קורניצר, שמואל - קטן, שלמה

ko

קורניצר,Kornicer,שמואל-שמעלקה.
בן הרב יוסף נחמיה. נולד בתרס"ה,1905, בסעליש, Selice, שבאזור פרשבורג-ברטיסלאבה (אז אוסטרו-הונגריה, היום סלובקיה), והיה מצאצאיו של החתם סופר. בתרפ"ה,1925, בא לקרקוב, וכשנפטר אביו, בתרצ"ג,1933, התמנה כחבר בית הדין בעיר. בתרצ"ה,1935, נתמנה לאב"ד. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט למזרח פולין והגיע ללובלין. כשנכבשה העיר בידי הגרמנים עבר לוורשה, אך כעבור חדשים אחדים חזר לקרקוב, על אף שידע שחייו שם יהיו נתונים בסכנה, בשל מעמדו הרשמי. בינואר 1941 פנו הוא, הרב שבתאי הכהן רפפורט (ע"ע) והפרנס מאיר פרידריך אל יו"ר הוועדה המרכזית היהודית לסעד, ובאמצעותה אל הקרדינל סאפיהה, Sapieha, וביקשו ממנו שישתדל אצל הגרמנים לבטל את גזירת הגירוש. זה לא נטה לעזור להם, ואחרי זמן מה אסרו הגרמנים את שניהם ואיימו שאם היהודים ישובו ויפנו אליהם יוטלו עליהם ענשים כבדים. כעבור זמן קצר נלקחו קורניצר ורפפורט לאושוויץ, ושם נספו. הגרמנים [1] החזירו את אפרו של הרב קורניצר למשפחתו, ודרשו ממנה את הוצאות הטיפול. הוא נטמן בבית העלמין שברחוב מיודובה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 489-485; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 34; ספר קרקא, עמ 391. בעניין פנייתם של קורניצר ורפפורט לשלטונות ישנן כמה גרסאות; וונדר, ד, עמ 437-436; אלה אזכרה, ב, עמ 292-289; חידושי רבינו יוסף נחמיה, עמ 26-25; הוברבנד, עמ 27; קארל, קראקא, עמ 348;

קורניקס, Korniks,יצחק.
היה ראש הישיבה הגדולה בגטו וילנה. שרד מן האקציה של הרבנים, שנערכה שם ב-12 ביולי 1941. היה במשלחת הרבנים, שכללה גם את הרבנים מנחם מנדל זלמנוביץ (ע"ע) ויצחק גוסטמן,[1] שאחרי האקציה של "השיינים הצהובים" הלכה אל יעקב גנס ותבעה ממנו שלא להסגיר יהודים לגרמנים.[2] נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 85;

קופרשטיין, Kuperstein.
היה מראשי חברת "תפארת בחורים" בטאבריג-טאוריג, Tauragė, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 61, 235;

קופרשטיין, הירש.
נולד בתרס"ז,1907. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפה;

קושלבסקי, Kushelewski , משה אהרן, בן יצחק צבי.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבת סלבודקה. היה רבה האחרון של דטנובה, Dotnava שבליטא. נרצח בידי ליטאים בקיץ תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 208; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קושלבסקי, Kushelewski, עזריאל זליג נח. בן יצחק צבי.
נולד בתרכ"ז,1867. למד בקובנה, אצל ר' יצחק אלחנן ספקטור, ואחרי שהוסמך לרבנות נתמנה לדיין ומו"ץ באוגוסטוב,Augustów, שבווהלין, ואחר כך לרב ואב"ד של העיר. דאג לרווחתם של יהודי העיר, ובין היתר טיפל בחיילים היהודים שחנו שם, ובחג הפסח היה עורך להם ליל סדר. רצה לעלות לארץ, אך מסיבות שונות לא הצליח לעשות זאת. נספה בחורף תש"ג,1943, עם יהודי העיר. בנו, יקותיאל עזריאלי, היה רבה של זכרון יעקב.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 126-123; אחיינו משה אהרן קושלבסקי;

קזרנובסקי (קאזארנאווסקי),Kazarnowski,אברהם.
נולד בתרע"ז,1917. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רמו;

קטן, Katan,שלמה יעקב.
כיהן כרב בולאדימירץ, Włdomierzec, שבווהלין, עם הרב שלמה יעקב שליטא (ע"ע), שהיה שם "הרב מטעם". נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] יצחק גוסטמן שרד מן השואה, ואחרי השיחרור היה רבה של וילנה.
[2] שלא להסגיר יהודים לגרמנים. בעניין זה ע"ע מנחם מנדל זלמנוביץ, לעיל.

[1]בעניין פנייתם לשלטונות יש כמה גרסאות.