go
גולדברג, Goldberg.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלוצק, Luck, שבווהלין, לצידו של הרב שלמה זלמן סורוצקין שבתרצ"ט,1939, הצליח לעבור לווילנה, ומשם עלה לארץ ישראל. הרב גולדברג נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 123;
גולדברג, אברהם שלום, בן יהושע אשר דוד.
היה אדמו"ר בז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. לפי ספר ז'ליכוב הוא היה רבה של העיר. בקיץ תש"א,1941, קיבל מכתב חשאי מקוסוב, [1]שבו נכתב ברמזים על השמדתם של יהודי ורשה. אחיו, האדמו"ר אלימלך גולדברג מריקי,Ryki, Rike (ע"ע), שבאזור לובלין. סבר שיש לחלוק את הגורל עם כל היהודים, וללכת אתם אל המוות, ואילו הרב אברהם שלום סבר שיש לחשוב על דרכים להצלה. אחת הדרכים שנראתה לו היתה להשתדל ללכת אל אחד ממחנות העבודה שבסביבה, והציע לשלוח לשם שני צעירים, ואותם שלח היודנראט. הוא ניסה להסתתר, וכשהשוטרים הפולנים גילו אותו, בחול המועד סוכות תש"ב,1941, היתה בקשתו האחרונה שיביאו אותו אל בית העלמין, ושם יירו בו.
מקורות: ספר יזכור לקדושי ז'ליחוב, עמ 250-251; אדמו"רים, עמ 20-18; אלפסי, עמ 62; החסידות מדור לדור, א, עמ 116; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 200;
גולדברג, אליהו מאיר.
מדניץ, Medenice, גליציה המזרחית. חתם נגד העמדת קופות נוספות בבית הכנסת על אלו של ארץ ישראל.[2] נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לדרוהוביץ', בוריסלב והסביבה, עמ 187; וונדר, א, עמ 662;
גולדברג, אלימלך,בן יהושע אשר.
היה אדמו"ר בריקי,Ryki,Rike, שבאזור לובלין. בזמן המלחמה בא לז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית, ושם ניסה להסתתר. שלא כאחיו אברהם שלום גולדברג (ע"ע) הוא לא האמין שיש אפשרות להינצל בשעה שגם הפולנים עוזרים לגרמנים. כשציוו הנאצים על היהודים לצאת את בית העלמין הישן הוא סרב להישמע לפקודה, ואף סרב להסתתר. הנאצים מצאו אותו בביתו עטוף בטלית ובקיטל. הוא יצא לקראתם בקומה זקופה כשהוא קורא פרקי תהלים, והם ירו בו, בחול המועד סוכות תש"ב, 1941.
מקורות: ספר יזכור לקדושי ז'ליחוב , עמ 250-251 ; החסידות מדור לדור א, עמ 116; אלפסי, עמ 62; אדמו"רים, עמ 20-19; אלפסי, אנצליקלופדיה לחסידות, א, עמ רל"א;
גולדברג, אליעזר.
נולד בתרנ"ח,1998. היה רבה האחרון של רוזליה, Rozalimas, Rozalin, שבליטא. נספה עם רוב בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 633; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
גולדברג, אליעזר יעקב שלום, בן ישראל חיים.
מילא את מקומו של אביו כרב ואדמו"ר בסטוצ'ק, Stoczek Łukowski. שבאזור ורשה. נספה בתש"ג.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 116;
גולדברג, דוד.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה האחרון של קרוֹק, קרוקי, Krakės, Kroki, שבליטא, וכנראה גם "רב מטעם". עם כניסת הגרמנים לעיר, ביוני 1941, התעללו בו הליטאים ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 614; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
גולדברג, יצחק העניך.
היה נכדו של ר' יצחק מאיר אלטר מגור, בעל "חידושי הרי"ם". מתרע"ב, 1912 כיהן כרב בקלובוצקו, Kłobuck,Klobucko, שעל יד צ'נסטוחוב. שם נהג ללמוד עם הנערים הצעירים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. לובלין. קיילצה, עמ 501; ספר קלובוצקו, עמ 21;
גולדברג, יוסף ברוך.
היה רבה האחרון של אושייק,Osiek,Osieck, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 69;
גולדברג, יעקב, בן ישראל.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בקולושצינה, Kulchiny, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: סוקולי במאבק לחיים, עמ 53, 54;
גולדברג, ישראל אלימלך, בן משה אליקים בריעה.
בתרצ"ב,1932, נעשה אדמו"ר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 114;
גולדברג, לייב.
למד באנטופול, Antopol, שבווהלין, ואחר כך בישיבה אחרת. נרצח בראשית ימי הכיבוש הנאצי, עם עוד כמאה וחמישים איש מלמדני אנטופול ומשכיליה, על יד בית הקברות הנוצרי הסמוך.
