הורוביץ, דוד - הורוביץ, טוביה

ho

הורוביץ, דוד, בן אברהם חיים.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בפשצלב, Przeclaw,שבגליציה, ואחר כך היה אדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב,1942, בסוקולוב, Sokołowa Wola, שעל יד פשמישל,Przemyśl, בגליציה.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; וונדר, ב, עמ 196-195; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תסא;

הורוביץ, דוד, בן אלעזר.
היה אב"ד בגרודז'יסקו, Grodzisko, שבגליציה. נספה באייר תש"ג.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 275; אלפסי, אנציקלפדיה לחסידות א, עמ תמא;

הורוביץ, הלל, בן יצחק.
היה ראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בדאנקרה-גלזמנקה,Dankere Gostini, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382;

הורוביץ, חיים אליעזר, בן מרדכי צבי הירש.
נולד בתרס"ח,1908. בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של בלכטוב, Bełchatów, הסמוכה ללודז'. כשנכנסו הנאצים לעירו עבר ללודז' ולוורשה, והמשיך ללמוד תורה בבונקרים. נספה בטרבלינקה באב תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 200-201;

הורוביץ, חיים צבי הירשל, בן אליהו, האדמו"ר מז'ילין -ריישא.
היה אדמור בריישא, Rzeszów שבגליציה המערבית. אשתו חיה היתה בתו של האדמו"ר ראובן אונגר (ע"ע). כשגזרו הגרמנים על היהודים לגזוז את הזקן והפיאות הוא הסתכן, הסתתר בחדר סמוי והמשיך ללמוד. כך מצאו אותו הגרמנים וירו בו.
מקורות: אדמו"רים, עמ 182; וונדר, ב, עמ 53; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ, תריח;

הורוביץ, חיים יהודה, בן אלתר זאב שהיה אב"ד בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית.
סרב לשמש ברבנות והתמסר לעסקנות ציבורית. נקרא "שר החוץ" של בעלז. נספה עם בני משפחתו במרתף בריישא, כשגוועו שם מרעב. אחותו הגדולה חיה (שם משפחתה לא נמסר כאן) היתה כבת מאה כשגורשה לאושוויץ. באותה העת היא היתה צלולה בדעתה. אחת הנשים ששרדה משם (שמה אינו ידוע לנו) סיפרה לרבנית רחל הורוביץ מבוסטון שהרבנית חיה אמרה לה אז שבכל פעם שהיא תהיה ב"עת צרה" (כך במקור) הוא תזכיר את שמה - חיה בת רחל- וה' יעזור לה. וכך היה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 28; The Bostoner Rebbetzin, Remembers, p.p 110 ;

הורוביץ, חיים יחזקאל.
היה חתנו של הרב מנחם מנדל אלתר (ע"ע). נספה בטרבלינקה באוגוסט 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 369. זיידמן, יומן, עמ 172 (כאן אין אזכור של שם פרטי, אך סביר להניח שהכוונה לאותו האדם, אך יתכן שהכוונה לרב ראובן הורוביץ מאוליקה, Olika, שנזכר שם בעמ 186);

הורוביץ, חיים יעקב.
היה רבו של הישוב הכפרי טירעווע, Tyrawa Wołoska, של יד פשמישל. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 200;

הורוביץ, חיים יעקב, בן שמואל.
היה האדמו"ר האחרון לבית דמביץ, Dębica. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 130 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 272;

הורוביץ, חיים מאיר יחיאל, בן ישראל.
נולד בתרל"ט,1879. בחשון תרס"ה,1904, נתמנה לאב"ד ברניז'וב ,Raniszów ,שבגליציה. השתתף בוועידות של אגודת הרבנים בתרס"ג,1903, ובתרע"ד,1914. נספה באלול תש"ב,1942, בקמיניץ-פודולסק, Kamenec Podolsk, שבאוקראינה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 210-209 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 273;

