טולמן, יחיאל - טייטלבוים, דוד

tu

טולמן,Tolman, Tulman,יחיאל
נולד בתרס"ז,1907. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רפ;

טונקל (טאנקעל),Tunkel, Tonkel,יצחק.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה בתש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמב;

טונקל (טאנקעל), נתן.
נולד בתרע"ב, 1912. למד בישיבת טלז. נספה בתש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רע;

טוֹפ, Top,חיים שמעון, בן אריה.
נולד בתרל"א,1871. למד בישיבת וולוז'ין. שם למד אצל ר' חיים סולובייצ'יק, והיה בין התלמידים שהתנגדו לרוחות ההשכלה שהחלו לנשב שם. אחר כך עבר לווילנה. שם היה חבר בוועד הרבנים, ועמד לצידו של ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע) בעת המחלוקת על הרבנות שפרצה בעיר. היה חבר באגודת ישראל, ופעל למען מוסדות החינוך של התנועה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לפליטים שבאו לווילנה מפולין. אחרי פטירתו של הרב גרודז'נסקי, המשיך לארגן את החיים הדתיים שם, ואף ריסן את אנשי היודנראט. נספה עם חיסול הגטו.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 219-215;

טורנהיים,Turnheim,ירחמיאל שלום, בן אלעזר מאיר.
מתרפ"ט,1929, היה אדמו"ר בזדונסקה-וולה, Wola Zduńska,שבאזור לודז'. הנאצים גרשו אותו ללודז' ושם נספה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 457; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תסד-תסה;

טייטלבוים, Teitlbaum, Teitlboim,אביגדור
בן אברהם חיים, שהיה אב"ד בקריניצה, Krynica Zdrój (ע"ע), שבגליציה המערבית. היה רבה של פיווניצ'נה, Piwniczna, הסמוכה. נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ה,1935, נתמנה לדיין ומו"ץ בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבאותו האזור. כשכבשו הגרמנים את פולין הגיע לסטרי, Stryj, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ושם שהה גם בימי הכיבוש הגרמני. בתש"ג,1943, השתתף בליל הסדר שערך שם האדמו"ר שלמה פרלוב מבוליחוב, Bolechów (ע"ע). תפקידו בגטו היה לקבור את המתים, וכך הוא זיהה גם את הרבי וזכה להביא אותו לקבר ישראל.
מקורות: ספר סנץ, עמ 346; וונדר, ג, עמ 79-80;

טייטלבוים, אברהם חיים, בן משה דוד.
היה רבה של קריניצה, Krynica Zdrój, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 315; וונדר, ג, עמ 86-87;

טייטלבוים, אהרן, כנראה אחיו של אביגדור.
היה רבה של טיליטש,,Tylicz שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 85;

טייטלבוים, אהרן, בן ישראל יעקב יוקל.
נולד בתרמ"א,1881. בתרפ"ד,1924, נתמנה לאב"ד בוולובה, Wołowa, שבגליציה המזרחית. לחם בציונות ובאגודת ישראל. בתש"ב,1942, ברח מפולין להונגריה, והתקבל כרב בנירבאטור,Nyìrbàtor, במקום אחיו שכיהן שם קודם לכן, ושם היה ראב"ד. נספה באושוויץ בסיון תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 315;

טייטלבוים, אליעזר.
רבה של סקרישוב, Skaryszew, שבאזור לובלין. נולד בתרי"א,1851, למשפחת רבנים שהיתה ידועה כ"בית דריליטש". נפטר בסקרישוב ב-1941, בגיל תשעים, ונקבר בקבר אבותיו בדריליטש, Driltch, Iłza , שבאותו האזור.
מקורות: ראדום, עמ 60;

טייטלבוים, דוד, בן אברהם אהרן.
נולד בתרכ"ט,1869. כיהן כדיין ומו"ץ בירוסלב, Jarosław, שבגליציה המזרחית, ובתרס"ד,1904, התקבל כרב בעטשעד.[1] שבקרפטורוס, על יד מונקאץ, ושם הקים ישיבה. נספה בתש"ד,1944, באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 313;

[1] עטשעד. לפי הכתיב הזה לא ניתן לזהות את המקום.

