור קהילות לוניניץ/קוז'נהורודק, עמ 83-82,155-153; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה,עמ 263-264;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זוננשיין, Zonenschein,Zonenshein,אפרים.
בידגושץ, Bydgoszcz, אזור פוזנן. היה בגטו ורשה, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא ללכת לפוניאטובה ולטראווניקי, שהיו מחנות השמדה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 241;

זוננשיין, צבי הירש, בן יעקב.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת בובוב, Bobowa , ואצל הרב דב בעריש וידנפלד בטשבין, Trzebinia, שעל יד קרקוב. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה התקבל כמורה הוראה באחד מבתי הכנסת בקרקוב. גורש למחנה פלאשוּב,Płaszów, שעל יד קרקוב, ושם נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 977;

יפה, יצחק - ישפה, ירחמיאל

ya

יפה, יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב באופינה, Upyna, שבליטא. נרצח בידי הגרמנים ביום השני לכיבוש העיר בידיהם, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; ליטע I, עמ 1864; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפה, מרדכי.
נספה בסיביר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 250;

יפה, שמריהו זלמן. דיסנה.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדיסנה, Disna, שברוסיה הלבנה.
לפני שנתמנה לרב היה סוחר יערות. היתה לו השכלה כללית, והיח חבר במועצת העיריה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה, ספר זכרון לקהילה, עמ 127, 132, 140, 145-144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפין, Yafin, Yefin,ישראל שאול.
כיהן כרב בחאסלוביץ, Choslovitz, בסמילוביץ, Smilovichi, Smilovitch שעל יד מינסק, Minsk, רוסיה הלבנה. עזב את ברית המועצות, ונתמנה לרב ברז'יצה Rezhtza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ירוזלימסקי (ירושלימסקי),Yerusalimski ,אליעזר הלוי, בן יחיאל מיכל.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 340; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזלימסקי, יוסף, בן יחיאל מיכל מקוריץ.
יותר מארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău , שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזולימסקי, לייזר, קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

ירוחם, Yerucham,חיים יצחק.
בן שרגא זאב פייבל. נולד בתרכ"ה,1865. הוסמך לרבנות מרבו נפתלי צבי גולדברג והרב גדליה שמלקישס מקולומיאה. אחרי נישואיו התמנה לרב בטימבורג-טימבארק, Tymbark, שבגליציה המערבית. בתרמ"ח,1888, התמנה לאב"ד בלימאנובה, Limanowa, שבאותו האזור. בתרס"ז,1907, התמנה לרב באלטשטאט (עיר ישן-סמבור ישן)Stary, Altsstadt, Sambor, שבגליציה המזרחית, ונודע בעולם כ"רב מאלטשטאט". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, עם זרם הפליטים שברחו מגליציה בגלל הקרבות שהתנהלו שם. בתרע"ז, 1917, בא לווינה. היה מגדולי המשיבים בדורו, ומראשי "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה" בווינה. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא הצטרף אליה בפועל, אם כי היה מעורב בענייני הציבור היהודי. עמד לכהן כרב בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. כשנכנסו הגרמנים לווינה חזר לעירו אלטשטאט, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השניה היתה בשטח הכיבוש הרוסי. נפטר בגטו בתשרי תש"ג,1942. בהלוויתו השתתפו מעטים, והאדמו"ר פנחס טברסקי (ע"ע) הספיד אותו: ..."מי נשאר להתיר עגונות".
מקורות: וונדר, ג, עמ 277-282; יוסף קרניאל, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, עמ 27;

ירוחם, שרגא זאב פיבל, בן חיים יצחק (ע"ע).
נולד בתרנ"ט,1899. בתרפ"ט,1929, התמנה לרב בסמבור סטַרי - אלטשטאט, Stary, Alstadt Sambor, שבגליציה המזרחית, ועסק בסידור כתבי היד של אביו. היה מעורב מאד בענייני הקהילה שלו, והיה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379;

ירושלמי. Yerushalmi,סלובודקה.
נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 196;

יֶרֶט, Yeret ,אליעזר יהודה ליבר, בן בנימין.
נולד בתר"ם,1880. היה סוחר עשיר, וכשירד מנכסיו, בערך בתרצ"ד,1934, התקבל כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów,שבגליציה המערבית, נספה באדר תש"ב. 1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 283; לוח זיכרון בבית הכנסת ברחוב גת, קרית משה, ירושלים