הורוביץ, חיים מנחם (מנדל) דוד
בן אלתר יחזקאל, האדמו"ר האחרון מדז'יקוב, Tarnobrzeg, שבגליציה המערבית, ("הרב הצעיר" של דז'יקוב), וממלא מקומו. נולד בתרס"ד,1904. בתרפ"ד, 1924, הוכתר כרבה של העיר. היה פעיל בהנהלת הקהילה, בתלמוד תורה ובארגון החיים הדתיים בעיר. היה פעיל באגודת ישראל. הציעו לו להיות דיין בלודז' וגם רבנות בכמה קהילות חשובות, אך הוא סרב לעזוב את דז'יקוב. לפני המלחמה גר בטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור. בזמן הכיבוש הגרמני עבר לקרקוב, ומשם גורש למחנה פלאשוב, Płaszów. לפי וונדר בתש"ה,1944. לקרקוב ומשם לפלאשוב. גורש למטהאוזן, ושם נספה בשמחת תורה תש"ד,1943.
מקורות: ספר לאנצוט, עמ 71-70; טרנובז'ג-דז'יקוב (גליציה המערבית), ספר זכרון ועדות, עמ 108-105, 122; טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 214; אדמו"רים, עמ 47; אלפסי, עמ 128; וונדר, ב, עמ 211-210; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 193;

הורוביץ, טוביה, בן אברהם אבא.
נולד בתרכ"ה,1865. לפי וונדר בתרל"ח,1878. כיהן כרב בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרקוב. בתרפ"ב-תרפ"ז,1926-1922, היה בניו יורק. נספה על יד לובלין בניסן תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270; וונדר, ב, עמ 213;

הורוביץ, יצחק - הורוביץ, מנשה

ho

הורוביץ, יצחק, בן שלמה מנחם.
"איצה מתמיד". נולד במושבה היהודית נהרטַב, Brezhnovata, שבפלך חרסון, אוקראינה. בתרס"א,1901, התחיל ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בליובאביטש. אחרי נישואיו השתקע בדוברינקה, Dobryanka, שבאוקראינה, והקים בה ישיבה לצעירים. באותה העת עשה גם כ"משפיע נודד" מטעם האדמו"ר מליוובאביטש בחרקוב ובעיירות שונות ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה. בתרפ"ח,1928, עזב את ברית המועצות עם האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, והשתקע אתו בריגה, בירתה של לטביה. שם פעל לחיזוקה של חסידות חב"ד, והיה עובר ברחבי לטביה ופולין בשליחותו של הרבי, גם כשזה עזב את לטביה והשתקע באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה. בשנות השלושים של המאה העשרים נסע פעמיים אל חסידי חב"ד בארצות הברית. נספה בריגה בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 383; אלה אזכרה, ז, עמ 75-72; ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 538; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 257;

הורוביץ, יצחק אייזיק.
היה אדמו"ר בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה ובדומברובה.[1] נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 132;

הורוביץ, ישעיהו.
כיהן כרב בקונסטנטינוב, Łódski Konstantynów, שעל יד לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

הורוביץ, ישראל יוסף.
באראנוב, Baranów, גליציה המערבית. נספה ב-1941. אין עליו שום פרטים מלבד תצלום שלו.
מקורות: ספר יזכור בארנוב, עמ 70;


הורוביץ, מאיר, בן ישראל.
משושלת רופשיץ. נפטר ממחלה בחורף תש"א,1941.
מקורות: דאס וויסליצער יזכור בוך, עמ 28, 116-115;

הורוביץ, מיכאל.
בן הרב חיים אריה (לייב) איש הורוביץ, שהיה אב"ד בקרקוב. נולד בקרקוב בתר"ל,1870. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי, והתמסר לטיפוח בתי הספר שלה בקרקוב – "חדר עברי" ו"תחכמוני". חיבר פירוש על חמש מגילות, "עבודת הלויים", וכתב מאמרים ורשימות בעיתונים של המזרחי, לרוב בעילום שם. אחרי שאביו נפטר היה מועמד למלא את מקומו, אך לא קיבל את התפקיד, בשל התנגדותם של החסידים והמתבוללים שקיימו בקרקוב קואליציה אנטי ציונית. זמן מה גר באנטוורפן, ושם עסק במסחר ביהלומים. נפטר בכסלו ת"ש.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 59-58; וונדר, ב, עמ 260-258; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 212;

הורוביץ, מנחם דב, בן טוביה.
היה אב"ד בפרושוביץ, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270;

הורוביץ, מנחם מנדל.
היה אב"ד בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. עבר לגטו בוכניה, Bochnia, שהיה הגטו האחרון ששרד באותו האזור, והיה שם עד הגירוש ביום י"ב באלול תש"ג, 1943.
מקורות: וונדר, ב, עמ 261;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן אשר למל (טוביה?).
בתרפ"ג,1923, ירש את מקומו של אביו בסנדזישוב, Sędziszów, שבגליציה המערבית. היה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 369; וונדר, ב, עמ 261;פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה,
עמ 281;



