‏הצגת רשומות עם תוויות טשבין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טשבין. הצג את כל הרשומות

הלברשטם, בן-ציון - הלברשטם, חנה

ha

הלברשטם, בן-ציון, בן שלמה,האדמו"ר מבובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית.
נולד בתרל"ד, 1874. בתרס"ה, 1905, הוכתר כאדמו"ר מבובוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולמריינבאד, Lázné Marienbad,Mariánské,שבצכוסלובקיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, וזמן מה ישב בקרקוב. אף שלא הצטרף לאגודת ישראל היתה לו תחושה ציבורית מובהקת. בתרפ"א, 1921, הקים מחדש בבובוב את ישיבת "עץ חיים", שנעשתה למרכז תורה חשוב בגליציה, ומשכה אליה המוני צעירים חסידים. במשך הזמן היא התרחבה, והיו לה ארבעים ושישה סניפים בגליציה המערבית והמרכזית. רבים נמשכו אליו גם בזכות הניגונים הרבים שהאדמו"ר חיבר. באוקטובר 1938, כשהגרמנים גרשו מגרמניה את היהודים אזרחי פולין, הוא פנה במכתב גלוי אל היהודים בפולין, וביקש מהם שיעזרו לפליטים שהגיעו לשם בחוסר כל, ואף ניסה להסביר את מהותן של הצרות שנתרגשו באותה העת על העם היהודי. כשכבשו הגרמנים את פולין ברח ללבוב, שהיתה בשטחים שנכבשו בידי הרוסים. לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. החסידים שלו ניסו להביא אותו לארצות הברית, אך לא הספיקו. נספה בלבוב בטבח הגדול שנערך שם בראש חודש אב תש"א, 1941.
מסלול חייו על גוגל מפותמקורות: אדמו"רים, עמ 59-54; זיידמן, יומן, עמ 176, 188; אלה אזכרה, 141-135; החסידות מדור לדור, ב, עמ 413; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ ט"ז, 63, 201; פייקארז', חסידות פולין, עמ 177-179, 316-318;

הלברשטם, ברוך, בן מרדכי זאב.
היה אב"ד בגריבוב ,Grybów, שבגליציה המערבית. נספה בצום גדליה תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 585;

הלברשטם, ברוך, בן סיני.
בתרצ"ד,1934, נתמנה לרב בזקליקוב, Zaklików, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 214;

הלברשטם, דוד אריה לייב, בן חיים ברוך (ע"ע).
מתרפ"ו,1926, כיהן כרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית, במקום אביו שהתמסר בעיקר לתפקידו כאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, דוד, בן מנחם מנדל.
היה אב"ד בישליסק, Jaśliska, ובטשבין, Trzebinia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 194; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 201, 222;

הלברשטם, דוד, בן סיני.
סוסנוביץ, Sosnowiec. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411;

הלברשטם, חיים, בן שלום אליעזר (ע"ע).
נולד בתרמ"ה,1885. היה אב"ד בסאטמר Sătmar, Satu Mare, Sakmir, שבטרנסילבניה. נפטר בכסלו תש"ב.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 410;

הלברשטם, חיים ברוך, בן מנחם מנדל.
בתרס"ז,1907, התמנה לרב בפרישטאק-פריסטיק, Frystak, שבגליציה המערבית. מתרפ"ו,1926, הקדיש את רוב זמנו לתפקידו כאדמו"ר, ואת הרבנות בעיר העביר לבנו דוד אריה לייב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות. גליציה המערבית ושלזיה, עמ 296;

הלברשטם, חיים יהודה, בן סיני.
כיהן כרב חסידי באושוויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 51;

