קלוגהויפט, יצחק - קלינגברג,משה

kl

קלוגהויפט, יצחק, בן מנחם מנדל.
בתרע"ח,1917, היה אב"ד ואדמו"ר בפוטיליטש, Potylicz, שבגליציה המזרחית. אחר כך עבר לראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 282;

קלוגסברג, Klugsberg, Kligsberg,יעקב יצחק.
גניבושוב, Gniewoszów. אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת גניבושוב, עמ 520 ברשימת הנספים;

קלוגר (קליגר), Kliger, Kluger ,יוסף, בן יצחק יהושע.
נולד בתר"י,1850. מתרס"ה,1905, עד השואה כיהן כרב ואב"ד בגריידינג - גרודק-יגלונסקי,Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. בתפקידו זה הלך בדרכו העצמאית, ולא ניסה למצוא חן בעיני ראשי הקהילה. היה מקורב לפשוטי העם, אסף מעות ל"קמחא דפסחא", והיה הגבאי של קופת ארץ ישראל. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התנגד לבריחה מן העיר. בראש השנה ת"ש,1939, עבר לפני התיבה בתפילת שחרית בבית המדרש, והנאצים ירו פנימה. הם התעללו בו וגזזו את זקנו. שולח לבלז'ץ באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 517-516; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 146, 147;

קלוגר, מאיר, בן יצחק יהושע.
נולד בתרכ"ז,1867. בתרס"ו,1906, התמנה כאב"ד בקרקוביץ, Krakowiec, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה. כשחזר לעירו היה בין היתר הגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 519-518;

קלוגר, משולם יששכר, בן הרב יוסף (ע"ע).
נולד בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, עבר לקרקוב, ושם היה המנהל של בית הספר "תחכמוני" של המזרחי, הרב הרשמי של בית המדרש של המזרחי ברחוב קוּפה, וחבר בוועד הקהילה. היה בוועד הפועל של המזרחי בגליציה המערבית ושלזיה, והיה מעורב בהקמת תנועת "השומר הדתי". מכיוון שהשתייך לתנועה הזאת לא אישר לו ועד הקהילה של קרקוב, שנוהל בידי המתבוללים והחרדים, להיות חבר ברבנות של העיר. כתב את הספר "מזון רוחני"- דרושים ברוח היהדות הדתית-לאומית. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו בקרקוב. משם הועבר לגורליץ-גורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. שם עבד בבית חרושת ללבנים. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 451-450; קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215;


קלוונסקי-קליין,Kalwanski-Klein,יהושע.
מתר"ע,1910, כיהן כרבה של זשקייביצה, Zaśkiewicze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 350, 351;

קלוס. Klus, Klos .
היה מגיד בווילנה. חי בגטו עד החיסול. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105;

קלטמן, Kaltman,אהרן.
למד ב"קיבוץ" הגבוה שהקים הרב אהרן באקשט (ע"ע) בסובאלק, Suvałki. אחר כך היה ר"מ בישיבה שם. נספה בשואה.
מקורות: יזכור בוך סאוואלק, עמ 149;

קליאצקו (קליאצקא),Kliatcko,הרץ.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רנה;

קליאצקו, יצחק אייזיק.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסא;

קליבאנוב (קליבנוב), Klivanov,חיים.
נולד בתרמ"ב,1882. היה רבה האחרון של ונדזיגולה, Vendzyagola, שבאזור קובנה. נרצח בידי ליטאים באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 269; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קליג, Klig,דב אריה, בן שמעון הלוי.
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות נובהרדוק, Novaredok וקובנה. לפני תרע"ד,1914, התקבל כרב בפילווישקי, Pilvishok, שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התקבל כרב בריינזוב, Reinzov, Wola Raniżowska, שבגליציה. חיבר כמה ספרים. נספה בת"ש.
מקורות: וונדר, ד, עמ 513-509;

קליגר (קריגר),Kliger,Klueger (Kriger,Krueger),משה אליעזר.
[1] נולד בתר"ס,1900. מתרצ"ה,1935, היה רב בויירושוב, Wieroszów, שבאזור לודז'. בין יתר התפקידים הציבוריים שמילא היה גם חבר בוועד של ישיבת חכמי לובלין. כשנכנסו הגרמנים לעיר, ב-2 בספטמבר 1939, הם הגלו אותו ועוד שמונים יהודים במשאיות לנירנברג שבגרמניה ומשם לקרקוב. המסע הזה נמשך כחודשיים. בתנאים הקשים הללו עודד את היהודים למד תורה, ואמר שיעור בתלמוד, בעל פה. כשחזר לויירושוב המשיך ללמד תורה. אחר כך עבר לגטו לודז' ושם, כנראה, נספה. בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 100, 101; ויירושוב, ספר יזכור, עמ 82-81, 84, 154, 356;


קליין, Kllein,משה.
היה רבה האחרון של קהילת וילקייה המחוזית, פלך וילנה.[2] כששהה במחנה עבודה בסביבות העיר היה מתפלל, עם עוד יהודים, בתוך חורבה שהיתה שם. נרצח בפורים תש"ב, 1942.
מקורות: קהילת וילקייה המחוזית, פלך וילנה, עמ 137; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 316;רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קלינגברג,Klingberg,משה חיים זיידא,
בן אברהם מרדכי, האדמו"ר מז'אלושיץ, Działoszyce. גליציה המערבית. נכדו של ר' יצחק אייזיק מקומרנה. נולד בתרכ"ו,1866. היה רבה של קששוביצה, Krzeszowice, שבאותו האזור. היתה לו אחת הספריות הגדולות בגליציה. בתרס"ג, 1903, השתתף בכינוס הראשון של הרבנים שהתקיים בגליציה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נעשתה עירו למקום מגוריו הפרטי של הגנרל גוברנטור פרנק,[3] והגרמנים שינו את שמה לקרֶסנדורף וגרשו ממנה את כל היהודים, עבר הרב קלינגברג לגור אצל בתו במיילץ, Mielec, שבאותו האזור, ומשם גורש באדר תש"ב, עם בנותיו לכרוביישוב, Hrubishov, או לדוביינקה, Dubienka, שבאזור לובלין. שם נרצח עם בתו הבכירה. כתבי היד הרבים שלו הושמדו בידי הגרמנים.
מקורות: וונדר, ד, עמ 525-524; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 336; עדות נכדו, אברהם כרמי, בשיחה עם פ"מ. החסידות מדור לדור, א, עמ 333;
[1] קליגר. השם הזה מופיע בפנקס הקהילות לודז' והגליל בשתי גרסאות.
[2] וילקייה המחוזית. לפי Where Once We Walked יתכן שהכוונה ל-Vilkija שבאזור קובנה. לא מצאתי עיר בשם זה או בשם דומה באזור וילנה.
[3] המטה של הגנרל גוברנמנט היה בארמון וואוול שבקרקוב.