בית הקברות בלסקו יולי 2007

הורוביץ, מנחם מנדל, בן מאיר.
היה הרב והאדמו"ר האחרון בלסקו, Łącko, שבגליציה, וחתם את שושלת הרבנים בעיר הזאת, שנמשכה 170 שנה. נולד בתר"ן,1890. ביום שקדם לגירוש היהודים מן העיר, באוגוסט 1942, קרא להם לעלות לבית העלמין, להשתטח על קברות הצדיקים ולהתחנן להצלה. היהודים הדליקו נרות ונפרדו בבכי ממתיהם. נספה בזסלב, Zasław, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 264; אלפסי, עמ 132-131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 302, 304;

הורוביץ, מנחם מנדל, בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו רב ואדמו"ר במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. הנאצים חיפשו אותו, כמו את רבנים רבים שהיו ברשימות שלהם, ולכן נמלט לגטו של רדומישל וילקי (רדומישל רבתי),Radomyśl Wielki , שבאותו האזור. שם נתפס עם עוד יהודים בעת התפילה, ונרצח.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ ק;

הורוביץ, מנשה, בן אליהו.
נולד בתר"ם,1880. ומתרפ"ב,1922, מילא את מקומו של אביו
כאב"ד בז'ילין, Żołynia, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 266;

[1] דומברובה. בפולין יש כמה עיירות בשם זה. ממה שכתב אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.

הורוביץ, נפתלי - הורוביץ, שמואל

ho

הורוביץ, נפתלי, בן צבי הירש.
היה רבה האחרון של רוזוואדוב. Rozwadów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 349;

הורוביץ, נפתלי, בן ראובן.
נולד בתרל"ג,1873. ישב בדמביץ ,Dębica, שבגליציה המערבית, כרב בלתי מוכר רשמית. לחם בציונות, וכשהרצל נפטר עשה סעודת הודיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, נפתלי צבי, בן טוביה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 270, 272;

הורוביץ (הורוביץ באב"ד), פישל.
לפני מלחמת העולם השניה היה רבה של קוזלוב, Kozłów, שבאזור לבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 459;

הורוביץ, פסח (טימקוביצר, Timkowicer), נולד בטימקוביץ, Timkovitz, שברוסיה הלבנה.
אחרי המהפכה הבולשביקית ברח משם ובא לישיבת קלצק ,Kleck, שבווהלין (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור לפולין), ושם למד אצל הרבנים איסר זלמן מלצר ואהרן קוטלר, ועם הרב משה אפשטיין (ע"ע) מילא את מקומו של הרב חיים שמעון הרנזון (ע"ע). אחרי שהרב מלצר עזב את הישיבה ונעשה ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, היה הרב הורוביץ מסביר לתלמידים את השיעורים שלימד הרב קוטלר בישיבה. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, נבחר הרב הורוביץ לאב"ד של העיר. באותה התקופה מלאה העיר בפליטים שבאו לשם מפולין. הוא טיפל גם בהם, והמשיך בחשאי ללמוד וללמד תורה. נספה בגטו של קלצק באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 224-221; פנקס קלצק, עמ 28-29; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק,
עמ 557;

הורוביץ, צבי הירש אלימלך, בן שמואל. משושלת רופשיץ.
היה האדמו"ר האחרון לבית דמביץ, Dębica. נולד בתר"ס,1900. נשרף חיים בבית הכנסת במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. שבספטמבר 1939 הציתו אותו הגרמנים על יושביו.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; ספר דמביץ, עמ 33-32, 163; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 122; וונדר, ב, עמ 297;

הורוביץ, צבי, בן אשר ישעיה (שהיה מן התומכים בתנועת "חובבי ציון" בגליציה).
היה אדמו"ר ברימאנוב, Rymanów, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 357;

הורוביץ, קלונימוס קלמן, בן חיים יהודה.
אחרי מחלוקת קשה נבחר להיות רבה של סטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח ללבוב, שבאותה העת נכבשה בידי הרוסים. הוא קיבל דרכון רוסי ועבר לרוהטין, Rohatyn, שבאותו האזור. לקראת חג הפסח ת"ש,1940, שלח משם לבני עירו שהוגלו לסיביר חבילת מצות ומאה גרם צימוקים. מהם הכינו כמות של יין שהיה בה כדי להוציא אותם ידי חובת ארבע הכוסות של ליל הסדר, ויצאו ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 21, 266-265. וונדר, ב, עמ 349;