מקורות: אנטופול, עמ 124;
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלוצק, Luck, שבווהלין, לצידו של הרב שלמה זלמן סורוצקין שבתרצ"ט,1939, הצליח לעבור לווילנה, ומשם עלה לארץ ישראל. הרב גולדברג נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 123;
גולדברג, אברהם שלום, בן יהושע אשר דוד.
היה אדמו"ר בז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. לפי ספר ז'ליכוב הוא היה רבה של העיר. בקיץ תש"א,1941, קיבל מכתב חשאי מקוסוב, [1]שבו נכתב ברמזים על השמדתם של יהודי ורשה. אחיו, האדמו"ר אלימלך גולדברג מריקי,Ryki, Rike (ע"ע), שבאזור לובלין. סבר שיש לחלוק את הגורל עם כל היהודים, וללכת אתם אל המוות, ואילו הרב אברהם שלום סבר שיש לחשוב על דרכים להצלה. אחת הדרכים שנראתה לו היתה להשתדל ללכת אל אחד ממחנות העבודה שבסביבה, והציע לשלוח לשם שני צעירים, ואותם שלח היודנראט. הוא ניסה להסתתר, וכשהשוטרים הפולנים גילו אותו, בחול המועד סוכות תש"ב,1941, היתה בקשתו האחרונה שיביאו אותו אל בית העלמין, ושם יירו בו.
מקורות: ספר יזכור לקדושי ז'ליחוב, עמ 250-251; אדמו"רים, עמ 20-18; אלפסי, עמ 62; החסידות מדור לדור, א, עמ 116; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 200;
גולדברג, אליהו מאיר.
מדניץ, Medenice, גליציה המזרחית. חתם נגד העמדת קופות נוספות בבית הכנסת על אלו של ארץ ישראל.[2] נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לדרוהוביץ', בוריסלב והסביבה, עמ 187; וונדר, א, עמ 662;
גולדברג, אלימלך,בן יהושע אשר.
היה אדמו"ר בריקי,Ryki,Rike, שבאזור לובלין. בזמן המלחמה בא לז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית, ושם ניסה להסתתר. שלא כאחיו אברהם שלום גולדברג (ע"ע) הוא לא האמין שיש אפשרות להינצל בשעה שגם הפולנים עוזרים לגרמנים. כשציוו הנאצים על היהודים לצאת את בית העלמין הישן הוא סרב להישמע לפקודה, ואף סרב להסתתר. הנאצים מצאו אותו בביתו עטוף בטלית ובקיטל. הוא יצא לקראתם בקומה זקופה כשהוא קורא פרקי תהלים, והם ירו בו, בחול המועד סוכות תש"ב, 1941.
מקורות: ספר יזכור לקדושי ז'ליחוב , עמ 250-251 ; החסידות מדור לדור א, עמ 116; אלפסי, עמ 62; אדמו"רים, עמ 20-19; אלפסי, אנצליקלופדיה לחסידות, א, עמ רל"א;
גולדברג, אליעזר.
נולד בתרנ"ח,1998. היה רבה האחרון של רוזליה, Rozalimas, Rozalin, שבליטא. נספה עם רוב בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 633; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
גולדברג, אליעזר יעקב שלום, בן ישראל חיים.
מילא את מקומו של אביו כרב ואדמו"ר בסטוצ'ק, Stoczek Łukowski. שבאזור ורשה. נספה בתש"ג.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 116;
גולדברג, דוד.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה האחרון של קרוֹק, קרוקי, Krakės, Kroki, שבליטא, וכנראה גם "רב מטעם". עם כניסת הגרמנים לעיר, ביוני 1941, התעללו בו הליטאים ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 614; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
גולדברג, יצחק העניך.
היה נכדו של ר' יצחק מאיר אלטר מגור, בעל "חידושי הרי"ם". מתרע"ב, 1912 כיהן כרב בקלובוצקו, Kłobuck,Klobucko, שעל יד צ'נסטוחוב. שם נהג ללמוד עם הנערים הצעירים. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. לובלין. קיילצה, עמ 501; ספר קלובוצקו, עמ 21;
גולדברג, יוסף ברוך.
היה רבה האחרון של אושייק,Osiek,Osieck, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 69;
גולדברג, יעקב, בן ישראל.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בקולושצינה, Kulchiny, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: סוקולי במאבק לחיים, עמ 53, 54;
גולדברג, ישראל אלימלך, בן משה אליקים בריעה.
בתרצ"ב,1932, נעשה אדמו"ר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 114;
גולדברג, לייב.
למד באנטופול, Antopol, שבווהלין, ואחר כך בישיבה אחרת. נרצח בראשית ימי הכיבוש הנאצי, עם עוד כמאה וחמישים איש מלמדני אנטופול ומשכיליה, על יד בית הקברות הנוצרי הסמוך.
מקורות: אנטופול, עמ 124;
[1] קוסוב. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם הזה. מןההקשר שלפנינו אין לדעת למי מהן הכוונה כאן.
[2] כנראה כדי שלא לפגוע בתרומות למען הארץ.