ליכט, יצחק - ליפשיץ

li

ליכט, Licht,יצחק משה, בן שלמה (ע"ע).
כיהן לצד אביו כרב בפיאסקי לוטרסקיה, Piaski Luterskie, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 385;

ליכט, שלמה.
היה רבה האחרון של פיאסקי לוטרסקיה, , Piaski Luterskieשבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 385;

ליכטיג, Lichtig ,יהודה שרגא לייב.
בתרנ"ה,1895, התקבל כרבה של שרנסק Srensk , Szreńk, שבאזור ורשה, ושם כיהן ארבעים ושש שנים. היה ציוני, ובעידודו עלו שנים מילדיו ארצה לפני השואה. במלחמת העולם השניה גורש לגטו מלאבה, Mława, שבאותו האזור, ושם מינו אותו היהודים לרב. נספה בטרבלינקה.
מקורות: קהילת שרנסק והסביבה, ספר זכרון, עמ 133-130, 163-162, 184, 353, 385-384;

ליכטפלד, Lichtfeld,אברהם אליעזר, בן מנחם דוד.
חותנו העשיר תמך בו ואיפשר לו ללמוד. כיהן כרב ואדמו"ר בפראמפול,Frampol, שבאזור לובלין. הוא היה הראשון שהקים בעירו "חדר", שהמלמדים בו קיבלו את שכרם מוועד שפיקח על עבודתם. הקים בעירו מוסדות כספים וגמ"ח, וסדרים מתוקנים בחברה קדישא ובבית העלמין. עוד הנהיג שבבית המדרש בעיר ידלוק נר תמיד בשמן זית, ובכל שבת בהעלותך יחגגו את האירוע. היה מנוי על העיתון העברי "הצפירה" במהדורתו הראשונה, ועל העיתונים ביידיש "יוד" (איד), ו"טאָג בלאט". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור פראמפול, עמ 18, 30, 242-244, בעמ 401 יש תצלום שלו;

ליכטנשטיין, Lichtenstein, אליעזר אריה, בן מרדכי.
למד בישיבת מיר, ולפני מלחמת העולם השניה נסע למדינות שונות באירופה, כדי לאסוף כספים למענה. כשנכנסו הרוסים לעירו לאחוה, והחדרים והישיבות נסגרו, ארגן, עם גיסו הרב אברהם חיים זלמן אושרוביץ (ע"ע) לימודי יהדות בסתר. עזר להעביר לווילנה את בני הישיבות שאחר כך עברו ליפאן, אך הוא עצמו לא רצה לעזוב את העיר. נספה בהתקוממות שאירעה בעיר, ב-3 בספטמבר 1942, כשהגרמנים עמדו לחסל את הגטו.
מקורות: ראשונים למרד, לאחוה, עמ 27-28, 287-296, 457-458; פנקס הקהילות, ווהלין-פולסיה, עמ 261;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ליליינפלד, Lilienfeld, דוד, בן שלום.
נולד בתרמ"ח,1888. היה רבה האחרון של פודהיצה, Podhajce, שבגליציה המזרחית, אך לא נטל שכר בעד הרבנות, כי היו לו טחנות קמח ובתים להשכרה. ידע היטב פולנית וגרמנית והיה נואם בלשונות הללו. בתרפ"ה,1925, היה המועמד של המזרחי בבחירות לסיים הפולני. בקיץ תש"א,1941, היה בלבוב, ושם היה מבאי ביתו של הארכיהגמון האוקראיני שפטיצקי. נספה בשואה.
מקורות: ספר פודהיצה, עמ 53, 85, 257; כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 29; וונדר, ג, עמ 513;

לינדנבוים, Lindenboim, Lindenbaum,ישראל,
ראדום,. Radom בימי מלחמת העולם השניה התקיים בביתו מניין. נספה בשואה.
מקורות: ראדום, עמ 235;

ליס,Lis, חיים מאיר.
היה "משפיע" בישיבת "תומכי תמימים" בוורשה, ואחר כך בעירו וישקוב,
Dokszyce, שבווהלין. נפטר בסמרקנד בתש"ב, 1942.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 338;

ליס, יוסף (שלמה).
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבה של ה"חפץ חיים" בראדין, Radun, Radin, ווהלין. כיהן כרב בכמה ערים, ובתרפ"ד,1924, התמנה כרבה של רוז'אנקה,Różanka , שבווהלין. נספה באייר תש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'וצ'ין, ואסילושקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 441; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובידבור, עמ 593;

ליסין, Lisin, שמואל צבי,בן אברהם.
נולד באוקראינה בתרמ"ב, 1882. למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בהורודישצה, Horodyszcze, שבווהלין, שהיתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש. בתר"ס, 1900, התחיל ללמוד בישיבה בליובאוויטש. הצליח לחמוק מן השירות בצבא הרוסי. הרבי מליובאוויץ הטיל עליו לשאת אשה בפוניבז', וכך ליצור שם סביבה חב"דית. הוא בנה את קהילת חב"ד בעיר הזאת, והתיידד עם רב העיר יוסף כהנמן, שהלה ארצה, והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. ערב פרוץ מלחמת העולם השניה נסע למערב אירופה, כדי לאסוף כספים לישיבה בפוניבז'. הוא הגיע לפאריס, ושם הקים חדר חב"די. אחרי "ליל הבדולח" חזר לעירו. נספה באלול תש"א עם כל היהודים שהיו שם.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 500;

ליסטובקי, Listowski,אברהם צבי.
לפני מלחמת העולם השניה היה משגיח בישיבת סלונים Slonim ,, שבווהלין. בגטו וילנה היה משגיח בישיבה הקטנה. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;


ליפשיץ .Lifschitz,Lifshitz, Lifshutz .
היה רב בלודז'[1]. הגרמנים התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 23; הוברבנד, עמ 86;

[1] ליפשיץ. היה רב בלודז'. בפנקס הקהילות אין שמו הפרטי. סביר להניח שהכוונה לאחד משני הרבנים ליפשיץ שאותם מזכיר טרונק בספרו לאָדזשער געטא. ר' להלן.

