קיסלוב, יוסף - קלוגהויפט, חנוך

kk

קיסלוב, Kislow,יוסף.
למד בישיבה באנטופול, Antopol, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124;

קיסלוביץ, Kislowitz,אליעזר (נקרא קֶרשובר,על שם העיר שממנה בא).
בתרצ"ג,1933, נתמנה כר"מ הראשון בישיבה שנפתחה בגריבוב, Grybów, שבגליציה המערבית. אחר כך התקבל כדיין ומו"ץ בקרשניק, Kraśnik, שבאזור לובלין, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 451;


קירז'נר, Kirzhner,אפרים.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בקובל,Kovel, Kowel, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 163;

קירשבוים, (קירשבאום) Kirshbaum,Kirshboim, Kirschbaum, Kirschboim ,מנחם מנדל, בן שמואל.
נולד בקרקוב בתרנ"ה,1895. בתרפ"ז,1927, התקבל כרבה של סקאלה, Skala, שבגליציה המזרחית. בניסן תרפ"ח,1928, התמנה כאב"ד בקהילה הכללית של פרנקפורט ע"מ, שהיתה בהנהגתו של הרב ד"ר יעקב הופמן. בתרצ"ו,1936, ביקר בארץ, ודן עם הרבנים בענייני הלכה. באותה השנה גרשו הנאצים את רבה של הקהילה, וכל עול הרבנות של פרנקפורט ושל הקהילות הסמוכות הוטל עליו. אחרי פרעות ליל הבדולח, כשהתעוררו בעיות הלכותיות בעניין אפרם של אלה שנשרפו במחנות הריכוז, פרסם קונטרס "תקנות איך להתנהג כעת באפר הנשרפים בעו"ה" [בעוונותינו הרבים], שנכתב ביום ד, פ' ויחי תרצ"ט. מכיוון שבגרמניה כבר אי אפשר היה להדפיס את הקונטרס, שלח אותו הרב קירשבוים לאחיו בקרקוב, להדפיסו שם. שבועות אחדים לפני פרוץ המלחמה נמלט לבריסל. כשפלשו הגרמנים לבלגיה, באביב 1940, ניסה להימלט לצרפת, אך בגבול הוא נורה ונפצע קשה. הוא הצליח לחזור לבריסל, ולקראת תש"ב ערך והדפיס בדף אחד את לוח זמני כניסת השבת ויציאתה. הציעו לו לכהן כרב הקהילה הנאורה בשטוקהולם, אך הוא סרב לקבל את המינוי. בשבת שובה תש"ג, 1942, גורש למחנה הריכוז מאלין שבבלגיה, ומשם שולח לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 461-456; אלה אזכרה, ה, עמ 23-16; ולק, עמ 193;

קירשברג, Kirshberg, Kirschberg ,יצחק מנחם מנדל.
בערך בתר"פ,1920, נתמנה כדיין ומו"ץ בסוקולוב, Sokolów Małopolski , שעל יד פשמישל בגליציה. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 461;

קירשנבוים,Kirshenboim, Kirshenbaum,יוסף חיים.
היה רב ודיין בטרנוב,Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: צבי אנקורי, ערמוני אשתקד, עמ 291, 292; טרנוב II, עמ 361;

קירשנבוים, משה יהודה, בן יוסף חיים (ע"ע).
כיהן כרב בדובשיץ, Dobczyce, שבגליציה המערבית. והיה גם הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 464-463;

קירשנבוים, משה יהודה.
בתרפ"ז,1927, נתממה לרבה של אנדז'יוב, Andrzejów, שבאזור לודז'. מסוף שנות השלושים של המאה העשרים עד מלחמת העולם השניה היה רבה של גורה וישניובה,Góra Wiśniowa, שבאותו האזור. ערך את כתב העת "דקל הרבנים" שיצא לאור בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 58, 59;

קלאף (קלאץ?),Klaf (Klatch?) ,בער צבי הירש (מאיר צבי הירש).
היה רבה האחרון של סלנט, Salantai, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 273; רבני ברית המועצות, 1939-1941; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 434; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 137, 235;

קלאץ, חיים אברהם.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רנ"ו;

קלוג,Klug,יצחק.
למד בישיבה באנטופול, Antopol, שבווהלין. השתלם ב"יורה דעה", ונסמך בסמיכת חכמים. יתכן שהיה מגיד שיעור בפינסק, Pinsk. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124;

קלוגהויפט, Klughauft, Klughoift,חיים אברהם, בן משה.
סטרליסק, Nowy Strelisk. גליציה המזרחית. נספה בסיון תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 282;

קלוגהויפט, חנוך העניך דב, בן שלום.
מתרס"ו,1906, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בפרעמישלא.[1] נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 282;

[1] פרעמישלא. לא ברור לאיזו עיר הכוונה, לפרמישליאני, Przemyślany, או לפשמישל, Przemyśl. שתיהן בגליציה המזרחית.