ישפה,Yashphe,Yoshphe,ירחמיאל.
נולד בתרס"ו,1906. כיהן כרב בווישניטה, Viešintos,Vyshinty, שבליטא. היה רבה האחרון של בוגוסלווישוק, Bogoslaviškis. נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 162, 265; רבני ברית המועצות, 1909-1991;

צוקרמן ,יצחק - צייטלין, הלל

zu

צוקרמן, Zukerman,יצחק זאב.
למד בישיבת וולוז'ין. כשמלאו לו עשרים ואחת התמנה כראש הישיבה בקרמנצ'וג ,Kremanchug, שבאוקראינה, וכעבור זמן קצר בנובו אוקראינקה,Novoukrainka, שעל יד קירובוגראד, Kirovohrad. בגלל הדיכוי של המשטר הקומוניסטי עבר בתרפ"ב,1922, לפולין, והתמנה לרבה של בריינסק,Brańsk Brainsk, שבווהלין. החסידים בעיר התנגדו לו, ורצו למנות את הרב אברהם יעקב סקערעביץ (ע"ע), אך הם נאלצו לוותר. בעת המשבר הכלכלי שעבר על יהודי פולין בשנות השלושים של המאה העשרים פנה הרב צוקרמן אל ארגונים יהודיים שונים בעולם וביקש מהם עזרה. אחד מיהודי העיר שהיגר לארצות הברית הקים בבריינסק, בשיתוף עם הג'וינט, קופת גמ"ח, וביקש שבראש הוועד שינהל אותה יעמוד הרב צוקרמן. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 26-27; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 190;


צוקרמן, קלונימוס קלמן, בן ברוך בנדיט.
נולד בתרל"ו,1876. בתרס"א,1901, התקבל כרב ביבלונוב, Jabłonów, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. שם כיהן בבית הדין של הרב מאיר מאירזון, ועשה הרבה למען הפליטים היהודים שבאו לשם. אחרי המלחמה שב לעירו. הרב מאיר שפירא הציע לו להיות רב בישיבת חכמי לובלין, אך הוא דחה את ההצעה, וגם הצעות לכהן בקהילות יותר גדולות. בתמוז תש"ב,1942, שולח לבלז'ץ, ושם נספה.
מקורות: וונדר,ד, עמ 392-391; אלה אזכרה, ז, עמ 236- 234; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 279;

צוקרמן.
הרב מסמורגון, Smorgon, שבליטא. נספה בגטו קובנה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40;

צוקרמן.
סלובודקה. נספה בשואה.
מקורות: ליטע I, עמ 1717; כאן מובא גם תצלום שלו, כשהוא מגולח, בבית מלאכה לנעלי עץ בווילנה;

צוקרקורן, Zukerkorn,יהושע מרדכי.
נולד בתרנ"ה,1895. בצד החינוך התורני רכש גם השכלה כללית, וידע כמה לשונות. בין הרבנים שעל ידיהם הוסמך היה גם הרב שלמה דוד כהנא מוורשה (שבתחילת מלחמת העולם השניה עלה ארצה וגר בעיר העתיקה בירושלים). הרב צוקרקורן הצטרף בנעוריו לתנועה הציונית, ובימי מלחמת העולם הראשונה הקים בעירו פלונסק, Płońsk, שעל יד ורשה, את הסניף של המזרחי. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים חתם על "קול קורא" של רבני פולין להצטרפות למזרחי. היה ציר בוועידות ובכינוסים של המזרחי בפולין, ופירסם מאמרים בכתב העת של התנועה. כיהן כרב בכמה ערים בפולין, ומתרצ"ג,1933, עד מלחמת העולם השניה היה רבה של ליפנה. כשפרצה המלחמה נלקח לעבודות כפייה. אחר כך התגלגל לגטו ורשה. שם שהה כשנתיים, וכנראה נספה בטרבלינקה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ' 12-11; ספר הציונות הדתית, ב, עמ' 501; ספר ליפנו, סקמפה, לוביטש, קיקול והסביבה עמ' 231 ; אברהם דגני, הרב יהושע מרדכי צוקרקורן, רב ואב"ד בקהילות בילסק ע"י פלוצק, גלובנה וליפנה. ספר פלונסק והסביבה, עמ' 244-246

ציגלמן, Ziegelman‏, אהרן לייב. ורשה.
היה מחשובי חסידי ברסלב בפולין, ומתלמידיו של מנהיגם ר' יצחק ברייטר (ע"ע). הדפיס את ספריו והפיץ אותם. נספה בשואה.
מקורות: פייקארז', חסידות פולין, עמ' 341; יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

