‏הצגת רשומות עם תוויות ברזנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברזנה. הצג את כל הרשומות

באקשט, יעקב - בומבך, אברהם

ba
באקשט, יעקב.
היה רבה האחרון של דליטש, Delatycze,שבווהלין. נספה עם בני עדתו.
מקורות: פנקס הקהילות, פולין, מחוזות וילנה, ביאליסטוק,נובוגרודק, עמ' 261;

באראז, Baraz ,אהרן.
היה הרב האחרון של ברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 49;

באראן, Baran,אשר קלמן.
נולד בתרנ"א,1891. היה ראש ישיבה ומשפיע רוחני בישיבת פוניבז', עם גיסו הרב יוסף כהנמן שעלה ארצה והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 199; אשרי, ממעמקים א, עמ רפ"ב; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 279, 280; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באראנצ'יק,Barantchuk, Barantchik (באראנצ'וק), יואל (יואל ביליצ'ר).
את עיקר חינוכו קיבל בישיבת נובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של "הסבא", יוסף יוזל הורוביץ, שהיה מעמודי התווך של תנועת המוסר הנובהרדוקאית. בשנות נעוריו היה משגיח בישיבת אמצ'יסלאב Amtchislav, ,שברוסיה הלבנה, שבה שימש הרב יצחק אלחנן וסרמן (ע"ע) כריש מתיבתא. על פי הוראתם ובעזרתם של ה"חפץ חיים" ור' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע) הקים בגרודנה, סמינר של מלמדים. זמן מה שימש כמנהל הרוחני של ישיבת קלצק, Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). שימש כרבם של "צעירי אגודת ישראל" בריגה, והיה בין אלה שהקימו שם, מטעם תנועה זאת, את הגימנסיה "תורה ודרך ארץ". השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, Novaredok, שהתקיימה בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 371; אלה אזכרה, ו, עמ 258-254;

בארון, Baron,מנחם מנדל, בן אליעזר ירוחם.
נולד בתרל"ד,1874. גר ביאסלו, ,Jasło שבגליציה המערבית, על יד חמיו, הרב אברהם יהושע השל, ופתח לעצמו בית מדרש. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 326;

בארישנסקי, ,Barshinski,Borshinski (בורשינסקי) ישעיהו.
למד בישיבת קלצק,Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין), ונקרא בשם "ישעיהו שטויבצר", על שם העיירה סטויבץ-שטויבץ, Stolpce,Steibtz, Swerzhne,שבווהלין, שממנה בא. היה מרצה בארגון "צעירי אגודת ישראל" בריגה. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 372; אלה אזכרה, ו, עמ 258;

בגון,Begun,יצחק.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה של זידיק, ,Židikai, Zidik שבליטא, ואחר כך היה של ראדוילישוק, Radzvilishki. נספה בידי הליטאים עם כניסת הגרמנים לעיר, בקיץ תש"א,1941.
מקורות: רצח רבני ליטא בידי הליטאים (להלן: רבני ליטא), עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 627; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בודזינר, Budziner,,Bodziner שלמה.
נולד בתרל"ב,1872, בטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאזור לודז'. למד בישיבות וקיבל היתר הוראה, ובתר"ס,1900, עבר ללודז', ושם התבסס במסחר באריגים שאפיין את העיר הזאת עד מלחמת העולם השניה. היה חסיד אלכסנדר ועם זאת פעיל בתנועת המזרחי. ביקר בארץ בתרפ"ה,1925, כשנפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים. בתרפ"ח,1928, נבחר לסנאט הפולני, וגם היה חבר בעיריית לודז' ובמועצת הקהילה. באפריל 1940 עלה בידו לעזוב את פולין עם הרבי מגור ואחרים, אך נפטר כשהגיע לטרייסט, כדי לעלות משם באניה לארץ.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 462-459;

בודניק,Bodnik,דוד (ר' דוד קנישינר,Knishiner).
למד בישיבות ראדין,Radun, Radin ,ונובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. הוא התפרסם בכך שביסס את תנועת המוסר הנובהרדוקאית על היסודות של הנזירות, הפרישות והבדידות. ניהל ישיבות בז'יטומיר ובוורשה, והקים מחדש את הישיבה בנובהרדוק, אחרי שזו חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה. השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, שהתקיימה בימים ו–י"א בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', Międzyrzec, Mezerich, שבווהלין. במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. מפולין הוא עבר ללטביה, ויסד את ישיבת "בית יוסף" בדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שהיו לה סניפים בערים אחדות באותה מדינה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 373; אלה אזכרה, ו, עמ 168-163;