כ"ץ ,אברהם - כץ

ka

כ"ץ,Katz ,אברהם דב, בן חיים.
נולד בתרל"ט,1879. בתרס"ב,1902, התמנה כדיין ומו"ץ בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. אחר כך חזר ללבוב וישב בבית הדין עם הרבנים נתן נטע לייטר (ע"ע) וישראל לייב וולפסברג (ע"ע). גורש לבלז'ץ בניסן תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 336-335;

כץ, אהרן יצחק הלוי.
נולד בתרס"ח,1908. תחילה שימש כרב באוטיאן, Utene,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן, ,Palanga שבאותו האזור. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 58; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 493; ליטע I, עמ 1887;

כץ, אהרן שמואל, בן שמעון הכהן.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת וולוז'ין. בתרנ"ז,1897, התמנה לרב ביאנישוק, Joniškis, שבליטא, ובתרס"א,1901, לרבה של רסיין,Raseiniai, Rasien, שבאותו האזור. שם נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 88; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 545, 546; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 145; אשרי, חורבן ליטע, עמ 318-319;

כץ, יוסף ראובן, בן חיים הלוי.
נולד בתרל"ז,1877. בתרנ"ג,1893, נתמנה לרב בווישניטה, Vishinta,,שבליטא. משם עבר לגלובוקי, Glubokie, Hluboka, שבווהלין. היה חבר בוועד הפועל של המזרחי בווילנה, ובתר"פ,1920, (או בתרפ"א) נמנה עם הרבנים שחתמו על "קול קורא" של רבני פולין להצטרף אל המזרחי. בזמן הכיבוש הנאצי כתב אל הרב שמריהו זלמן יפה מדיסנה: "אנו היהודים נלכדנו ברשת רעה. מסופקני אם עוד נצליח להתיר את עצמנו מן הסבך שלה".
הפתק הגיע לדיסנה ב-13 לאוקטובר 1941. הרב כ"ץ היה בין היהודים שבראשית ימי הכיבוש הנאצי ציווה עליהם היודנראט לצאת לעבודת כפייה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה. ספר זכרון לקהילה, עמ 134; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; יהדות ליטא, ב, עמ 59; חורבן גלובק, עמ 64;

כץ, יחיאל מיכל, בן שמעון.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות גרודנה, סלובודקה וחברון. היה מו"ץ בווילנה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 59;

כ"ץ, יעקב, בן יוסף שהיה ידוע בכינוי "דער פרומער שניידער" (החייט הצדיק).
למד בריגה בגימנסיה הדתית "תורה ודרך ארץ", ואחר כך בישיבת טלז. שימש כרב בוונדן, Venden, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393;

כ"ץ, יצחק, בן אברהם דב.
מתרצ"ח,1938, היה אב"ד בטוטשין, Tutchin-Kripah, שבווהלין. כתב בעיתונים "טָאגבלאט" ו-"איד". בימי מלחמת העולם השניה הוגלה לרוסיה. נכלא בבית הכלא ליד טשקנט משום שלימד תורה, ושם נפטר, או נרצח, בחנוכה תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 93; ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175; וונדר, ג, עמ 336;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כ"ץ, מתתיהו הכהן.
היה חתנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה קורניצר, עמ טז;

כץ, שאול, הרב ד"ר.
נולד בתר"ל,1870, בשוורזדז Swarzedz, , שבאזור פוזנן. מתרמ"ח,1888,עד תרנ"ה,1895, למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם שפות מזרחיות. אחרי שסיים את לימודיו התקבל כרב אורתודוקסי בזאבז'ה,Hidenburg, Zabrze , שעל יד צ'נסטוחוב. אחרי הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל,1897, לחם ברבנים שהתנגדו לתנועה הציונית. אף שיכול להימלט מגרמניה הנאצית לא רצה לעזוב את קהילתו. בנובמבר 1938 אסרו אותו הגרמנים. בקיץ תש"ב, 1942, גורש למזרח ונספה. שני בניו עלו ארצה.
מקורות: לוונטאל, עמ 87; ולק, עמ 178;