ציון, Zion, רוברט.
נולד בתרס"ו,1906, בקניגסברג, Königsberg, Kaliningrad, שבפרוסיה המזרחית. למד בסמינר למדעי היהדות בברלין, ושימש כרב ומורה אקדמי ליהדות בברלין. בדצמבר 1942 גורש למזרח, ושם נספה.
מקורות: לוונטאל, עמ 194;

ציוני, Zioni,אברהם זליג, בן דוד צבי.
נולד בתרמ"ב,1882, ברוסיה. למד אצל אביו וסבו, שהיו רבנים ברז'יצה, Rezekne, שבלטביה, ובישיבות סלובודקה ומיר. כיהן כרב בהורודוק, Gródek, שבאזור ביאליסטוק. מנעוריו היה ציוני, וכשנוסדה תנועת המזרחי הצטרף אליה. השתתף בוועידות שלה בפולין, וביקר מטעמה בארצות הברית. נספה בעירו בתש"ב,1942.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 16-15; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 232;

ציוני, בן-ציון, בן יצחק.
נולד בלטביה בתרמ"ה,1885. למד אצל אביו ואחר כך בישיבת סלובודקה. בנעוריו התקרב לתנועת המזרחי, ועם גיסו, הרב בן-ציון דון יחיא (ע"ע), ביקר בערים ועיירות רבות כדי להסביר את הרעיונות של הציונות הדתית. בתרע"ו,1916, התקבל לרב בקאזאן, Kazan, שעל הוולגה, שם התרכזו פליטי מלחמה יהודים רבים מן האזור הבלטי. הקומוניסטים נישלו אותו מן הזכות לעבודה, החרימו את הדירה שבה גר, ואף אסרו להשכיר לו דירה אחרת. שנים אחדות היה שוער לילה וגר באחד מן המסדרונות בבניין שעליו שמר. בתמוז תש"ד, 1944, מצאו אותו שם, גווע מרעב.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 17;

ציטרין. Zitrin .
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בפובורסק, Povorsk, Powórsk, שבווהלין. נראה שנרצח עם בני קהילתו בגטו של מלניצה, Melnica, באותו האזור, באלול תש"ב,1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ציטרינבוים,Zitrinboim, Zitrinbaum,יעקב יצחק.
היה רבה האחרון של וויסלוביצה, Wosławice, שבאזור לובלין. בסתיו 1942 גורש לוולודאבה,Włodawa, שבאותו האזור, ומשם לסוביבור.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 157, 158;

צייטלין,Zeitlin, הלל.
נולד בתרל"א, 1871, בקארמה, Karma, Korma , שברוסיה הלבנה. בא ממשפחה חב"דית, ורכש ידיעות מקיפות בתחומי יהדות שונים. עסק במדעי הטבע ובביקורת המקרא, ומתוך כך בא לספקנות דתית ושלילת האמונה היהודית. התעמק בניטשה ובשפינוזה, וכתב ספר על ניטשה.
הפוגרומים שהיו ברוסיה בשנים 1903, 1905 זיעזעו אותו, ומאז ועד סוף ימיו היו לו חרדות קשות לגבי גורל העם היהודי. אז חזר בתשובה, וכתב מאמרים חדורי להט דתי. בעניין הציונות וראשית הגאולה התקרב לתפיסותיו של הרב קוק. בתרס"ו,1906, עבר לוורשה, ושם כתב הרבה בעיתונים היינט ומָאמענט. נמשך לחסידות, ובמיוחד לברסלב וחב"ד. ביתו שם, עם שני בניו אלחנן ואהרן, היה מקום מפגש לאנשי רוח יהודים מכל הזרמים. בערוב ימיו, ומתוך תחושה שהשואה מתקרבת, קרא בלהט לרב, בעל פה ובכתב, לתשובה ולתפילה.
נכלא בגטו ורשה, וגם שם המשיך ליצור. כתביו כונסו ב "שריפטן", תר"ע, 1910. כתבים נבחרים, א-ב תרע"א-תרע"ב, 1911-1910. בפרדס החסידות והקבלה, תש"ך 1960. על גבול שני העולמות, תשכ"ה, 1965. נספה בטרבלינקה, תש"ב, 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ורשה, עמ' 52, 53, 91, 92, 109; האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ח, עמ' 638-639;