בויארסקי, Boiarski‏ , אשר, בן אלחנן.
זולודק, Zołodek‏ , ווהלין. נקרא על שם עירו "אשר זלודובר". למד אצל ר' שמעון שקופ, ואחר כך בישיבת מיר. לעתים השתתף בישיבות של היודנרכאט בבראנוביץ', , Baranowice‏ שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 152; ספר זלודוק ואורלובה, עמ' 112, עמ' 303 ברשימת הנספים.;
בוכנר,Bochner (באָכנער), משה, בו אברהם יהושע השל.
נולד בכשאנוב (חשאנוב), Chrszanów, שעל יד קרקוב. בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות, אך התפרנס מיגיע כפיו, כפי שציווה זקנו שלמה בוכנר. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. בתרפ"ה,1925, נדפס בקרקוב ספרו "מחשבות משה", ובו חידושים באגדה על התורה, ובהלכה על הש"ס. בימי השלטון הנאצי לא יצא מביתו כדי שלא יגזזו את זקנו. בביתו התקיים מניין שבו קראו בתורה, תקעו בשופר, וקיימו מצוות סוכה. בסוף אייר או בתחילת סיוון תש"ב,1942, שולח לאושוויץ.
מקורות: ספר כזשאנוב, עמ 84-82, 189, 320-317; וונדר, א, עמ 444-445;

בומבך,,Bombachאברהם, בן יהושע פנחס.
נולד בתר"ן,1890. היה אב"ד בקנטי,Kęty , שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 447; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;

ברנדויין, אליעזר - בשקין, ניסן

br
ברנדויין, אליעזר, בן נחום.
נקרא "'רבי אליעזר השני". נולד בתרכ"ט,1869. אחרי פטירתו של אביו, בתרע"ה,1915 (וונדר), או תרע"ח,1918 (אלפסי). מילא את מקומו בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. כאדמו"ר מבורשטין. שרד בנס מן הפוגרום שנערך בהושענא רבא תש"ג,1942, בבית העלמין בעיר.לפי אלפסי נספה בתש"ג במחנה ריכוז. לפי וונדר נפטר בסטניסלבוב בשבט תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 601-598; אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 349; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רנא;

ברנדויין, ישראל.
בן פנחס. האדמו"ר מסטרטין בברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 610-609;

ברנדויין, משה, בן אליעזר, האדמו"ר מבורשטין.
נולד בתר"ן,1890. בתרצ"ה,1935, חידש את אדמו"רות סטרטין בבורשטין. בזמן המלחמה היה בסטניסלבוב,Stanisławów,Ivano Frankovsk. עונה בידי הנאצים ונפטר בתש"ג,1942.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 35; אדמו"רים, עמ 151-150; אלפסי, עמ 164; החסידות מדור לדור, א, עמ 350; וונדר, א, עמ 610; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 100; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רנח;

ברנפלד, Bernfeld,שמעון.
נולד בתר"ך,1860, בפולין. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה ובבית המדרש העליון לחכמת ישראל בברלין. מתרמ"ה,1885, עד תרנ"ד,1894, היה הרב הראשי לקהילות הספרדיות בבלגרד. באותה השנה חזר לברלין וכתב ספרי מחקר ומאמרים בתולדות ישראל. ספרו החשוב הוא "ספר הדמעות" על הפרעות שנערכו ביהודים מימי קדם, ועל הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה בתרע"ט-תרפ"א, 1919-1921. מתרע"ג,1913, עד תרפ"ג,1923, ערך את העיתון של הקהילה היהודית בברלין. נפטר בברלין ב-1940.
מקורות: האנציקלופדיה העברית, ט, עמ 870-871; ולק, עמ 31;

