פלדמן, משה - פלקסר, עזריאל

fe

פלדמן, Feldman,משה אהרן.
שנים אחדות לפני מלחמת העולם השניה נתמנה לרב בקורניץ, Kuzrniec, Kornitz, שבאזור וילנה. גם בתקופת הכיבוש הנאצי המשיך לרכז את חיי הדת בעירו. אחד מבתי הכנסת שהיו שם המשיך לפעול, ומדי יום נערכו בו תפילות. הגרמנים עינו אותו, והוא נספה בפורים תש"ב,מרס 1942.
מקורות: לעבן און אומקום פון אלשאן, עמ 188; קורניץ, עמ 201, 330; יהודה באואר, קורניץ, העירה היהודית בשואה, עמ 76, 83; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 541; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פלוצקי, Plucki, Plocki, ישראל נתן.
בתרפ"ח,1928, התמנה למו"צ באוסטרוב מזובייצק, Ostrow Mazowiecka, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם השניה גורש לסלונים Slonim ,,שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: ספר הזכרון לקהילת אוסטרוב-מזובייצק, עמ 36; פנקס הקהילות, ורשה, עמ 134;

פלוצקי, מאיר דן.
מתרס"ח,1908, עד תרפ"ו,1926, כיהן כרב באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. משם עבר לוורשה, ועמד בראש הישיבה של חסידי גור, שנוסדה שם ביוזמתו של ר אברהם מרדכי אלטר, האדמו"ר הזקן מגור. נספה בשואה. מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 55; אלברג, ורשה של מעלה, עמ קנה, רלד-רלה;

פלטאו,Platau ,שלמה.
היה מן הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נפטר בגטו.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 341; פלינקר, וארשה, עמ 160;

פליישהאקר, Fleishaker ,אליהו.
בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו לודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;

פליישמן, Fleishman,משה.
נולד בתרס"ה,1905. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצ"א; ליטע I, עמ' 1888;

פליסקין, Fliskin, יעקב.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בליאונופול, Leonopol, שברוסיה הלבנה. נרצח זמן קצר אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 386, 387;

פלצ'ינסקי, Placinski,אהרן שכנא, בן יהודה לייב שלמה (ע"ע).
למד בישיבות ריגה ו"כנסת ישראל" בסלובודקה. כיהן כרב באנטיפול-בורובקה, Antipol-Borovaja, ובמלטה, Malta, שבליטא. בתרפ"ט,1929, נתמנה לרבה של ווילוֹן, Vilāni, שבאותו האזור. פעמים אחדות נסע לשוודיה, כדי להתרים לישיבת "כנסת ישראל". חידושי תורתו נדפסו בירחון "כנסת ישראל". נספה ב-1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 408; פנקס הקהילות אסטוניה-לטביה, עמ 72;

פלצ'ינסקי, יהודה לייב שלמה, בן משה מישל.
למד בישיבות "כנסת ישראל" בסלובודקה, וסלוצק. עשרים וחמש שנים כיהן כרב בווישקי, Viski, ואחר כך בדווינסקDwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה. כמה מבניו וחתניו, שהיו רבנים וראשי ישיבות, עלו לארץ ישראל. לפי השמועה, כשהוליכו את יהודי העיר אל ההריגה הוא הלך בראשם, עטוף בטלית, ובידו ספר תורה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 407;

פלצ'ינסקי, יעקב מאיר, בן יהודה לייב שלמה (ע"ע).
למד בישיבות רז'יצה, Rezhitsa-Rezkane, ריגה שבלטביה, קרמנצ'וג, Keremenchug , שבאוקראינה, "כנסת ישראל" בסלובודקה, וחברון. כיהן כרב בווישקי. רצה לעלות ארצה. נספה ב- 1941 ביער פוגולאנקה, על יד דווינסק Tristianne, Trestina, Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 407; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

פלקסמן, Flaksman, צבי.
נולד בתרס"ה,1905.
היה רבה האחרון של פושלוט ,Pushelas, Pušalotas, שבליטא. נרצח בידי ליטאים באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 476; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

פלקסר ,Flakser ,עזריאל.
אף שהיה מוסמך לרבנות העדיף להתפרנס מיגיע כפיו, כבעל מאפייה בדווינסק, Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, כל יום היה מגיד שיעורים בהלכה ובאגדה באחד מבתי המדרש בעירו. היה יושב הראש של סניף המזרחי בעירו, ובה סייע לייסד קיבוץ עירוני של "החלוץ המזרחי" וקבוצה להכשרה חקלאית של "החלוץ המזרחי" באחת החוות הסמוכות לעיר. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 408;