הורוביץ, מנשה - הורוביץ, נפתלי

ho

הורוביץ, מנשה, בן בצלאל.
מתרפ"ב,1922, עד תרצ"ה,1936, כיהן כאב"ד בפילזנו, Pilzno, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 292;

הורוביץ, מנשה, בן צבי הירש.
נולד בתר"ם,1880. תחילה מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר ברוזוואדוב, Rozwadów, שבגליציה המערבית. בתר"ץ,1930, עבר לריישא, Rzeszów , שבאותו האזור, ושם פתח קלויז משלו. אחר כך השתקע בליז'נסק, ושם ניהל את עדת חסידיו לבית רוזוואדוב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: ספר לז'נסק, ספר זכרון לקדושי ליז'נסק שנספו בשואת הנאצים, עמ 139-138, 144, 207; וונדר, ב, עמ 268-269; אלפסי, עמ 130 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 235;

הורוביץ, מרדכי דוד, בן חיים יעקב.
נולד בתרכ"ו,1866. בתרמ"ו,1886, נתמנה לאב"ד באלפין ,Ołpiny,שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כאב"ד באולינוב, Ulanów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 274-272; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 45;

הורוביץ, משה, בן אפרים.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר ברוזוואדוב, Rozwadów, שבגליציה המערבית. כך לפי אלפסי. לפי ספר רוזוואדוב התמודד עם אחיו על משרת הרבנות בעיר הזאת. כשנכנסו הנאצים לפולין נמלט ללודמיר, Wladimir Wolinsk, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 277; ספר זכרון רוזוואדוב והסביבה, עמ 80, 137-136, 151, 279, 318; וונדר, ב, עמ 276; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,ג, עמ רסח;

הורוביץ, משה, בן דוד. נולד בתרמ"א,1881.
מתרס"ג,1903, היה אב"ד במריאמפול, Mariampol, שבגליציה המזרחית, ובתרע"ב,1912, עבר לקוזלוב, Kozlów, שבאזור קרקוב. שם מילא את מקומו של אביו. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם כיהן כרב בבית הכנסת הגדול שהיה ברחוב קשלגאסה. בתרצ"ד,1934, נתבקש למלא את מקומו של אביו בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk. היתה לו השכלה גבוהה בפילוסופיה ובהיסטוריה. תמך בתנועה הציונית, ואף נאם למענה. כשהגרמנים נכנסו לעיר, באוגוסט 1941, הם התעללו בו. נספה בשבט תש"ג.
מקורות: על חרבותיך סטניסלאב: דברי עדות, עמ 27, 97-95, 230, 360; וונדר, ב, עמ 278;

הורוביץ, משה אליעזר, בן צבי חיים.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ט,1939, נתמנה לאדמו"ר, והיה האדמו"ר האחרון משושלת רימנוב, Rymanów. כך לפי אלפסי. לפי וונדר היה רבה האחרון של רימנוב. במלחמת העולם השניה ברח לגרוסוורדיין, Grosswardein, Oradea,שבטרנסילבניה. שם שהה בבונקר עם בן דודו הרב ברוך האגר. נתפס וגורש לאושוויץ, ושם נספה באביב תש"ד,1944.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; וונדר, ב, עמ 281;

הורוביץ, משה חיים אפרים.
היה רב בווליה-מיכובה, Wola Michowa, שבגליציה, ואחר כך במיכלובצה, ,Michalowce שבסלובקיה. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ב, עמ, 282;

הורוביץ, משה שמואל הלוי (המכונה וויסברָאט, Weisbrot), בן זושא.
בתרפ"ו,1926, התמנה לרב בסאווין, Sawin, Sabin, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: וולודאבה והסביבה, סוביבור, עמ 212-209;

הורוביץ, נחום.
היה דיין ומו"ץ ורבה של נובי טארג-ניימרק, Nowy Targ שבגליציה המערבית. ביום הראשון של המלחמה אסרו אותו הגרמנים וגרשו אותו ועוד שנים עשר יהודים למחנה ריכוז בגרמניה, ושם הם נספו.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 191, 419; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 254;
וונדר, ב, עמ 290-292;

הורוביץ, נחמן, בן דוד.
נולד בתרמ"ג,1883. בתרפ"ב,1922, היה אב"ד בקוזלוב, Kozlów, שבאזור קרקוב. כיהן כרב בליסיץ, Lysiec, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בהליטש, Halicz, שבאותו האזור. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 290;

הורוביץ, נפתלי, בן אלימלך (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רלב;

