באב"ד, שלום - באקשט, אהרן

ba

באב"ד, שלום, בן יהושע השל.
נולד בתרל"ז,1877. היה רבה של ואריש-וורונז', Waręż, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, וורונז' סטוינוב והסביבה, עמ 454; וונדר, א, עמ 407;

באב"ד, שמואל
בן אריה לייב מסנדובה וישניה, Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית (ע"ע). נולד בתר"ס,1900. היה אב"ד בדנציג, ושם נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 407; אלה אזכרה, ג, עמ 156;

באב"ד, שמואל, בן חיים.
ככל הנראה היה דיין ומו"ץ בסנדובה וישניה,Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית, ושם עזר לרב אריה לייב באב"ד (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 351, 352;

באומל, (בוימל), Boimel, Baumel,יהושע, בן יואל משה.
נולד בבוצ'אץ', בתרע"ג,1913. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו ללבוב, תחילה למד אצל ר' צבי הירש (הרשלי) מייזליש בנובי טארג,
[1] ,Nowy Targ שבגליציה המערבית,ובתרפ"ט,1929, עבר לישיבת חכמי לובלין ושם היה מראשוני התלמידים. היה בעל השכלה כללית רחבה. כתב רשימות ב"דאס אידישע טאגבלאט" (היומון היהודי), עיתונה של אגודת ישראל, וגם ביוגרפיה – שלא נדפסה – על הרב מאיר שפירא, שהיה המייסד של ישיבת חכמי לובלין. כיהן כרב בכמה עיירות קיט בהרי הקרפאטים. בחנוכה תרצ"ט נתמנה לרב באופוצ'נו Opoczno, שבאזור לודז'. אשתו, שהיתה בתו של רב העיר שפירא, היתה חניכת סמינר "בית יעקב" בקרקוב נספה באופוצ'נו בתש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 297-290; זיידמן, אישים, עמ 214-206; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 332; ספר אופוצ'נה, עמ 29;

באומל, ישראל
היה רבה של איוואניטש, Iwanie Puste, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה בא לטוטשין, ,Tuczyn-Kripah שבווהלין. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175;

החנות של ינטה בוימלבאומל (בויימל), מאיר רפאל, בן נחום.
נולד בתרנ"ג,1893. היה (אב"ד) בלינסק, Linsk, Lesko לסקו , שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 434-433;

באטשקובסקי, Botchkowski (בצ'קובסקי, בוטשקובסקי), חיים לייב.
למד בישיבות אחדות, ובעיקר בישיבת מיר. היה תלמיד חבר של אליהו ברוך קאמאי (קומאי), ראש ישיבת מיר. לפי עדותו של בעל הזכרונות, שהוא בנו של הרב, היתה אשתו אשה מודרנית, ובימי המהפכה הרוסית של 1905 מילאה תפקיד חשוב באירועים שהתחוללו בעיר. שניהם נספו בשואה.
מקורות: פנקס בליצה (בעליצה), עמ 326-320;

באמאץ (בומאץ),Bamatz , Bomatz ,דוד שלמה, בן זאב חיים.
בתרפ"ז,1927, נתמנה לרבה של קשפיצה,Krzepice, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה. עמ 526;

באק (גם בק), Bak, Beck ,אליהו דוד.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמז;

באקאל, Bakal ,נחמיה, בן שמעון.
נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1888;

באקאלטשוק,Bakaltchuk ,(בקלצ'וק),מאיר צבי-הירש.
למד אצל הרב יוסף יוזל הורוביץ בנובהרדוק, Novaredok, ואצל בעל ה"חפץ חיים", ידע גם מתימטיקה והיסטוריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה רב בסטולוביץ, Stolowicze,שברוסיה הלבנה. בשנות השלושים של המאה העשרים הוזמן לכהן כרב בבולטימור שבארצות הברית. משנות העשרים של המאה העשרים עד כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939 כיהן כרב בדרצ'ין, Derechin, שבאותו האזור. כשנכנסו הסובייטים לעירו הציל מידיהם את הכומר המקומי. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות דרצ'ין, הולינקה,קולונה-סינייסק,עמ 180-178, 291; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 276; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באקשט (בקשט),, Bakshtאהרן.
נולד בתרכ"ז,1867. לפי ספר הזכרון לקהילת איביה בתרכ"ו,1866. למד בישיבות וולוז'ין וסלובודקה. בתרנ"ז,897, נתקבל כרב בבייסגאלה, Baisogola,שבליטא, ושם היה מותקף על ידי המשכילים, בעיתון "המליץ". משם עבר לסמיאטיץ', Semiatycze, שבאזור בילאיסטוק. כשגרשו הרוסים את היהודים מאותו האזור לפנים רוסיה, בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד בערים אחדות, בהן צַריצין,Tsaritsyn, Vogograd, Stalingrad . זמן מה היה רבה של טוּלה, ,Tulaשמדרום למוסקבה, ואחר כך של פולטאבה, Poltava, שבאוקראינה. בתרפ"א, 1921, הצליח לעזוב את רוסיה, והתמנה לרב בשאדובה, Šeduva, שבליטא. בתרפ"ה, 1925, נתמנה לרב בלומז'ה, Łomża, שבווהלין, ואחר כך בסובאלק, Suvałki, שבאותו האזור. בכל עיר שבה כיהן כרב הקים ישיבה, ובסובאלק הקים ישיבה לתלמידים מצטיינים. בתר"ץ,1930, התקבל כרב בשאבלי, Shavlan, Šiaulėnai, שבליטא. היה ממייסדי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה. בראשית ימי הכיבוש הגרמני של העיר אסרו אותו הגרמנים. נרצח בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 197; אלה אזכרה, ב, עמ 76-72; ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120-119; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 171, 655, 657; יהדות ליטא, עמ 32; ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 217-216; יזכור בוך סואוואלק, עמ 148-149; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 161, 199; אשרי, חרבן ליטע, עמ 329, 332, 334; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


[1] הרב צבי הירש מייזליש עבר לוואץ שבהונגריה, שרד מן השואה,עבר לארצות הברית, וכתב את הספר החשוב "שו"ת מקדשי השם".