גלאדשטיין, חיים - גלדצלר, יעקב

gl

גלאדשטיין-רומרובסקי, ,Gladstein-Romrowski חיים.
למד בישיבת נובהורדוק בוורשה, ובגיל צעיר נתמנה לראש ישיבה באוסטרולנקה, Ostrołęka, שבאזור ורשה. אחר כך היה אחד מראשי ישיבת נובהורדוק בוורשה. בתרצ"ח,1938, נתמנה כרב בסוכוצ'ין, Sochocin, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם השניה עברו רבים מבני העיר לפלונסק, Płońsk, וועד הקהילה מינה אותו לרב העיר. נספה בטרבלינקה
ב-1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 302;

גלאזמן,Glazman, חיים דוד.
למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בוורשה, והיה ר"ם בישיבה הזאת בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498;

גלאזר (גלעזער),Glazer, Gleizer ,בערל.
נולד בתרס"ג,1903. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפד;

גלאזר, זיינוול, בן יעקב, שהיה דיין בפיוטרקוב.
למד אצל אביו, ואחר כך היה דיין ומו"ץ בז'ליכוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242;

גלאזר, חיים צבי הירש.
נולד בתר"ל,1870. היה מתלמידיו של ר' חיים אליעזר ואקס, בעל "נפש חיה". בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד בפשמישל,Premisle, Przemyśl, שבגליציה. ייצג את הקהילה כלפי השלטונות, והשתתף בכל הטקסים הרשמיים. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 205;

גלאזר, יעקב.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א.
מקורות: אשרי,ממעמקים א, עמ רפח;

גלאזר, יעקב אריה.
ביוזמתו של ראש העיר התמנה בתרס"ב,1902, כדיין ראשי בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט עם משפחתו לעיירה סמוכה ושם נספה. היה חותנו של הרב שמעון הוברבנד (ע"ע), והוא הביא אותו לקבר ישראל.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242, 778, 920;

גלאזר, ישעיה יחיאל, בן יעקב אריה (ע"ע).
ישב בבית דינו של הרב משה חיים לאו (ע"ע) בפיוטרקוב,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז', ועד תש"ג עסק בדיינות. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242;

גלבארד, ,Gelbard מ.
היה רב בזדונסקה-וולה, Zduńska Wola, שבאזור לודז'. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט אל השטחים שנכבשו בידי ברית המועצות. נספה באוקראינה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 115;

גלבוואקס, ,Gelbwaks שמעון.
היה דיין בוואדוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית.
ב-3 בספטמבר 1939, בהיותו כבן תשעים, נמלט לקרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 37;

גלבלום, ,Gelblum אביגדור יהודה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של לוברטוב, Lubartów, שבאזור לובלין. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו. גורש לבלז'ץ בתשרי תש"ג, אוקטובר 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 270-272;

גלדצלר,,Geldzahler יעקב.
נולד בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית. בתרס"ה,1905. עד פרוץ מלחמת העולם השניה כיהן כרב באלכסנדר-קוּיֶבסקי, Aleksandrów-Kujawski, שבאזור פוזנן. בזמן הכיבוש הנאצי חזר לסאנוק ושם נספה.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 111-110;

האגר, יצחק - הוכברג, רפאל

ha
האגר, יצחק, בן מנחם מנדל, האדמו"ר מאוטיניה,Ottynia.
נולד בתרס"ה,1905. בתרצ"ב,1932, נתמנה כרבה של טלומאטש, Tłumacz, שבגליציה המזרחית. בזמן הכיבוש הגרמני היה אחראי על בית העלמין היהודי ועל קבורת המתים. משם הועבר לסטניסלבוב, Stanisławów Ivano Frankovsk. גורש לבלז'ץ באוקטובר 1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 151-149; ספר טלומטש, עמ 47, 184, 196, 301, 441; ; וונדר, ב, עמ 48-47;


האגר, יצחק אייזיק, בן מנחם מנדל,מזבלוטוב-ברדיצ'ב.
האדמו"ר מזבלוטוב,Zabłotów, גליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. כשנכנסו הנאצים לשם עבר לבלגיה, ושם נפטר באייר תש"א,1941.
מקורות: אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 225, 228;

האגר, ישראל שלום יוסף, בן חיים, האדמו"ר מאוטיניה, Ottynia.
גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ד,1884. בתרצ"ב,1932, נעשה לאדמו"ר מאוטיניה בסטניסלבוב, , Stanisławów Ivano Frankovsk. מתרצ"ד,1934, מילא את מקומו של אביו. בזמן הכיבוש הנאצי הסתתר שם בבונקר. בכ"ד באייר תש"ד 1944, זמן קצר לפני שהרוסים שחררו את האזור, גילו הגרמנים את הבונקר שבו הסתתר עם בני ביתו, כתוצאה מהלשנה, וירו בכל יושביו.
מקורות: על חורבותיך סטניסלאב, עמ 367; אלפסי, עמ 114; וונדר, ב, עמ 53-54; אדמו"רים, עמ 189-187; אלפסי, עמ 114; החסידות מדור לדור, א, עמ 228; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 53; וונדר, ב, עמ 53-54; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תרד-תרה;

האגרמן, Hagerman יצחק יהודה.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בז'רנוביץ, Żarnowiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 215;

האוושה, ,Hawsha ראובן צבי, בן יחיאל מיכל.
למד אצל אביו הרב, שהיה אב"ד בשקוד Škod, , שבליטא, ובישיבת טלז. עבר לריגה ושם עסק במסחר. היה מראשי המזרחי בעירו וחבר המשרד הארצישראלי. השתתף בקונגרס היהודי העולמי שהתקיים בז'נווה בקיץ תרצ"ו,1936. כשכבשו הרוסים את לטביה, בקיץ ת"ש, 1940, גורש לסיביר, ושם נפטר בערב שבועות תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 382;

האמרלאן, ,Hamerlan גולדה.
ביום הכיפורים תש"ב,1941, עברה לפני התיבה בבית המדרש הישן בטלז. ימים אחדים קודם לכן, בראש השנה, עברה אשה בת עשרים, קדישון, לפני התיבה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 312;

האנף, ,Hanf מקס הנסיורג (כך!), בן אלפרד.
נולד בתרע"ה,1925, בשטטין,Stetin, Sczecin , שבאזור פוזנן. שם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. מכיוון שלא ניתן לו ללמוד באוניברסיטה בגרמניה התחיל ללמוד ארכיטקטורה בסורבון. היה פעיל בחיי הקהילה היהודית בשטטין, ורצה להיות רב. לכן עבר לברלין, ושם למד בבית המדרש למדעי היהדות עברית, ספרות עברית, תולדות ישראל ותאולוגיה יהודית. אחרי נישואיו עבד לברלין עם רעייתו, שסיימה את לימודיה כאחות ראשית. עד 1939 היה פעיל בבית היתומים היהודי בברלין-פאנקוב, ובתנועת הנוער היהודית שם. באוגוסט 1939 (או בתחילת 1940) סיים את לימודיו,ונתמנה לרב ליבראלי בויסבאדן, Wiesbaden, שעל יד פרנקפורט דמיין. עד 1940-41 קיים קשר מכתבים סדיר עם מכריו, ואחר כך לעתים נדירות, באמצעות הצלב האדום. במאי 1942 גורש למזרח עם יהודי פרנקפורט, ונספה.
מקורות: לוונטאל, עמ 67-69; ולק, עמ 139;

הבנשטרייט, ,Habenstreitיהושע, בן יצחק.
כיהן כרב בסוקולוב, Małopolski Sokołow, שעל יד פשמישל, Przemyśl, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 277; וונדר, ב, עמ 1;

הברמן, ,Haberman שמחה.
נולד בתרכ"ב,1862,בראווה רוסקה,Rawa Ruska , שבגליציה המזרחית. הוסמך לרבנות, אך עסק במסחר. היה איש ציבור וחבר במועצת העיריה. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 7;