הלברשטם, חיים יצחק אייזיק, בן יהושע מדולינה, Dolina, שבגליציה המזרחית (ע"ע).
תחילה כיהן כרב בסיגט, Sighet, שבטרנסילבניה. בתרפ"ה,1925, נתמנה לרב של סלוטובינה,Slototvina , שבגליציה המזרחית. שם דאג גם לקיום הכלכלי של תלמידיו. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: קארפאטורוס, עמ 440; ישיבות הונגריה, א, עמ 552-554; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ נח;

הלברשטם, חנא.
כיהן כרב בבוכניה, Bochnia, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 66;

הלברשטם, חנה (כך!) אלחנן.
בן מנחם מנדל. הרבי מקולושיץ, Kołaczyce, שבגליציה המערבית. נולד בתר"ם,1880. וונדר בתרמ"ד,1884. בתחילת דרכו כיהן כרב בקולושיץ, ובתרפ"ג,1923, התיישב בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. שם יסד את ישיבת "זרע קודש" לצעירים. לחם ללא פשרות בהשכלה, וגם באגודת ישראל, אך תמך בעניי ארץ ישראל. נספה בחול המועד סוכות תש"ג, 1942. לפי אלפסי נספה בפריסטאק, לפי וונדר ביאסלו, ולפי להערער כשניסה להימלט לריישא. את ספריו הדפיס בעילום שם, ומקצתם נדפסו אחרי המלחמה בשם "דברי חנה".


מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 368-367; אדמו"רים, עמ 98-95; אלפסי, עמ 194; החסידות מדור לדור, ב, עמ 415, 418; וונדר, ב, עמ 471-467; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 297, 319; לעהרער, א, עמ 202-208, ב, עמ 21-22;

ויגודסקי, אלכסנדר - וייל, היימן

wi
ויגודסקי,Wigodski,אלכסנדר.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בברזה-קרטוסקה, Bereza Kartuska,Kartusskaya Bereza, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 224; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וידמן, Widman,יעקב יצחק
בתרפ"ד,1924, נתמנה לרבה של איווניסקה, Iwaniska, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 70;

וידנפלד (ויידנפלד),Weidenfeld,יעקב
בנו של הרב דב בעריש מטשבין,שנפטר בירושלים בתשכ"ו,1965. נולד בתרס"ב,1902. היה ר"מ בישיבת "כוכב מיעקב" שיסד אביו בטשבין, Trzebinia, שבגליצה המערבית ורב בדומברובה טרנובסקה, Dąbrowa Tarnowska, שבאותו האזור. לפי העדויות של בני עירו שהיו אתו במחנות הוא גורש למחנות בגרמניה, השתתף בצעדת המוות, ונפטר כמה ימים לפני השיחרור.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 107; וונדר, ב, עמ 789; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

וידנפלד, יצחק, בן יעקב (ה"כוכב מיעקב").
נולד בתרל"ד,1873. בנעוריו למד אצל אביו. היה רבה של הרימלוב, Grzymałów,שבגליציה המזרחית. ומתרנ"ד,1894, כיהן כרבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור, בימי מלחמת העולם הראשונה עשה הרבה למען הפליטים הרבים שבאו לעיר. ישב שנה במאסר כי נחשד בריגול. בתרפ"ה,1925, נאם בעצרת שהתקיימה לכבוד פתיחת האוניברסיטה העברית. בדצמבר 1929 ספד למנהיג הציוני ד"ר לאון רייך באסיפה שאותה ארגנו הציונים. לפי וונדר נפטר באדר תש"ג,1943. לפי אלה אזכרה בתחילת תש"ב,1941. לפי פנקס הקהילות ב-1942.
מקורות: וונדר, ב, עמ 790-789; אלה אזכרה, ז, עמ 71-68; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 139;

וידנפלד, ישראל יוסף, בן הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין.
נולד בתרס"ג,1903. היה ר"מ בישיבת "כוכב מיעקב" שיסד אביו בטשבין. נספה בקולובייל, Kolobeel, Kolbiel, שבאזור ורשה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 152;

