טירנובסקי, מרדכי - טשרניחה, ראובן

ti
טירנובסקי, Tirnowski,מרדכי יצחק.
היה רבה האחרון של דרוהיצ'ין, Drohiczin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 264;

טמפלר, Templer,אהרן יוסף, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1870. כחמישים שנה כיהן כרב בז'פניק, Rzepnik, שבגליציה המערבית. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 172-175;

טמפלר (פרייזינגר, Freizinger), אפרים, בן ברוך.
נולד בתרל"ה,1875. היה רב בבריגל-בז'סקו Briegel, Brzesko , שבגליציה המערבית. היה שקוע בלימוד התורה ולא היה לו שיג ושיח עם הבריות. היה לו בית מדרש משלו שבו התפללו רק אנשים מעטים. נקרא בשם "היהודי הטוב". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 9, 36, 116, 129; וונדר, ג, עמ 175;

טמפלר, משה, בן חיים אפרים.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר מדמביץ, Dębica , בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464;

טמקין, Temkin,משה, בן מנחם דוד.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לדיין באחד הפרוורים של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. שימש כחבר בבית הדין לענייני עגונות שהוקם שם בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה, בראשותו של הרב משה חיים לאו (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237, 271-270;

טננבוים, אליעזר משה.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בטרלה, Tarle, Tarłόw‏, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

טננבוים,Tenenboim, Tenenbaum,ישעיה קלונימוס.
היה דיין ומו"ץ בגרבולין, Garwolin, שעל יד ורשה. מלבד תפקידיו הרשמיים בעיר היה גם מגיד שיעורים לצעירים חובשי בית המדרש וחברים צעירים באגודת ישראל. בנו הבכור מרדכי היה ממייסדי "צעירי המזרחי" בעיר. נספה בגטו פוריסוב, Porysów, Parysów, שבאותו האזור, בחול המועד סוכות תש"ג,1942.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך/ ספר יזכור, עמ 4;

טרופ, Trop,יוסף חיים אברהם.
נולד בתרל"ב,1872. בתרנ"ח,1898, נתמנה לרב באינטורוק, Inturke, שבליטא, ואחר כך בווישניטה,Viešintos,Vyshint. בן שתי מלחמות העולם היה רב בברזה קרטוסקה, Bereze Kartuska, שבווהלין. בזמן הכיבוש הנאצי היה משותק ברגליו. נספה ביולי 1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טרושקין (טערוסקין), Terushkin,Teruskin, Truskin,יעקב חיים, בן ברוך.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת סלובודקה. מתרע"ז,1917, היה רבה של שקוד,,Shkudi Skudas, שבליטא. הקדיש מזמנו לחקר ענפי מדע שונים. הקים בעירו כיתות וחוגים לתורה. תמך בתנועה הציונית, ואירח בביתו את השליחים שבאו מן הארץ. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: קהילת שקוד, קובץ זכרון, עמ 37-36; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693; יהדות ליטא, עמ 53; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693, 694; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 214; אשרי, חורבן ליטע, עמ 337;

טרייסטמן, Treistman,הרב ד"ר שמחה, בן הרב אליעזר יהודה מראדום-לודז'.
היה המזכיר של קהילת לודז', יושב ראש אגודת הרבנים שם, ומראשי תנועת המזרחי בפולין. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם גזזו את זקנו. כשהוקם שם היודנראט נוצרו בינו ובין יו"ר היודנראט חיים רומקובסקי יחסים מתוחים. בחורף 1940 עבר לגטו וורשה. שם היה פעיל מאד בכל תחומי העזרה ליהודים, ועבד באחד ה"שופ'ים", עם רבנים אחרים, בהם האדמו"ר קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה (ע"ע). נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, והיה מן הרבנים האחרונים ששרדו בוורשה. בקיץ תש"ב,1942, גורש לטרבלינקה. אוסף הספרים העשיר שלו עבר לידי המחלקה למירשם התושבים עם עוד כ-30.000 ספרים, וב-1942-43 הם מוינו וקוטלגו.
מקורות: ראדום, עמ 56; זיידמן, יומן, עמ 92, 119, 120, 130, 241; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 45; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 31, 23; לאָדזשער געטא, עמ 410; טרונק, יודנראט, עמ 207; הוברבנד, עמ 86;

טֶרנא,Terna , אברהם דב.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של יוסויין, Josvainiei, Yosven, שבליטא. הליטאים התעללו בו ובשאר יהודי העיירה עוד לפני שהגרמנים נכנסו לשם. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 324; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טשרני, Tcharni, Tcharny,אברהם איסר, בו יהודה.
נולד בתרל"ח,1878. בתרע"ו,1916, התמנה לרב בסרוקומלה, Serokomla, שעל יד קוצק. אזור לובלין. בתרע"ט,1919, עבר לקוצק. שם היה פעיל בתנועת המזרחי, והיה ממייסדי גימנסיה "תרבות". הוא חזר (לפי שעה איננו יודעים מתי), לעירו בריסק.[1] שם לימד בבית הספר "תחכמוני" ועמד בראש תנועת המזרחי. נספה בגטו בריסק.
מקורות: ספר קוצק, עמ 345-344;

טשרניחה, Tchernicha, Tcharnycha,ראובן.
היה חתנו של האדמו"ר סעדיה חנוך ז'יכלינסקי (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

[1] נראה שהכוונה לבריסק ד' קויא, בריסק קויאבסקי, Brześć Kujawski, הנמצאת מצפון מערב לוורשה.