הורוביץ, ראובן, בן לייב. נולד בתרנ"ט,1899.
למד אצל הרב מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", בישיבת לומז'ה,Łomża,שבווהלין, ובמתיבתא בוורשה, שבה הוסמך לרבנות. שימש כרב באוליקה, Olika, שבאותו האזור. שנים אחדות היה חבר באגודת ישראל, ואחר כך הצטרף למזרחי. עבר לוורשה, ושם עבד במרכז של התנועה ובמחלקת החרדים של הקרן הקימת. בגטו היה פעיל בתחומי החינוך והתרבות, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודי ורשה שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. הוא היה בין הרבנים שהשתתפו בליל הסדר האחרון של פסח, שנערך בתש"ג, ערב פרוץ המרד. השתתף במרד עם קבוצה של בחורי ישיבות והרב יוסף אלכסנדר זמלמן (ע"ע).
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 186, 241, 250, 256, 257; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, עמ 63-61 ; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29; וונדר, ב, עמ 350-351;

הורוביץ, רבקה
אשת חיים מנחם (מנדל) דוד, האדמו"ר האחרון מדז'יקוב, Tarnobrzeg ("הרב הצעיר" של דז'יקוב). היתה בתו של האדמו"ר עמנואל וולטפריד מפשדבורז', Przedbórz (ע"ע). היא היתה פעילה ב"בית יעקב" ובמוסדות צדקה בעיר. ידעה היטב פולנית, ולכן השתתפה במשלחות שונות שפנו אל השלטונות. נספתה במחנה שטוטהוף שעל יד דנציג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 210; ספר דז'יקוב, עמ 106, 109, 122-121, 316-313;

הורוביץ, שלמה
בן צבי הירש מרוזוואדוב, Rozwadów. גליציה המערבית. נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 353; החסידות מדור לדור, א, עמ 274;

הורוביץ, שמואל יהושע.
בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של בלחאטוב ,Belchatów, שבאזור לודז'. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 72;

פירר, שלמה - פכטר, חיים

fi

פירר, שלמה, בן שמואל (ע"ע).
היה יד ימינו של אביו בקרוסנו, לעת זקנתו. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, שמואל, העילוי מסנקובה, Sękowa. גליציה המזרחית.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ג,1883, נתמנה כרבה של מילוֹבקה, Milówka, שבאזור קרקוב. בתרס"ג,1903, השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה. בתרס"ח,1908. לפי ספר לאנצוט בתרס"ד,1904. נבחר לרב ואב"ד בקרוסנו, ושם כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בחנוכה תש"ג, דצמבר 1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 75-73; ספר גורליצה, עמ 156-154; לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 66; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 245, 329, 331;

פירשטמן, Firstman, , Firshtman ישראל דב הכהן.
היה העורך של הירחון "אונזער גייסט" (הרוח שלנו) ביידיש ובעברית. נספה בשואה.
מקורות: טומשוב לובלסק, עמ 192-191;

פיֶרשטיין, Fierstein,Foierstein,אהרן.
נולד בתרפ"ב,1922. למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית, ונסמך להוראה. היה שוחט ברבקה, Rabka, שבאזור קרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 76;

פיש,Fish ,יוסף אשר זליג הלוי, בן נחום מאיר.
משושלת קוצק. כיהן כרב בגרובוב , Grubów
, Grybów ובסטריקוב, Stryków, שבאזור לודז'. מתרצ"ט,1939, מילא את מקומו של דודו יוסף. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קלז;

פישהוף, Fishof,הרשל.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז' בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;

פישמן, Fishman,חיים שמואל.
נולד בתרל"ד,1874, באחת העיירות בווהלין. כיהן כרב בבית הכנסת 'קהילת יעקב" באודסה. בתרצ"ח,1938, אסרו אותו הרוסים, ובתרצ"ט,1939, הם רצחו אותו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פישקין, Fishkin,יחיאל.
היה רבה של אלסיאד, Olsiad, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1884;

פישר,Fisher , יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne, Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;

פישר, צבי מתתיהו.
בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נתמנה לרבה של זאביה, Żabie, שבגליציה המזרחית. היה רבה האחרון של העיר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 189;

פכטר,Pechter,אלתר, בן יהודה.
היה אדמו"ר בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 89;

פכטר, חיים, בן יהודה.
היה אדמו"ר בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 80;