ברנדויין, אליעזר - בשקין, ניסן

br

ברנדויין, אליעזר, בן נחום.
נקרא "'רבי אליעזר השני". נולד בתרכ"ט,1869. אחרי פטירתו של אביו, בתרע"ה,1915 (וונדר), או תרע"ח,1918 (אלפסי). מילא את מקומו בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. כאדמו"ר מבורשטין. שרד בנס מן הפוגרום שנערך בהושענא רבא תש"ג,1942, בבית העלמין בעיר.לפי אלפסי נספה בתש"ג במחנה ריכוז. לפי וונדר נפטר בסטניסלבוב בשבט תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 601-598; אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 349; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רנא;

ברנדויין, ישראל.
בן פנחס. האדמו"ר מסטרטין בברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 610-609;

ברנדויין, משה, בן אליעזר, האדמו"ר מבורשטין.
נולד בתר"ן,1890. בתרצ"ה,1935, חידש את אדמו"רות סטרטין בבורשטין. בזמן המלחמה היה בסטניסלבוב,Stanisławów,Ivano Frankovsk. עונה בידי הנאצים ונפטר בתש"ג,1942.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 35; אדמו"רים, עמ 151-150; אלפסי, עמ 164; החסידות מדור לדור, א, עמ 350; וונדר, א, עמ 610; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 100; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רנח;

ברנפלד, Bernfeld,שמעון.
נולד בתר"ך,1860, בפולין. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה ובבית המדרש העליון לחכמת ישראל בברלין. מתרמ"ה,1885, עד תרנ"ד,1894, היה הרב הראשי לקהילות הספרדיות בבלגרד. באותה השנה חזר לברלין וכתב ספרי מחקר ומאמרים בתולדות ישראל. ספרו החשוב הוא "ספר הדמעות" על הפרעות שנערכו ביהודים מימי קדם, ועל הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה בתרע"ט-תרפ"א, 1919-1921. מתרע"ג,1913, עד תרפ"ג,1923, ערך את העיתון של הקהילה היהודית בברלין. נפטר בברלין ב-1940.
מקורות: האנציקלופדיה העברית, ט, עמ 870-871; ולק, עמ 31;

ברנשטיין,Bernstein.
כיהן כרב בקלימוביץ', Klimovichi, Klimovitz,שבפלך מוגילבMohilev, Mogilev, רוסיה הלבנה. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ברנשטיין, זכריהו.
טורץ ,Turets, רוסיה הלבנה. היה ראש חוג "תפארת בחורים" בעיר. בזמן המלחמה עבר ללודז'. שם עבד בבית מלאכה לתפירה ועזר ליהודים. נספה באושוויץ.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ - ספר זכרון, עמ 13-12;

ברנשטיין, יהודה אריה לייב.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבת סלובודקה. היה רבה של האחרון של בירז' ,,Biržai שבליטא. שם יסד ישיבה. הוא היה היהודי הראשון בעיר שנרצח בידי ליטאים, ב-1941, בעת שניסה להשתדל בפני השלטונות למען בני קהילתו. עמו נספו גם תלמידי הישיבה והרב בנימין מובשה (ע"ע). צעיר יהודי שניסה להגן עליו נורה גם הוא.
מקורות: רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 177; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 202; אשרי, חורבן ליטע, עמ 207;

הרבנית ברק.
היתה בגטו וילנה, ושם השתתפה ב"בית המדרש לנשים", שאותו הקימה הרבנית פייגעלע דעם רב'ס (ע"ע). נספתה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 266;

ברקוביץ, Berkowitz, יוסף, בן דוד.
מתרצ"ו,1936, כיהן כרב בדויד-הורודק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238;

ברקמן, Berkman,מאיר אבא
שימש כרב בסוויר, Shwir,Sviriai ,Svir, שברוסיה הלבנה. היה ציוני ורצה לעלות לארץ. הספיד בווילנה את קדושי סוויר.
מקורות: היה היתה עיירת סוויר, עמ 76; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 433;