לעווי, אליעזר - לשצ'ובר, מנדל

le

לעווי, Lewi,אליעזר.
היה אב"ד ביילבו,[ Jelewo [1 . נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27;

לסקובסקי, Laskowski, Leskowski,אליהו, בן צבי.
נולד בתרמ"ו,1886. למד אצל אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר" בסוכאטשוב,Sochaczew. ידע היטב פולנית וגרמנית. בתרס"ח,1908, נתקבל כרבה של טולישקוב, Tuliszków, שבאזור לודז'. אחרי שנים אחדות עבר לעיירת הקייט גלובנה, Głowno, שבאותו האזור, ובסוף תר"ף,1920, עבר לד'ווארט, Warta,Dvart, הסמוכה. בשל ידיעותיו בלשון הפולנית היה בוועד החינוך של העיריה, וטיפל גם בבעיות החינוך של הפולנים. בחורף ת"ש,1940, התעללו בו הגרמנים בכיכר העיר. על אף הרדיפות הוא המשיך לקיים בביתו מניין לתפילה, כשבחוץ עמדו יהודים על המשמר. בניסן תש"ב,1942, החליטו הגרמנים לתלות בפומבי עשרה יהודים בכל ישוב יהודי שהיה באותו האזור. הוא פנה אל השלטונות בעירו ד'ווארט, כדי שיחונו את העשרה שנדונו למוות, אך הגרמנים תלו גם אותם.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 74-71; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 219; פנקס הקהילות, לודז', עמ 91; ספר וארטה,עמ 191-190;מוניץ, גוילי החורבן, עמ 54-55;

לפידות,Lapidot,Lapidos,שמואל חיים.
למד בישיבות שונות בליטא. היה ברדושקביץ,Radoshkovitz , שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: רדושקוביץ, ספר זכרון, עמ 100, 219 ברשימת הנספים;

לרמן, אליהו (אלה), בן האדמו"ר ישראל מקוסוב (Kosów Lacki) .

היה רבה של מישיניץ, Myszyniec, שבצפון מזרח פולין, וראש הסניף של אגודת ישראל בעירו. אחרי שאביו נפטר סירב לקבל את האדמו"רות. בין יתר עיסוקיו היה בוחן תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם הוציאו את כל היהודים לכיכר העיר, לקחו בכח את הרב לרמן וגזזו את זקנו לעיני כולם. נספה עם כל יהודי העיירה.

מקורות: עדותו של נינו מאיר בלומברג;

לרמן, Lerman, Lehrman,שמחה בונים, בן חיים.
היה אדמו"ר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתכו-תתכז;

לרנר, Lerner,אברהם, בן מרדכי.
מתרס"ד,1904, היה אדמו"ר בשומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. משם עבר לאוסטרהא,Ostraha Ostróg, והקים בית מדרש משלו. נספה באוסטרהא.
מקורות: אלפסי, עמ 62; החסידות מדור לדור, א, עמ 114; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ לא-לב;

לרנר, יהודה לייב. פראמפול,Frampol.
אזור לובלין.
מקורות: ספר יזכור פראמפול, עמ 396, ברשימת הנספים;

לרנר, יצחק, ר' איציקל.
היה רבה האחרון של ראדז'יוילוב,,Radziwilów שבווהלין. נספה בסיון תש"ב,1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לרנר, מאיר שמואל, בן הרב אריה לייב.
בתרע"ד,1914, התמנה במקום אביו כרבה של יאמפולה, Yampol,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לרנר, נתן נטע, בן מיכאל צבי.
מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במיזוץ', Mizocz, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 131; מיזוץ', ספר זכרון, עמ 10;

לרר (לעהרער)- בוקסבוים, Lehrer-Buksboim ,נתן מרדכי.
בתרפ"ח,1928, קיבל היתר הוראה מן הרב מנחם מוניש באב"ד מטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון". היה מתלמידיו של יהושע פנחס בומבך מאושפיצין-אושווינצ'ים. היה דיין ומו"ץ בציישנוב, Cieszanów, שבגליציה המערבית. בתרצ"ב,1932, התמנה כראש ישיבת "בני תורה" בצאנז, Sanz, Nowy Sącz , שבאותו האזור, שבה למדו 250 תלמידים. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 181, 316, 323;

לשצ'ובר, Leszcower, Laszcower, יוסף.
מתרצ"ח, סוף 1937, כיהן כרב במצ'יוב, Maciejów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 137;

לשצ'ובר, מנדל.
היה רבם של חסידי ריז'ין בלופאטין,Łopatyn , שבגליציה המזרחית. נולד בתר"ל,1870. בתרנ"ח,1898, נבחר להיות רבה של לוֹפאטין, ובתפקיד הזה שימש למעלה מארבעים שנה. בזמן השואה שאלו אותו אנשי היודנראט עם עליהם למסור יהודים לגרמנים, והוא פסק לפי הרמב"ם: יֵהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 32-31;

[1] Jelewo . לפי Where once We Wakled אי אפשר למצוא את שם העיר לפי הכתיב הזה. יתכן שהכוונה
ל- Jalowe, שבגליציה.