ברנשטיין,Bernstein.
כיהן כרב בקלימוביץ', Klimovichi, Klimovitz,שבפלך מוגילבMohilev, Mogilev, רוסיה הלבנה. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ברנשטיין, זכריהו.
טורץ ,Turets, רוסיה הלבנה. היה ראש חוג "תפארת בחורים" בעיר. בזמן המלחמה עבר ללודז'. שם עבד בבית מלאכה לתפירה ועזר ליהודים. נספה באושוויץ.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ - ספר זכרון, עמ 13-12;

ברנשטיין, יהודה אריה לייב.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבת סלובודקה. היה רבה של האחרון של בירז' ,,Biržai שבליטא. שם יסד ישיבה. הוא היה היהודי הראשון בעיר שנרצח בידי ליטאים, ב-1941, בעת שניסה להשתדל בפני השלטונות למען בני קהילתו. עמו נספו גם תלמידי הישיבה והרב בנימין מובשה (ע"ע). צעיר יהודי שניסה להגן עליו נורה גם הוא.
מקורות: רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 177; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 202; אשרי, חורבן ליטע, עמ 207;

הרבנית ברק.
היתה בגטו וילנה, ושם השתתפה ב"בית המדרש לנשים", שאותו הקימה הרבנית פייגעלע דעם רב'ס (ע"ע). נספתה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 266;

ברקוביץ, Berkowitz, יוסף, בן דוד.
מתרצ"ו,1936, כיהן כרב בדויד-הורודק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238;

ברקמן, Berkman,מאיר אבא
שימש כרב בסוויר, Shwir,Sviriai ,Svir, שברוסיה הלבנה. היה ציוני ורצה לעלות לארץ. הספיד בווילנה את קדושי סוויר.
מקורות: היה היתה עיירת סוויר, עמ 76; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 433;

ברשטיין, Berstein, יחזקאל הלוי.
למד בישיבת סלובודקה. אחר כך היה ראש ישיבה בישיבת "אור ישראל" בקובנה.
נספה בקיץ תש"א, 1941, בפורט השביעי, על יד קובנה. ספרו "דברי יחזקאל" נלמד עד היום בישיבות הליטאיות..
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 18 ;
עדות נינתו תמר קריגר;

בשקין, Bashkin , ניסן ניסל.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ג,19 33, נתמנה לרבה של קוריץ, Korec, שבווהלין. נספה עם שרידי היהודים בעירו בערב סוכות תש"ג, 1942
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 342, 345; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה,
עמ 238; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ויינגרטן, אברהם - ויינר, יששכר

we
ויינגרטן, Weingarten,אברהם אבא
בן יצחק אהרן מלוביישוב, Lubiezów, שבווהלין (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן (וינגרטן), גדליהו משה.
בתרנ"ד,1894, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 85;

ויינגרטן, חיים
בן אהרן מברזנה,Bereżne, ווהלין.
בתרפ"ו,1926, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 85;

ויינגרטן, יצחק אהרן, בן יעקב אריה לייב.
היה רב ואדמו"ר בלוביישוב, Lubiezów, שבווהלין. מכיוון שהקהילה היהודת בעיר זאת חרבה בפרעות שנערכו בה בין שתי מלחמות העולם, עבר לקוברין, Kobrin, שבווהלין, ולפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). נספה בתשעה באב, תש"א,1941. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991 בפורים תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 85; מדור לדור, א, עמ 160; החסידות מדור לדור, ב, עמ 556; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 108; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שעג;

ויינגרטן, ישראל
בן יצחק אהרן (ע"ע) מלוביישוב, Lubiezów, ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן, מאיר,בן הרב יואב יהושע.
בתרפ"ב,1922,נתמנה לרבה של קינצק-קונסקיה, Kinsk,Konsk, Końskie, שבאזור קיילצה. עם כיבוש העיר בידי הגרמנים הם אסרו אותו, והושיבו אותו בתא אחד עם פושעים פליליים. בכל יום הם הובילו אותו ל,חקירות" כדי לשבור את רוחו. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 242; ספר זכרון ליהודי קונסקיה-קינצק-קונסק, עמ' 80, 147, 170,172;,

ויינגרטן, משה
בן יצחק אהרן מלוביישוב, Lubiezów ,ווהלין (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינגרטן, שמריהו
בן יצחק אהרן מלוביישוב (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160;

ויינר (ויינער), Weiner,אברהם.
היה רבה האחרון של יאזלוביץ, Jazłowiec, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 281;