הגרמן, Hegreman, משה.
היה רבה של אולקוש, Olkusz, Elkush, שמצפון מערב לקרקוב. הגרמנים הוציאו אותו מבית הכנסת באמצע תפילת שחרית, והובילו אותו לכיכר העיר תוך חבטות אכזריות, שם היו מוטלות גופותיהם של רבים מיהודי העיר. לפני שהם ירו בו ביקש הרב לומר קדיש על אחיו המתים. תמונתו כשהוא אומר קדיש עליהם היתה לאחד הסמלים של היהודים שהושפלו בימי השואה, והיא מופיעה בספרים, באנציקלופדיות ובמוזיאונים, מבלי שאיש ידע מי המצולם. לאחרונה סייר במוזיאון השואה ביד ושם אחד מקרובי משפחתו, וכשראה התמונה שהיתה מוכרת לו בדק במסמכים הישנים שהיו בביתו ומצא גזיר מצהיב של עיתון שראה אור אחרי המלחמה, ובו התמונה. באותו קטע עיתון נכתב שהמידע על התמונה נתגלה ברשימותיו של תושב אולקוש, משה דוד וייצמן שנספה בשואה, אך כתביו נשתמרו, ובהם גם הסיפור על על יומו האחרון של הרב הגרמן.

הוברבנד, ,Huberband שמעון.
נולד בתרס"ט,1909, למשפחת בנקאים עשירה. למד בבתי המדרש באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ועסק בחקר ההיסטוריה של יהודי פולין ועוד. היה המייסד של "צעירי אמוני ישראל", ובתרפ"ח,1928, השתתף בכינוס הראשון של התנועה. אחרי נישואיו התיישב בפיוטרקוב-טריבונלסקי, שבאזור לודז', ושם הקים את ה"געזעלשאפט פאָר יידישער וויסנשאפט" – החברה למדעי היהדות. פירסם מחקרים רבים על תולדות יהודי פולין, ועליהם חתם בשמו המלא: הרב שמעון הוברבאנד. כשנכנסו הגרמנים לפולין עבר לאחת העיירות הסמוכות, כי חשב – כמו יהודים רבים אחרים – ששם תפסח עליהם המלחמה. שם איבד את אשתו ואת בנו הקטן. משם חזר לפיוטרקוב, ושם היה זמן מה בין עובדי היודנראט, בתקופתו הראשונה. בחורף ת"ש, 1940, עבר לוורשה. אחרי מותו של הרב יעקב זילברשטיין (ע"ע) נתמנה לחבר בוועד הרבנים של ורשה, ועסק הרבה בפעילות סוציאלית. היה חבר בארגון "עונג שבת", עם ד"ר עמנואל רינגלבלום ואחרים, והיה בין אלה שתיעדו את חיי היהודים בגטו מכל האספקטים האפשריים. כתב גם על החיים הדתיים של היהודים בשטח הכיבוש הסובייטי ושל הפליטים היהודים ברוסיה הלבנה ובאוקראינה המערבית בשנים 1941-1939. הגרמנים עינו אותו, והוא נספה בתש"ב,1942. בתשכ"ט,1969, יצא לאור בתל-אביב הספר "כתבים", ובו כתביו של הרב הוברבנד מתקופת השואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 11-20 (ביוגרפיה מפורטת של הרב הוברבנד, ובסופה רשימת כתביו); נישטט, עמ 276; פיוטרקוב-טריבונלסקי, עמ 290-287; זיידמן, יומן, עמ 111, 125, 197, 341; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 23-12; אלה אזכרה, ז, עמ 290-285;

הוכברג, ,Hochberg רפאל יחזקאל.
הדיין מגלינא. נולד בתרל"א,1871. בתרנ"ז,1897, בערך התמנה לדיין ומו"ץ בזידיטשוב, ,Żydaczów שבגליציה המזרחית, ובתרע"א,1911, בגלינה, Glinna,שבאותו האזור. כעבור זמן מה נתמנה שם לראב"ד. היה חובב ציון, וידע היטב עברית ודקדוק עברי. בערב ראש חודש ניסן תרצ"ג,1933, דרש בעניין "המאורעות בארץ אשכנז שנלחצו אחינו שם מתגרת יד הצורר וגזרו תענית ציבור בכל העולם". בדרשה הזאת הוא השווה בין הגזירות שנגזרו על היהודים בימי הביניים לבין הגזירות של הנאצים. נפטר בעירו בתש"ב, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: מגילת גלינע (גליניאנע) עמ 230, 249; וונדר, ב, עמ 86-85; פייקאז', חסידות פולין, עמ 301;

הורוביץ, טוביה - הורוביץ, יצחק

ho

הורוביץ, טוביה, בן בן-ציון.
נולד בתרנ"ג,1893. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בבודפשט ואחר כך בווינה. שם התוודע אל עולמם של היהודים החרדים שבמערב אירופה, והדבר עזר לו הרבה בהמשך דרכו הציבורית בפולין. בתר"פ,1920, חזר לגליציה, ועשה הרבה לגיבוש ההכרה היהודית בקרב הצעירים ששנות מלחמת העולם הראשונה זרעו בהם מבוכה. היה ממקורביו של ד"ר נתן בירנבוים והיה לו חלק בחזרתו של זה בתשובה. הוא היה פעיל באגודת ישראל, ונבחר לסגן נשיא התנועה בפולין, אך כשבא לסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית נאלץ למתן את פעילותו שם. נמנה עם מייסדי "בית יעקב". יצא בשליחויות לארצות מערב אירופה וארה"ב. פרסם מאמרים רבים בעברית, ביידיש ובגרמנית. בתרצ"ג,1933, נבחר כרבה של סאנוק. השתתף בכנסיה השלישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בתרצ"ז,1937, במריינבד,Marienbad,
Lázné,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה, ותמך בהצעתו של הרב יהודה לייב צירלסון (ע"ע) למען הקמת מדינה יהודית ולו גם במחציתה של ארץ ישראל. כשהקימו הגרמנים את הגטו בסאנוק הם גרשו אותו למחנה ריכוז בזסלב,Zasław, הסמוכה. מקורביו ניסו להבריח אותו להונגריה, אך בדרך כשלה אשתו והוא נאלץ לחזור. נספה בבלז'ץ. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בסוביבור בשבט תש"ג, 1943.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 114-112; זיידמן, אישים שהכרתי, עמ 190-184; וונדר, ב, עמ 216-214; אלה אזכרה, ג, עמ 283-278; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 272;

הורוביץ,יהושע, בן יהודה.
האדמו"ר ממייליץ-דז'יקוב, Mielec-Dzików, וטרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה. יום הזכרון שלו נקבע לג' בחשוון, שבו נפטר, בתרכ"א,1860, האדמו"ר אליעזר מדז'יקוב.
מקורות: וונדר, ב, עמ 221;

הורוביץ, יוסף (יוסל'ה).
כיהן כרב בבוליחוב ,Bolechów, שבגליציה המזרחית. שם נספה עם הרב מנדל לנדוי (ע"ע) באקציה הראשונה, שהיתה בעיר בחשון תש"ב,1941. קודם לכן התעללו הגרמנים בשניהם.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 126-125;

הורוביץ, יוסף, בן יחיאל.
נולד בתר"ל,1870. גר בזארשין, Zarszyn, שבגליציה המערבית, התפרנס מחנות סיטונית של קמח ומלח, ושימש כמדריך רוחני ליהודים שגרו בכפרים שבסביבה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, ואחרי שהמלחמה הסתיימה לא חזר לשם, כי פחד מן הסביבה שנעשתה יותר עויינת ליהודים. התיישב בסאנוק, Sanok, ובתר"פ,1920, התקבל שם כדיין ומו"ץ בבית הדין של הרב מאיר שפירא. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 51, 96, 569, 571, 575; וונדר, ב, עמ 229-230;

