אורבך, יחיאל. - אונגר, יעקב

or
אורבך, יחיאל.
היה רבה האחרון של בז'זאניצה, Brzeżnica, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 67;

אורבך, מאיר.
בתרפ"ג,1923, נתמנה לרבה של לוביץ', Łowicz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 142, 153;

אוירבך-רוזנפלד, Oierbach-Rosenfeld, העשיל, (העשיל ז'יטומירער), בן מנחם מנדל.
בתרצ"ג,1933, נתמנה לרבה של דובנה, Dubno, שבווהלין, במקום אביו, אך בגלל מחלוקת נאלץ לחלוק את התפקיד עם הרב אליהו גוטמן (ע"ע). נספה בתש"ב,1942.
מקורות: דובנא, ספר זכרון, עמ 98. רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אולשוואנג,Olschwang ,דב אריה.
נולד בתרל"ט,1879. למד בישיבת טלז, Telz, Telšiai, וב"קיבוצים" בליטא. היה משגיח בישיבת טלז, בתרס"ח,1908, נתמנה לרב בגריבה, Griva, Grivo, שבלטביה. בימי מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בדווינסקDwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה, ומתרע"ט,1919, כיהן בקורסובה, Karsava, שבאותה המדינה. בימי מלחמת העולם השניה גורש לבוכארה, ונפטר בסמרקאנד בכ"ב בטבת תש"ב,1942.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 370; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 197; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אולשוונג, משה.
נולד בתרס"ב,1902. היה משגיח בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רמד; אשרי, חורבן ליטע, עמ 238;

אולשוונג. נולד בתרמ"ה,1885.
כיהן כרב בבריינסק, Braynsk, Brańsk, שבווהלין. נספה בתש"ב,1942, בטרבלינקה.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 190 ברשימת הנספים.

אונגר, Unger,אליעזר, בן שלום דוד.
בתרע"ט,1919, נעשה אדמו"ר בז'אבנה,Żabno, שבגליציה המערבית, ובתרפ"ג,1923, התחיל למלא את מקומו של אביו בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. בנובמבר 1939 חטפו אותו הגרמנים לעבודה והתעללו בו. מכיוון שהם כללו את שמו ברשימת הרבנים והאדמו"רים שהיו מיועדים להשמדה ביקשו חסידיו למלט אותו לז'אבנה, ושם הכינו לו בונקר בטוח. אך הוא סרב לעזוב את טרנוב, ובתחילת המלחמה ניהל שם בסתר "שולחן" (טיש) כמעט בכל שבת. נספה בספטמבר 1943, תש"ד.
מקורות: טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 215; טרנוב II, ספר זכרון, עמ 73, 232-227,345; רדומישל רבתי והסביבה, ספר זכרון, עמ 135-130; מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, (להלן: אדמו"רים) עמ 39-36; אלפסי,החסידות מדור לדור, א, עמ 321-320; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 140;

אונגר, בן ציון, בן מרדכי דוד.
היה אדמו"ר בצאנז,,Sanz, Nowy Sącz שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: יצחק אלפסי, החסידות, (להלן: אלפסי) עמ 152; החסידות מדור לדור, א, עמ 320; וונדר א, עמ 46-47;

אונגר, זלמן
בן יעקב, שהיה מורה הוראה בוולוצלבק, Włocławek, שבאזור לודז'. נולד בתרנ"ז,1897. היה תלמידו של הרב י"ל קובלסקי, שהשפיע עליו גם מרוחו הציונית. היה רב בגומבין, Gąbin, Gombin, שבאותו האזור, וחבר פעיל בתנועת המזרחי. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם התעללו בו. לפי האנציקלופדיה של הציונות הדתית הוא ברח מן המקום ומאז לא נודעו עקבותיו. לפי אהרונסון הוא שהה במחנה העבודה בקונין, Konin, שבאזור פוזנן. שם עבד בבית מלאכה, ובתש"ב,1942, ערך את ליל הסדר באחד הצריפים. לפי ספר הזכרון לגומבין קשרו אותו הגרמנים לזנבו של סוס דוהר, וכך נספה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 66; יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות, עמ 98, 279; גָאמבין, עמ 62;

אונגר, חיים אליעזר, בן יעקב יצחק.
ראדלוב
, Radlów. גליציה המערבית. בתרפ"ג, 1923, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, החסידות, עמ 152;

אונגר, יוסף יהודה (יודל), בן חיים אליעזר מראדלוב (ע"ע).
היה אדמו"ר בגליציה. נספה בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 49; אלפסי, עמ 152; החסידות מדור לדור, א, עמ 321; אדמו"רים, עמ 180;

אונגר, יעקב, בן יצחק אייזיק.
כשהגיע זמנו לשרת בצבא[1] נשלח לאודסה. שם עזרו לו בני הקהילה היהודית. בתרנ"ח,1898, בא לוולוצלבק,Włocławek , שבאזור לודז'. תחילה התפרנס מחנות קטנה שאותה ניהלה אשתו, והוא פסק בהתנדבות בדיני איסור והיתר. התיידד עם הרב יהודה לייב קובלסקי, שהיה רבה של וולוצלאבק, וממייסדי תנועת המזרחי. זה רצה שהרב אונגר יכהן בעיר כמו"ץ רשמי בשכר, אך חסידי גור התנגדו לו, כי חשדו בו שהוא ציוני. מתרצ"ב,1923, כיהן כדיין של העיר. נספה בשואה.
מקורות: ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון, עמ 534-531;

[1] הצבא הרוסי. באותה העת היה האזור הזה, פולין הקונגרסאית, בתחום שלטונה של רוסיה הצארית.