וידנפלד, נחום, בן יעקב.
נולד בתרל"ה,1875. בתרנ"ז,1897(כך לפי אלה אזכרה. לפי פנקס הקהילות ב-1898). התקבל כרבה של דומברובה טרנובסקה, Dąbrowa Tarnowska, ושם כיהן ארבעים ושלוש שנים, עד החורבן. בתרס"ח,1908, יסד שם ישיבה. באותה השנה ביקר בארץ, במשלחת שנסעה לשם כדי להסדיר את המחלוקות שהתעוררו ב"כולל גליציה" בעניין שנת השמיטה. הוא התנגד להיתר המכירה לנכרי של הקרקעות, ואסף כספים עבור שומרי שביעית כהלכתה. בתרע"ב,1912, השתתף בועידת קטוביץ, והיה ממייסדי אגודת ישראל. נפטר בשינייאוה, Sieniawa, שבגליציה המערבית, בכסלו ת"ש,1939.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 148-140; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 108; וונדר, ב, עמ 791-795;

וידרקר, Wiederkher, Widerker,אליעזר, בן יהושע .
נספה בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה, באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 12;

וידרקר, יהושע, בן יעקב.
נולד בתרל"א,1871. בכסלו תרע"ב,1911-12, התמנה לרב בנישטאט-עיר חדש,,Nowe Miastoשעל יד פשמישל, Przemyśl. גליציה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר לסמבור, Sambor, שבאותו האזור, ושם הצטרף לבית הדין של הרב אהרן לוין (ע"ע). בתרע"ט,1919, התקבל כדיין, ואחר כך כאב"ד בפשמישל. היה פעיל בהקמת ישיבת חכמי לובלין. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט, עמ 122; ספר פשמישל, עמ 205, 206, 225; אלה אזכרה, ז, עמ 12-9; וונדר, ב, עמ 796-796;

ויטלש (ויטלס), Witeles, Witelesch,יעקב.
נולד בתרל"ט,1879. בצעירותו הוסמך לרבנות, אך לא עסק בכך. היה פעיל בעסקי ציבור, והתפרנס מאחוזה כפרית גדולה. אחרי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת המזרחי בלבוב, והיה נשיא התנועה בגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, לפי פישר-שיין בתר"ץ, 1930, עזב אותה, הצטרף לאגודת ישראל, והשתתף בכנסיות הגדולות שלה שהתקיימו בווינה ובמריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. בתרפ"ח,1928, נבחר כסגן יושב ראש מועצת הקהילה של לבוב. רצה לעלות לארץ, אך נשאר בפולין, כי בתוקף התחיקה האגרארית (החקלאית) שנהגה אז בפולין לא היה יכול למכור את האחוזה שממנה התפרנס. כשנכנסו הרוסים לגליציה המזרחית, בתחילת מלחמת העולם השניה, הם החרימו את האחוזה שהיתה לו, והוא נשאר בחוסר כל. נפטר בגטו לבוב בתש"ב,1942. מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 278-182; זיידמן, אישים, עמ 263-258; אלה אזכרה, א, עמ 282-278; זאב פישר-שיין, בסוד ישרים ועדה, עמ רפ – רפב; וונדר, ב, עמ 800-801; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 200-202;

ויטקינד,Witkind,אברהם משה, בן חיים אהרן.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב בסעלוב, Šiluva, שבליטא. היה רבה האחרון של בוטרימנץ Butrimants,, שעל יד קובנה. היה ציוני. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם אילצו אותו לחלל את בית המדרש. נספה בידי הליטאים באב תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 202, 204;רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 165; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 208;

וייזר, Weiser,יעקב, בן חיים שמחה.
נולד בתרל"ט,1879. כיהן כרב בלבוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 798;

