הורוביץ, מנשה - הורוביץ, נפתלי

ho
הורוביץ, מנשה, בן בצלאל.
מתרפ"ב,1922, עד תרצ"ה,1936, כיהן כאב"ד בפילזנו, Pilzno, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 292;

הורוביץ, מנשה, בן צבי הירש.
נולד בתר"ם,1880. תחילה מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר ברוזוואדוב, Rozwadów, שבגליציה המערבית. בתר"ץ,1930, עבר לריישא, Rzeszów , שבאותו האזור, ושם פתח קלויז משלו. אחר כך השתקע בליז'נסק, ושם ניהל את עדת חסידיו לבית רוזוואדוב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: ספר לז'נסק, ספר זכרון לקדושי ליז'נסק שנספו בשואת הנאצים, עמ 139-138, 144, 207; וונדר, ב, עמ 268-269; אלפסי, עמ 130 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 235;

הורוביץ, מרדכי דוד, בן חיים יעקב.
נולד בתרכ"ו,1866. בתרמ"ו,1886, נתמנה לאב"ד באלפין ,Ołpiny,שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כאב"ד באולינוב, Ulanów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 274-272; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 45;

הורוביץ, משה, בן אפרים.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר ברוזוואדוב, Rozwadów, שבגליציה המערבית. כך לפי אלפסי. לפי ספר רוזוואדוב התמודד עם אחיו על משרת הרבנות בעיר הזאת. כשנכנסו הנאצים לפולין נמלט ללודמיר, Wladimir Wolinsk, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 277; ספר זכרון רוזוואדוב והסביבה, עמ 80, 137-136, 151, 279, 318; וונדר, ב, עמ 276; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות,ג, עמ רסח;

הורוביץ, משה, בן דוד. נולד בתרמ"א,1881.
מתרס"ג,1903, היה אב"ד במריאמפול, Mariampol, שבגליציה המזרחית, ובתרע"ב,1912, עבר לקוזלוב, Kozlów, שבאזור קרקוב. שם מילא את מקומו של אביו. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם כיהן כרב בבית הכנסת הגדול שהיה ברחוב קשלגאסה. בתרצ"ד,1934, נתבקש למלא את מקומו של אביו בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk. היתה לו השכלה גבוהה בפילוסופיה ובהיסטוריה. תמך בתנועה הציונית, ואף נאם למענה. כשהגרמנים נכנסו לעיר, באוגוסט 1941, הם התעללו בו. נספה בשבט תש"ג.
מקורות: על חרבותיך סטניסלאב: דברי עדות, עמ 27, 97-95, 230, 360; וונדר, ב, עמ 278;

הורוביץ, משה אליעזר, בן צבי חיים.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ט,1939, נתמנה לאדמו"ר, והיה האדמו"ר האחרון משושלת רימנוב, Rymanów. כך לפי אלפסי. לפי וונדר היה רבה האחרון של רימנוב. במלחמת העולם השניה ברח לגרוסוורדיין, Grosswardein, Oradea,שבטרנסילבניה. שם שהה בבונקר עם בן דודו הרב ברוך האגר. נתפס וגורש לאושוויץ, ושם נספה באביב תש"ד,1944.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 275; וונדר, ב, עמ 281;

הורוביץ, משה חיים אפרים.
היה רב בווליה-מיכובה, Wola Michowa, שבגליציה, ואחר כך במיכלובצה, ,Michalowce שבסלובקיה. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ב, עמ, 282;

הורוביץ, משה שמואל הלוי (המכונה וויסברָאט, Weisbrot), בן זושא.
בתרפ"ו,1926, התמנה לרב בסאווין, Sawin, Sabin, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: וולודאבה והסביבה, סוביבור, עמ 212-209;

הורוביץ, נחום.
היה דיין ומו"ץ ורבה של נובי טארג-ניימרק, Nowy Targ שבגליציה המערבית. ביום הראשון של המלחמה אסרו אותו הגרמנים וגרשו אותו ועוד שנים עשר יהודים למחנה ריכוז בגרמניה, ושם הם נספו.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 191, 419; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 254;
וונדר, ב, עמ 290-292;

הורוביץ, נחמן, בן דוד.
נולד בתרמ"ג,1883. בתרפ"ב,1922, היה אב"ד בקוזלוב, Kozlów, שבאזור קרקוב. כיהן כרב בליסיץ, Lysiec, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בהליטש, Halicz, שבאותו האזור. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ב, עמ 290;

הורוביץ, נפתלי, בן אלימלך (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רלב;

הורוביץ, נפתלי, בן אפרים.
האחרון לאדמו"רי רוזוואדוב, Rozwadów. גליציה המערבית. נולד בתר"ן,1890. אחרי שאביו שנפטר, בתרצ"ב,1932, ניהל מאבק עם אחיו על ירושת הרבנות בעירם. בימי הכיבוש הנאצי שהה בגטו קרוסנו, Krosno , ושם הועסק בעבודות כפיה. נספה בגטו לבוב.
מקורות: אלפסי, עמ 131; החסידות מדור לדור, א, עמ 277; ספר זכרון רוזוואדוב והסביבה, עמ 24, 102, 137-136, 150, 153, 318; וונדר, ב, עמ 290-292;