ויינר, אברהם מיכל.
נולד בתרמ"ח,1888. כיהן כרב ברקישוק, Rokiškis, שבליטא. היה רבה האחרון של סובנישוק,Shuvinishok . נספה עם בני קהילתו באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 155, 209; אשרי, חורבן ליטע, עמ 321; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ויינר, דוד, בן יוסף מרדכי.
היה דיין בסטריז'וב, Stryszów, גליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22, 266;

ויינר, יששכר דב, בן יוסף מרדכי.
היה דיין בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22, 266;

טברסקי, נחום - טויבמן, גדליה

tv
טברסקי, נחום משה, בן זאב וולף מרחמיסטריבקה Rachmistrivka ,שבאוקראינה.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבה של קובל, Kowel, שבווהלין. שם נספה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 128; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163;

טברסקי, פנחס.
בן האדמו"ר מרדכי מרחמיסטריבקה, Rachmistrivka,, שבאוקראינה (שאחרי המהפכה הרוסית עלה לארץ, נפגע מפורעים ערבים בפרעות תרפ"א,1921, ונפטר זמן מה לאחר מכן
[1]). נולד בתר"ם,1880. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בבעלז, ליד חותנו האדמו"ר יששכר דב רוקח, ובתרפ"ז,1927, עבר לאוסטילה, ,Ustila, Ostila שבגליציה המזרחית, וכונה "האדמו"ר מאוסטילה". בתרצ"ב,1932, השתקע בפשמישל, Przemyśl, ושם התקרב לאגודת ישראל. מדי פעם הגיע אל ישיבת "דגל התורה" בטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, ובחן את התלמידים שלמדו בה. כשכבשו הגרמנים את העיר, בספטמבר 1939, הם חיפשו את המנהיגים היהודים, ובהם גם אותו. נמלט לסמבור (אלטשטאט), Sambor, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, שם המשיך להנהיג את עדתו, והשתדל לעזור ליהודים שגורשו לסיביר. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: בעלז, ספר זכרון, עמ 367; אדמו"רים, עמ 243-240; אלפסי, עמ 68; החסידות מדור לדור, א, עמ 128; אלה אזכרה, ב, עמ 189-181; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 33; טורקה ע"נ סטרי, עמ 87; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקלד-תקלה;

טוביאס, Tobias,חיים, בן זלמן יקותיאל.
נולד בתרמ"ט,1889. בנעוריו למד באושווינצ'ים אצל הרב יהושע בומבך. בתרע"א,1911, למד זמן מה בישיבה של הרב ברויאר בפרנקפורט דמיין. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד פולני בצבא האוסטרי. בעקבות הפרעות שאירעו ב-1918 ביהודי פולין עבר לברלין. שם התפרנס מיגיע כפיו, ולמד אצל הרבנים דוד צבי הופמן וחיים הלר. בתרפ"ד, 1924, הוציא לאור את הספר "לב דוד" של החיד"א. מתרפ"ו,1926, שימש כר"מ בישיבה של ת"ת "עץ חיים" של חסידי בובוב בכשאנוב,Chrszanów, שבגליציה המערבית, והגיד שיעורים בבתי כנסת. התקרב לחסידות רדומסק, ונעשה ראש ישיבת "כתר תורה" בכשאנוב. מתרצ"ב,1932, ערך, עם הרב מרדכי ליסמן את כתב העת "המאור", שתחילה יצא לאור בברלין, ואחר כך בתל-אביב. עמד בקשרי מכתבים עם ר' מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, עם הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, ועם אחיו הרב נחום וידנפלד (ע"ע). ערך את המדור "תפארת בחורים" בבטאון של "כתר תורה". כשכבשו הגרמנים את כשאנוב הם אילצו אותו לעבוד בסדנאות שלהם גם בשבתות. בימים הנוראים של תש"ב,1941, ארגן שם מניין. נמנה בין עשרים חשובי הקהילה שהוצאו מן הרשימה של המשולחים למוות, אך סרב לעשות זאת, כי לא רצה שבמקומו ישלחו מישהו אחר. נספה באב תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 34-29; סינסון, עמ 51-52;

טויב (טאוב), Toib, Taub,Taube,דוד שלמה, בן פנחס חיים.
מסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית. משושלת קאליב. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 235;