הורוביץ, יוסף שלמה שבתאי הלוי.
נולד בתרכ"א,1861. מסוף המאה הי"ט עד תרפ"ח,1928, היה רבה של זמושץ, Zamość, שבאזור לודז'. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 206;


הורוביץ, יחיאל.
טרנוב, Tarnów. גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: טרנוב II, עמ 350;

הורוביץ, יעקב, בן אברהם חיים.
היה דיין מו"ץ, אב"ד ואדמו"ר בלינסק -לסקו, Linsk-Lesko, שבגליציה. נספה במוצאי יום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 234;

הורוביץ, יעקב, בן אלעזר.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 273; וונדר, ב, עמ 273;

הורוביץ, יעקב, בן ישראל.
היה אדמו"ר בפיוטרקוב ,Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: פיוטרקוב –טריבונלסקי והסביבה, עמ 260; החסידות מדור לדור, א, עמ 273;


הורוביץ, יעקב יצחק (סג"ל, Segal), בן אברהם אבא.
נולד בתרמ"ז,1887. היה רבה של ריגליץ, Riglice, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ומשם לאנטוורפן. בימי מלחמת העולם השניה הגיע לצרפת הדרומית, ונפטר בתמוז ת"ש,1940, במחנה ההסגר סנט סיפריין, St. Cyprien.
מקורות: וונדר, ב, עמ 238-237;

הורוביץ, יצחק, בן אברהם שמחה, שעלה לארץ בתרס"ט,1909.
היה רב בזאוויחוסט, Zawichost, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 61;

הורוביץ, יצחק, בן משה.
שצ'וצ'ין, Szscuczyn, גליציה המערבית. נולד בתרכ"ב,1862. בתרמ"ד, 1884, נתמנה לרב בעירו, ובתרנ"ד,1894, לאדמו"ר. אחר כך עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. היה אנטי-ציוני, ומנע את הקמתה בארץ ישראל של מושבה של אנשי מייליץ. בתחילת המלחמה עונה בידי הנאצים. נספה בסאנוק, Sanok, שעל נהר סאן, שבתחילת מלחמת העולם השניה היה הגבול בין בין השטח שנכבש הגרמנים לבין זה שכבשו הרוסים, באדר ת"ש, כשניסה לעבור לצד הרוסי.
מקורות: טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 213-212; טרנוב II, עמ 350; אלפסי, עמ 128;

וייס, אהרן - וייסבלום, משולם

we

וייס, ,Weiss Weis,אהרן.
היה רבה של דיווין, Dywin, Dewin,רוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נולד בתרנ"ג,1893. למד בישיבת סלובודקה. היה חבר בתנועת המזרחי, השתתף בוועידה הראשונה של קרן היסוד בפולין, שהתקיימה בתרפ"ב,1922, והיה ביו הרבנים שחתמו על הכרוזים למען הצטרפות למזרחי ולתמיכה ב"קרן החלוץ המזרחי". נספה באב תש"ב, 1942.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 218-217, ספר הציונות הדתית, ב, עמ 498; 500;

וייס, אליהו. נולד בתר"ם,1880.
בתרצ"ב,1932, נתמנה לרבה של נובי-טארג, Nowy-Targ, (ניימארק), שבגליציה המערבית, והיה רבה האחרון של העיר. נספה בסיון תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 857; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 254;

וייס, דוד.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בויטקוב, Witków, שבגליציה המזרחית. כשנכבשה העיר בידי הגרמנים הם ציוו עליו ועל עוד יהודים לפרק את קירות בית הכנסת שאותו הם שרפו קודם לכן, ובאבניו לרצף את רחובות העיר. הרב וייס היה בין העושים במלאכה זו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 186, 187;

וייס, יצחק (יצחק יאנובר).
למד בישיבת המוסר בנובהרדוק, Novaredok, ואחר כך לימד בלובייז',Lubiezh , שבווהלין, והיה רבה האחרון של העיר. תלמידים רבים מישיבת מיר הסמוכה באו אליו ללמוד שם. זמן מה החזיק "קיבוץ גבוה" בעיר, שבו למדו כמה צעירים ברוכי כשרונות. היה ציוני, ועם כל המסירות שלו ללמדנות הליטאית ולאישי המוסר בישיבת נובהורדוק תרם לקרנות הציוניות ולמגביות של המזרחי, ועשה תעמולה למען עליית הצעירים לארץ ישראל. בבחירות הדמוקרטיות הראשונות לקהילת לובייז', שהתקיימו בסוף שנות העדרים שחל המאה העשרים, הוא נבחר להיות ראש הקהילה.נספה בשואה.
מקורות: לובץ' ודלטיץ', עמ 97-98; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 378;

וייס, מאיר, בן משה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של מיילניצה, Mielnica, Mielnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 864; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 320;

וייס, מנחם מנדל, בן מאיר (ע"ע).
מילא את מקומו של אביו כרבה של מיילניצה, Mielnica, Mielnice. גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 865-864;

וייס, מנדל.
היה דיין בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה היה חבר בית הדין לענייני עגונות בפיוטרקוב, שבראשו עמד הרב משה חיים לאו (ע"ע).
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237;

וייס, משה.
היה ראש הישיבה של חסידי רדומסק בלודז'. בימי הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה. בין היתר טיפל בבעיות הסבוכות של גיטין על תנאי לנשים שבעליהן נשלחו מן הגטו, ובשאלות הסבוכות של כבוד המת.
מקורות: לאָדזער געטא, עמ 455; מסמכים בארכיון "שם עולם" בכפר הראה.

וייס, פנחס.
נולד בתרע"ב,1912. היה מתלמידיו והראשונים של ר' מאיר שפירא, מייסד ישיבת חכמי לובלין. בתרצ"ז,1937, הוכתר כרב ואב"ד בטורקה, Turek, שבאזור לובלין. שם הקים ישיבה קטנה, הרביץ תורה ברבים וכתב חידושי תורה. גורש לגטו הכפרי בהיידמיהלה, Heidemühle, וגם שם המשיך ללמד תורה. נספה בדצמבר 1941, עם חיסול הגטו הכפרי. זאב קיבל מסֶפר שכשהיה במחנה אייכנוואלד קיבל מכתב מן הרב פנחס וייס מטורקה, ובו כתב לו שחובה לאכול את הבשר [הלא כשר] כדי שאפשר יהיה להתקיים.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27; פון לעצטן חורבן, 6, עמ 54. לפי המקור הזה חוסל הגטו הזה בדצמבר 1941.פרטים נוספים על הגטו הזה ועל מה שאירע בו ר' יששכר דב בר (ע"ע); פנקס הקהילות, פולין, לודז' והגליל, עמ 131, 221;
זאב קיבל, והסנה איננו אֻכל, עמ 163; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 271, 273-279, 285-287;

וייס, פנחס.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב ביאנוב לובלסק,Janów Lubelsk, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 263;

וייסבלום, Weisblum,אלימלך, בן אברהם יצחק.
משושלת ליז'נסק, Leząsk, Lizensk, גליציה. נפטר בגטו לודז' בסיון תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 147;

וייסבלום, משולם זושא, בן מאיר.
כיהן כאדמו"ר מליז'נסק, בנדבורנה, Nadwórna, שבגליציה המזרחית, ובבוֹרשה, Borszow, שבבוקובינה. נספה בערך בערב סוכות תש"ב,1941, עם חורבנה של קהילת נדבורנה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 555;

