fi
פירר, שלמה, בן שמואל (ע"ע).
היה יד ימינו של אביו בקרוסנו, לעת זקנתו. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;
פירר, שמואל, העילוי מסנקובה, Sękowa. גליציה המזרחית.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ג,1883, נתמנה כרבה של מילוֹבקה, Milówka, שבאזור קרקוב. בתרס"ג,1903, השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה. בתרס"ח,1908. לפי ספר לאנצוט בתרס"ד,1904. נבחר לרב ואב"ד בקרוסנו, ושם כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בחנוכה תש"ג, דצמבר 1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 75-73; ספר גורליצה, עמ 156-154; לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 66; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 245, 329, 331;
פירשטמן, Firstman, , Firshtman ישראל דב הכהן.
היה העורך של הירחון "אונזער גייסט" (הרוח שלנו) ביידיש ובעברית. נספה בשואה.
מקורות: טומשוב לובלסק, עמ 192-191;
פיֶרשטיין, Fierstein,Foierstein,אהרן.
נולד בתרפ"ב,1922. למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית, ונסמך להוראה. היה שוחט ברבקה, Rabka, שבאזור קרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 76;
פיש,Fish ,יוסף אשר זליג הלוי, בן נחום מאיר.
משושלת קוצק. כיהן כרב בגרובוב , Grubów
, Grybów ובסטריקוב, Stryków, שבאזור לודז'. מתרצ"ט,1939, מילא את מקומו של דודו יוסף. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קלז;
פישהוף, Fishof,הרשל.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז' בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;
פישמן, Fishman,חיים שמואל.
נולד בתרל"ד,1874, באחת העיירות בווהלין. כיהן כרב בבית הכנסת 'קהילת יעקב" באודסה. בתרצ"ח,1938, אסרו אותו הרוסים, ובתרצ"ט,1939, הם רצחו אותו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
פישקין, Fishkin,יחיאל.
היה רבה של אלסיאד, Olsiad, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1884;
פישר,Fisher , יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne, Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;
פישר, צבי מתתיהו.
בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נתמנה לרבה של זאביה, Żabie, שבגליציה המזרחית. היה רבה האחרון של העיר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 189;
פכטר,Pechter,אלתר, בן יהודה.
היה אדמו"ר בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 89;
פכטר, חיים, בן יהודה.
היה אדמו"ר בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 80;
היה יד ימינו של אביו בקרוסנו, לעת זקנתו. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;
פירר, שמואל, העילוי מסנקובה, Sękowa. גליציה המזרחית.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ג,1883, נתמנה כרבה של מילוֹבקה, Milówka, שבאזור קרקוב. בתרס"ג,1903, השתתף בכנס הראשון של רבני מערב גליציה. בתרס"ח,1908. לפי ספר לאנצוט בתרס"ד,1904. נבחר לרב ואב"ד בקרוסנו, ושם כיהן שלושים וחמש שנים. היה מומחה בדיני ממונות, וסוחרים רבים באו להתדיין בפניו. היה חבר ב"שלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, ושם נדד כשנתיים בעיירות שונות, ועסק בתורה ככל שהתנאים אפשרו את הדבר. כשכבשו הגרמנים את האזור חזר לקרוסנו, ושם נספה בחנוכה תש"ג, דצמבר 1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 75-73; ספר גורליצה, עמ 156-154; לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 66; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 245, 329, 331;
פירשטמן, Firstman, , Firshtman ישראל דב הכהן.
היה העורך של הירחון "אונזער גייסט" (הרוח שלנו) ביידיש ובעברית. נספה בשואה.
מקורות: טומשוב לובלסק, עמ 192-191;
פיֶרשטיין, Fierstein,Foierstein,אהרן.
נולד בתרפ"ב,1922. למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית, ונסמך להוראה. היה שוחט ברבקה, Rabka, שבאזור קרקוב. נספה במחנה פלאשוב, Płaszów, שעל יד קרקוב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 76;
פיש,Fish ,יוסף אשר זליג הלוי, בן נחום מאיר.
משושלת קוצק. כיהן כרב בגרובוב , Grubów
, Grybów ובסטריקוב, Stryków, שבאזור לודז'. מתרצ"ט,1939, מילא את מקומו של דודו יוסף. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קלז;
פישהוף, Fishof,הרשל.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז' בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;
פישמן, Fishman,חיים שמואל.
נולד בתרל"ד,1874, באחת העיירות בווהלין. כיהן כרב בבית הכנסת 'קהילת יעקב" באודסה. בתרצ"ח,1938, אסרו אותו הרוסים, ובתרצ"ט,1939, הם רצחו אותו.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
פישקין, Fishkin,יחיאל.
היה רבה של אלסיאד, Olsiad, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1884;
פישר,Fisher , יוסף.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטריסטינה, Tristianne, Trestina, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 363;
פישר, צבי מתתיהו.
בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נתמנה לרבה של זאביה, Żabie, שבגליציה המזרחית. היה רבה האחרון של העיר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 189;
פכטר,Pechter,אלתר, בן יהודה.
היה אדמו"ר בדמביץ, Dębica, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 89;
פכטר, חיים, בן יהודה.
היה אדמו"ר בגורליץ, Gorlice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 80;