הורוביץ, נפתלי, בן אפרים.
האחרון לאדמו"רי רוזוואדוב, Rozwadów. גליציה המערבית. נולד בתר"ן,1890. אחרי שאביו שנפטר, בתרצ"ב,1932, ניהל מאבק עם אחיו על ירושת הרבנות בעירם. בימי הכיבוש הנאצי שהה בגטו קרוסנו, Krosno , ושם הועסק בעבודות כפיה. נספה בגטו לבוב.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 277; ספר זכרון רוזוואדוב והסביבה, עמ 24, 102, 137-136, 150, 153, 318; וונדר, ב, עמ 290-292;

פינקלר, פנחס - פירר, יצחק

fi

פינקלר, פנחס יששכר, בן אליעזר.
מתרצ"ו,1936, כיהן כאדמו"ר בסוסנוביץ, ,Sosnowiec ובאדמו"רות שלו הנהיג משטר וסדר. נרצח כשניסה להגיע לקרקוב.
מקורות: אלפסי, עמ 156 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 327;

פינקלר, פנחס יששכר, בן חיים מאיר.
נולד בתרמ"ג,1883. היה אדמו"ר בקיילצה Kielce,Keltz, ושם הקים תלמודי תורה ומוסדות חינוך אחרים. עסק גם במסחר. נטה לאגודת ישראל. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לזאלושיץ, Działoszyce, שבאזור קרקוב. ניסה לעבור לקרקוב, אך נתפס בידי הגרמנים ונרצח.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 492; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,ג, עמ תקנב-תקנג;

פינקלר, קלמן קלמיש, בן ישראל יוסף.
כיהן כרב ואדמו"ר בראדושיץ, Radoszyce, שבאזור לובלין. היתה לו השכלה רחבה, ודיבר עברית שוטפת. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156; החסידות מדור לדור, א, עמ 327; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תרלט;

פינקלר-ויינגרטן, Finkler-Weingarten,יצחק, בן יששכר דב.
הוסיף את השם ויינגרטן לשמו, על שם אבי אמו שמואל הלוי ויינגרטן. כיהן כאדמו"ר מראדושיץ בשדליץ, Siedlce ,שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שנה;

פינקלשטיין, Finkelstein,פנחס, בן אברהם.
נולד בתרמ"א,1881. הוסמך לרבנות בידי הרב ירחמיאל מינצברג מלוקוב, Łuków, שבאזור לובלין. בתרע"ב,1912, נתמנה לרבה של פאלניץ, Polaniec, שבאזור קרקוב. היתה לו ספריה גדולה של ספרים נדירים, והיא נשרפה בשואה. נספה בטרבלינקה באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר פאלניץ, עמ 424-425;

פינקלשֶרֶר,Finkelscherer,ישראל.
נולד בתרכ"ו,1866, בברודי, Brody, שבגליציה המזרחית. בתרמ"ז-תרמ"ט,1887-1889, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, ושם הוסמך לרבנות. בתרנ"ח,1898, התמנה למורה ללימודי היהדות ולממלא מקומו של הרב במינכן. בתש"ג,1943, גורש לטרזיינשטאט, ושם נפטר באותה השנה.
מקורות: לוונטאל, עמ 49;

פיעניצע (פיאניצה?), יעקב פסח.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב באינוולודז', Inwłodz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: יגולניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

פיער, Fier,יהודה צבי, בן ישראל, האדמו"ר מלמברג (לבוב).
נולד בתר"ס,1900. מתרצ"ה,1935, עד השואה היה הרב של חוליוב, ,Choliowוראדיחוב, Radicow , והסביבה, גליציה המזרחית. נספה ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 64;

פיסצקי, Pisecki,יהודה יודל.
נולד בתרמ"ג,1883. כיהן כרב באוץ, Auce, Oytz, שבלטביה. נספה ביולי 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פירר (פיהרר) ,Firer ,Führer דוד, בן שמואל.
נולד בתרנ"ה,1895. הוסמך לרבנות בידי מאיר יחיאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה.בצעירותו היה דיין, מו"ץ, ואב"ד בלאנצוט,Łańcut , שבגליציה המערבית, ובתרצ"ז,1937, נתמנה לרבה של העיר. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 70; לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 58, 67-66, 273-272; לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, יוסף משה, בן שמואל (ע"ע).
היה ראב"ד ברימנוב, Rymanów, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, יעקב ישראל, בן שמואל (ע"ע).
היה בז'אלושיץ,Dzialoszyce, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 71; לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

פירר, יצחק זאב, בן שמואל (ע"ע).
נולד בתר"ן,1890. בתרע"ח,1918, נתמנה כרבה של ישליסק, Jaśliska, שעל גבול פולין-סלובקיה, ואחר כך עבר למדזילברץ,Medzilaborce , שבסלובקיה. בתש"ב גורש לאזור לובלין עם ראשוני היהודים מן העיר, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 72-71; אלה אזכרה, ו, עמ 277-276; לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;