ברשטיין, Berstein, יחזקאל הלוי.
למד בישיבת סלובודקה. אחר כך היה ראש ישיבה בישיבת "אור ישראל" בקובנה. נספה בקיץ תש"א, 1941, בפורט השביעי, על יד קובנה. ספרו "דברי יחזקאל" נלמד עד היום בישיבות הליטאיות..
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 18 ; עדות נינתו תמר קריגר;

בשקין, Bashkin , ניסן ניסל.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ג,19 33, נתמנה לרבה של קוריץ, Korec, שבווהלין. נספה עם שרידי היהודים בעירו בערב סוכות תש"ג, 1942
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 342, 345; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה,
עמ 238; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גיטעלעס, משה - גירשוביץ, חיים

gi

גיטעלעס, Giteles ,משה.
היה רב בשטויבץ, ,Stowbtsy, Stolpce שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטויבץ-סוורזנא, עמ 497, ברשימת הנספים;

גינגולד,Gingold, י.
היה רבה האחרון של אינוולודז', Inowłodz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 54;

גינדין, ,Gindin יעקב יצחק.
נולד בתרנ"ו,1875. למד בישיבות בליטא ובלטביה. כחמישים שנה כיהן כרב ומו"ץ בפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). רצה לעלות לארץ, ושמח שילדיו עלו אליה. נפטר בגטו פינסק.
מקורות: פינסק, ב, עמ 503, 504;

גינזבורג (גינסבורג,גינצבורג), ,Ginsburg, Ginzburg אהרן
בן זאב וולף מדויד-הורודוק,Dawidgrodek,שבווהלין. היה רב ואדמו"ר בלוניניץ, Luniniec, שבאותו האזור. הגויים היו קוראים לו "הרב היפה". נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 99;


גינזבורג, זאב וולף, בן לוי יצחק מדויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין.
זמן מה ישב בארצות הברית, ואחר כך חזר לעירו. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, יהודה לייב שאול, בן רפאל יוסף.
נולד בתרל"ד, 1874. בנעוריו למד אצל אביו, שהיה ראש ישיבה בקובנה. בתרנ"ח,1898, התקבל כרב ביעקבשטאט, Jakobstadt, Jekabplis שבלטביה, ושם שימש ברבנות ארבעים ושתים שנים. מספרים שבכל השנים שבהן כיהן כרב לא אכל בשר. כשנכבשה העיר בידי הרוסים, בתחילת מלחמת העולם השניה, לא נפגע מעמדו, כי הקומוניסטים היהודים שנעשו לראשי הציבור היהודי המשיכו לכבד אותו. נספה בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה,עמ 379-378; יהדות ליטא, עמ 38; אלה אזכרה, ז, עמ 248-246; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גינזבורג, יואל.
בצעירותו שימש כראש ישיבה בברזנה, Bereżna, שבווהלין, אצל הגאון שלום מרדכי שבדרון. בתרס"ח,1908, או בתר"ע, 1910, נתקבל כמו"ץ ואב"ד בבורשטין, Burshtyn, שבגליציה המזרחית. בתפקידים אלה שימש עד השואה. לא היה מקובל על החסידים, כי כמה מילדיו נתפסו להשכלה. אחד מהם היה ראש הקן של בית"ר בעיר, והאחר –אף הוא ציוני– למד באוניברסיטה של קרקוב ביום הכיפורים תש"ב,1942, ערב החיסול של הגטו והשילוח לבלז'ץ, היה בין אלה שהתפללו אצל הדיין שמואל מאסטל (ע"ע), ואמר ליהודים דברי ניחומים. אז ירה בו חיל גרמני. הובא לקבר ישראל.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 32, 55, 88, 101-100, 126, 214-211, 307, 356-351;

גינזבורג, לוי יצחק, בן אלתר בן-ציון.
משושלת דויד-הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97; החסידות מדור לדור, א, עמ 201;

גינזבורג, מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נתמנה לרבה של אוסטרוג-אוסטרהא, Ostrog, Ostraha, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 38;

גינזבורג משה יהושע, בן האדמו"ר זאב וולף (ועלוועלע).
למד בישיבת וולוז'ין. היה האדמו"ר האחרון בשושלת דויד הורודוק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 97-96; החסידות מדור לדור, א, עמ 201; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 58-57, 97, 99;