כץ.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של הרב ד"ר נחמן צבי באו בזייוויץ'-זייבוש,Żywiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 151;

כץ.
סמיאטיץ',,Siemiatycze ווהלין. תמך בהתארגנות בנשק, ועודד את הנוער היהודי לצאת אל הפרטיזנים ולנקום בגרמנים. נספה בגטו של גלובוקיGlubokiye, , Glubokie, Hluboka שבאותו האזור, ביולי 1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 407-406;

כץ.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במרוויץ, Murawica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 138, 139;

ליכט, יצחק - ליפשיץ

li

ליכט, Licht,יצחק משה, בן שלמה (ע"ע).
כיהן לצד אביו כרב בפיאסקי לוטרסקיה, Piaski Luterskie, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 385;

ליכט, שלמה.
היה רבה האחרון של פיאסקי לוטרסקיה, , Piaski Luterskieשבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 385;

ליכטיג, Lichtig ,יהודה שרגא לייב.
בתרנ"ה,1895, התקבל כרבה של שרנסק Srensk , Szreńk, שבאזור ורשה, ושם כיהן ארבעים ושש שנים. היה ציוני, ובעידודו עלו שנים מילדיו ארצה לפני השואה. במלחמת העולם השניה גורש לגטו מלאבה, Mława, שבאותו האזור, ושם מינו אותו היהודים לרב. נספה בטרבלינקה.
מקורות: קהילת שרנסק והסביבה, ספר זכרון, עמ 133-130, 163-162, 184, 353, 385-384;

ליכטפלד, Lichtfeld,אברהם אליעזר, בן מנחם דוד.
חותנו העשיר תמך בו ואיפשר לו ללמוד. כיהן כרב ואדמו"ר בפראמפול,Frampol, שבאזור לובלין. הוא היה הראשון שהקים בעירו "חדר", שהמלמדים בו קיבלו את שכרם מוועד שפיקח על עבודתם. הקים בעירו מוסדות כספים וגמ"ח, וסדרים מתוקנים בחברה קדישא ובבית העלמין. עוד הנהיג שבבית המדרש בעיר ידלוק נר תמיד בשמן זית, ובכל שבת בהעלותך יחגגו את האירוע. היה מנוי על העיתון העברי "הצפירה" במהדורתו הראשונה, ועל העיתונים ביידיש "יוד" (איד), ו"טאָג בלאט". נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור פראמפול, עמ 18, 30, 242-244, בעמ 401 יש תצלום שלו;

ליכטנשטיין, Lichtenstein, אליעזר אריה, בן מרדכי.
למד בישיבת מיר, ולפני מלחמת העולם השניה נסע למדינות שונות באירופה, כדי לאסוף כספים למענה. כשנכנסו הרוסים לעירו לאחוה, והחדרים והישיבות נסגרו, ארגן, עם גיסו הרב אברהם חיים זלמן אושרוביץ (ע"ע) לימודי יהדות בסתר. עזר להעביר לווילנה את בני הישיבות שאחר כך עברו ליפאן, אך הוא עצמו לא רצה לעזוב את העיר. נספה בהתקוממות שאירעה בעיר, ב-3 בספטמבר 1942, כשהגרמנים עמדו לחסל את הגטו.
מקורות: ראשונים למרד, לאחוה, עמ 27-28, 287-296, 457-458; פנקס הקהילות, ווהלין-פולסיה, עמ 261;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ליליינפלד, Lilienfeld, דוד, בן שלום.
נולד בתרמ"ח,1888. היה רבה האחרון של פודהיצה, Podhajce, שבגליציה המזרחית, אך לא נטל שכר בעד הרבנות, כי היו לו טחנות קמח ובתים להשכרה. ידע היטב פולנית וגרמנית והיה נואם בלשונות הללו. בתרפ"ה,1925, היה המועמד של המזרחי בבחירות לסיים הפולני. בקיץ תש"א,1941, היה בלבוב, ושם היה מבאי ביתו של הארכיהגמון האוקראיני שפטיצקי. נספה בשואה.
מקורות: ספר פודהיצה, עמ 53, 85, 257; כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 29; וונדר, ג, עמ 513;