וייל, Weil,היימן לוין (היינריך), חיים יהודה, בן מאיר.
נולד בתרכ"ו,1866, ברוגוז'נו, Rogożno, שבאזור פוזנן. אביו היה מתלמידיו של ר' עקיבא אייגר. הוסמך לרבנות בידי הדיין שמעון הורוביץ מלייפציג. למד באוניברסיטה של ברלין פילוסופיה, שפות וספרות גרמנית, וגם בסמינר לרבנים. בתרס"א, 1901,חזר לפולין, ונתמנה לרב בצ'רנקוב, Czarnków, שבאזור פוזנן. בימי מלחמת העולם הראשונה עזר ליהודים שהיגרו ממזרח אירופה לגרמניה. היה פעיל ב-Hilfsverein, ארגון העזרה, מיסודו של הרב הילדסהיימר, ובארגון העולמי של כי"ח. אחרי מלחמת העולם הראשונה הוחזרה צ'רנקוב לפולין, אך הרב וייל הקים שם, עם הפסטור הגרמני, בית ספר גרמני פרטי, והדבר עורר את חמתם של השלטונות הפולניים. בתר"פ,1920, נתמנה לרבה של הקהילה האורתודוקסית בדיסלדורף. בתחילת 1939 עבר להולנד. מ-1939 עד 1943 שהה באמסטרדם. שם המשיך ללמוד, נתן שיעורים בתלמוד ונאם בפני בני הקהילה. בנובמבר 1943 נכלא במחנה וסטרבורק, ומשם גורש לאושוויץ.
מקורות: לוונטאל, עמ 178-180; ולק, עמ 386; עדותה של נכדתו הרבנית שולמית מלמד.

לבין, שלום - לוי, חיים

le
לבין, שלום, בן אלכסנדר סנדר אריה (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888 (או תרנ"ד,1894). אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כדיין, מו"ץ ואב"ד בדרוהוביץ, Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה כשחזר מן ההלוויה של אביו.
מקורות: וונדר, ג, עמ 367;

לבנברג, יעקב, Lewenberg,בן יצחק מאיר.
היה רב בפרושקוב, Proskau ,Prószkówשבפוזנן,ושם עמד בראש בית הכנסת של חסידי סקיירניביץ, Skierniewice. היה ממייסדי חברת "לינת הצדק", שעזרה לחולים מעוטי יכולת. נספה בשואה.
מקורות: ספר פרושקוב, נדז'ין והסביבה, עמ 113, 114;

לבקוביץ,יוליוס,Lewkowitz,בן שלמה.
נולד בתרל"ו,1876, בספיסקה סובוטה, Georgenberg,Spisska Sobotá שבסלובקיה. למד בבית הספר התיכון בבויטן, Bytom Odzański,שבאזור פוזנן, וגם אצל אביו וסבו, ואצל הרב ד"ר ליאו קופשטיין בבויטן. אחר כך למד באוניברסיטה בברלין, וקיבל דוקטוראט, על משנתו הפילוסופית של שפינוזה. באותה העת למד שם בסמינר לרבנים. אחר כך עבר לבית המדרש לרבנים בברסלאו, ושם הוסמך לרבנות. משרתו הראשונה היתה בשניידמיהלה, Schniedmül, שבאזור פוזנן, תחילה כעוזרו של הרב בראון, ואחרי שזה נפטר - כממלא מקומו. בתרע"ג,1913, התמנה לרב ומטיף באחד מבתי הכנסת של הליבראלים בברלין. כתב ספרים אחדים בעניינים פילוסופיים שונים. במרס 1943 גורש למחנות, ושם נספה. לפי קיש נספה ב- 1940.
מקורות: לוונטאל, עמ 120-122; ולק, עמ 232; קיש, עמ 426;