זמבה ,מנחם - זריניק , פלטיאל

ze

זמבה פראגר, Zemba Prager ,מנחם.
נולד בוורשה בתרמ"ד,1884, ושם קיבל את חינוכו התורני. היה מעורה בכל התחומים של חיי הקהילה היהודית בוורשה, ובתרצ"ה, 1935, נבחר לוועד הרבנים של העיר. היה בגטו ורשה, וגם שם היה חבר בוועד הרבנים, ואף המשיך לכתוב חידושי תורה. הוא היה מן הרבנים האחרונים ששרדו בגטו. הוא עודד את ההתמרדות בנשק, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. השתתף בעריכת ליל הסדר שהתקיים ביום הראשון של המרד ערב פסח תש"ג, עם הרבנים יהושע השל גולדשלג (ע"ע),משה בֶּר מזדונסקה-וולה, Zduńska Wola (ע"ע), ואחרים, בבונקר ברחוב קופייצקיה 7. הבניין הפגז, ופתח הבונקר הוצת. בין הנספים היה גם הרב זמבה, שנקבר בחצר של הבית. בהשתדלות אגודת ישראל העולמית הועלו עצמותיו ארצה, ובראש חודש תמוז תשי"ח, 1958, הובאו לקבורה בירושלים.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 253; זיידמן, יומן, עמ 92, 101-100, 104, 105, 105, 154, 219, 220, 221, 241, 248, 279, 285-281, 341; אלה אזכרה, ב, עמ 51-38; אנציקלופדיה של גלויות, ורשה א, עמ 304-305; עקיבא צימרמן, ביסוס הלכתי למרד גטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16.4.2003; פלינקר, וארשה, עמ 160; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קמט;

זמודזאק, Zmodzak, ברוך יעקב.
דבורץ Dvorets, ,Dvoretz ווהלין. הוסמך לרבנות בידי ה"חפץ חיים". נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 187;

זמלמן, Zemelman,יוסף אלכסנדר.
הרב של פשדץ (פשיטש), Przedecz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל. כששרפו הגרמנים את בית הכנסת בעירו הם כפו על היהודים, ובהם גם הרב זמלמן, לחתום על כך שהם עצמם שרפו אותו. אחר כך הגיע לגטו ורשה, שם לחם, וניסה להשפיע על הרבנים ועל האדמו"רים שגם הם יקראו למרד. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 153, 172, 186, 241, 256, 257; ספר זכרון לקדושי העיר פשייטש קרבנות השואה, עמ 184-177, 194-191 (ציטוט מתוך יומן גטו ורשה, מאת הלל זיידמן);

זמסקי, Zamski, Zemski,אברהם יהושע השל.
נולד בתרל"ו,1876, באזור מוגילב Mohilev, Mogilev, שברוסיה הלבנה. למד בישיבות בליטא, בתרנ"ט,1899, כיהן כרב בהורודץHorodec, Merkulovichi, שבאותו האזור. בתרס"ח,1908, עבר לכהן כרב בסלאווין,Slavin,Slavnia, שבאותו האזור. בתר"ע,1910, עבר לכהן כרב בפרילוקי, Pryluki, שבאוקראינה. אחרי המהפכה רוסית היה איש קשר חשוב בין הרבי מליובאוויטש ופעילי חב"ד ברוסיה. בתרפ"ו,1926, השתתף בוועידת הרבנים שהתקיימה בקורוסטן,Korosteń, Iskorost,שבאוקראינה. מתרפ"ז,1927,כיהן כרב ברוסטוב,Rostov, שעל הדון. בתרצ"ד,1934, נסגר שם "בית הכנסת של החיילים". בתקופה הזאת הוא נעצר ונחקר כמה פעמים. בתרצ"ז,1937, שוב נעצר, ובתרצ"ח,1938, נדון לעשר שנות מאסר, בעוון פעילות דתית אסורה, טרוצקיזם ועוד. ערעורו התקבל, והוא שוחרר. נפטר בסמרקאנד ב- 1940.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זנמירובסקי,Znemirowski,מרדכי-מוטל.
"העילוי הוולשצ'ובי". פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski. אזור לודז'. נולד בתר"ן,1890. למד אצל ר' אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". בנו פנחס היה אחד מעשרת התלמידים הראשונים בישיבת חכמי לובלין. לימד תורה במחנה בוגאי, Bugaj. נפטר בבוכנוואלד באדר תש"ה,1945.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 277-276, 803;

ז"ק, Zak,Zhak,אברהם אבא, בן אריה הכהן.
נולד בתרל"ח,1878. כך לפי פנקס הקהילות, לפי "יהדות ליטא תמונות וציונים" בתרכ"ב,1862. בתר"ן,1890, נתמנה לרבה של אולשאד-אלסיאד, Olsiadi, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 145; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 49, 210;



זקס (זאקס), Zaks,Saks, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנ;

זקס, יוסף.
נולד בליטא בתרמ"ד, 1884. בנעוריו היגר לצרפת, קיבל את האזרחות הצרפתית ושירת בצבא הצרפתי. בתרס"ט, 1909, הוסמך לרבנות, ונתמנה לרב ב- Chalons-sur-Marne‏. אחרי מלחמת העולם הראשונה זכה בצלב המלחמה ובאות לגיון הכבוד. בתר"פ, 1920, התמנה לרב הראשי של מרסייל והאזור. בתרפ"ט, 1929, עבר לפאריס, ונתמנה לרב בבית הכנסת ברחוב נוטר דאם. כשכבשו הגרמנים את צרפת בימי מלחמת העולם השניה נמלט למרסייל. ב-1940 קרא לו הרב ישעיה שוורץ, שהיה הרב הראשי של צרפת (שרד מן השואה), לחזור לפריס, ושם המשיך בפעילותו הדתית בין היהודים. המשטרה הגרמנית עצרה אותו פעמים רבות, כי רצתה לסחוט ממנו מידע על יהודים שונים. בפברואר 1944 הובא למחנה המעצר בדראנסי, גורש לאושוויץ, ושם נספה.
בצילום: לוח הזיכרון לנספים שנמצא בבית הכנסת באביניון שבפרובאנס, בראש הרשימה נמצא שמו של הרב זקס. צילמה: פנינה מייזליש.
מקורות: Paul Levi, p.p. 397-398 ‏;

זקס, שלום.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

זקס, שלמה אבא.
נולד בתרע"ז,1917. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

זר, Zar,Sar, אפרים, בן אליהו.
נולד בתרע"ד,1914. כיהן כרב בלינגמאן,Lingman , שבליטא. למד בישיבת פוניבז' ואחר כך אצל ה"חפץ חיים" בראדין,Radun, Radin. בתרצ"ו,1936, התמנה כראש ישיבה בנובהרדוק, Novaredok. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם תלמידיו לווילנה, שסופחה לליטא העצמאית, ומשם קיווה להמשיך הלאה. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביולי 1941, הועבר עם מאות רבנים ותלמידי ישיבות לפונארPonary, Paneriai, שעל יד וילנה, ושם הם נרצחו.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1271-1273;

זריניק (זאריניק), Zarinik, פלטיאל.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;

טירנובסקי, מרדכי - טשרניחה, ראובן

ti
טירנובסקי, Tirnowski,מרדכי יצחק.
היה רבה האחרון של דרוהיצ'ין, Drohiczin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 264;

טמפלר, Templer,אהרן יוסף, בן ברוך.
נולד בתר"ך,1870. כחמישים שנה כיהן כרב בז'פניק, Rzepnik, שבגליציה המערבית. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 172-175;

טמפלר (פרייזינגר, Freizinger), אפרים, בן ברוך.
נולד בתרל"ה,1875. היה רב בבריגל-בז'סקו Briegel, Brzesko , שבגליציה המערבית. היה שקוע בלימוד התורה ולא היה לו שיג ושיח עם הבריות. היה לו בית מדרש משלו שבו התפללו רק אנשים מעטים. נקרא בשם "היהודי הטוב". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 9, 36, 116, 129; וונדר, ג, עמ 175;

טמפלר, משה, בן חיים אפרים.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר מדמביץ, Dębica , בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464;

טמקין, Temkin,משה, בן מנחם דוד.
בתרפ"ד,1924, נתמנה לדיין באחד הפרוורים של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. שימש כחבר בבית הדין לענייני עגונות שהוקם שם בשנה הראשונה של מלחמת העולם השניה, בראשותו של הרב משה חיים לאו (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 237, 271-270;