לינדנבוים, Lindenboim, Lindenbaum,ישראל,
ראדום,. Radom בימי מלחמת העולם השניה התקיים בביתו מניין. נספה בשואה.
מקורות: ראדום, עמ 235;

ליס,Lis, חיים מאיר.
היה "משפיע" בישיבת "תומכי תמימים" בוורשה, ואחר כך בעירו וישקוב,
Dokszyce, שבווהלין. נפטר בסמרקנד בתש"ב, 1942.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 338;

ליס, יוסף (שלמה).
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבה של ה"חפץ חיים" בראדין, Radun, Radin, ווהלין. כיהן כרב בכמה ערים, ובתרפ"ד,1924, התמנה כרבה של רוז'אנקה,Różanka , שבווהלין. נספה באייר תש"ב,1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילות שצ'וצ'ין, ואסילושקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, עמ 441; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובידבור, עמ 593;

ליסין, Lisin, שמואל צבי,בן אברהם.
נולד באוקראינה בתרמ"ב, 1882. למד בישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בהורודישצה, Horodyszcze, שבווהלין, שהיתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש. בתר"ס, 1900, התחיל ללמוד בישיבה בליובאוויטש. הצליח לחמוק מן השירות בצבא הרוסי. הרבי מליובאוויץ הטיל עליו לשאת אשה בפוניבז', וכך ליצור שם סביבה חב"דית. הוא בנה את קהילת חב"ד בעיר הזאת, והתיידד עם רב העיר יוסף כהנמן, שהלה ארצה, והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. ערב פרוץ מלחמת העולם השניה נסע למערב אירופה, כדי לאסוף כספים לישיבה בפוניבז'. הוא הגיע לפאריס, ושם הקים חדר חב"די. אחרי "ליל הבדולח" חזר לעירו. נספה באלול תש"א עם כל היהודים שהיו שם.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 500;

ליסטובקי, Listowski,אברהם צבי.
לפני מלחמת העולם השניה היה משגיח בישיבת סלונים Slonim ,, שבווהלין. בגטו וילנה היה משגיח בישיבה הקטנה. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;


ליפשיץ .Lifschitz,Lifshitz, Lifshutz .
היה רב בלודז'[1]. הגרמנים התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 23; הוברבנד, עמ 86;

[1] ליפשיץ. היה רב בלודז'. בפנקס הקהילות אין שמו הפרטי. סביר להניח שהכוונה לאחד משני הרבנים ליפשיץ שאותם מזכיר טרונק בספרו לאָדזשער געטא. ר' להלן.

רוזנבוים-שושני, יחזקאל. - רוזנמן, גדליה

ro

רוזנבוים-שושני, Rosenboim-Shoshani,יחזקאל.
ראדום,Radom. אזור ורשה. היה חבר ב"תורה ועבודה", וממייסדי התנועה הדתית-רוויזיוניסטית "אחדות ישראל". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התחיל לכתוב יומן אירועים, וכשנאלץ לעקור לגטו ורשה הטמין אותו. כשהיה בוורשה פעל שם בג'וינט, במחתרת. אחרי המלחמה נעשו מאמצים לגלות את יומנו, אך זה לא נמצא.
מקורות: ראדום, עמ 143.

רוזנבלום, Rosenblum, יוסף.
היה חבר ביודנראט של סוקולי, Sokoły, שבאזור ביאליסטוק. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חטפו אותו לעבודה בניקוי מכוניות והתעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: סוקולי במאבק לחיים, עמ 364; יזכור סאָקאָלי בוך, עמ 37, 44, 45, 66;

רוזנבלט, Rosenblatt, בנימין.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בסקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 401, 402;

רוזנבלט, יצחק הלוי,
היה רבה האחרון של סקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית. נספה בניסן תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ד, עמ 774;

רוזנהולץ, Rosenholz,אלחנן.
היה רבה האחרון של ליובווה, Liubavas, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 355;

רוזנהולץ, שפטיל (שבתאי?.)
למד בישיבות טלז, וסלובודקה. היה מורה הוראה בדווינסק Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 415;