טויב, חיים ירחמיאל, בן משה אהרן, משושלת מודז'יץ.
נולד בתרל"ט,1879. גר בזוולין, Zwolen, שבאזור ורשה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, ושם הקים מרכז חסידי. היה בעל נגינה ידוע וחיבר ניגונים רבים. כשנכנסו הגרמנים לוורשה שאלו אותו חסידיו אם מותר להם לברוח אל הצד הרוסי, שם יאלצו לחלל את השבת ולאכול טריפות. הוא התיר להם לעשות זאת, משום פיקוח נפש, אך העדיף להישאר בוורשה, ושם עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ, עם האדמו"ר קלמן קלונימוס שפירא מפיאסצ'נה, ואחרים. בקיץ תש"ב,1942, שולח לטרבלינקה, ושם נספה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 94-92; זיידמן, יומן, עמ 316, אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלה אזכרה, ג, עמ 256-249;

טויב, חנוך העניך, בן אברהם מרדכי שלום.
מתרצ"ו,1936, מילא את מקומו של אביו בסאסוב,Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו של זלוטשוב, Złoczów, שבאותו האזור.
מקורות: אלפסי, עמ 98 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 237;

טויב, יהודה, בן אברהם מרדכי שלום.
משושלת קאליב. נולד בתרל"ה,1875. בערך מתרע"ב, 1912, מילא את מקומו של אביו כרבה של פומרין, Pomorzany, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ז, 1937, היה אדמו"ר בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. נספה בתמוז תש"א,1941, בגטו של זלוטשוב, Złoczów.
מקורות: אלפסי, עמ 98; החסידות מדור לדור, א, עמ 237; וונדר, ג, עמ 36;

טויב, יעקב נפתלי, בן משה אהרן.
היה אדמו"ר בנובידבור, Nowy Dwór, שעל יד ורשה. בתר"פ, 1920, עבר לוורשה. כרבים מבני משפחתו הצטיין אף הוא כבעל תפילה ומלחין של ניגונים חסידיים. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;

טויב, לוי יצחק, בן מנחם דוד (ע"ע).
הוכתר כאדמו"ר, והיה בוורשה בזמן המרד, ניסן תש"ג, 1943. אחרי דיכוי המרד שולח למחנות, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;

טויב, מנחם דוד, בן אפרים.
נולד בתרל"ג,1873. בתרס"ד,1904,נתמנה לאדמו"ר בבלוינה, Blonie, שבאזור ורשה. בתרס"ו,1906, עבר לפראגה, , Praga פרוורה של ורשה, ושם היה פעיל בענייני ציבור, בהם בחברת "שומרי שבת". כשהוקם הגטו בוורשה גורש אליו, ושם נספה באב-אלול תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 180; החסידות מדור לדור, ב, עמ 389; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ פד;

טויב, משה יהודה לייב, בן ירחמיאל צבי.
התגורר בוורשה. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 389;

טויבמן, Toibman, Taubman,גדליה משה, בן חיים.
היה רב ואדמו"ר בברזנה, Bereżne, שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. דאג לעניים, ורצה לעלות ארצה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 160; עיירתי ברזנה, עמ 144, 145; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, תד;

[1] לפי וונדר, ג, עמ 23 פנחס טברסקי הוא זה שעלה לארץ.

פוקס, יואל - פטשניק, נחום

fu
פוקס, יואל, בן דוד דב.
היה ממייסדי המזרחי. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים היה בין החותמים על "קול קורא" של רבני פולין וליטא למען קרן החלוץ המזרחי. בשנות השלושים כיהן כרבה של טולישקוב, ,Tuliszków שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, מחוזות פוזנן ופומרניה, גדנסק (דנציג), עמ 96; ספר הציונות הדתיח, ב, עמ, 409, 501;

פוקס, יצחק יהונתן, בן זאב (ע"ע).
צ'נסטוחוב, Częstochowa. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר צ'נסטוחוב א, עמ 608;

פוקס,יצחק צבי .
נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון ליוצאי קונסקיה-קינצק-קונסק, עמ ' 147, ברשימת הנספים;

פורטמן (פארטמאן), Fortman, Portman, ישראל תנחום.
כיהן כרב בשווקשנה Švekšna,, שבליטא. נספה בתש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 675; אשרי, חורבן ליטע, עמ 340;

פורטמן, נחמיה הכהן, בן יקותיאל.
נולד בתרמ"ג,1883. היה רבה האחרון של ניישטוט-שקי,Neustadt, שבליטא. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 406; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 79, 231; אשרי, חורבן ליטע, עמ 296;

פטלניקוב, Patelnikow, Petelnikow ,אברהם לייב (ע"ע פנטלניקוב), אברהם לייב.