לבקוביץ, יעקב יוסף.
נולד בתרמ"ד,1884, בפולין. בתר"ס,1900, בא לגרמניה. למד בסמינר לרבנים בברלין וסיים אותו בהצטיינות. תחילה כיהן כרב בוולרשטיין, Wallerstein, שעל יד נירנברג. בתרס"ו,1906, נתמנה לרב, דיין וחזן ברגנסבורג,,Regensburg וכתב ספרים בדיני שחיטה וטהרה. מתוך אחריות לכלל הציבור היהודי המשיך למלא את תפקידיו שם גם בימי השלטון הנאצי, והיה אומר דברי נחמה ועידוד לחברי הקהילה. באפריל 1942 גורש לפולין עם חברי מועצת הקהילה היהודית של העיר ועם משפחתו. הרבנות הראשית בארץ ישראל קבעה את ראש חודש אייר כיום הזיכרון שלהם.
מקורות: לוונטאל, עמ 119; ולק, עמ 232;

לברטוב, Lewertow,ישראל, בן אייזיק.
כיהן כרב בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 369;

להמן, Lehman אשר סג"ל.
היה אדמו"ר בקולומיה, Kolomea, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 372; החסידות מדור לדור, א, עמ 205;

לובוצקי (לובצקי), Lubocki, Lubecki,חיים.
נולד בתר"מ,1880. היה חובב ציון ונאמן לתנועת המזרחי. כיהן כרב בקובילניק, ,Kobilniki, Kobilinik, Narachשבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, וברז'יצה, Rezhitsa, שבלטביה. בתרצ"ח,1938, חגגו שם את מלאת עשרים וחמש שנים להיבחרו כרב העיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה חיבר קונטרס התרת עגונות, כדי לענות על השאלות שהזמן גרמן. נספה בוף יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לובלינג, Lubling , אלימלך.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בבנדין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג

לובצ'אנסקי, Lubchanski,ישראל יעקב, בן הרב חיים לייב.
נולד בתרל"ב,1872. היה חתנו של ר' יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא" מנובהרדוק. תחילה עזר לו לנהל את הישיבה בחרקוב שבאוקראינה, ואחרי פטירת אביו נתמנה לרבה של אלט ברנוביץ, Alt Baranowice, שבווהלין, ואחר כך כ"משגיח" בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, לצידו של הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לטרוקי,Troki ,שבליטא עם מקצת מתלמידי הישיבה שלו, וניסה ללמד גם בימי השלטון הסובייטי, 1941-1940. כשנכנסו הגרמנים לעיר נכלא במחנה ריכוז שהיה בעיר. הגרמנים התעללו בו, והוא נספה. לפי גרסה אחרת הגיע עם כמה מתלמידיו לישיבה שהתנהלה במחתרת בסלובודקה, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 209-205; ברנוביץ, עמ 252-254; רבני ברית המועצות, 1939-1991; שורין, מורי האומה ג,
עמ 154-158;

לוי,Lewi ,אריה לייב.
היה רבה האחרון של פוזלאווה, Podzelva, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 450; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוי. הרב מסלוּפצה, Słupca.
בפברואר 1940 גורשו עם כמה מאות מיהודי העיר הזאת, הנמצאת באזור לודז', לתחומי הגנרל גוברנמנט. נספה ביורדנוב, Jordanów, שבאזור קרקוב, באלול תש"ב, 1942.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 229; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 165;

לוי, בנימין.
בן יעקב שהיה אב"ד בטשבין, Trzebinia, גליציה המערבית. היה ר"מ בישיבה הקטנה שבעיר. ידע לשונות זרות וספרות כללית. היה מקובל על ה"מתקדמים" ועל בעלי המלאכה, שבאו לשמוע את דרשותיו. עם אשתו חוה היה פעיל בחברת "ביקור חולים" ובקופת "תומכי עניים" שיסד. נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ג, עמ 387; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

לוי, חיים יהודה.
למד בישיבות טלז, וולוז'ין, וב"כולל הפרוּשים" בקובנה. הגיד שיעורים בתורה בבית הכנסת "גוגול" בריגה. במידת מה התפרנס ממכירת מצות שמורות שאותן היה אופה. נספה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 394;