טננבוים, אליעזר משה.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בטרלה, Tarle, Tarłόw‏, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

טננבוים,Tenenboim, Tenenbaum,ישעיה קלונימוס.
היה דיין ומו"ץ בגרבולין, Garwolin, שעל יד ורשה. מלבד תפקידיו הרשמיים בעיר היה גם מגיד שיעורים לצעירים חובשי בית המדרש וחברים צעירים באגודת ישראל. בנו הבכור מרדכי היה ממייסדי "צעירי המזרחי" בעיר. נספה בגטו פוריסוב, Porysów, Parysów, שבאותו האזור, בחול המועד סוכות תש"ג,1942.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך/ ספר יזכור, עמ 4;

טרופ, Trop,יוסף חיים אברהם.
נולד בתרל"ב,1872. בתרנ"ח,1898, נתמנה לרב באינטורוק, Inturke, שבליטא, ואחר כך בווישניטה,Viešintos,Vyshint. בן שתי מלחמות העולם היה רב בברזה קרטוסקה, Bereze Kartuska, שבווהלין. בזמן הכיבוש הנאצי היה משותק ברגליו. נספה ביולי 1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טרושקין (טערוסקין), Terushkin,Teruskin, Truskin,יעקב חיים, בן ברוך.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת סלובודקה. מתרע"ז,1917, היה רבה של שקוד,,Shkudi Skudas, שבליטא. הקדיש מזמנו לחקר ענפי מדע שונים. הקים בעירו כיתות וחוגים לתורה. תמך בתנועה הציונית, ואירח בביתו את השליחים שבאו מן הארץ. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: קהילת שקוד, קובץ זכרון, עמ 37-36; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693; יהדות ליטא, עמ 53; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 693, 694; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 214; אשרי, חורבן ליטע, עמ 337;

טרייסטמן, Treistman,הרב ד"ר שמחה, בן הרב אליעזר יהודה מראדום-לודז'.
היה המזכיר של קהילת לודז', יושב ראש אגודת הרבנים שם, ומראשי תנועת המזרחי בפולין. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם גזזו את זקנו. כשהוקם שם היודנראט נוצרו בינו ובין יו"ר היודנראט חיים רומקובסקי יחסים מתוחים. בחורף 1940 עבר לגטו וורשה. שם היה פעיל מאד בכל תחומי העזרה ליהודים, ועבד באחד ה"שופ'ים", עם רבנים אחרים, בהם האדמו"ר קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה (ע"ע). נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, והיה מן הרבנים האחרונים ששרדו בוורשה. בקיץ תש"ב,1942, גורש לטרבלינקה. אוסף הספרים העשיר שלו עבר לידי המחלקה למירשם התושבים עם עוד כ-30.000 ספרים, וב-1942-43 הם מוינו וקוטלגו.
מקורות: ראדום, עמ 56; זיידמן, יומן, עמ 92, 119, 120, 130, 241; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 45; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 31, 23; לאָדזשער געטא, עמ 410; טרונק, יודנראט, עמ 207; הוברבנד, עמ 86;

טֶרנא,Terna , אברהם דב.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רבה של יוסויין, Josvainiei, Yosven, שבליטא. הליטאים התעללו בו ובשאר יהודי העיירה עוד לפני שהגרמנים נכנסו לשם. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 5; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 324; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

טשרני, Tcharni, Tcharny,אברהם איסר, בו יהודה.
נולד בתרל"ח,1878. בתרע"ו,1916, התמנה לרב בסרוקומלה, Serokomla, שעל יד קוצק. אזור לובלין. בתרע"ט,1919, עבר לקוצק. שם היה פעיל בתנועת המזרחי, והיה ממייסדי גימנסיה "תרבות". הוא חזר (לפי שעה איננו יודעים מתי), לעירו בריסק.[1] שם לימד בבית הספר "תחכמוני" ועמד בראש תנועת המזרחי. נספה בגטו בריסק.
מקורות: ספר קוצק, עמ 345-344;

טשרניחה, Tchernicha, Tcharnycha,ראובן.
היה חתנו של האדמו"ר סעדיה חנוך ז'יכלינסקי (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 205;

[1] נראה שהכוונה לבריסק ד' קויא, בריסק קויאבסקי, Brześć Kujawski, הנמצאת מצפון מערב לוורשה.

לאבה, יהודה - לבין, אלכסנדר

la

לאבה, Laba, Lawa,יהודה לייב.
היה רבה האחרון של ליגום, Ligumi, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 353;

לאו (לויא), Law,ישראל יוסף, בן צבי אריה יהודה.
קולומיה,Kolomea, גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ח,1888. הוסמך לרבנות, למד גם לימודים כלליים וקיבל תעודת בגרות. לפני מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאגודת ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה ואחר כך חזר לקולומיה. שם היה סגן היו"ר של אגודת ישראל, ושימש מטעמה במועצת הקהילה ובמועצת העיריה. בתרצ"א,1931, נבחר כרבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור בימי מלחמת העולם השניה המשיך לדאוג לענייני הקהילה על אף הקשיים המרובים שהיו כרוכים בכך. כשכבשו הגרמנים את האזור ביוני 1941, הם דרשו מיהודי העיר לעקור את המצבות בבית העלמין. הרב לאו נשמע לפקודה הזאת, קיווה שכך יוכל להציל את היהודים, והלך בראש עדתו לעקור את המצבות, אחרי שביקש מחילה. עם חיסול הגטו שולח לבלז'ץ שם נרצח בכז' באלול ה'תש"ב.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 271-268; ספר זכרון לקהילת קולומיה והסביבה, עמ 189-187, 322-321; פנקס קאלאמאיי, עמ 129-128; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 470; וונדר, ג עמ 350-352;

לאו, משה חיים, בן צבי אריה יהודה.
אביו של ישראל מאיר, שהיה הרב הראשי לישראל. נולד בתרנ"ג,1893. בתרע"ד,1914, נבחר למזכיר של הוועידה של אגודת ישראל שהתכנסה בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, ושם התיידד עם ד"ר נתן בירנבוים. אחר כך שהה שנים אחדות בסוצ'אבה,Succava, שבבוקובינה. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב בפרשוב,Prešov, שבסלובקיה. שם הטרידו אותו השלטונות, כי היה אזרח זר, ולכן חזר לפולין. בתחילת תרצ"ו, 1935, התמנה לרבה של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. היה פעיל באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם דרשו ממנו להרכיב את היודנראט. לפי פנקס הקהילות הם דרשו ממנו לעמוד בראש היודנראט, אך הוא סרב. הוא המשיך לעסוק בענייני הלכה, בהתרת עגונות ובעזרה ליהודים. כתב ספר הלכה בעניין קידוש השם, אך כתב היד אבד בעת חיסול הגיטו. שולח לטרבלינקה בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 316-3-9; פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 161-160, 238-235, 786-779, 799-792, 844-841; בסוד ישרים ועדה, עמ רצ"א-רצ"ה; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 191, 193, 194, 196, 197, 199; ישיבות הונגריה א, עמ 174-177; וונדר, ג, עמ 353-358;

לאסקי,Laski ,שמואל דוד, בן אברהם.
נולד בתרנ"ב,1892. בצד לימודיו התורניים רכש גם השכלה כללית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ב"צעירי אמוני ישראל", תנועת הנוער של אגודת ישראל. מכיוון שידע גרמנית היה בקשר עם הרבנים ד"ר פנחס כהן ועמנואל קרליבך מגרמניה, שהניחו את היסודות לאגודת ישראל בפולין. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כרב ברדוגושץ', Radogoszcz, שבאזור לודז'. אחרי זמן מה נתמנה כרבה של סומפולנו, Sompolno, שבאותו האזור, ובה כיהנו אבותיו כרבנים. כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נבחר לוועד הרבנים של לודז'. בין פרסומיו היתה גם חוברת ביידיש, שבה יצא נגד תורתו של קופרניקוס. כשהיה בגטו לודז' סרב לשתף פעולה עם רומקובסקי, על אף האיומים הנסתרים שנתלוו לכך. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נפטר בגטו לודז' בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 281-275; לאָדזשער געטא, עמ 455;

