וו, משה - וולטפריד, שלמה

wo
וו, משה[1].
היה רבה של אוסטרוז'ץ, Ostrożec, שבווהלין. בתשרי תש"ג, אוקטובר 1942, ערכו הגרמנים טבח ביהודי העיר. רבים מהם ניסו להימלט, ובין המעודדים אותם היה הרב משה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 41;

ווארשה, Warsha,שמואל.
היה בעל כשרונות ספרותיים ונואם. תחילה למד בישיבה באנטופול ,Antopol שבווהלין, ואחר כך בישיבת קמיניץ דליטא, Kamieniec Litewski. בתקופת הכיבוש הרוסי ניסה להבריח את הגבול מפולין לליטא, ושם, כנראה, נספה.
מקורות: אנטופול, 124;

וולברומובסקי, Wolbrumowski ,ירחמיאל, בן זוסמן.
נולד בתרס"ה,1905. הוסמך לרבנות בידי ר' מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, Ostrowiec,שבאזור לובלין, וחנוך צבי הכהן לוין, רבה של בנדין, Będżin. אחר כך נתקבל כרב בעיר קייט קטנה בין לודז' ואלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. בתרצ"ה,סוף 1934, התקבל כרב בלוטומירסק, Lutomiersk, שבאזור לודז'. ידע היטב פולנית, ולכן היה מקובל גם על היהודים הלא דתיים בעירו ועל השלטונות הפולניים. כשנכנסו הגרמנים לעירו נודע לו שהם רוצים לתלות אותו בשוק של העיר, כפי שעשו גם בערים אחרות לרבנים ולראשי העדה. הוא ברח ללודז', וחי בפרוור מארישין. משם גורש למחנה חלֶמנו בראש השנה תש"ג,1942, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 285-282; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 149;

וולגמוט,Wohlgemut ,יוסף.
נולד בתרכ"ז,1867, בממל, Kleipėda, Memel, שבליטא. בתרנ"ה,1895, נעשה דוצנט בסמינר לרבנים בברלין. היה מורה בבית הספר של "עדת ישראל" בברלין, וחבר בבית הדין בברלין. בתרע"ד,1914, הוציא לאור את כתב העת "ישורון". כתב ספרים אחדים. נפטר בפרנקפורט ע"מ בתש"ב,1942.
מקורות: ולק, עמ 390;

וולגלרנטר, Wohlgelernter,חיים יצחק.
היה תלמידו של ר' יחזקאל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. בזמן המלחמה שמר על הכתבים של רבו וכתב עליו קינה. אחרי המלחמה נרצח בידי הפולנים.
מקורות: ספר אוסטרובצה - לזכרון ולעדות, עמ 115;

וולוביץ',Wolowitz ,בנימין.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בסקאלאט,Skalat Stary, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם קשרו אותו לאחוריו של סוס וגררו אותו. לפי גרסה אחרת נשברה מפרקתו כשהשליכו אותו מעליית גג.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 401, 402; סקלט, מותה של עיירה, עמ 15; וונדר, ב, עמ 757;

וולטפריד, Weltfried, Weltfrid,חיים, בן עמנואל.
נולד בתרנ"ז,1897. היה מורה הוראה בלודז'. לפני מלחמת העולם השניה ביקשו ממנו החסידים באנטוורפן לכהן שם כאדמו"ר. אך הוא לא הספיק לצאת מפולין. נספה באדר תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 300;

וולטפריד, יצחק מאיר, בן עמנואל (ע"ע).
נולד בתרנ"ו,1896. היה עורך "שולחנות" - טיש - בלודז', עוד בחייו של אביו, שנפטר שם בתרצ"ט,1939.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 300;

וולטפריד, ישראל, בן אברהם משה.
היה אדמו"ר ברדומסק ,Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 144; החסידות מדור לדור, א, עמ 300;


וולטפריד, משה אהרן.
היה רבה האחרון של סולייוב, Sulejów, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 159;

וולטפריד, עמנואל.
האדמו"ר מרוזפשה, Rozprza, שבאזור לודז'.שנים אחדות לפני מלחמת העולם הראשונה בא לפביאניצה, Pabianuce, שבאותו האזור. הוא קרב לעולם החסידות גם אנשים שהיו מרוחקים ממנה. כמה שנים לפני מלחמת העולם השניה עבר ללודז', ושם התפרסם כאדמו"ר מפביאניץ. נספה בשואה. לפי "החסידות מדור לדור" נפטר בתרצ"ט. לפי שעה לא ברור אם לפני הכיבוש הגרמני.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 104, 175, 206;

וולטפריד, שלמה זלמן, בן אברהם משה.
טומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאזור לודז'. נולד בתר"ל,1870. בתרצ"ה,1935, עבר ללודז'. בזמן המלחמה עבר לוורשה. לפי גרסה אחת נפטר שם בגטו, ולפי גרסה אחרת נספה באחת האקציות בתש"ב,1942. לפי אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, נשאר בלודז'.
מקורות: אדמו"רים, עמ 278-274; אלפסי, עמ 144-143; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשכ"ח;

[1] וו. משה. כך בפנקס הקהילות ווהלין ופולסיה. לפי שעה איננו יודעים את שמו.