רוזנטל, Rosenthal, Rosental, יוסף.
היה ר"מ בישיבת "בית יוסף" בווילנה. נספה אחרי שהגרמנים כבשו את העיר.
מקורות: אריה אביב"י, ואני בגולת סיביר, עמ 9-8;

רוזנטל, תמר.
אשת הרב יוסף רוזנטל (ע"ע). היתה צדקת ובת-אוריין, ידעה כמה לשונות, והיתה בקיאה ביהדות. נספתה אחרי שהגרמנים כבשו את וילנה.
מקורות: אריה אביב"י, ואני בגולת סיביר, עמ 9-8;

רוזנמוטר, Rosenmuter, מנחם מנדל.
נולד ברוסיה בתרנ"ח, 1898. למד בישיבות "תומכי תמימים" בליובאוויטש ובחרסון,Cherson, שבדרום אוקראינה, והיה מגיד שיעור בישיבה בחרסון. כשרבים מחסידי חב"ד ברוסיה הצליחו לעבור לפולין, בשנות העשרים של המאה העשרים, הוא השתקע בלודז', ולפרנסתו היה מנהל בית חרושת לנרות. בתקופת השואה היה חבר בוועד הרבנים של הגטו, והמנהל של ישיבת "תומכי תמימים". את תפקידו בוועד הרבנים ניצל כדי להושיט עזרה רפואית ומזון ליהודים שהיו בגטו. נספה עם בני ביתו בראש השנה תש"ג, ספטמבר 1942. לפי ליובאוויטש וחייליה נפטר יומיים לפני השיחרור.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 444;



יהודי ביאליסטוק 1939 ערב המלחמה

רוזנמן, Rosenman, הרב ד"ר גדליה.
נולד בתרמ"ז,1887, כנראה בבוצ'אץ'.למד בבית המדרש לרבנים בווינה. בתר"פ,1920, נתמנה לרב בביאליסטוק. אף שהיה "משכיל" הוקירו אותו גם החרדים, בשל דקדקנותו בענייני ההלכה. היה חבר במועצת הקהילה ובהנהלה שלה, ונציגה הרשמי בפני השלטונות. בתרצ"ו,1936, כשהשלטונות אסרו על השחיטה הכשרה, הוא נאבק בגזירה, ואף הפיץ בין חברי הסיים ופקידי המימשל מנשר, שבו הסביר את העקרונות של השחיטה הכשרה. ב-29 ביוני 1941 פקדו עליו הגרמנים להקים את הגטו בעיר, ואחר כך מינו אותו להיות יושב ראש היודנראט. נספה בשואה, אך בפועל שימש בתפקיד הזה המהנדס אפרים ברש. כשבאו לביאליסטוק פליטים יהודים מערים אחרות, וביודנראט חששו שמספרם הרב יגביר את הסיכון לאלה שנמצאים בה, אמר הרב רוזנמן שהמוסר היהודי מחייב שלא למנוע מאיש מהם מקלט במקום הזה, שבאותה העת נחשב לבטוח. ככל הנראה נספה עם החיסול הסופי של הגטו.
מקורות: טרונק, יודנראט, עמ 39; תעודות מגטו לובלין, עמ 36; ספר הזכרון לתלמידי בית המדרש לרבנים בוינה, עמ 80; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 148, 151, 153, 157; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שאמעס, אהרן יוסף - שוורץ, יששכר

שאמעס, Shames,אהרן יוסף.
נולד בתרל"ג,1873. מתרס"ח,1908, היה רבה של רוקיטנה, Rokitno, שבווהלין. היה תלמידו של ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. נהג לחתום את שמו בראשי תיבות אי"ש. בשמיני עצרת תש"א, 1941, ביקש מן היהודים שייענו לתביעות של הגרמנים לספק להם זהב, ועל הסרבנים הטיל חרם דתי. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב, 1941.
מקורות: רוקיטנה (ווהלין) והסביבה,ספר עדות וזכרון, עמ 199-200, 265, 267; אדמו"רים, עמ 230; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 202;

שאפאטקין ,Shafatkin, Shofotkin,פייבל פנחס.
נולד בתר"ע,1910. היה מראשי ישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצג;