גינזבורג, נחום ברוך, בן צמח דוד.
נולד בתרמ"ב,1882. בתרס"ג,1903, נתמנה לרב באופינה, ,Upina שבליטא ובתר"ף,1920, עבר לקיבורט,Kibart, שבאותו האזור. בתר"ץ,1930, עבר ליאנובה Jonava, Janova. היה הנשיא האחרון של אגודת הרבנים בליטא, וחבר מרכז "יבנה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר הרבה לפליטים שבאו לליטא מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. בשבוע השלישי לכיבוש העיר בידי הגרמנים הם עינו אותו וציוו עליו הליטאים לאסוף מן היהודים סכום כסף גדול. אך הוא הסביר להם שאחרי השנתיים של הכיבוש הרוסי לא נותר בידיהם כסף. הם אסרו אותו כבן ערובה, ואחרי השתדלויות מרובות שיחררו אותו, והובילו אותו לקובנה כבן ערובה שניתן לפדותו תמורת ממון רב. אחר כך הוחזר ליאנובה ושם נספה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, מס' 10, עמ 66,67; אלה אזכרה, ב, עמ 149-152; יהדות ליטא, עמ 38; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127, 336, 337 , 464 ,578; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 104, 205; אשרי, חורבן ליטע, עמ 255-256;


גינסברג, Ginsberg, דויד.
נולד בתרס"ד,1904, בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בביאלובר,Bjelovar, שבקרואטיה. ב-1941 שולח למחנה הריכוז Yasenovac, ושם נספה.
מקורות: קיש, עמ 416;

גירשוביץ, (גירשאוויץ), Girshowitz חיים שלמה.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפו;

לנדאו, הירש - לנצ'ינסקי, אברהם

לנדאו, הירש לייב (צבי אריה), בן אלתר יוסף דוד.
בחיי אביו היה אדמו"ר בלוצק, Luck, שבווהלין. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 204; אדמו"רים, עמ 43;

לנדוי, יעקב יצחק דן, בן מנחם מנדל.
בתרצ"ו,1936, נעשה למנהיגה של שושלת סטריקוב, Stryków. נודע בכינוי "הרבי מקינוב", כי בתחילת דרכו כיהן כרב בקונוב-קינב, Kunów. לפני מלחמת העולם השניה גר בזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסיה הגדולה של התנועה, שהתקיימה בתרצ"ז, 1937, במריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה עבר לוורשה, ושם השתתף בפעולות של הארגון החשאי "עזרת תורה", שהושיט עזרה לרבנים ולתלמידי החכמים הפליטים בעיר. כשהתחילו הגירושים למחנות השיג עבודה במפעל שייצר מדים לצבא הגרמני. נספה בטראווניקי בחשון תש"ד,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 144-140; אלה אזכרה, ד, עמ 96-92; פנקס הקהילות, לודז', עמ 164; זדונסקה וולה, עמ 174;

לנדוי, ישראל איסר שמחה.
בתר"פ,1920, נתמנה לרב באיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 73;

לנדוי, מנחם מנדל.
הגרמנים עינו אותו ואת הרב יוסף הורוביץ (ע"ע). שניהם נספו באקציה הראשונה שהיתה בבוליחוב , Bolechów, שבגליציה המזרחית,בחשון תש"ב,1941.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 125, 148;

לנדוי, נפתלי הירץ, בן משה דוד.
היה רבה של בורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. כשפלשו הנאצים לעירו, בסוף יוני 1941, הם התעללו בו, בסיוע עוזריהם האוקראינים. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 80, 88, 320; וונדר, ג, עמ 673-672;

לנדוי, רפאל.
היה ראש ה"'קיבוץ" של חסידי ברסלב בדולינה, Dolina‏, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

לנדמן, Landman,אברהם, בן נחום.
נולד בתר"ם,1880. מתרס"ח,1908, בערך היה רבה של בילקמין,Biały Kamien, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בעל תוקע אצל האדמו"ר מצ'ורטקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לריגה, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 693-690;

לנדמן, יצחק, בן מנחם מנדל.
זמן מה היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שמג;