לאסער(לסר,לעזער), Laser, Leser, Lezer,יוסף.
נהג לנסוע אל צדיקי בעלז. גר בהיבניב Hivniv,, שבגליציה המזרחית, ושם היה מגיד בשבתות שיעור שאליו היו באים מפשוטי העם. היה ראש ישיבה ב"קיבוץ גבוה" של חסידי רדומסק בסוסנוביץ, Sosnowiec. היה ר"מ בישיבת "בית מאיר" בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: א.ד.שטשעגאָווסקי, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה; וונדר, ג, עמ 707;

לאפיאן, Lapian,צבי.
נולד בתרע"ו,1916. היה מתלמידי ישיבת טלז. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

לב, Lew, Lev,חיים הלוי.
היה רבה האחרון של בליבירשוק, Balverzhishki, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 180; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
לב, שמואל. היה דיין ומו"צ של החסידים בקרינקי, Krynki ,Krinek,שבאזור ביאליסטוק. היה מחסידי סלונים. הקים בעירו את בית הספר ''בית יעקב''. בימי הכיבוש הנאצי אסף בסתר "מעות חיטין" לפסח, ואפה בסתר מצות. נרצח בטבח הגדול שערכו הגרמנים בעירו בערב פסח תש"ב, 1942, כשהלך להכשיר כלים לפסח.
מקורות: פנקס קרינקי, עמ 125, 242;


לבווהל (לבוול), Lebwahl, Leibwhal,אהרן, בן יצחק דוד.
נולד בתרס"ט,1909. בצעירותו למד בישיבה של ר' מאיר שפירא, שהיתה בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ואחר כך המשיך אתו בישיבת חכמי לובלין. בתרצ"ב,1932, נשלח לארצות מערב אירופה כדי לגייס כספים למענה. כשחזר לפולין המשיך בישיבת חכמי לובלין. בזמן הכיבוש הנאצי ארגן שם לימודים חשאיים במסגרת רשת החינוך של אגודת ישראל, עזר לתלמידי ישיבת חכמי לובלין באשר הם, ועמד בקשר עם מנהיגי היהודים בוורשה. נספה בתש"ג במחנה ריכוז.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 86-82; זיידמן, יומן, עמ 289; וונדר, ג, עמ 360-361;

לבין (לאבין),Labin ,אלכסנדר סנדר אריה.
בתרצ"ד,1934, היה חבר בבית הדין בבורסילב, Borysław, שבגליציה המזרחית. נפטר בהיותו כבן שבעים, בת"ש או בתש"א, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ג, עמ 361;

נאי, ברוך - נוסנבוים, זאב

ne

נאה, Nae, Noe, ברוך אשר.
למד בישיבת "בית יוסף" במוהילב, Mohilev, Mogilev, שברוסיה הלבנה. אחרי המהפכה הרוסית מילא תפקיד חשוב בהעברת הישיבה מברית המועצות ללטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 399;

נאי, Nai,אביגדור מנחם מנדל.
מראשית המאה העשרים עד מלחמת העולם השניה כיהן כרב בפולאווה, Puławy, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 380;

נאי, מנחם מנדל.
בתרנ"ג,1893, התחיל לכהן כרב בדוביינקה, Dubienka, שבאזור לובלין. לפני מלחמת העולם הראשונה בא לסנדומיירז'-צוזמיר, Sandomierz, שבאותו האזור, ועד החורבן כיהן שם כרב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין-קיילצה, עמ 129 , 366;

נבנצל, Nebenzahl,יוסף יהודה, בן משה צבי הירש.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה האחרון של ברודשין, Brodschin, Bohorodchany, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ח השתתף בוועידת הרבנים בלבוב, שהתכנסה ביזמתם של שלטונות פולין כדי לעורר את היהודים לתמוך ברשימות הפולניות, ובמיוחד בזאת של פילסודסקי נשיא פולין, לסיים הפולני. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 991 ;

נגלר, Nagler,הרש, בן יחיאל.
היה סגן המנהל הרוחני ומגיד שיעור בישיבת "דגל התורה" בטורקה ע"נ סטרי, Stryj Turka nad , שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: טורקה ע"נ סטרי, עמ 87;

נַדזדאוייץ, (נאדזאראוויץ), Nadzarawitz,Nadzdawitz,אליעזר יהודה.
למד בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין, ואצל ה"חפץ חיים" בראדין,Radun, Radin, וכיהן כרב בלוז'קי, Luzhki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 384; ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 835; אמש שואה, עמ 66;

נובאק (נוביק), Nowak, Nowik,ישראל מיכל, בן שלמה.
למד בישיבה באנטופול, Antopol, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124, 125;

נודל, Nudel, משה (פנחס).
למד בישיבה באנטופול,Antopol, שבווהלין. היה רבה של תחנת הרכבת רפלובקה שבעיר. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124; מכתבו של אריה מוניץ;

נודלמן,Nudelman,ברוך אשר, בן מרדכי. נולד באוקראינה.
למד בישיבת "בית יוסף" בנובהורדוק. בתרצ"ד, 1934, בא לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski ,שבאזור לודז', ושם הקים סניף של הישיבה הזאת. בראש השנה ת"ש,1939, נחטף מבית הכנסת (לפי גרסה אחרת ממניין פרטי) בעת התפילה, ונשלח עם שאר היהודים שהתפללו בו לברסלאו. שם הם עונו, וכעבור חדשים אחדים הוחזרו לפיוטרקוב. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 243, 330-329, 710, 780; הוברבנד, עמ 70;

נוטקביץ, Nutkewitz,נתן נטע.
נולד בתרמ"ח,1888. כיהן כרב בגומבין,Gombin Gąbin , שבאזור לודז', ושם טיפח את בית הספר "תרבות". אחר כך בא לריפין, Rypin, שבאזור ורשה. היה בעל השכלה כללית רחבה וציוני. הלא ציונים הצרו את צעדיו. אשתו, הרבנית רצה רייזל, היתה בזמנו חברה במפלגה הסוציאליסטית ס.ס. פאראייניקטע. בימי מלחמת העולם השניה הגיע לגטו ורשה (עדותו של עמנואל רינגלבלום), ושם היה פעיל בוועדה לעזרת הפליטים, ואחראי על היהודים מריבפין שגורשו לגטו ורשה. נורה בידי שוטר אוקראיני, כשניסה לברוח מן הרכבת שהובילה לטרבלינקה. בנו יונה, שנולד בתרפ"ב,1922, היה פעיל במחתרת ביתר בגטו ורשה. הוא הטיל רימון לחצר מלאה בגרמנים ונהרג.
מקורות: ספר ריפין, עמ 140-127, 832-831; מכתבה של עדה הולצמן אלי, י"ט בתשרי תשמ"ז, 11.10.2006;

נוימרק (ניימרק), Neimark, Neumark, Noimark,ד"ר מנס-מנשה.
נולד בתרל"ה,1875, בפוזן, Posen, Poznań. למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם. בתרס"ה,1905, התקבל כרב ליבראלי בדויסבורג, Duisburg, שעל יד קלן. עסק הרבה בפעילות סוציאלית ובעבודה עם הנוער. כשעלו הנאצים לשלטון פעל למען הגירת יהודים מגרמניה. בתש"ב,1942, גורש לטרזיינשטאט. נספה בשואה.
מקורות: ולק, עמ 281;

ניימרק, ישעיה דוד, בן הירש.
נולד בתרמ"ח,1880. הוסמך לרבנות, ושנים רבות התפרנס כשוחט באחד הכפרים הסמוכים לפיוטרקוב , Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 243-242;