ראדזינסקי,חיים - רבין, ישראל

ra

ראדזינסקי,Radzinski,חיים.
היה רבה הרשמי של קונסטנטינוב-קונסטנטין ישן,
Konstantinów nad Bugiem ,Konstantinów, שעל יד ביאליסטוק. בימי מלחמת העולם השניה עבר ללודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

ראָזקי (רוזקי),Rozki ,משה.
היה מורה הוראה במזריץ', Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets Podlask, Stolpno, Myedzirets, שבאזור לובלין. כשבאו הגרמנים לקחת אותו הם לא מצאו אותו, ולכן דרשו תמורתו חמישים יהודים. הוא לבש טלית, אמר וידוי, ויצא אליהם. גם אשתו ושתי בנותיו, שהיו סטודנטיות וידעו ללמוד גמרא, נספו.
מקורות: מעזריטש זאמלבוך, עמ 560, 581;

ראטהויז (רטהויז), Rathoiz, Tathaus,ירחמיאל.
היה רבה האחרון של לוטוביסקה, Lutowiska, שבגליציה המזרחית. ידע היטב פולנית. הנאצים דרשו ממנו למסור להם 800 יהודים. הוא סרב לעשות זאת ונרצח. נספה בשואה. לפי פנקס הקהילות הכוונה לראנד (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297; וונדר, ד, עמ 914;

ראמר, Ramer, משה מנחם.
גרבולין, Garwolin.על יד ורשה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזב את עירו שעלתה באש, וברח לריקי, Ryki, Rike, שבאזור לובלין. שם ירה בו חיל גרמני. זכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך / ספר יזכור, עמ 2-3; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 125;

ראנד (רנד), Rand, ד.
התמנה ליושב ראש היודנראט בלוטוביסקה,Lutowiska, שבגליציה המזרחית. לפי אחת הגירסאות דרשו ממנו הגרמנים למסור לידיהם 800 איש, לפני הטבח הגדול שהם עשו בעיר. כשסרב להם נורה. לפי וונדר הכוונה לירחמיאל ראטהויז (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297, 298;

רֶבהוּן, Rebhun, פסח דוד, בן משה הלוי.
נולד בתרמ"ב,1882. למד בדרוהוביץ', Drohobyc, שבגליציה המזרחית. התיישב באמסנה Amsana,, Mszana Dolna, שבאותו האזור, ושם התפרנס ממסחר ולימד בבית המדרש. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 648;

רבין, Rabin, אהרן, בן משה.
נולד בתר"ל,1870. היה מצאצאי הבעש"ט. בתר"ע,1910, נתמנה כרבה של לנוביץ, Łanowiec, שבווהלין. שם בנו לו אנשי העיירה בית, ובחצר הוא בנה בית מדרש שהצעירים נהגו ללמוד בו. הוא היה גם אדמו"ר, וכפל התפקידים גרם לו קשיים רבים. הקהילה התפלגה, ומינתה רב אחר. בתרצ"ה,1935, הצליח להשפיע על אגודת יוצאי לנוביץ באמריקה שישלחו כספים לעזרת יהודי העיר, אך הוא עצמו סרב לקבל תרומות. כשכבשו הגרמנים את העיר וסגרו את בתי הכנסת הוא קיים מניין חשאי. כשנודע הדבר לגרמנים הם אסרו אותו, אך היהודים פדו אותו תמורת ממון רב. נספה עם חיסול יהודי העיר בתש"ב, 942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 103; ספר לנוביץ, עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, יוסף, בן אהרן (ע"ע).
היה רבה האחרון של שומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. בתרפ"ח,1928, קיבל מינוי רשמי כרבה של העיירה. הרב השני, שנבחר תפקידו אחרי מחלוקת עזה, היה משה הלוי וינוקור (ע"ע). הרב רבין נהג להשתתף באסיפות הרבנים של ווהלין ופולין כולה. היה ליבראלי, והבין לליבו של הדור הצעיר. הוא היה היו"ר הראשון של היודנראט בעיר. עד מהרה הוא הוחלף ביהודי דובר גרמנית, אך הוא נשאר חבר ביודנראט, וטיפל בבעיות הסוציאליות. נספה בשואה.
מקורות: שומסק, ספר זכרון לקדושי שומסק שניספו בשואת הנאצים בשנת 1942, עמ 221-224; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 207; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, ישראל, בן אהרן (ע"ע).
בתרפ"ב,1922, אולץ להתגייס לצבא הפולני. שם הצליח להימנע מחילול שבת ומאכילת טריפות. כשהיה בלוצק, Luck, ווהלין, באחד מלילי הסדר, התגנב ובא אל מכר יהודי, ושם אפשרו לו לקדש על היין ולברך על כזית מצה ומרור. כשנודע הדבר לפולנים הם אסרו אותו כעריק. במאמצים רבים הצליחו היהודים לשחרר אותו ולמנוע ממנו משפט צבאי. עזר לאביו אהרן (ע"ע) ברבנות של לנוביץ,Łanowiec, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; ספר לנוביץ, עמ 204;