פטמן,Petman ,אליהו.
היה מן הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה, נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 323, 341; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 63; פלינקר, וארשה, עמ 160;

פֶטֶשינר, Peteshiner, Peteschiner,מאיר.
למד ב"קיבוץ הגבוה" שהקים הרב אהרן באקשט (ע"ע) בסובאלק, Suvałki, שבווהלין. אחר כך היה ר"מ בישיבה שם ובישיבה בגרודנה, ורב באורלוב, Orlovo, שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: יזכור בוך סאוואָלק, עמ 149;

פטשניק(פצ'ניק),Petchenik,Patchenik ,אהרן, בן יצחק.
"הרבי מרובנה". נולד בתרמ"ט,1889. היה האחרון בשושלת האדמו"רים של ברזנה, Bereżne, ווהלין. רצה לעלות לארץ, אך מלחמת העולם השניה קטעה את תכניותיו. מגטו רובנה,Rovno, שבו שהה בתחילת המלחמה הצליח לעבור עם אשתו ושתי בנותיו אל הפרטיזנים ביערות פולסיה, ואף השתתף בלוחמה בגרמנים. אך הוא לא יכול לעמוד בתנאי החיים הקשים שהיו ביער, ושם נפטר בחורף תש"ג,1942-43. לפי האנציקלופדיה לחסידות בשבט תש"ב. רעייתו ושתי בנותיו החליטו לערוך לו קבורה כדין. הן הלכו ביערות עשרות קילומטרים, וקיבצו מניין של יהודים לעריכת הקבורה ואמירת הקדיש.
מקורות: אדמו"רים, עמ 23-21; אלפסי, עמ 63; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קס"ו; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 48, 49; עיירתי ברזנה, עמ 144, 145; שואת יהודי ווהלין, עמ 263, על פי עדותה של הרבנית פייגה פצ'ניק, איו"ש, M-1/ E 2324;

פטשניק, יחיאל מיכל.
בן האדמו"ר נחום יהושע מברזנה,Bereżne, ווהלין. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים עלה ארצה ולמד בסמינר למורים של המזרחי ובאוניברסיטה העברית. בגלל מחלתו חזר לחו"ל בתרפ"ט,1929, ונעשה רב ואדמו"ר בקרלין ובברזנה. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 231; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רכד;

פטשניק, יצחק, בן נחום יהושע הלוי, משושלת האדמו"רים מברזנה.
כיהן כרב בדומברוביצה, Dombrovica, שבגליציה המזרחית. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172; דומברוביצה, עמ 863 ברשימת הנספים;

פטשניק, נחום יהושע הלוי, בן אברהם שמואל.
נולד בתרל"א,1871. משושלת האדמו"רים של ברזנה,Berezany,Berezan,שבווהלין. מתרע"ב,1912, עד מלחמת העולם השניה שימש כאב"ד בדומברוביצה, Dombrovica, שבאותו האזור. מתרפ"ט,1929, כיהן גם כרבה הראשי של סארני, Sarny, שבאותו האזור, ושלפי החוק הפולני היו בתחומה גם כמה כפרים. היה מחמיר עם עצמו ומקל לאחרים. ייצג את רבני ווהלין בנציגות של אגודת הרבנים בפולין. בזמן השואה רצו כמה גויים להציל אותו, אך הוא סרב. הגרמנים עינו אותו, ואחר כך נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר יזכור לקהילת סארני, עמ 232-231; אדמו"רים, עמ 231-227; אלפסי, עמ 63; מדור לדור, א, עמ 172; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 48, 62, 63, 141; עיירתנו סטפן, עמ 71; דומברוביצה, עמ 275, 276, 278-282, 863 ברשימת הנספים; רבני ברית המועצות, 1939-1991; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תיא;