נוֹסל (נאסל), Nosel,יצחק.
נולד בתרע"א,1911. כיהן כרב באנטלפט Antlieptė, , שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 93, 227;

נוסנבוים, Nussnbaum,Nussnboim,Nusnbaum,Nusnboim,זאב וולף.
"העילוי מסטרי". נולד בתרל"ז,1877. בתרס"ז,1907, נתמנה לדיין ומו"ץ בדרוהוביץ',Drohobyc, שבגליציה המזרחית, ושם הקים ישיבה שלא החזיקה מעמד בשל קשיי מימון. בתרע"ט,1919, נתמנה שם לראב"ד. היה ראש חסידי טשורטקוב בעירו, ומראשי אגודת ישראל בגליציה המזרחית. היה חבר בוועדה הרוחנית של ישיבת חכמי לובלין. כתב חיבורים בכל מקצועות התורה. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1003-1001;

פינס, יעקב - פינקלר, יצחק

פינס, Pines, יעקב.
היה אב"ד בטאבריג-טאוריג, Taurage, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 314;

פינסקי, Pinski, אליעזר.
מחסידי חב"ד. גר בפרוור מלחובקה שבמוסקבה. כשבימי מלחמת העולם השניה נמלטו יהודי העיר מזרחה הוא לא רצה לעזוב את העיר, כי טיפל במכר שלו שהיה זקן וחולה. שם נפטר ממחלה בתש"ב.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, מוסקבה, חלק ב, גל 594, אדר תשי"ז;

פינסטרבוש, Finsterbush,שמריה שמעריל.
נולד בתרס"ט,1909. היה תלמידו של הרב מאיר שפירא, ומראשוני תלמידיו בישיבת חכמי לובלין. נתמנה לרב באנופול-ראחוֹב, Annopol-Rachów, שבאזור לובלין. שם הקים מוסדות חינוך לבנים ולבנות וארגוני עזרה וסעד, ובין השאר מכינה לנערים שביקשו ללמוד בישיבת חכמי לובלין. השתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שהתקיימה במריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה בתרצ"ז,1937. נספה כשניסה להימלט מעירו אל מזרחה של פולין, שעד קיץ תש"א,1941, היתה בידי הרוסים.
מקורות: וונדר, ד, עמ 54-53; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 78; דברי מרדכי, עמ טז;

פינטשוב, Pintchuw,קלמן.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne,Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;

פינק, Fink, זאב אביגדור וולף.
זמן מה כיהן כדיין בדז'יקוב, Tarnobrzeg, שבגליציה המערבית, ושנים רבות כדיין ומו"ץ בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 55;

פינקלמן, Finkelman, צבי הירש, בן שמואל.
נולד בלובלין, תר"מ, 1880,ושם כיהן כרב. נספה בשואה. מאחד עשר ילדיו שרד רק אחד.
מקורות: נכדתו דניאלה פיסקוביץ, נהריה;

פינקלר, Finkler, בנימין, בן אשר אנשל.
ראדושיץ,Radoszyce,אזור לובלין. חיבר ניגונים רבים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

פינקלר, חיים אשר, בן אליעזר דוד.
האדמו"ר מראדושיץ, Radoszyce, אזור לובלין. בתרצ"ג, 1933, נתמנה לרבה של בלחאטוב, Belchatów, שבאזור לודז'. לפי גרנטשטיין נפטר בקיילצה, Kielce, Keltz , באדר תש"א,1941. לפי פנקס הקהילות נספה סמוך לסוף המלחמה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ, 260; החסידות מדור לדור, א, עמ 327; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 181; עדותו בעל פה של יחיאל גרנטשטיין;

פינקלר, יוסף ברוך, בן אשר אנשל.
נספה בגטו לודז'.
מקורות: אלפסי, עמ 156; החסידות מדור לדור, א, עמ 327;

פינקלר, יצחק שמואל אליהו. בן מאיר מנחם.
נולד בתרנ"ב,1892. גר בפראגה,Praga, פרוורה של ורשה, ושם למד עם הרב מנחם זמבה (ע"ע). בתרע"ב,1912, חזר לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז', ושם כיהן כאדמו"ר מראדושיץ, Radoszyce. לכל אלה שפנו אליו יעץ שלא להירשם לעבודה אצל הגרמנים ולא לציית לפקודותיהם. בתש"ג,1943, נתגלה מקום המחבוא שלו, והוא גורש למחנה העבודה סקרז'יסקו. בקיץ תש"ד,1944, שולח משם לבוכנוואלד ומשם למחנה שליבן. שם נפטר בחשוון תש"ה,1944. כשהיה במחנות עודד את כולם, הקפיד על קיום המצוות, ועד הרגע האחרון נמנע מלאכול מאכלים אסורים. בתו מלכה, שניצלה מן השואה, נישאה לסופר יחיאל גרנטשטיין, שתיאר את דמותו של חותנו בספר "הוד וגבורה".
מקורות: יחיאל גרנטשטיין, הוד וגבורה, הרבי מראדושיץ-פיוטרקוב בגיטו ובמחנות; אלפסי, עמ 156; החסידות מדור לדור, א, עמ 327; פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 261-260, 862-855; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,
ב, עמ תלו-תלח;

פינקלר, יצחק, בן אליעזר.
פינטשוֹב, Pińczów, אזור קרקוב. בתרצ"ו, 1936, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

פינקלר, יצחק, בן חיים מאיר.
היה אדמו"ר בקיילצה,Kielce, Keltz. נטה לתנועת המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 156;

פנטלניקוב, אברהם - פרוינד, לוי

pe

פנטלניקוב,Pentalinkow, Pentelinkow ,אברהם לייב.
בתרפ"א,1921, נתמנה לרבה של דרוונו, Derewno, שברוסיה הלבנה. נספה בשואה עם אשתו ושתי בנותיו, וכל בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 266; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פענער, Fener ,משה.
כיהן כרב באוזיראן ,Ozerrryany, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אוזיראן והסביבה, עמ 367 ברשימת הנספים;

פערל (פרל), Perl,נתן יעקב.
מנכדיו של ר' יצחק ה"סבא קדישא" מראדושיץ, Radoszyce, שבאזור לובלין. היה אדמו"ר בראדושיץ ובקינצק, Konski, שבאזור לודז'. נפטר בסוף תש"א,1941.
מקורות: אלפסי, עמ 156 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 327;

פערמוט (פרמוט),Permut,זלמן.
היה חתנו של הרב שמואל הלוי פיינזילבר (ע"ע), למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה מנהל הכולל של ישיבת קובנה. נספה בקיידאן, Kedainiai, שבליטא באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס פרוז'אני והסביבה-עדות וזכרון לקהילות שהושמדו בשואה, עמ 439-438; פנקס פרוזשענע, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 357; אלה אזכרה, ב, עמ 235; אלה אזכרה, ו, עמ 184 ; פון לעצטן חורבן, 9, עמ 40; קרטוז ברזה, עמ 150;

פפר,Fefer ,צבי הירש.
נולד בתרס"ה,1905. מתרפ"ט,1929, עד תרצ"ג,1933, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. מתרצ"ב,1932, לימד בגימנסיה היהודית בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: קיש, עמ 429-430;

פצ'ינר, מאיר.
היה רבה של אורלובה- אורלה,Orla ‏ , שבאזור ביאליסטוק. כשנכנסו הרוסים לעיר, בראשית מלחמת העולם השניה, עזב אותה הרב אלחנן סורוצקין, שהיה רבה של העיר (שרד מן השואה ועלה ארצה).אז הוצע לרב פצ'ינר למלא את מקומו. היהודים ראו בכך מינוי זמני, עד שהרב סורוצקין יחזור אליהם. הרב פצ'ינר נספה בשואה.
מקורות: ספר זלודוק ואורלובה, עמ' 79;