שוַבּ, Shwab, Schwab ,יוסף.
נולד בתרמ"ג,1883. היה ר"מ בישיבת "אור תורה" בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 38;

שוּב,Shub , Schub ,יוסף.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבת סלובודקה. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בווילנה, ושם היה עוזרו של ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע). בתרפ"ח-תרפ"ט,1928-1929, ביקר באמריקה ובארצות מערב אירופה כשליח "ועד הישיבות". היה בין הרבנים שלחמו למען זכויותיהם הדתיות של היהודים בפולין, ובין היתר לחם בגזירות לביטול השחיטה הכשרה. היה פעיל באגודת ישראל. בתרפ"ו,1926, היה בין אלה שיזמו את הקמתו של "ועד הישיבות" בליטא, אך בתרצ"ג,1933, פרש ממנו בשל חילוקי דעות מפלגתיים. היה העורך של העיתון היידי "ווָארט". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לפליטים מפולין שהגיעו לווילנה. כשכבשו הגרמנים את העיר נתמנה להיות חבר ביודנראט. בתחילת ספטמבר 1941 אסרו אותו הגרמנים עם 16 מחברי היודנראט, ורצחו אותם.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 257-249; זיידמן, יומן, עמ 196; אלה אזכרה, א, עמ 254-247;

שוּב, משה.
נולד בתר"ל,1870. היה רב בקרסלבקה, Kraslava, שבלטביה. והיה חבר בתנועת המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 416; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוהם,Shoham,Schohm, Schaum,שמואל יוסף.
נולד בתרכ"ז,1867. בתרנ"א,1891, כיהן כרב בדרשונישוק Darshunishok, Darsūniškis , ואחר כך בוילקיה, Vilkia,שבאזור קובנה. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 250; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוור, Shwer, Schwer,י.ל.
היה רבה האחרון של לוטוטוב, Lutotow. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 146;

שווידונס, Chveidonas, משה אברהם.
נולד בתרל"ח, 1879, בטריסקי, Trisky, Tryškiai, Trishing,שבאזור וילנה. למד בישיבת טלז, ובתרנ"ב, 1892, הוסמך לרבנות. אחר כך עבר לניו יורק ושם למד בבית מדרש לרבנים. בתרע"ד, 1914, חזר ליטא. במלחמת העולם הראשונה הגלו אותו הרוסים, עם רבים מיהודי ליטא, לאוקראינה, והוא התיישב במריופול, ז'דאנוב, Zdanow Mariupol,, על שפת הים האזובי. אחרי המלחמה נסע הרבה באירופה. בתרצ"א, 1931, השתקע בפריס, ושימש כרב באחד מבתי הכנסת הקטנים של יוצאי מזרח אירופה. ב-11 בפברואר 1941, כשהיה בן 71, הועבר עם כמה מבני משפחתו למחנה דראנסי, Drancy. משם גורש למזרח, ונספה.
מקורות: Paul Levi, עמ' 375;

שוורץ, Shwarz, Schwarz,חיים שלמה הכהן,
בן יהודה ישעיה. נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות בפולין הקונגרסאית, ואצל ר' אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". שנים אחדות כיהן כרב בדינקייב, Danków, שבאזור ורשה, ואחר כך בבוגוריה,Bogorja , שבאותו האזור. בתרפ"ד,1924, כיהן כרב בוויסליצה, Wiślica, שבאזור קרקוב. היה חבר באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם תפסו אותו עם כמה מנכבדי העיירה כבני ערובה, עינו אותם ושיחררו אותם תמורת כופר רב. נספה עם חיסול הגטו בשמיני עצרת תש"ג,1942.
מקורות: דאס וויסיליצער יזכור בוך, עמ 23, 147-144; אלה אזכרה, ו, עמ 213-211;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן חיים שלמה.
למד אצל הרב הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין, והוסמך על ידיו להוראה. מתרפ"ד,1924, היה רבה של בוגוריה, Bogorja , שבאזור ורשה. לפני מלחמת העולם השניה היה המזכיר של האדמו"ר יחזקאל הלשטוק מאוסטרובצה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 80;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן יהודה ישעיה.
היה רב ואב"ד בלאגייב, Łagów , Logiv, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;