לנדמן, ישראל.
היה חתנו של האדמו"ר נחמיה פרלוב מקוידנוב,Keidanov,Dzerzhinsk, שברוסיה הלבנה. כיהן כרב השני בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ברנוביץ, עמ 250; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 179;

לנדמן, פנחס, בן אברהם.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 698;

לנסמן,Lansman,יעקב.
היה בגטו וילנה, ונמנה עם הרבנים שהמשיכו לארגן שם את החיי הדת. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

לנטשיצקי (לנצ'יצקי),Lentzinski ,מנדל.
"הדיין מלוטומירסק", Lutomiersk. אזור לודז'. במחצית השניה של 1940 נוסדה בלודז' חברת "פה קדוש", שמטרתה היתה לשמור שהיהודים לא יאכלו טריפות. בראשם עמד הרב לנטשיצקי. חברי האגודה נהגו לעמוד מול האיטליזים ולנסות להשפיע על אלה שעמדו בתור שלא יקנו את הבשר הטרף. תחילה אסרו עליהם להיכנס לבתי הכנסת ולעלות לתורה. לאחר מאבק מר ברעב התחסלה האגודה במחצית השניה של 1941. הרב לנטשיצקי נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 406;

לנצ'ינסקי, אברהם אהרן.
היה מתלמידיו של אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;

מאטוס, שלמה - מארילס, אברהם

ma

מאטוס, Matus, Motes , Matos,שלמה.
היה ר"מ בישיבת קוברין, Kobrin, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 229;

מאייבסקי, Mayewski,מיכאל.
סטולין,Stolin, ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: סטולין, עמ 255 ברשימת הנספים;

מאירוביץ,Meirowitz,אברהם.
נולד בתרל"א,1871. למד בישיבות מיר, וולוז'ין וסלובודקה. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, ואחר כך חזר לליטא. תחילה כיהן כרב ברקישוק, Rokishki. היה חבר בתנועת המזרחי, וממייסדי הבנק העממי, פָאלקס באנק, בעירו. ידע רוסית וגרמנית. בתרפ"ח,1928, התקבל כרב באבל Abel, ,Obeliai , שבאותו האזור. נספה ביוני 1941. מקורות: יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגענט, עמ 147-148. פנקס הקהילות, ליטא, עמ 114, 651; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מאירוביץ, מאיר, בן משה.
למד בישיבות איביה,Ivye, ראדין,Radun, Radin, ומיר, שבווהלין. בימי מלחמת העולם השניה ברח עם ישיבת מיר לרוסיה, ולפי השמועה נפטר שם מיסורים ומרעב.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 198-197;

מאירוביץ, משה, בן ראובן (דליאטיצ'ר).
נולד בתרנ"א,1891. שנים אחדות למד בישיבה בליובץ',Lyubech,, שבאוקראינה, ואחר כך אצל ר' יוסף יוזל הורוביץ בישיבת נובהרדוק, Novaredok. היה ציוני. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לאיביה, Ivye, שבווהלין, ושם היה דיין ומו"ץ. נספה בקיץ תש"א,1941.
מקורות: ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 198-197; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 118;


מאירסון,Meirson, Meirzon ,שמואל אייזיק.
היה רב בליסקובה,Liškeve, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: רוזינוי, ספר זכרון, עמ 226 ברשימת הנספים;

מאסטל (מוסטל), Mostel,Mastel , שמואל.
היה דיין בבורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. ביום הכיפורים תש"ב,1941, ערב הגירוש של היהודים מן העיר, התקיים בביתו מנין שבו התפלל גם רבה של העיר, הרב יואל גינצבורג (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 100;

מארוקו, Maroko,אברהם מרדכי.
היה רבה של וידאווה, Widawa, שבאזור לודז'. היה העורך של העיתון התורני "דגל הצעירים". בספטמבר 1939 ציוו עליו הגרמנים לקרוע את ספר התורה שמצאו בביתו. הוא סרב לעשות זאת, והם שרפו אותו עם ספר התורה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 94; הוברבנד, עמ 29;

מארילס (מרילוס, מארילוס),Mariles, Marilus, Marilos ,אברהם משה, בן יעקב קופל.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 356;