פַק, Pak,חנוך העניך.
נולד בתר"ם,1880, בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נסמך להוראה בידי ר' יצחק שמלקיס, שהיה אב"ד בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה בא לקושיצה Košice, Kaschau, (אז אוסטרו הונגריה, היום סלובקיה), ושם כיהן כדיין ומו"ץ. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ד, עמ 131-130; חכמי הונגריה, עמ 475;

פראשקר, Froshker,Frashker,פרץ.
היה משגיח בתלמוד תורה בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. בראש השנה ת"ש,1939, נחטף מבית הכנסת (לפי גרסה אחרת ממניין פרטי), עם עוד עשרים ותשעה יהודים. הם גורשו לברסלאו, ושם עונו. נפטר ממכות שספג בדרך חזרה משם.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 243, 330-329, 710, 780; הוברבנד, עמ 70, 257;

פראשקר, שלמה, בן חיים אשר.
למד תורה באפטא, Opatów, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: אפט, אופאטוב, עמ 218, 225;

פרבר, Farber ,אריה לייב.
כיהן כרב בקוריצ'ין,Koricin ,שבאזור ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 549;

פרבר, ישראל.
היה רבה האחרון של פיקלן,Pikeliani , שבליטא. נספה באב תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 483;

פרדמן (פערדמאן), Ferdman,צבי.
נולד בתרס"ו,1906, בפינסק,Pinsk, שברוסיה הלבנה. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצט;

פרוינד, Freund,Froind ,לוי.
נולד בתרל"ח,1878. קיבל חינוך חרדי, והיה תלמידו של ר' גדליה שמלקיש מפשמישל. סיים את הגימנסיה הממשלתית בסנוק, למד בבית המדרש לרבנים בווינה, וגם פילוסופיה באוניברסיטה. כשסיים את לימודיו עבר ללבוב, ושם לימד לימודים עבריים בבתי הספר הממשלתיים שבהם היה אחוז ניכר של תלמידים יהודים, וגם בפדגוגיון העברי. בתרפ"ח, 1928, התמנה לרב של בית הכנסת של הנאורים בלבוב, במקביל לרב ד"ר יחזקאל לוין (ע"ע). היה רפורמי מתון. נפטר בת"ש,1940. לפי טרונק, יודנראט, ב-1940.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 21, 28, 30; אנציקלופדיה של גלויות, לבוב, עמ 448-446; בבוא האימה, עמ 191, הע' 25; טרונק, יודנראט, עמ 183;ספר הזכרון לתלמידי בית המדרש לרבנים בווינה, עמ 79;

שערפינסקי , חנוך - שפירא, אלימלך

sh
שערפינסקי (שרפינסקי), Sherpinski,חנוך העניך.
היה דיין ומו"ץ באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה הגיע לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאותו האזור, וצורף לבית הדין לענייני עגונות שבראשו עמד רבה של העיר, משה חיים לאו (ע"ע). נספה בפיוטרקוב.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 238-237, 292.

שפיבק,Shpiwak,נפתלי.
בתרנ"ו,1896, נתמנה כמו"ץ בוישוגרוד, Wyszogród, שבאזור ורשה. עירו. בסתיו תרפ"ו,1925, נבחר כרבה הרשמי של העיר לאחר מלחמת בחירות עזה. כשכבשו הנאצים את עירו, הוא סרב לציית לפקודה של היודנראט הראשון שהם הקימו בה, ולא הכין רשימה של יהודים למשלוח. היה בין הראשונים שנלקחו משם. היה במחנה דזיאלדובה, Działdowo, שבאותו האזור, ושם, כנראה, נספה.
מקורות: וישוגרוד: ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, עמ 25, 27, 48, 201, 202.

שפיגל, Spiegel,אברהם דוד, בן יצחק.
נולד בתרמ"ו,1886. מילא תפקידי רבנות בעירו רוהטין, Rohatyn, שבגליציה המזרחית, אך לא נבחר לרב. בתרס"ח,1908, או בתר"ע,1910, נתמנה שם כ"דיין הצעיר". בתר"פ,1920, נבחר כרב העיר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלו רוב בני עירו לאוסטריה, והוא ריכז את השאר באזור שלא חרב בקרבות. אחרי המלחמה נסע לווינה, וכשחזר כיהן כרב בסטרי, Stryj, שבאותו האזור, עד שרב העיר חזר מן השבי הרוסי. אחר כך חזר לרוהטין ושם שיקם את החיים היהודיים. כשפרצה מלחמת העולם השניה הגיעו לעירו, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, פליטים מאזור הכיבוש הגרמני, והוא עמד בראש ועד העזרה שהוקם למענם. כשהיה בבונקר תיעד את מוראות הימים, אך יומנו אבד. אחד מבניו, ד"ר נתן שפיגל, היה חתן פרס ישראל.
מקורות: וונדר, ה, עמ 407-402; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 507;

שפיגלגלאס, Spiegelglass,נתן, בן יחזקאל.
נולד בתרמ"ב,1882. בנעוריו למד אצל האדמו"ר מאיר יחיאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. ואחר כך הקדיש את כל עתותיו ללימוד. בימי מלחמת העולם הראשונה ניצל את השפל הכלכלי ששרר בוורשה, ורכש הרבה נכסי דלא ניידי שהביאו לו הון רב. במקביל הוכתר לראש ישיבת "עמק ההלכה" בוורשה, ושם לימד גם בישיבה הקטנה, וגם ב"קיבוץ" של התלמידים המתקדמים ביותר. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 215-197; אלברג, ורשה של מעלה, נזכר במקומות רבים;

שפיץ, Spitz,לוי צבי. נולד בתרמ"ז,1887.
למד בישיבת טלז. היה רב בוורנהVarniani,, ובפלונגיאן, Plunguan , שבליטא. היה רבה האחרון של טאבריג-טאוריג, ,Tauragė ,Taurik שבאותו האזור, ומחשובי הרבנים בליטא בדור האחרון שלפני השואה. ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים, והוא נספה.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 100; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 302, 303; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 61, 246; אשרי, חורבן ליטע, עמ , 245 , 233; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שפירא, Shapira, Shapiro,אברהם חיים, בן שמואל הלוי.
היה רבה האחרון של אוֹברטין, Obertin, שבגליציה. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 424;

שפירא, אברהם יעקב, בן יצחק מרדכי האדמו"ר מגוודז'יץ, Gwozdziec, שבגליציה.
שם מילא את מקומו של אביו. נספה בערב ראש השנה, או בראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ה, עמ 428-427; אלפסי, עמ 105.

שפירא, אליהו. ממל,Kleipėda, Memel, ליטא.
הביא אתו לגטו קובנה קמח למצה שמורה. בחג הפסח האחרון שם הסתפק במאתיים וחמישים גרם של קמח מצה. הקפיד גם בעניין ההבדלה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 45-46;

שפירא, אלימלך, בן אבי עזרא זליג אלעזר מבלנדוב-קוז'ניץ,Błędów-Kozienice, שבאזור ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמה;

שפירא, אלימלך, בן יוסף מנחם מבלנדוב,Błędów, שבאזור ורשה.
נולד בתרכ"ד,1864. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוז'ניץ. נפטר בגטו ורשה בראשית תש"ב,1941.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמו;

שפירא, אלימלך, בן יעקב (לפי אלפסי בן יוסף מנחם מפראגה, פרוורה של ורשה).
נולד בתרכ"ד, 1864. ישב בוורשה והיה מכונה "האדמו"ר מקוז'ניץ בוורשה". עסק גם בקבלה. הסתפק במועט, ואת רוב ה"פדיונות" שהיה מקבל נתן לצדקה. נפטר בגטו ורשה בתש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 78-75; החסידות מדור לדור, א, עמ 214;

שפירא, אלימלך, בן יצחק מנדל מבנדין, Będżin.
גר בלנצ'יצה-לינטשיץ,Łęczyca, Lenchitza,שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;